המכוניות יוחברו למערכת ניהול טעינה של חברת ג'ינרג'י, ועלות החשמל תהיה דומה לזו של חשמל ביתי
מאת דניאל שמיל, 27/2/2012
דוד לובינסקי, יבואנית פיז'ו וסיטרואן, תתחיל לשווק את צמד המכוניות החשמליות של המותגים איון וסי-זירו (בהתאמה), המבוססות על מיצובישי ו-MiEV היפנית. המכוניות ישווקו במחיר של כ-100 אלף שקל והמצבר יוחכר עבור תשלום חודשי של 1100 שקל.
המכוניות יוחברו למערכת ניהול טעינה של חברת ג'ינרג'י, ועלות החשמל תהיה דומה לזו של חשמל ביתי. הפיז'ו איון וסיטרואן סי זירו הן מכוניות עירוניות עם ארבעה מושבים ומנוע בהספק 64 כ"ס. טווח הנסיעה בין טעינות הוא 130 ק"מ, ובחברה מצפים למכור עשרת מכוניות כאלה ללקוחות עירוניים וכן לעיריות ולקוחות תפעוליים.
פיז'ו איון. צילום: פיז'ו
הבשורה השנייה של החברה השנה היא MG350, משפחתית סינית ראשונה בשוק הישראלי. המכונית מצוידת במנוע בנזין בנפח 1.5 ליטר עם 105 כ"ס, בגיר אוטומטי בן ארבעה הילוכים ובמפרט בטיחות הכולל ששל כריות אוויר. רשימת האבזור כוללת מושבי עור מכווננים חשמלית וחלון בגג. המחיר נמוך אך במעט מאלה של מכוניות יפניות - 115 אלף שקל - ובחברה מצפים למכור 1000 מכוניות כאלה השנה.
החברה תשיק השנה שורה של דגמים נוספים, בהם פיז'ו 208 - סופר מיני שתחליף את ה-207, ותשווק עם מנוע 1.6 עם 120 כ"ס, או 1.2 ליטר עם 82 כ"ס, ותיבה רובוטית. סיטרואן תשלים את הסדרה היוקרתית DS עם DS4 הקומפקטית, ומכונית המנהלים DS5. לסדרת הדגמים ייפתח אולם תצוגה מיוחד ברח' תובל בת"א (בית צרפת). עוד תשווקה גם גרסאות מעודכנות של סיטרואן C1 ופיז'ו 107, שמחירן יתחיל כנראה ב-70 אלף שקל. לכתבה בדהמרקר
יו"ר ועדת הכלכלה על החלטת מועצת עיריית תל אביב: "לשבת יש מקום מיוחד, וזאת כולם צריכים לקחת בחשבון" ■ אורי אורבך: "החילונים לוקחים חלקים בסטטוס-קוו ומנסים לנגוס בו"
מאת דניאל שמיל, 28/2/2012
ועדת הכלכלה של הכנסת ערכה היום דיון בתחבורה הציבורית בשבת בתל אביב, בעקבות החלטת מועצת העיר התומכת בכך. הדיון בתחבורה התרחב במהרה להיות דיון פוליטי, על הסטטוס-קוו בין דתיים וחילוניים בישראל. יו"ר הוועדה ח"כ כרמל שאמה הכהן (ליכוד) אמר בסופו: "ההצהרה של מועצת העיר אינה החלטה. כרגע אני לא רואה קונסטלציה בה בכנסת ישראל מאשרים תחבורה ציבורית בשבת. לשבת יש מקום מיוחד, וזאת כולם צריכים לקחת בחשבון".
רון חולדאי, ראש העיר, לא נכח בדיון, אך במקום הוקרא מכתב שהפנה לרב הראשי של העיר, ישראל מאיר לאו. "ההחלטה מאמצת עמדה של ציבור גדול בעיר, והפעלת תחבורה ציבורית אינה שונה מנסיעה ברכב פרטי". כותב חולדאי. "המצב בו רק מי שברשותו רכב פרטי יכול לבלות, היא בבחינת עשיר וטוב לו. מוניות ואופניים פועלים מבלי שזה פוגע במאן דהוא. אם נודה על האמת, העניין של הפעלת תחבורה אינו עניין של קדושה, אלא של הכרעה פוליטית. דווקא קווי המהדרין היו הפרה של הסטטוס קוו", מסר חולדאי.
תמר זנדברג, חברת מועצת העיר ת"א מטעם מרצ שיזמה את ההחלטה, אמרה: "אני לא חולקת על כך שמדובר בשאלה של סטטוס קוו. זו סוגייה שאינה רק דתית, אלא גם סביבתית וחברתית. ל-40% מתושבי העיר אין רכב פרטי. האם הם צריכים להיות כלואים ומוגבלים למרחק הליכה בלבד? יש מקום להתאים את התחבורה לשבת ולצרכים המשתנים של האוכלוסייה באותו יום. בתקנות התעבורה יש מספר קריטריונים שמאפשרים להחריג ערים מהתקנות, כמו נגישות לבית חולים, אוכלוסייה מעורבת וגם בהתאם לצרכים חיוניים לדעתו של הרשות הממונה. אפשר להפעיל תחבורה ציבורית בלי לשנות את החוק".
ח"כ אורי אורבך (הבית היהודי) אמר בדיון כי "התחבורה היא המנוע של הכלכלה, אבל צריך לבחון את ההפרה של הסטטוס קוו. ההסכמים נועדו לאפשר לדתיים להתקבל לעבודה ולחיות לצד הציבור החילוני. יש סיבה לסטטוס קוו, אך ההפרה של הסטטוס קוו הורחבה כל כך. גם אם מוניות שירות נוסעות כבר שנים, כמות המוניות עלתה בחדות בשנים האחרונות".
ח"כ ניצן הורוביץ (מרצ) ענה: "אנחנו צריכים לנסוע בשבת לבילויים, ולא ייתכן שנסתמך רק על מוניות. בשכונות דתיות לא יהיו קווים, ובמקומות מסוימים אפשר להוריד את התדירות, אבל אוטובוסים מספקים שירות בסיסי שמוניות שירות לא יכולות לתת. צריך התאמה של הסטטוס קוו למציאות חיינו". דניאל בן-סימון (העבודה) הוסיף כי "מסמך הסטטוס קוו נחתם ב-1947. צריך לנוע קדימה, כי התבגרנו. אני לא יכול למנוע ממאות אלפים לנוע בשבת אם אין להם רכב. צריך להגיע להבנות חדשות, מבלי לפגוע ברקמה החילונית".
