תחקיר TheMarker // כך קוברת מעצ מיליארדי שקלים בדרך למהפכת התחבורה

נשלח 31 במאי 2014, 1:05 על ידי Sustainability Org   [ עודכן 31 במאי 2014, 1:08 ]

איחורים של חודשים בפתיחת כבישים, חריגות תקציביות, ליקויי בנייה, דו"חות כספיים שעוכבו מחשש לשחיתות ומינוי מקורבים של ישראל ביתנו ליועצים - כך מתנהלת חברת נתיבי ישראל (לשעבר מעצ), שהופקדה על תקציב של 38 מיליארד שקל מכספי ציבור

מאת אבי בר-אלי, 25/5/2014

במשרד התחבורה לא ידעו היכן לקבור את עצמם מבושה. בדצמבר האחרון, שלושה ימים בלבד לאחר ששר התחבורה, ישראל כ"ץ, חנך ברוב טקס את מחלף דרור החדש, בצומת הכבישים 4 ו–553, התגלו לאורך המחלף שקעים מזוויעים - רגע לפני שנפתח לתנועה והעמיד בסכנת חיים אלפי נהגים.

המחלף, שהוקם במשך שלוש שנים בהשקעה של 350 מיליון שקל, נסגר לעבודות תיקון ושיקום - שארכו ארבעה חודשים בעלות של עשרות מיליוני שקלים נוספים. דו"ח בודק חיצוני שמינו המשרד ומנהלת הפרויקט, חברת נתיבי ישראל (מעצ לשעבר), איתר כצפוי כשלים תכנוניים וביצועיים. אלה גרמו לכך שניקוז מי הגשמים במחלף לא נעשה במקום שנדרש לכך, וגרם לחדירת מים אל קרקע חולית שמתחת לשכבת האספלט - תוך התנפחותה של זו וביקועה.

מה שלא פורסם הוא שחודש לפני הפתיחה התגלה בכביש במקרה כשל דומה. באמצע הגשר שבמחלף התרוממה לפתע שכבת האספלט. לאחר בדיקה התברר כי שכבת האיטום שתחתה לא יוצקה כנדרש. הקבלן נדרש לעבודות תיקון שבמסגרתן פירק את האספלט שעל הגשר ויצק אותו מחדש, מה שהביא לדחייה של שבועיים־שלושה בחנוכת הפרויקט.

מקרים אלה, אגב, לא הרשימו במיוחד את צוות בקרת האיכות של מעצ. בדירוג פנימי שערך הצוות לפי ציוני האיכות של הקבלנים בצפון ובמרכז זכה אמנם קבלן הפרויקט, רמט, לציון בינוני של 56 (מתוך 100) - אך דורג במקום הרביעי בין תשעה קבלנים.

שי ברס (משמאל) עם ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ושר התחבורה, ישראל כ"ץ, בטקס חנוכת מחלף גולני, בספטמבר 2013
שי ברס (משמאל) עם ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ושר התחבורה, ישראל כ"ץ, בטקס חנוכת מחלף גולני, בספטמבר 2013
צילום: גיל אליהו

לכאורה, הצביע המקרה של מחלף דרור על כשל נקודתי חמור של בקרת האיכות במעצ, של הבטחת האיכות בפרויקט, של מנהל הפרויקט ושל החברה הקבלנית - אלא שהכשל רחוק מלהיות נקודתי. דו"ח שהופץ בחודשים האחרונים במשרדי הממשלה הצביע על שורה של פרויקטי ענק, שבהם החלה מעצ לפגר בלוחות הזמנים ולחרוג מהמסגרת התקציבית שנקבעה לה.

המוכר שבהם הוא סלילת קטע חולות־אשדוד בכביש 4 בהשקעה של כ–300 מיליון שקל. פרויקט זה הסתיים בשנה שעברה באיחור של כשנה, לאחר אין ספור תקלות, טעויות מדידה ובקרה לקויה - שהביאו את הפרויקט לחריגה כספית של 120 מיליון שקל.

במעצ מסרו בתגובה כי לראשונה הגישו לבית המשפט תביעות פיצויים נגד "שורה של בעלי תפקידים שהתרשלו בתפקידם וגרמו לחריגה הכספית". בין היתר, הוגשה תביעה נגד מנהל הפרויקט, המתכנן והמודד.

