אצת אחיתופל - האצות שמאיצות את זיהום מי הים

נשלח 23 באוג׳ 2011, 2:04 על ידי Sustainability Org
16.08.2011 | 16:03 | אבי בליזובסקי
 

זיהום הים מקטין את מספר מיני האצות המקומיות בעוד אצות ממינים זרים מגיעות מהאוקיאנוס השקט, מחסלות בתי גידול של מינים מקומיים ומהוות מפגע סביבתי

אצות בחיפה 2009
 אחת מפליטות הים הגדולות שהתרחשו בחופי חיפה בחורף 2009 הכילה באופן כמעט בלעדי את המין האינדו-פאסיפי.  צלם: אהרון פלקסר
 
חופי הים התיכון של ישראל מצויים תחת לחצי זיהום ממקורות אנטרפוצנטריים (אנושיים). רזי הופמן המסיים את עבודת הדוקטורט במעבדתו של פרופ' צבי דובינסקי בפקולטה למדעי החיים של אוניברסיטת בר-אילן, בדק את השפעת הזיהום על הצומח הימי שגדל על הסלעים בתחום הכרית (התחום הנתון לתנאי גאות ושפל).


"המחקר שלי מראה באופן חד משמעי שבכל האתרים המזוהמים שנבדקו בארץ, הזיהום הקטין (ישירות או בעקיפין) את מספר מיני האצות. מצאתי מין של אצות שנוח מאד לשמש כביו-מוניטור לבדיקת ריכוזי מתכות כבדות וזיהום מתמשך של הים. מין זה, ענפית האנקולים (Hypnea musciformis), נפוץ על הסלעים בכל חופי ישראל. תוצאות המחקר מעידות על כך שאצה זו מסוגלת לשרוד גם ברמות זיהום גבוהות. ברקמותיה נמצאו רמות גבוהות מאד של נחושת קדמיום ועופרת. פקטור הריכוז (היחס) בין העופרת שנמצאה במי הים של הכפר ג'יסר-א-זרקא לזו שנמצאה באצה היה יותר מפי 600,000 !. לפיכך יוצאת המלצה חמה להכניס אצה זו לתכנית הניטור השנתית של מי הים", אומר החוקר.


הופמן גילה גם שמין מצוי אחר של אצה, פטמית אשונה (Palisada perforata) מגיב ההפך מענפית האנקולים. אצה זו רגישה לזיהום ומופיעה רק במקומות הנקיים, כלומר ניתן להשתמש בה כביו-אינדיקטור (סמן ביולוגי איכותי ולא כמותי) לזיהום. "בקיום או בהעדר האורגניזם אנחנו יכולים להשליך על איכות המים במקום" מסביר הופמן. "אי מציאתה של האצה באף אחד מהאתרים המזוהמים העיד על כך שהיא רגישה לזיהום". הופמן ערך מספר ניסויים להוכחת השערתו. הוא חשף אצה זו לרמות שונות של נוטריאנטים (חומרים אורגניים שנסחפים לים בעיקר כתוצאה מזרימת ביוב ומכילים פוספט וחנקות שונות כדוגמת אמוניה וניטראט). הניסויים נערכו במכון לחקר ימים ואגמים בחיפה. תוצאות הניסויים אכן הוכיחו כי האצה ממין פטמית אשונה רגישה לריכוזים גבוהים ואף לריכוזים ממוצעים של נחושת קדיום ועופרת שנמצאו באתרים המזוהמים בהם היא לא צמחה כלל וכן שהיא יכולה לשמש כביו-אינדיקטור לזיהום בנוטריאנטים. כלומר, אי קיומה באזורי כרית (אזורי גאות ושפל) לאורך חופי ישראל יכול לשמש עדות שהמקום סובל מזיהום בחומרים אלה.