אורבך הציע בתגובה: "בוא נשב על הסטטוס קוו כולו. החילונים לוקחים רק חלקים, ומנסים לנגוס בו, צריך לדון גם בפתיחת מועדונים בשבת, בכשרות ובפעילות מסחרית".
נשלח 27 בפבר 2012 12:32 על ידי Sustainability Org
[
עודכן 27 בפבר 2012 12:32
]
אזרחים רבים לא מצליחים להתמודד יותר עם העלייה המתמדת במחיר הדלק ומחפשים פתרון אחר. אב ל-8 מהצפון השבית את האוטו, תושב מבוא דותן מחפש כלי רכב חסכוני ולי מת"א זכתה בהתערבות עם אביה, שחשב שלא תוכל להסתדר ללא מכונית כתבי ynet, 27/2/2012
"המדינה מוצצת מאיתנו כסף. היה לי ג'יפ 4X4, אבל ברגע שמכל הגיע ל-500 שקל, החלטתי להיפטר ממנו ולעבור לאופניים". סיפורו של יובל צורן מתל אביב מעיד במשהו על תחושת המיאוס של חלקים גדולים מהציבור בעקבות העלייה הדרסטית במחירי הדלק. קניית רכב ואחזקתו, שנראו בעבר כצעדים בסיסיים והכרחיים לנוכח מצבה של מערכת התחבורה הציבורית בישראל, הפכו בשנים האחרונות כמעט למותרות. בעקבות זאת, סיפרו אזרחים נוספים ל-ynet כיצד נאלצו לוותר על המכונית כשהכניסה לתחנת הדלק החלה להכאיב בכיס.
לדברי צורן בן ה-42, "הביטוחים גם עלו, ולהחזיק רכב עולה 3,000-4,000 שקל בחודש. זה בלי הוצאות על ילדים, שכר דירה ומזון. הכול התייקר יחסית להכנסה. ועם כל זה, גם התחבורה הציבורית בארץ מזעזעת".
ארכיון. מתדלקים בבאר שבע לפני עליית מחירים קודמת (צילום: הרצל יוסף)
הפתרון, לדבריו, הוא שיפור חד במערכת הרכבות הקלות. "אז, מבחינתי שהדלק יישאר יקר. אנחנו צריכים מטרו מתחת לאלנבי, אבן גבירול ודרך מנחם בגין. במקום שזה יהיה פרויקט בעל עדיפות לאומית, ולא רק מס שפתיים, אנחנו תקועים עם מאבק ועד הרכבת".
בועז יונה, תושב הצפון ואב ל-8 ילדים, החליט גם הוא למכור את מכוניתו כי הוא פשוט לא מסוגל לעמוד עוד בעלויות, כדבריו. "האוטו פשוט לא נוסע. הוא מושבת כבר מסוף אוגוסט ומחכה שמישהו יקנה אותו", סיפר ל-ynet. "מחירי הדלק הם מטורפים. בן אדם ללא הכנסה גבוהה או שיש חברה שמחזיקה לו את הרכב, לא יכול להרשות לעצמו להחזיק מכונית".
העלייה הקודמת:
"דורכים עלינו" / אילנה קוריאל וחסן שעלאן
מחיר בנזין 95 עלה כבר בתחילת החודש ביותר מ-3%, וכמו לפני כל התייקרות - המונים נהרו לתחנות הדלק. "פעם עבדתי רחוק מהבית ושילמתי 800 שקל בחודש על דלק, היום אני עובדת קרוב יותר - ומשלמת יותר", סיפרה נהגת. "הממשלה לא נותנת לנשום"
מלבד מוכרי המכוניות, מנסים אחרים להתאים עצמם למצב ולעבור לרכב חסכוני יותר. שי צפוני, תושב מבוא דותן, סיפר כי "הנסיעה לעבודה היא 40-50 דקות, וזה הרבה דלק. אי אפשר לעמוד בזה כבר. בעבודה משלמים נסיעות, אבל לפי אוטובוס ולא לרכב. משלמים לי 250 שקל נסיעות לחודש, אבל אני צריך להיות בשבע בבוקר בעבודה, ורק בשבע וחצי יוצא האוטובוס הראשון".
צפוני, מאבטח בחברת "מקורות", העריך כי הוא מוציא כ-1,500 שקל בחודש על דלק בלבד, "אז פשוט עובדים בשביל חצי משכורת. לצערי אני גר ביישוב שאפשר להסתדר בו רק עם אוטו. אני מנסה עכשיו לחפש כלי רכב חסכוני שלא יאכל לי את כל הכיס".
נועם, תושב פתח תקווה, סיפר כי הוא מנסה למצוא רכב חסכוני בדלק, במקום מכוניתו הזללנית, כהגדרתו. "צריך להתחיל למצוא אלטרנטיבות ירוקות יותר, כי המחירים רק יילכו ויאמירו. בנסיעות משפחתיות אני אמנם אסע ברכב פחות חסכוני ויותר נוח, אבל בהחלט חושבים על כל נסיעה", העיד.
לי שפונגין בת ה-27, שעברה לתל אביב לפני שנתיים וחצי לאחר שגרה כל חייה במושב חופית, סיפרה אף היא כיצד נכנעה ללחץ הכלכלי, ונאלצה לוותר על המכונית שהייתה ברשותה מאז גיל 17. "עשיתי חשבון והבנתי שהאוטו עולה לי כמעט אלפיים שקל בחודש. טנק דלק מלא עלה לי מעל 400 שקל וזה פשוט לא הגיוני".
לדבריה, "חשבתי למכור את האוטו כשעברתי לתל אביב ובגלל הרגלים ישנים המשכתי להחזיק רכב ודירה, ולחשוב שאפשר לעמוד בכל ההוצאות האלה. לפני שבעה חודשים הבנתי שאין ברירה, ואיאלץ לוותר על הרכב". כיום, היא
מספרת, הוצאות הנסיעה שלה מסתכמות בכמאתיים שקל לחודש.
שפונגין סיפרה כי המהלך הוביל לחוסר אמון מצד סביבתה הקרובה. "כל מי שהכיר אותי אמר שתוך חודשיים גג אני קונה רכב חדש, אפילו התערבתי על זה עם אבא שלי. אני נוסעת לעבודה עם חופשי-חודשי ועם שאר הנסיעות מחוץ לעיר לומדים להסתדר בקלות עם חברים ומשפחה, כך שבסוף גם ניצחתי בהתערבות, הפתעתי את כל המפקפקים שאמרו שאי אפשר בלי רכב ובסך הכול, זה ממש שווה את החיסכון הכלכלי".