בינתיים, נהגי הצפון ודאי לא יופתעו לשמוע כי "הפרויקט שלא נגמר" לשדרוג כביש מס' 2 בין מחלף נתניה לחבצלת (בהיקף של 160 מיליון שקל) - מפגר כמה חודשים מאחורי לוחות הזמנים, וכבר מצוי בחריגה כספית של עשרות מיליוני שקלים. כך גם סלילת כביש 7 בין גדרה לאשדוד - שם נרשמת לפי שעה חריגה כספית מדהימה של 100 מיליון שקל, שהם כ–25% מכלל תקציב הפרויקט (430 מיליון שקל). בפרויקט לשדרוג כביש 31 בין צומת שוקת לערד, בעלות של כ–900 מיליון שקל, נרשמה עד כה חריגה של 170 מיליון שקל - לצד איחור של חודשים בפתיחתו הצפויה.

גם בכביש הרוחב המדובר 531 עוד לא נאמרה המלה האחרונה באשר למועד הפתיחה. הכביש תוכנן תחילה להיפתח בקיץ 2012, לאחר שיבוצע בידי זכיין פרטי. אחרי שהפרויקט הולאם והועבר לידי מעצ, נדחתה הפתיחה לקיץ 2015 - ולא ברור כעת אם גם לוח זמנים זה עדיין ריאלי. הקבלן שאחראי לסלילת הקטע המרכזי של הכביש, אייל סלע, זכה בדירוג האיכות הפנימי של מעצ לציון של 47 בלבד - נמוך אף יותר מזה של הקבלן במחלף דרור השקוע.

"אי־אכיפה של 
קוד אתי ברכש"

לכל בר־דעת ברור הרי כי שורת מחדלים כאלה מעידה לא רק על ניהול פרויקטים בעייתי, אלא גם על איכות ירודה של בקרות, על ניהול מכרזים לקוי - וייתכן שאף על ניהול לקוי בכלל. זאת, כשתוצאת המחדלים רחוקה מלהסתכם בהטלת אשם מקצועי בלבד - מכיוון שהיה בהם כדי לסכן חיים.

"מעצ היתה בשנים האחרונות חברה בקו עלייה מטורף", אמר באחרונה גורם בענף התשתיות. "האיזון בחברה הופר, ומישהו צריך לתת דין וחשבון על הכישלונות האלה. הכישלונות הם אולי מסוג הדברים שיכולים לקרות בפרויקטים, אבל זה רק סימפטום למה שמתחולל בחברה", הוסיף.

ואמנם, ביום חמישי האחרון פירסמה חברת נתיבי ישראל (מעצ לשעבר) הודעה קצרה, שבה בישרה על כוונת המנכ"ל שי ברס לפרוש מתפקידו בתום קדנציה בת ארבע שנים - "לאחר שנים רבות כמנהל בכיר בשרות הציבורי, ולאחר שמיצה עצמו בתפקיד".

ברס צפוי להמשיך בינתיים בתפקידו. את הקדנציה הזו הוא ישלים רק בעוד חצי שנה, מה שגרר תהיות מדוע מיהר להודיע על פרישתו כבר כעת. תהיות אלה נענו לאחר שהתברר כי הודעתו של ברס לא הפתיעה את משרדי הממשלה, שם ציפו לה למעשה כבר זמן מה. בין מעצ לבין רשות החברות הממשלתיות התנהלו באחרונה התדיינויות קשות ברקע ליקויים ניהוליים, עיכובי פרויקטים וחריגות תקציביות - בחברה שמנהלת תקציב עתק של 38 מיליארד שקל, ומופקדת על ההובלה של מהפכת תשתיות התחבורה של ישראל. אלה אף צפויים להוליד דו"ח חריף שיפרסם מבקר המדינה ביולי הקרוב.

כבר לפני שנה וחצי פירסם TheMarker תחקיר, שהרים כמה תמרורי אזהרה בולטים באשר לאופן שבו מנוהלים אותם מיליארדים בזרוע הביצוע של הממשלה. פרק נרחב הוקדש למנגנון נסתר יחסית, שהזרים מאות מיליוני שקלים מכספי ציבור לשורה של קבלנים - לכאורה ללא פיקוח ומעבר להתחייבות החוזית שנטלה על עצמה החברה.

המנגנון האמור היה "ועדת חריגים", שנועדה לטפל בתשלומים עודפים שדרשו קבלנים בגין שינויים לכאורה שבוצעו בפרויקטים שלא באשמתם. ועדה זו טיפלה מדי שנה בתביעות בסך כ–200 מיליון שקל, ובשל רגישותה, אייש במשך שנים את ראש הוועדה עובד ותיק מקרב עובדי החברה.

