|
פורסם: אפריל 2009
ליסולטה פלסנר היא אישה נאה, גבוהה ואתלטית, כמו שרק מי שנושאת גנים נורדיים, ובילתה מחצית מחייה על אופניים יכולה להיות. היא גם שגרירת דנמרק בישראל.
לפני כמה חודשים הזדמנתי לשגרירות, ששוכנת בלב תל אביב. הפורום היה מצומצם, והשיחה נסבה באופן טבעי על עניינים ירוקים, כיאה למדינה שמנסה למצב את עצמה כקטר האקולוגי של אירופה. כשנשאלה השגרירה על התרשמותה מתל אביב היא השיבה בחיוך שהיא הופתעה לגלות שישראלים רבים כל כך מתעקשים להיצמד למכונית הפרטית שלהם. כשגרתי בדנמרק, ציינה, הייתי נוסעת באופניים לכל מקום, גם לעבודה, אבל פה מפחיד ולא נוח לרכוב בעיר.
לתומי חשבתי שאת הנימה הביקורתית הזו תשמור השגרירה לפורומים אינטימיים. הדנים הם עם מנומס ודיפלומטים בדרך כלל לא מתנדבים לעשות פדיחות למדינה המארחת. לכן הופתעתי מעט כשהיא חזרה עליהם בכנס "סביבה 2020" שנערך לא מזמן בעיר.
היא השתתפה באחד הפאנלים, התגאתה בביצועים האקולוגיים של דנמרק (הייתי שם, ותתפלאו - גם לדנים יש מה לשפר), והוסיפה: "כמי שנהגה לרכוב על אופניה לעבודה יום ביומו, בגשם או בשמש, הייתי מצפה לראות יותר רוכבים על חשבון מכוניות פרטיות בתל אביב". אם זה נשמע לכם כמו מסר של נציגת העולם הנאור שמנסה להרביץ תורה בנייטיבס, זה כנראה מפני שזה בדיוק מה שזה.
|