בהכנת הידיעה השתתפו בועז פיילר, אילנה קוריאל ושירי הדר
משאבת התדלוק בגז טבעי בתחנת הדלק שעל הגבול בין גרמניה לצרפת באיזור אלזס נמצאת בחלקו הימני של מתחם התחנה, לצד משאבת תדלוק בגז המופק מדלק.
היות שזאת הפעם הראשונה שאני מתדלק את פולקסוואגן טוראן אקו פיול, כ460- ק“מ לאחר שיצאתי מפרנקפורט, אני מתאמץ להימנע מטעות מביכה ומתדלוק בגז הלא נכון. שתי המשאבות מסומנות בגרמנית בלבד, אבל פיות התדלוק שלהן שונות, כך שבמבט יסודי יותר אני מצליח להבדיל ביניהן. המשאבה השמאלית מנפקת גז דלק, זה שמופק בתהליך הזיקוק של נפט גולמי לבנזין וסולר, והימנית מנפקת גז טבעי.
גז דלק, שמוכר יותר במקומותינו כגז בישול או גפ“מ, נחשב עד לפני כמה שנים לדלק דל זיהום יחסית לבנזין וסולר, והחל בסוף שנות ה90- נעשה ניסיון להחדיר אותו לשימוש בישראל כדי
יצרני הרכב מייצרים מכוניות מוכנות מראש לשימוש בגז טבעי. האם ישראל, המדינה שגילתה לאחרונה מאגרי גז מהגדולים בעולם, ערוכה להשתמש בהם גם לצרכי תחבורה?
לצמצם את פליטת המזהמים מכלי רכב.
אם מישהו יבקש אי פעם לחקור ברצינות מדוע משרדי ממשלה ישראלים לא מסוגלים לפעול יחד למען מטרה משותפת, מומלץ לו שייקח את נושא גז הדלק לתחבורה כדוגמה לחלמאות ישראלית טיפוסית.
גז דלק משמש להנעת כלי רכב בעשרות מדינות ומניע עשרות מיליוני מכוניות. כלומר, פרישת תשתית מתאימה לתדלוק ואימוץ תקנים שבהם צריכה תשתית כזו לעמוד, אינם מסובכים במיוחד. ולמרות זאת, משרדי התחבורה, התשתיות, הגנת הסביבה, הפנים, ביטחון הפנים והאוצר, לא הצליחו במשך שנים ארוכות לשבת יחדיו כדי לקבוע את מערכת הכללים המתאימה להעברת משק התחבורה לשימוש בגפ“מ.
בעיקר כשלו כל ממשלות ישראל בתקופה הזו בקביעת מדיניות ארוכת טווח שתעודד הקמת תשתית מתאימה ותיצור כדאיות כלכלית להסבת כלי רכב לשימוש בגז.
מהחלמאות הזאת הפסידו כל אזרחי מדינת ישראל, בראש ובראשונה מפני שעד לפני כשנתיים היה יתרון סביבתי משמעותי לשימוש בגז דלק: מנועי בנזין פלטו הרבה פחות גזים מרעילים כאשר הם הוסבו לשימוש בגז.
הפסידו גם כמה מחברות הדלק אשר שוכנעו להשקיע בהקמת תשתית גז אך נדרשו לעבור מסלול ייסורים מפרך ויקר של רישוי, רק כדי לגלות שאחרי כל ההשקעה שלהם האוצר מעלה את המס על הגז והופך אותו לבלתי משתלם כלכלית.
הפסידו יזמים פרטיים הגונים שהשקיעו ביבוא ערכות הסבה לגז ובהכשרה מקצועית של עובדים, והפסידו גם בעלי רכב שהסבו את מכוניותיהם אצל היזמים הפרטיים הפחות הגונים או הפחות מקצועיים, וגילו שמשרד התחבורה לא הגן עליהם מפני הנזקים הכלכליים שגרמה להם ההסבה הזאת.
לפני כשנתיים החלו להגיע לישראל מכוניות שעומדות בתקן אירו 5 המחמיר יותר מבחינת פליטות המזהמים שלו, ובין לילה נעלם היתרון הסביבתי של מנועים המוזנים בגז דלק. מאותו רגע ירדה פליטת המזהמים של מנועי בנזין חדשים לרמה שקולה או נמוכה מזו של המנועים המוסבים לגז, והיתרון היחיד לגז דלק נותר עבור הצי של כלי הרכב הקיימים על כבישי ישראל.
כ15- שנים לאחר שהחל התהליך, במהלכן עלו על כבישי ישראל לפחות מיליון וחצי מכוניות שהיה להן פוטנציאל להסבה לגז, הוא מת מוות טבעי, נקבר קבורת חמור, וסימן כישלון מערכתי של כל ממשלות ישראל.
במדינות רבות באירופה עדיין נוסעות מיליוני מכוניות שמונעות בגז דלק, וכמעט בכל תחנת תדלוק מותקנת עבורן משאבה מתאימה. מכוניות אלה מזהמות פחות את האוויר האירופאי מאשר בנות גילן המוזנות בבנזין, רווח נקי לכל אזרחי אותן מדינות.
מכונית חשמליתצילום: פולקסוואגן.
גז באלזס
בחזרה לתדלוק שלי בגבול גרמניהצרפת: לאחר שהבדלתי בין משאבת גז הדלק למשאבת הגז הטבעי, אני פותח את דלתית התדלוק של טוראן אקו פיול, אשר נבנתה על ידי פולקסוואגן לשימוש בגז טבעי.
בשונה מגז דלק, גז טבעי (בעיקר מתאן) מופק ממאגרי גז ונפט וכן ממזבלות ומתהליכים תעשייתיים. רמת הזיהום שהוא מייצר נמוכה משמעותית מאלה של בנזין, סולר או גז דלק, והעלות שלו נמוכה משמעותית מכיוון שהוא לא מופק מנפט וכמעט שלא נדרש זיקוק שלו. למעשה, העלות העיקרית של החומר הזה היא ההולכה שלו ממקום למקום.
לצד פתח התדלוק הרגיל של פולקסוואגן טוראן, המכוסה במכסה סטנדרטי, מותקנת פיית מתכת קטנה בצבע כסוף, אליה יש לחבר את פיית משאבת הגז. התדלוק השכיח בתחנות דלק אירופאיות הוא תדלוק עצמי, ואני צריך להסתדר לבד, אבל מהר מאוד מסתבר שהסיפור פשוט מכפי שהוא נראה במבט ראשון. בין המשאבה לפיית התדלוק שלה מחבר צינור כפול, ועל הפיה עצמה מותקנת ידית ארוכה.