עם כניסתו לתפקיד ב–2010, החליט ברס על שינוי מבני בחברה. הוא מינה את עצמו ליו"ר ועדת המכרזים העליונה, ולתפקיד יו"ר ועדת חריגים מינה במפתיע דווקא יועץ חיצוני - המהנדס דוד גת, מבעלי חברת הקבלן חירם גת, שקרסה ב–2003 בעקבות צבירת חובות של 370 מיליון שקל. זאת, חרף זיקתו הברורה לקבלנים בשוק הפרטי שבעניינם יידרש לפסוק.

אם לא די בכך, גת הועסק במעצ דרך חברה שבבעלותו כנגד חשבונית, בסכום שהסתכם לפי הערכות ב–120 אלף שקל בחודש - לפחות פי ארבע מעלות העסקתו של עובד חברה. 

בחלוף כמה חודשים, הופסקה עבודת הוועדה בהוראת רשות החברות. התברר כי בהליך מעורר מחלוקת, הוועדה אישרה לשני קבלנים "מענק" בסך 40 מיליון שקל - חרף התנגדותם של כמה מהגורמים המקצועיים במעצ. בין היתר, אישר גת פיצוי של 20 מיליון שקל לחברת מרדכי בנימין ובניו, שמנכ"לה, אילן מרדכי, נבחר ליו"ר אגף התשתיות בהתאחדות הקבלנים ולסגן נשיא ההתאחדות. לחברת קבלן אחרת, עינב החץ, אושר פיצוי של כ–18 מיליון שקל - אף שהיקף החוזה המקורי בפרויקט היה כ–40 מיליון שקל בלבד.

ברשות החברות שכרו ב–2012 משרד רואי חשבון חיצוני כדי לפתוח בבדיקת התנהלות ועדת החריגים במעצ, ודרשו מברס להפסיק את ההתקשרות עם גת. למרבה התדהמה, סירב ברס לדרישה, התעלם מפניות הרגולטורים שלו ובחר לנהל מול הרגולטורים התנצחות ממושכת, בטענה כי הם מתערבים בסמכותו כמנהל חברה. במעצ הסבירו כי "המהנדס דוד גת שימש כמומחה מטעם בית המשפט בישראל וכבורר במחלוקות בין קבלנים בתחום הבנייה והתשתיות. החברה ביקשה להיעזר במומחיות ובניסיון שצבר, ולהביאו כיועץ במחלוקות המתעוררות בין קבלנים לבין החברה ומיושבות בוועדה לשינויים הנדסיים".

בינתיים, הוקפאה העברת הפיצויים שאישר גת לקבלנים. החברות עתרו לבית המשפט נגד מעצ, בעוד שאת מעצ מייצגים בבית המשפט דווקא עורכי הדין שהצדיקו את הפשרה בדיוניה הפנימיים.

מחלף דרור. כשלים תכנוניים וביצועיים
מחלף דרור. כשלים תכנוניים וביצועיים
צילום: נמרוד גליקמן

הבדיקה החיצונית שנערכה לגבי התנהלות ועדת החריגים הדליקה לבסוף שורה של נורות אדומות חמורות. אלה העידו לכאורה על פיזור כספי ציבור ללא בקרה ופיקוח נאותים. בשל כך, עוכב באופן חריג פרסום הדו"חות הכספיים של מעצ ל–2012.

כאשר פורסמו לבסוף הדו"חות באחרונה, הם כללו חוות שלילית של רואי החשבון על הבקרה הפנימית במעצ - וכן על הדיווח הכספי של החברה. באופן נדיר בחברות העסקיות במשק ככלל - ובאלה הממשלתיות בפרט - הצביעו רואי החשבון על קיומן של חולשות מהותיות חמורות, שעשויות להעיד לכל הפחות על תשתית פוטנציאלית למקרי שחיתות.

כך למשל העירו רואי החשבון המבקרים על "אי־אכיפה של קוד אתי בחלק מתהליכי רכש התקשרויות עם מנהלי פרויקטים, נותני שירותים וקבלנים". בנוסף, העירו רואי החשבון כי בחברה "לא נערך סקר למניעת מעילות והונאות, ולא יושמה תוכנית בעניין זה".

ממעצ נמסר בתגובה כי "רואי החשבון ערכו ביקורת כמקובל בחברות ממשלתיות, והצביעו על ליקוי שלטענתם עלול להחליש את החברה. הנהלת החברה קיבלה את ההמלצות ותיקנה את הליקוי".

