בעקבות העלייה בהתעניינות בשאלת הכרייה של מחצים ומינרלים בעומק הים, קוראים מדענים ואנשי אקדמיה להסדיר את התחום באמנה בינלאומית כדי שהאנושות לא תגרום לימים נזקים בלתי הפכים על ידי כרייה פראית

בעוד המשאבים הנראים לעין על פני האדמה הולכים ונגמרים, חברות ענק וחוקרים מגלים משאבים אופציונאליים חדשים לניצול במעמקי הים, משאבים אשר ככל הנראה ישמשו חלק נכבד מצרכי האנושות במאות הקרובות. עם זאת, מדענים מזהירים שיש להסדיר עכשיו רגולציה ימית בכדי שהשימוש בעומק הים לא יגרום נזק בלתי הפיך למערכת האקולוגית."כרייה במעמקי הים חייבת לקחת אחריות על המערכות האקולוגיות"; זוהי הקריאה האחרונה של מדענים מתחום האוקיאנוגרפיה אשר קוראים לאנושות לעצור ולחשוב לפני ביצוע פריצת הדרך לניצול מעמקי האוקיינוס.
 
המדענים אומרים שהשכבות הנמוכות ביותר של האוקיינוס מכילות עושר עצום שיכול להביא תועלת עצומה לאנושות, בתנאי שלא תתבצע בהרסנות. המדענים קראו לקיום "סדר ארגוני חדש" של קבוצות האינטרס בים העמוק, שידרוש ניהול מערכת אקולוגית יעילה ושיטתית לצד ניצול המשאבים. "ענף הדיג כבר הביא למספר פעולות מזיקות ביותר כמו שימוש ברשתות דיג בקרקעית הים, אך עדיין יש זמן בכדי לגרום לסקטורים נוספים לנהוג בגישה רגישה יותר" נאמר במהלך הכינוס השנתי של האגודה האמריקאית לקידום המדע (AAAS) שהסתיימה היום (17.2) בשיקאגו.

דברי המדענים מכוונים לתחום הכרייה במעמקי הים אשר נמצא כיום בשלבי פיתוח ויגיע בסופו של דבר לקנה מידה תעשייתי. קרקעית האוקיינוס הינה מקור עצום למגוון מתכות ומינרלים, והתיאבון האנושי שאינו יודע שובע עבור מכשירי טכנולוגיה מודרניים כגון טלפונים סלולריים ומכוניות היברידיות, יאלץ בשלב זה או אחר לנצל זאת. לדוגמא, הסוללה במכונית טויוטה פריוס ההיברידית דורשת יותר מ-10 ק"ג של היסוד לנתן, דרישה עצומה אשר תביא במהרה למעמסה רבה מידי על המכרות הקיימים.
 בחלקים נרחבים של קרקעית הים יש כיום רישיונות המאפשרים חיפוש אחר יסודות מתכתיים כגון נודולה (תופעה של גושי מסלע המורכבים ממינרלים שונים מאלה שבסלעים העוטפים אותם), המתכת החזקה קובלט ואפילו פוספטים לצורכי דישון. חלק מהרישיונות הללו יהפכו להרשאת כרייה מלאה בעשור הקרוב. "מעמקי האוקיינוס הוא מאגר עצום של משאבים, והסתכלות ארוכת טווח- למאות השנים הבאות, מחייבת כרייה שם", אומרת פרופ' ליסה לוין, אוקיאנוגרפית ביולוגית במכון "סקריפס" לאוקיאנוגרפיה בקליפורניה. "גם אם חלק מהפיקדונות אינם בעלי ערך כלכלי כיום, הם כנראה יהיו כאלה בעוד 50 שנה מעכשיו".

בראיון לערוץ ה-BBC הרחיבה לוין את המלצותיהם. "אנחנו חייבים לעשות את התהליך בצורה אחראית. אם אנחנו מתכוונים לחלץ את המשאבים האלה, אנחנו צריכים לעשות את זה בפגיעה מינימאלית במערכת האקולוגית, ועכשיו זה הזמן להתחיל לחשוב איך עושים את זה". הדיבור על אפשרות הכרייה בעומק האוקיינוס החל כבר בשנות ה-70, אך השימוש ברובוטים ימיים ועליית מחירי הסחורות בשנים האחרונות הביאו את הרעיון קרוב יותר למציאות.

רשויות קרקעית הים הבינלאומית הוציאו עד כה 19 רישיונות סיקור המשתרעים על שטח שמגיע לגודלה של מקסיקו. רישיונות אלה מוחזקים על ידי ממשלות וקבלנים גדולים, כגון חברת "לוקהיד מרטין", הפועלת בתחום התעופה, החלל והביטחון. בקשות נוספות לרישיונות תלויות ועומדות על הפרק.

סקרים ראשוניים הצביעו על כך שחלק מרזרבות המתכת יכולות להיות רווחיות מאוד להפקת חומרים, כגון נחושת, בשווי של מאות מיליוני דולרים. אבל לפני שהניצול יחל, יש לבצע הערכות סביבתית מעמיקה, אמרה פרופ' סינדי לי ואן-דובר, מנהלת המעבדה הימית באוניברסיטת "דיוק" שבצפון קרוליינה. "הזמן היעיל ביותר לערוך ניהול סביבתי הוא לפני שהכרייה מתחילה. כרייה זו טרם החלה, ואם אנחנו רוצים להגיע לרגולציה סביבתית מתקדמת אנחנו צריכים לעשות את זה עכשיו. הניהול הסביבתי צריך להיעשות על ידי מדענים, והמדע הזה זקוק לתמיכה מגופים בינלאומיים וסוכנויות לאומיות כדי לגרום לזה לקרות. זה לא זול לעבוד בים העמוק".