אני מצמיד את פיית התדלוק אל פיית המתכת, מסובב את הידית הארוכה, ומרגיש, כצפוי, שהשתיים ננעלות זו אל זו בקלילות. על גוף המשאבה נמצאים שני כפתורים, ואחד מהם נדלק באור ירוק, ממתין לפקודתי. לחיצה על הכפתור הירוק מחוללת סדרה של צלילים לא מוכרים, ומהר מאוד מסתבר שבין המשאבה לבין מיכל הגז שבטוראן מתרחש תהליך מהיר של השוואת לחצים.
כמה שניות לאחר מכן נשמעים צלילי ניפוח ודחיסה, הגז הטבעי ממלא את המיכל של הטוראן והספרות על מונה המשאבה מתחילות לרוץ. שתי דקות לאחר מכן מתייצב מד הכמות על 28.76 ק“ג (מעניין, לפי נתוני פולקסוואגן נפח המיכל הוא רק 24 ק“ג), ומכיוון שכל קילו גז טבעי עולה 1.099 אירו, מסתכם החשבון שלי ב31.61- אירו ל460- הק“מ הראשונים.
הרושם המעניין ביותר בנהיגה בטוראן אקו פיול, שמונעת בגז טבעי, הוא שאין שום דבר חשוב לדווח עליו. נהיגה במכונית הזו זהה לגמרי לנהיגה בכל טוראן אחרת שמונעת במנוע בנזין. הנהג לא מתעסק באף דבר שונה, לא חש כל הבדל ולא עושה שום דבר אחרת מכפי שהיה עושה עם מכונית רגילה מונעת בנזין.
רק התדלוק במשאבת הגז מבדיל בין שתי הגרסאות של אותה המכונית, וגם שני מדי דלק המותקנים על לוח המכשירים. בחלקו התחתון של מד הסל“ד שמצד שמאל, במיקום שבו בדרך כלל נמצא מד חום במכוניות מתוצרת פולקסוואגן, ממוקם מד דלק שלצידו סימון אופייני למשאבת גז.
במיקום המקביל מימין, בתוך מד המהירות, נמצא מד דלק רגיל, כמו בכל מכוניות הקבוצה, ולצידו הסימון הרגיל של משאבת דלק. כל עוד יש גז טבעי במיכל הגז משתמשת מערכת הדלק רק בגז, ולצידו של מד הגז דולקת נורה ירוקה. כאשר טווח הנסיעה הנותר על גז עומד על כ10-20- ק“מ מופיע על לוח ההודעות המסר "בבקשה תדלק ב“CNG- (ראשי תיבות של גז טבעי דחוס).
כאשר אוזל הגז במיכל, נכבית הנורה הירוקה ועל לוח ההודעות מופיע טווח הנסיעה המשוער עם בנזין - בדרך כלל כ130- ק“מ. זו האינדיקציה היחידה שמקבל הנהג לכך שהמנוע עבר אוטומטית להשתמש בבנזין רגיל. אף צליל לא מלווה את הפעולה הזו, ותוך כדי נהיגה לא חשתי בכל הבדל בתחושת המנוע, בצליל שלו או בביצועיו.
כקילומטר נסיעה לאחר מילוי הגז שבה הנורה הירוקה ודולקת, וזו האינדיקציה היחידה שלי לכך שהמכונית שבה לצרוך גז במקום בנזין. מיכל הבנזין של טוראן מכיל 11 ליטרים בלבד, שאמורים להספיק לטווח נסיעה של כ150- ק“מ. בגרמניה זהו טווח ארוך פי כמה מן הנדרש כדי להגיע אל משאבת גז טבעי קרובה.
בשנת 2006 החליטה ממשלת גרמניה על תוכנית פעולה לפריסת תשתית תדלוק בגז טבעי באופן שבו מכל מקום במדינה יידרשו לנהג לא יותר מ20- ק“מ של נהיגה כדי להגיע למשאבת גז. כיום כבר פרושות ברחבי המדינה יותר מ1,000- משאבות כאלה.
ממשלת גרמניה הכריזה כבר לפני כחמש שנים על תוכנית לעידוד השימוש בכלי רכב מונעים בגז טבעי, והכריזה שזאת תהיה בתוקף לכל הפחות עד לסוף שנת ,2018 באופן שבו כל המשק יכול היה להיערך אליה בצורה מסודרת.
מחירו של קילוגרם גז טבעי בתחנות התדלוק נע סביב ה1.1- אירו לק“ג לעומת כ1.6- אירו לליטר בנזין וכ1.5- אירו לליטר סולר.
דל זיהום
טוראן אקו פיול נבנה על ידי פולקסוואגן מראש כדי לנצל את יתרונותיו הכלכליים והסביבתיים של הגז הטבעי.
מנוע ה1.4- ליטר TSI מוגדש על ידי מגדש-על (סופר צ‘ארג‘ר) וגם על ידי מגדש טורבו, ומספק 150 כ“ס ו22- קג“מ של מומנט כבר מ1,250- סל“ד. כאשר הוא משודך לתיבת ההילוכים הרובוטית בעלת מצמד כפול (DSG) עם שבעה יחסי העברה, עומדת תצרוכת הדלק שלו על 21.7 ק“מ לקילוגרם גז.
מחיר המכונית בגרמניה יקר ב3,675- אירו לעומת גרסת הבנזין הזולה של המכונית, וזהו הפרש משמעותי. אלא שמגזין הרכב הגרמני הנחשב "אוטו-מוטור אנד ספורט“ בדק לאחרונה ומצא שנוכח מחיר הגז ההפרש הזה משתלם כלכלית לכל מי שנוהג יותר מ7,000- ק“מ בשנה במשך שלוש שנים. לשם השוואה, כדי להצדיק, בגרמניה, את הפרש המחיר בין מנוע בנזין למנוע דיזל, נדרש המשתמש לנסוע מעל 28 אלף ק“מ בשנה.
היתרון הסביבתי בשימוש בגז טבעי עצום. גם יחסית למנועי אירו 5 פולטת המכונית הזו רק רבע מפליטת חד-תחמוצת הפחמן (OC) שפולט מנוע בנזין מקביל, פליטת הפחממנים (HC) נמוכה ב65- אחוז, פליטת תחמוצות החנקן נמוכה משמעותית וכך גם פליטת דו-תחמוצת הפחמן.
לא פלא, לכן, שהתאחדות הנהגים הגרמנית (VCD) בחרה לאחרונה בטוראן אקו פיול כמכונית הידידותית ביותר לסביבה מבין 300 מועמדות.