בינתיים, אגב, מינה ברס לאחראי על התקשרויות החברה את שימי בן דוד, אדם בעל קשרים פוליטיים ענפים, ששימש בעבר יועצו של השר זאב בוים המנוח ממפלגת קדימה. ברס הכניס תחילה את בן דוד למעצ בתור עוזר סמנכ"ל מינהל וארגון - מעין משרת אמון שאינה נדרשת בהליך מכרזי. לאחר זמן מה, קידם ברס את בן דוד לתפקיד מנהל יחידת מאגרים וספקים, שחולשת על כלל מאגרי הקבלנים של מעצ ועל ההתקשרויות עמם.

בהמשך, מונה בן דוד לתפקיד סגן מנהל חטיבה חדשה, שעסקה במימון וביצוע, ונהפך דרכה לדמות החזקה בחלוקת העבודות של החברה לקבלנים. זאת, בייחוד לאחר שמונה גם לממלא מקומו של ברס כיו"ר ועדת המכרזים במעצ.

במעצ טענו אז בתגובה כי בן דוד נבחר לתפקיד במכרז, וכי הוא ממלא מקום שישי בוועדת המכרזים.

בלי יועמ"ש ובלי סמנכ"ל כספים

מי שהיו אמורים לשמש שומרי סף אל מול ההתנהלות החמורה הזו הם היועץ המשפטי וסמנכ"ל הכספים בחברה. אלא שלנוכח הרוחות החדשות שנשבו במעצ, שני נושאי משרה אלה עזבו את החברה כבר לפני שנתיים. הליך מינוי המחליפים שלהם עוכב במשך חודשים ארוכים, תוך שהוא מאפשר לחברה להתנהל כמעט ללא בקרה מבית. 
במכרז לתפקיד סמנכ"ל הכספים של מעצ נבחר ראש אגף הכספים המוערך של החברה, אמיר אסרף - אף שלא עמד בתנאי הסף שהכתיבה רשות החברות הממשלתיות לתפקיד. בעוד שברס ממשיך לנהל תכתובות לעומתיות מול הרשות, הוא הכניס בינתיים את אסרף לתפקיד כסמנכ"ל כספים בפועל - עד שלבסוף הצליח לאשר את המינוי באיחור של כשנה.


במעצ מסרו בתגובה כי הליך בחירת הסמנכ"ל היה כרוך "בעבודה יסודית של ועדת איתור, שבחנה 350 מועמדים. בשל החשיבות שרואה החברה בתפקיד, הוא התנהל בליווי של רשות החברות הממשלתיות ודירקטוריון החברה".

כביש 31. חריגה של 170 מיליון שקל
כביש 31. חריגה של 170 מיליון שקל
צילום: אליהו הרשקוביץ

באשר למשרת היועץ המשפטי, החליט ברס לפרסם מכרז לתפקיד מנהל יחידה משפטית - ולהוציא את הייעוץ המשפטי למיקור חוץ. כלומר, לא למנות יועץ משפטי בעל סמכויות אלא מנהלן מקוצץ ידיים, שתפקידו יהיה לרכז חוות דעת חיצוניות, שמעצ תבקש ממשרדי עורכי דין פרטיים תמורת תשלום.

"הפונקציה של יועץ משפטי היא בעייתית בכל חברה", הסביר בעבר גורם בענף ל–TheMarker. "הוא יכול לתקוע מהלכים, לשאול שאלות. כך, אם הוא ייהפך רק לסדרן עבודה של עובדים חיצוניים, הוא יוכל לקבל איזו חוות דעת שירצה המנכ"ל מעורכי דין חיצוניים - או למעשה לקנות אותה".

בהתערבות חסרת תקדים, איים אז המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, עו"ד אבי ליכט, כי אם ברס לא ימנה לחברה יועץ משפטי כנדרש - הוא יורה על הפסקת העברת תקציבים לחברה. מכתב זה כבר הקים מרבצו את משרד התחבורה. מנכ"ל המשרד, עוזי יצחקי, התרה אף הוא בברס שלא יעז להמרות את פי הרגולטורים והחוק.