תופעה מעניינת נוספת שנמצאה במהלך המחקר היא השתלטות מינים זרים של אצות ודחיקתן של האצות המקומיות. תופעת השתלטות המינים הזרים מתרחשת בכל רחבי הים התיכון מאז נפתחה תעלת סואץ והחלה הגירת מינים מים-סוף לים התיכון, כשהמפורסמת בהן בישראל היא חוטית נודדת. הגירה זו, הגירה לספסיאנית, הנקראת על שמו של המהנדס הצרפתי פרדיננד דה לספס, מתכנן תעלת סואץ, מתאפשרת גם בעקבות תעבורה של ספינות ממזרח אסיה והאוקיאנוס השקט דרך תעלת סואץ לים התיכון. ספינות מכולה ומטען נושאות את המינים הזרים במי הנטל שלהן, מים המוחזקים במיכלים ייעודיים בתחתית כלי שיט, ונועדו לייצב את הספינות בזמן ההפלגה. בעת ההגעה לנמל היעד בים התיכון, המים נושאי האצות משוחררים מהספינה. בישראל מתרכזת התופעה במיוחד ליד נמל חיפה לשם הגיעו מינים ממוצא אינדו-פאסיפי שדוחקים את המינים המקומיים.
"חופי חיפה נמצאים כיום תחת מתקפה על ידי צמחיה ימית רוויה במיני אצות זרות שמשתלטות על הסלעים בים ודוחקות את הצמחיה המקורית" אומר הופמן. נראה כי האצות הזרות מגיעות באמצעות מי הנטל או באמצעות "זקן האוניות" – ירוקת ואצות המצטברות בחלק הקדמי התחתון של אוניות המכולה.
ארבעה מינים של אצות השתלטו על איזור השונית התת-ימית וכנראה דחקו את המינים המקומיים, דחיקה שיכולה לפגוע בחי ובצומח המקומיים. כנראה גם שתנאי הזיהום במפרץ נוחים עבורם.
"אחד המדדים שלנו להשתלטות על השטח, הוא תכולת פליטת אצות הים – שפע האצות שנפלטות לחוף. כמות המינים הזרים בפליטה לחוף היא עצומה. מדובר על עשרות אלפי ולעיתים מאות אלפי טון של אצות שנפלטות לחוף במשך שנה, כאשר האצות שמקורן אינדו- פאסיפי מהוות את רוב פליטת הים.


במה מתבטאת הפגיעה באיזור חיפה?


בתקופה בה נפלטות האצות קיימת פגיעה בפעילות הספורט הימי. בנוסף מדובר גם על מטרד ריח מאחר וערמות הפליטה מרקיבות בשטח. קיימת גם פגיעה בשרשרת המזון המקורית שהתקיימה בשטח משום שעם האצות כנראה הגיעו גם בעלי החיים הימיים הניזונים מהן שפוגעים גם בפלורה המקורית שלא מותאמת. כמו כן, קיימת דחיקה של בעלי חיים מקומיים על ידי המינים הזרים.
זיהום הים התיכון הוא ברובו מעשה ידי אדם, "מדובר בזיהום תעשייתי ברעלים ומתכות כבדות וגם בזיהום אורגני שמקורו בחקלאות ביוב ואפילו במכוני ביוב - בין אם ביוב שעבר טיהור כלשהו ובין אם לאו. השפד"ן הוא דוגמה מצוינת לכך - המים ממוחזרים כמעט במלואם לשימוש בחקלאות, ואולם הבוצה - החלק המוצק של הביוב - מושלך לים. הדבר אמנם נעשה במרחק של כמה קילומטרים מהחוף ובעומק רב, אך הבוצה נכנסת למערכת הימית, והרי את זה חשבנו שימנעו עם הקמת מכוני טיהור הביוב." מסביר הופמן.
נראה שהאצות הזרות האינדו-פסיפיות סבילות זיהום, כי הן מצויות בריכוזים גבוהים ליד מוצא שפכי ביוב במפרץ חיפה הנחשב לאחד מאזורי הים המזוהמים בישראל וכנראה שהדברים קשורים זה בזה.
במהלך המחקר נמצאו גם שני מיני אצות ממוצא אינדו-פסיפי: Codium parvulum ו- Codium arabicum שהם חדשים לגמרי לצמחיה בים התיכון ומציאתם מהווה דיווח ראשון לחדירתם לאזור זה.

לכתבה בערוץ המדע של בר אילן באתר הארץ

Comments