התחושה הראשונית שלי, עם תחילת הנסיעה, היתה שזאת הולכת להיות חוויה מעניינת אך מעט מלחיצה. אחרי הכל, מכיוון שמעולם לא חיפשתי אחר משאבות תדלוק בגז טבעי בגרמניה גם לא ידעתי על קיומן או על מיקומיהן.
בעניין זה באה לעזרתי מערכת הניווט המקורית של פולקסוואגן. ברגע שבחרתי במאפייני המפה את הצגת תחנות התדלוק בגז, הן הופיעו, בעשרות, סביב כל מקום בו נהגתי כשהטווח המירבי אליהן לא עלה כ70- ק“מ.
מאותו רגע חלפה ההתרגשות ופינתה מקום לסוג של שיעמום. אף נורה צבעונית לא הבהבה לי, אף מחוג לא ניסה ללמד אותי איך לנהוג נהיגה חסכונית ובאף מקום לא נאלצתי לחפש חניה עם עמדת טעינה חשמלית לצידה.
מהנדסי פולקסוואגן בנו את הגרסה הזו בדרך כל כך שקופה מבחינת המשתמש, עד שלמעט שני מדי הדלק אי אפשר להבחין באף הבדל בינה לבין כל טוראן אחרת.
הנפח העצום של תא המטען שמאחורי שלושת המושבים הבודדים והשימושיים בשורת המושבים השניה לא נפגע כהוא זה, מכיוון שמיכל הגז מותקן תחת הריצפה ומיכל הבנזין הוקטן.
תוספת משקל קיימת אמנם, אבל היא לא מורגשת בזכות כוח המנוע ופעולתו הנמרצת והרהוטה, והתחושה המרגיעה מכל היא שכל פעולת ההסבה בוצעה על ידי היצרן במפעל שלו ולא על המדרכה לצד מוסך מטונף מגריז בפרברי עיר ישראלית.
פולקסוואגן מציעה כבר כעת גרסה דומה מאוד של מנוע 1.4 ליטר 150 כ“ס גם בפאסאט, ובקרוב תפרוץ דרך חדשה כאשר תציע מנוע קטן, תלת-צילינדרי עם 68 כ“ס, במכונית העירונית הקטנה והחדשה שלה, אפ - (UP) עם הזנת גז טבעי.
נכון להיום מוצעים בעולם 55 דגמי מכוניות נוסעים ו16- דגמים של כלי רכב מסחריים קלים, מתוצרתם של 17 יצרני רכב שונים, שכולם מוסבים לגז טבעי באופן מקורי, על ידי היצרנים עצמם.
פיית הדלק בפולקסוואגן .צילום: פולקסוואגן.
בשונה מכלי רכב קיימים המוסבים על ידי חברות ומתקינים שמתמחים בכך (יותר או פחות), ההסבות המקוריות נהנות מאחריות מלאה של היצרן וממערכת ניהול מנוע מקורית, ולא כרוכות בהתקנת צנרת וקידוחים במקומות שונים במכונית.
בשנה הבאה צפוי החיבור של מאגר הגז "תמר“ לחופי ישראל ובעקבותיו יחוברו גם מאגרי הגז האחרים שהתגלו בשנים האחרונות ונחשבים למאגרים החדשים הגדולים ביותר בעולם.
למרות זאת, למשרדי התחבורה והתשתיות אין עדיין מדיניות בנוגע לשימוש בגז טבעי לתחבורה, הם לא הציגו תוכניות אופרטיביות או חזון, ולא הכינו את משק הרכב לקראת השינוי הדרמטי האפשרי.
היעדר חזון של שני המשרדים האלה לא מפתיע והוא מוכר לנו היטב מתחום התשתית לרכב חשמלי בישראל. בשני המקרים קיים מצב של ביצה ותרנגולת שהתקיים קודם לכן גם בנוגע לגז הדלק: בהיעדר תשתית מתאימה אין ליבואנים, ליצרנים ולציבור הרחב אפשרות או מוטיבציה לרכוש כלי רכב שזקוקים לתשתית חדשה, ובהיעדר כלי רכב וחזון ממשלתי אין לספקי התשתית מוטיבציה להשקיע בפיתוח התשתית.
בניגוד למכונית החשמלית, אשר עושה כעת את צעדיה הראשונים מבחינה טכנולוגית, הנעה בגז היא אופציה קיימת שאפשר לקנות מוכנה מן המדף. גם כלי הרכב קיימים, וכל שנדרש הוא מדיניות ממשלתית ברורה לעשור הקרוב, בעיקר בתחום המיסוי, שתאפשר את פרישת התשתית.
במדינה קטנה כמו ישראל לא נדרשות, בשלב ראשון, יותר מ30- תחנות דלק בפיזור גיאוגרפי סביר כדי לתמוך במכוניות שטווח הנסיעה שלהן עולה על 300 ק“מ בין תדלוקים, וצוות בין-משרדי יכול בתוך פחות מחצי שנה להכין תוכנית מגובשת שתתגבר על כל המכשולים הקיימים.
מעבר לשימוש בגז טבעי יצמצם את התלות של ישראל ביבוא נפט ופחם, ואין סיבה שמה שעובד בהודו, פקיסטן, איראן, ברזיל וארגנטינה, שלא לדבר על איטליה, גרמניה וארה“ב, לא יעבוד טוב באותה מידה גם אצלנו.
תדלוק כפול
בתחנות התדלוק של חברת אראל, על אוטובאן מס‘ 8 בגרמניה, ממוקמות משאבות הגז הטבעי באותן שורות יחד עם משאבות הסולר, הבנזין והגפ“מ. פיית התדלוק שלהן מעט שונה וקלה יותר לתפעול, וגם היא נצמדת אל הפייה של הטוראן בדרך הרמטית.
כעת, בתדלוק הרביעי שמסכם מסע של 1,295 ק“מ עם טוראן אקו פיול, אני מגלה סוף סוף את הדבר היחיד שמטריד במכונית הזאת.
אחרי שסיימתי את תדלוק הגז אני צריך לעבור למשאבה הבאה כדי לתדלק גם בנזין. שני תדלוקים במקום אחד אחת לכמה זמן הוא משהו שאני יכול לחיות איתו במכונית שתחסוך לי לא מעט כסף בהוצאות דלק, ותחסוך לכולנו זיהום אוויר בזכות השימוש בגז נקי.