לאחר ש"גירד" עוד כמה חודשים בלי יועץ משפטי, פירסם לבסוף ברס את המכרז לתפקיד, אך ראו זה פלא - לתפקיד היועץ המשפטי נבחר לא פחות מעו"ד יואב ליסון, שמשרדו ליווה עד אז במשך שש שנים את מעצ, עד שהחברה נדרשה להפסיק את ההתקשרות עמו. אביו של ליסון, עו"ד זאב ליסון, היה בין מייסדי סיעת ישראל ביתנו, לצד שר החוץ הנוכחי, אביגדור ליברמן. בעבר אף התמודד ליסון על ראשות העיר נצרת עלית מטעם הליכוד, ונמנה על ראשוני היועצים המשפטיים של מעצ עם הפיכתה לחברה ב–2005 - תחת ניהולו של אלכס ויז'ניצר, מקורבו של ליברמן.

ליסון ייסד משרד עו"ד חיפאי קטן בשם "ליסון", שלפי תחקיר "הארץ" מ–2011, זכה מידי מעצ ב–2009 לבדה לשכר טרחה של כ–400 אלף שקל בגין שירותיו. ליסון אגב, לא היה היחיד מקרב מקורבי ליברמן שהועסק בליווי המשפטי של מעצ. כך, למשל, הועסק על ידי החברה בשכר טרחה כפול עו"ד יואב מני, עורך דינו של ליברמן והיועץ המשפטי דאז של ישראל ביתנו.

"מינויו של היועץ המשפטי הושלם בתום הליך מחמיר ומעמיק שנוהל בהקפדה ואושר על ידי כלל הגורמים הרלוונטיים", נמסר ממעצ בתגובה. "ההתקשרות בין משרד עו"ד ליסון לבין החברה הסתיימה לפני שנבחר לתפקיד, ואין בכך כדי לפסול אותו".

כך או כך, שמונה חודשים לאחר שנבחר ליסון הבן ליועץ משפטי הוא נאלץ לפרוש בנסיבות בריאותיות, ומעצ יצאה באחרונה במכרז מחודש לתפקיד.

"החריגות - 1% מהפרויקטים"

בהיעדר סמנכ"ל כספים ויועץ משפטי, וכשהמנכ"ל מתריס כלפי לא פחות משלושה משרדי ממשלה (אוצר, תחבורה ומשפטים) ועושה בחברה כבשלו, נותר למעשה מעליו מפקח אחד ויחיד - הדירקטוריון. אלא שגם בדרג זה, שעליו אחראים כבר שרי התחבורה והאוצר, נרשם כישלון חרוץ. למעשה, מאז ינואר 2012 למעצ אין יו"ר דירקטוריון קבוע - חרף שלל הפרויקטים שבידיה ותקציבי הענק שהונחו לפתחה.

בתחילת 2012 מונה אמנם לתפקיד יאיר שמיר, אך זה הצטרף תוך זמן קצר לסיעת ישראל ביתנו של ליברמן, ובחלוף פחות משנה עזב את החברה לטובת כס שר החקלאות. שר התחבורה, ישראל כ"ץ, ביקש למנות תחתיו את איש ההיי־טק ומקורבו, אבינועם נובוגרודסקי, אך מינויו נתקל בקשיים עקב זיקה אישית לכ"ץ. בהמשך, נפסלה לשמש בתפקיד גם רו"ח איריס שטרק, ומאז לא חודשו ניסיונות האיוש - לנוכח הליכי גיבושה של "נבחרת הדירקטורים".

בהיעדר יו"ר, התכנס דירקטוריון מעצ באופן לא סדיר, אם בכלל, כשספינת הענק - שעליה הועמסו לימים גם פרויקטי המסילות של הרכבת בהיקף של 11 מיליארד שקל - שטה לה ללא פיקוח ובקרה בים של מזומנים. "יש רוחות וזרמים ולעתים המים סוערים, אבל ביחד הצלחנו לנווט ולהגיע לחוף מבטחים", כתב ברס במכתב הפרידה לעובדיו.

ממעצ נמסר לסיכום כי מדובר ב"חברת תשתיות התחבורה הגדולה בישראל ולאור הצלחותיה, הטילה עליה ממשלת ישראל את רוב הפרויקטים הגדולים והמורכבים, שאת חלקם כבר השלימה במועד ובתקציב. יש להעמיד את החריגות בשורה אחת מול הפעילות העצומה של החברה בשנים האחרונות והישגיה. מבלי להקל ראש בחריגה, קלה כחמורה, סך היקפן אינו עולה על 1% מסך כל הפרויקטים שמבצעת החברה".

לכתבה בדהמרקר

Comments