נשלח 22 בפבר 2012 02:04 על ידי Sustainability Org
[
עודכן 22 בפבר 2012 02:04
]
מאת אביחי אפוטה - 09:00 22/02/12
יש משהו יותר מעצבן מלהסתובב דקות ארוכות במעגלים ולהתפלל שמישהו יפנה איזו פיסת מדרכה בכחול לבן? סביר להניח שלא, ובפרט אם אתם גרים בתל אביב. ומה שבסוף תמיד קורה זה כשגם כשכבר התייאשנו ואנחנו מוכנים לשלם בחניון - פתאום נדמה שכולם מלאים. כל זה קורה, כמובן, כאשר אנחנו הכי ממהרים או מתים כבר להגיע לבית אחרי יום ארוך ומעייף.
ובכן, גם במקרה הזה, מסתבר, הסמארטפוןיוכל להפוך את החיים שלכם להרבה יותר קלים באמצעות אפליקציותייעודיות שיקלו עליכם במלאכת החנייה. את הרכב הן עדיין לא מסוגלות להחנות בעצמן (עדיין לא, בכל אופן), אבל הן כן ימצאו לכם מקום חניה פנוי, יעזרו לכם לשלוט בהוצאות החניה, יזכירו לכם היכן החניתם את רכבכם ותאמינו או לא - יאפשרו לכם אפילו להרוויח כסף מהחנייה הפרטית שלכם. שימו לב לאפליקציות המומלצות ביותר:
Just Park It - לעשות כסף מחנייה: ב-Just Park It תוכלו להשכיר חניות פרטיות של משתמשים רשומים שמציעים אותן להשכרה בזמן שהם לא משתמשים בה, לדוגמה, בחניון הפרטי של בניין המגורים שלהם, מקום העבודה ועוד. ניתן למצוא חניות זמינות להשכרה באמצעות אתר האינטרנט של החברה, או באמצעות אפליקציות האייפון (כאן) והאנדרואיד (כאן) החינמיות של השירות. בנוסף, באמצעות Just Park It ניתן למצוא ולהזמין מקום מבעוד מועד באחד מחניוני רשת "סנטרל-פארק":
רוצים לעשות כסף מהחניה הפרטית שלכם? זו האפליקציה בשבילכם. הכנסו לאתר האינטרנט של החברה (כאן), תבצעו הרשמה לאתר והזינו את פרטי החנייה הפרטית שלכם להשכרה. אתם הם אלו שקובעים את המחיר עבור נהגים אחרים כאשר החברה גובה עמלה של 1.5 שקלים עבור כל הזמנה שקיבלתם.
Parkspool - שיתוף חנייה: שירות נוסף המאפשר לבעלי חניות להשכיר את מקום החניה הפנוי שלהם עבור נהגים אחרים, וכך להרוויח עוד כמה עשרות שקלים בכל חודש, והוא מאפשר למשתמשים רשומים למצוא חניות באזורים עמוסים במיוחד:
להבדיל מ-Just Park It, ב-Parkspool מתחייבים למשכירי החניות בתל אביב הכנסה של 300 שקלים לפחות בכל חודש, למשך 3 חודשים. בנוסף, תעריף שעת חניה לשוכר ב-Parkspool הוא קבוע - 7.35 שקלים כולל מע"מ, כאשר ההכנסה למשכיר החנייה עומדת על 4.5 שקלים לשעה.
ניהול החניה (שכירה/השכרה) מתבצע בקלות דרך אתר האינטרנט של החברה (כאן), בו ניתן גם להתעדכן כל הזמן בחניות נוספות שהתווספו לשירות, וכן באמצעות אפליקציות ייעודיות הניתנות להורדה בחינם עבור מכשירי האייפון (כאן) והאנדרואיד (כאן).
iParking - האנציקלופדיה של החניונים: בלא מעט מקרים אנחנו כבר מתייאשים מלחפש חניה פנויה ברחוב ומעדיפים לחסוך את התסכול ולהכנס לחניון, ודווקא אז אנחנו לא מוצאים שום חניון בסביבה. האפליקציה הזו תציג לכם את כל החניונים הקרובים אליכם ביותר באמצעות המיקום המדויק שלכם, ואת ההכוונה לחניון תוכלו לקבל על מסלול מוגדר מראש באמצעות לחיצה אחת ומעבר לאפליקציית המפות של גוגל:
כמו כן, ב-iParking תכלו לקבל מידע רב אודות החניונים שהיא מציעה כגון שעות פעילות, דרכי התקשרות, אמצעי תשלום אפשריים ועוד. זמינה בחינם ורק עבור מכשירי אייפון (כאן).
אפליקציות תשלום חנייה
אם יש ברשותכם סמארטפון מהשנתיים-שלוש האחרונות אתם בוודאי יודעים שכמעט ואין משהו שהוא לא יודע לעשות אם רק תתקינו עליו את האפליקציה הנכונה. גם תשלום על חנייה ברחוב או בחניונים תוכלו לבצע באמצעות אפליקציות חנייה סלולריות ייעודיות, כך שאתם יכולים לאפסן את מכשיר ה"איזי-פארק" המיושן שלכם או לניילן את תווי החנייה העתיקים.
להלן האפליקציות המובילות והמומלצות ביותר לתשלום חניה באמצעות הסלולר שלכם, שאת הנתונים שלהם רואה כל פקח חנייה שיעבור ליד רכבכם במטרה לבדוק האם שילמתם כדין על מקום החנייה ברחוב. יחד עם זאת, חשוב להדגיש כי השירותים הללו אינם נתמכים בכל עיר בישראל, לכן חובה עליכם לוודא שאתם משתמשים בהן באופן מושכל.
Pango: "פנגו" הוא אחד משירותי תשלום החניה המובילים בארץ לחנייה סלולרית. עד כה בשביל להשתמש בפנגו הייתם צריכים לחייג וללחוץ על כמה מספרים במענה הקולי בשביל להפעיל חנייה - עכשיו יש אפליקציה ייעודית שתחסוך עבורכם את המטרד:
לאחר הרשמה והזנת כל הנתונים שלכם באתר הבית של החברה (כאן), תוכלו באמצעות האפליקציה להפעיל חניה בכל עיר בה השירות נתמך בלחיצת כפתור וכן לעבור בין כמה רכבים שאיתם נרשמתם לשירות. האפליקציה גם כוללת תעריפי חניה בכל עיר, מראה את היסטוריית החניות שלכם ושולחת לכם הודעת SMS או התראה למכשיר לפני שהחניה מסתיימת (שליחת ה-SMS כרוכה בתשלום למנוי חודשי בעלות של 4.90 ש"ח).
האפליקציה היא חינמית אך "פנגו" גוב כחצי שקל על כל הפעלת חנייה מתוך האפליקציה. בנוסף, "פנגו" מאפשרת לשלם באמצעות השירות שלה גם בחניה בחניונים נבחרים ("חניוני סנטרל פארק", ליאונרדו סיטי-טאוור ועוד) באמצעות קוד מיוחד בכרטיס החנייה שמקבלים בכניסה לחניון. אפליקציית "פנגו" זמינה להורדה בחינם עבור מכשירי האייפון (כאן) והאנדרואיד (כאן).
Cellopark: אפליקציית תשלום נוספת, רק כזו שתגבה מכם דמי תפעול חודשי בסך 6.99 שקלים כל חודש במידה ותרצו את האופציה להחנות בכל הערים בארץ, או ללא תשלום חודשי במידה ותבחרו רק עיר אחת שבה תרצו להחנות.
לאחר הרשמה מהירה באתר החברה (כאן), או דרך האפליקציה עצמה, תוכלו להפעיל חניה בלחיצת כפתור בהתאם לעיר שהגדרתם מראש. כמו כן יופעל שעון עצר (טיימר) באפליקציה שיראה לכם כמה זמן עבר מאז הופעלה החנייה. אפליקציית "סלופארק" זמינה להורדה בחינם עבור מכשירי האייפון (כאן) והאנדרואיד (כאן).
אפליקציית בונוס: האם מותר להחנות כאן?
מכל האפליקציות שהמלצנו עליהן, האפליקציה הבאה היא ללא ספק אחת השימושיות ביותר. על אף שהיא לא תעזור לכם למצוא חנייה פנויה, או לשלם על חנייה ברחוב או בחניון - היא יכולה להיות שווה עבורכם הרבה יותר כסף בדוחות חנייה. תכירו את "כחול לבן"; אפליקציית אייפון (שזמינה להורדה כאן בעלות של 0.99 דולר) שתזהה את המיקום שלכם באמצעות רכיב ה-GPS של האייפון ותגיד לכם האם מותר לכם להחנות היכן שאתם נמצאים.
מדוע זה חשוב? כיוון שבמקומות רבים וצפופים (תל-אביב לדוגמה) ישנם כללים ברורים לגבי מי רשאי להחנות במקום ספציפי או בצד מסוים ברחוב מסוים: דיירים, בעלי תווים מקומיים ומיוחדים ובהתאם לשעה שבה אתם מעוניינים להחנות את רכבכם. מבחינתנו, זו האפליקציה הראשונה שעליכם להוריד ולהתקין על מכשירכם.
נשלח 22 בפבר 2012 01:52 על ידי Sustainability Org
[
עודכן 22 בפבר 2012 09:10
]
מנויי בטר פלייס ייאלצו להתריע 90 יום לפני מכירת הרכב החשמלי. הסכם השירות מאפשר לקצר את תקופת ההתחייבות אם בעל המנוי מצא קונה אחר לחבילת השירותים. החברה תוכל להגביל את אספקת החשמל ולקנוס במקרה של נזק לעמדות ההטענה. בטר פלייס: החוזה עוסק בקשת של מקרים שיכולים להתרחש
אם הנכם מחזיקים במכונית חשמלית של בטר פלייס ובכוונתכם למכור את המכונית, חובה עליכם ליידע את בטר פלייס שלושה חודשים מראש. כך עולה מנוסח הסכם המנוי הסטנדרטי של בטר פלייס שעליו חותמים לקוחות החברה, שהגיע לידי "כלכליסט". ההתחייבות להודיע לבטר פלייס על מכירת המכונית שלושה חודשים מראש תקוצר רק אם המנוי ימצא לקוח אחר שיסכים לרכוש את חבילת השירותים במקומו. יתרה מזאת, בטר פלייס מבקשת לאשר תחילה את הלקוח החדש. אם המכונית החשמלית תימכר למי שלא יחתום על הסכם השירות מול חברת בטר פלייס, תהיה החברה רשאית להסיר את הסוללה החשמלית מן המכונית. יצוין כי הלקוח רוכש רק את המכונית ולא את הסוללה.
עוד עולה מההסכם שהלקוחות יוכלו לטעון את מכוניתם רק מעמדות המאושרות על ידי בטר פלייס, וכי במקרה של עומס על מערכת החשמל ייתכן מצב שבו תגביל בטר פלייס את אספקת החשמל למכונית. "ידוע לך כי בטר פלייס עשויה להפעיל מנגנון של טעינה חכמה המנוהלת במטרה לווסת את העומסים ברשת החשמל. במקרה שבטר פלייס תפעיל טעינה חכמה כאמור, ייקבעו סדרי עדיפויות בטעינה לפי שיקול דעתה של בטר פלייס", נכתב בחוזה.
בנוסף, לקוחות בטר פלייס אשר מעוניינים לעבור דירה ולהעביר את עמדת הטעינה נדרשים לשלם עבור ההעברה תשלום שגובהו עשוי להגיע עד 4,900 שקל. במידה ולעמדת הטעינה או לסוללה יגרם נזק באשמת הלקוח, יצטרך בעליה לשאת בתשלום בגובה של עד 750 שקל. הלקוח נדרש גם להסכים לכך שבטר פלייס תעביר את המידע שצברה עליו לצד שלישי במסגרת העברת עסקיה לאותו צד שלישי.
מבטר פלייס נמסר: "בטר פלייס רואה חשיבות עליונה בשקיפות מול הלקוח, ומציבה רף מקצועי גבוה לשירות על ידי החברה. עקרונות אלו מנחים אותנו גם בהתקשרות הראשונית עם הלקוח. החוזה עוסק בקשת של מקרים שיכולים להתרחש ביחסי לקוח־חברה. על מנת להקל על הלקוח, תקציר של ההסכם מצורף לחוזה וזהו סטנדרט חדש בשוק. חשוב לציין גם כי אין בהסכם קנסות יציאה והלקוח יכול לבטל את ההתקשרות בכל עת".
But he is very adamant that electric cars are not the answer. In a teaser video for the 2012 series of Fully Charged (now sponsored, with a camera person and a researcher and everything!) he sets out why we need a more fundamental rethink of mobility, vehicle ownership and, above all, where we get our energy from.
Referencing a recent debate he took part in at the Oxford Union in which he successfully defended the motion that the future of transportation is electric, Llewellyn points out that nobody questioned the fact that oil will get increasingly more expensive and harder to come by. Equally, he notes that everybody in the debate accepted that there are too many people on this planet who all want cars, and that the notion of private ownership of vehicles is about as inefficient as you can get—imagine, says Llewellyn, and airplane that sits idle for 90% of its functional life.
A new fuel-efficiency-focused app for iPhone, Android and Windows phones called EcoSpeed claims fuel savings of 30 percent of more with its routing technology that also nudges drivers toward more fuel-sipping behavior as they go.
EcoSpeed factors in traffic stops, speed limits and current traffic conditions to plot the most fuel-efficient route to your destination using Google Maps. Once a driver gets going, the app monitors driving behavior using the phone's GPS and makes fuel-saving suggestions, like making slower accelerations from traffic signals or maintaining certain speeds on the highway.
Users can program in preferences as to whether to prioritize fuel efficiency or speed on any trip. You may want to just get there quickly when you're running late for work, but on those longer road trips, favoring efficiency could make a major impact -- a 30 percent improvement on fuel use adds up to a lot less money spent on gas and a nice slash in emissions.
The app allows users to plug in the current price of gas as well as the fuel economy specifics of their car so that it calculates real-time fuel consumption and cost savings information along the way.
You can currently demo EcoSpeed's routing on its website and developers can access the API for their own websites or mobile apps. The full-fledged app will be available for iPhone and Android phones for free in March, while the Windows phone version is coming soon.
נשלח 21 בפבר 2012 23:39 על ידי Sustainability Org
[
עודכן 21 בפבר 2012 23:40
]
חולדאי לא להוט להפעיל אוטובוסים בשבת, אבל לא יפספס הזדמנות לעקוץ את כץ
מאת אבי בר-אלי, 22/2/2012
בעיריית תל אביב לא להוטים להפעיל אוטובוסים בשבת. הם מרעישים, מזהמים ורובם ממילא יישארו ריקים. יוזמי ההחלטה, חברי סיעת מרצ הנמרצים, יסתפקו בהארכת קווי השירות של המוניות בשבתות לתוך יפו (קו 4), לרמת אביב (קו 5) ולשכונות התקוה ונחלת יצחק (קו 16).
אלא שזו שנת בחירות. הכפייה הדתית היא להיט תקשורתי. המועמד הפוליטי הטרי, יאיר לפיד, פצח בשבוע שעבר בקמפיין ניגוח חרדים, וחסימתו בידי חולדאי ודאי לא תזיק למקורבתו, יו"ר מפלגת העבודה, שלי יחימוביץ'.
אך ברקע הדברים, מתגלה עוד פרק בהתנגחויות שבין חולדאי לשר התחבורה ישראל כץ. בתל אביב הרי מודעים לסטטוס-קוו בענייני דת ומדינה, וודאי שמודעים לכך שכל שינוי בתנאי רישיון הפעלה של תחבורה ציבורית דורש את אישור משרד התחבורה. ואולם, לאחר הביקורת שהטיח חולדאי באימפוטנטיות של משרד התחבורה, התגובה של כץ ששלחה את התכנית להקמת רשות תחבורה מטרופולינית להקפאה עמוקה, חבירת חולדאי למשרד האוצר בפרויקט הרכבת הקלה, וייבוש חברת נתיבי איילון העירונית בידי כץ כתגובה - למה לפספס הזדמנות לזרוק עוד קיסם למדורה?
החלטת המועצה להרהר בהפעלת תחבורה ציבורית באוטובוסים בשבת תישאר על הנייר. אבל עדיין יש מי שייהנה לראות את שר התחבורה מתפתל, נלחץ ושותק בניסיון לחמוק מתיקון האיוולת התחבורתית.
נשלח 21 בפבר 2012 01:01 על ידי Sustainability Org
[
עודכן 21 בפבר 2012 01:03
]
ההצעה כוללת אפשרויות רבות להתמודדות עם סירוב, שמבוססות על הערכה כי במשרד התחבורה יבלמו את התוכנית ■ רון חולדאי: "מי שלא רוצה לעלות לאוטובוס יכול לא לעלות"
מאת דניאל שמיל, 20/2/2012
מועצת העיר ת"א החליטה היום לפנות למשרד התחבורה כדי להפעיל קווי אוטובוס גם בשבת. בהחלטה, אותה הציעה חברת המועצה תמר זנדברג (מרצ), נכתב כי "העירייה תעביר בקשה מפורטת למשרד התחבורה להפעלה בשבת של קווים חיוניים. באם יתקבל סירוב, תכין העירייה תכנית להפעלת קווי הסעות עירוניים ע"י חברה עירונית על פי הרציונל של הסעה משכונות הצפון, הדרום ויפו אל מרכז העיר, ואל הים ואל מקומות בילוי. באם יתקבל סירוב, תעביר העירייה בקשה למשרד התחבורה להרחבת קווי השירות בשבת והרחבת המסלול לקווים שפועלים במסלול מצומצם כך שישרתו תנועה משכונות הצפון, הדרום ויפו למרכז, לים ולמקומות בילוי".
תמר זנדברג. צילום: מוטי מילרוד
הצעת ההחלטה כוללת אפשרויות רבות להתמודדות עם סירוב, שמבוססות על הערכה כי המפקח על התעבורה במשרד התחבורה לא יאפשר את הפעלת תחבורה ציבורית בשבת, על רקע החשש למתיחות עם גורמים דתיים והיחסים המתוחים בין שר התחבורה, ישראל כץ, לראש עיריית ת"א רון חולדאי.
ההצעה התקבלה במועצת העיר ברוב של 13 בעד ו-7 נגד, וכעת תעבור לדיון בהנהלה העירונית.
ראש העיר תל אביב רון חולדאי, שכבר הביע בעבר בעמוד הפייסבוק שלו תמיכה במאבק, אמר בדיון: "אני באופן אישי תומך בהצעה, מי שלא רוצה לעלות לאוטובוס יכול לא לעלות". מיקי גיצין, מנכ"ל תנועת ישראל חופשית שיזמה את המחאה למען תחבורה ציבורית בשבת: "ללא ספק מדובר בהישג אדיר, כמעט היסטורי, לקמפיין שרק החל. יחד עם האופטימיות, על הפוליטיקאים לדעת שאנחנו לא הולכים הביתה עד שיהיה אוטובוס שיחזיר אותנו - לא ניתן לאף אחד לקבור את המאבק הזה. גם בשבת הזו יחכו פעילי ישראל חופשית לאוטובוס ברחבי ת"א, ואנחנו מזמינים את ראש העיר וחברי המועצה להצטרף אלינו".
ממשרד התחבורה נמסר בתגובה: "קיים סטטוס קוו של עשרות שנים בעניין הפעלת תחבורה ציבורית בשבת ואין בכוונת משרד התחבורה להפר אותו".