השוק הרותח של הרכב החשמלי הצטנן בחודשים האחרונים; האם הרגולציה המדשדשת אשמה בכך, או שכולם מעדיפים להמתין ולראות כיצד תעבור בטר פלייס את שנת הפעילות הראשונה?מאת דניאל שמיל, 19/1/2012 בסוף החודש ובאיחור של כמעט שנה, ינחתו בשעה טובה בישראל, 30 מכוניות רנו פלואנס חשמליות חדשות, אשר יימסרו תחילה ל-30 עובדים מאושרים של חברת בטר פלייס. בחברה העדיפו, כנראה, כי לכל צרה שלא תבוא, מוטב שהראשונים שיתנסו במערכת עמדות הטעינה ותחנות החלפת המצברים שתציע יהיו עובדי החברה - ולא לקוחות פרטיים פטפטנים. עוד מספר מצומצם של מכוניות יגיעו לשימושם של מובילי דעה רק חודשיים מאוחר יותר, בעוד שלקוחות בטר פלייס ימתינו לקבלת המפתחות לציי הרכב שלהם עד מאי. בטר פלייס תחל כך את שיווק המכוניות שלה בשוק הישראלי בהדרגה ובאיחור של כמעט שנה. אלא שלא רק היא מכלכלת בימים אלה את מהלכיה בזהירות. מתברר כי כך מעדיפות לנהוג גם יתר מתחרותיה, אשר הפחיתו את נוכחותן בכלי התקשורת, ויושבות כיום על הגדר. מצד אחד, טוענים בענף כי הרגולציה הבוסרית, שלא הושלמה עדיין, מעכבת את חדירת המכוניות החשמליות לישראל. מאידך, יש הטוענים כי ההמתנה דווקא מכוונת מצדם של היבואנים. אלה, כך נטען, מחכים לאקלים ציבורי מתאים יותר או לתוצאות ההשקה של בטר פלייס - שעל זקנה יתגלחו בהמשך. הרשות שוקלת שינוי המודל של בטר פלייס מייסד בטר פלייס, שי אגסי, הכריז אולי על רנו כשותפה אסטרטגית, אך החוזה שנתחם בין החברות הוא למעשה חוזה בין ספק לחברה מזמינה. בטר פלייס היתה צריכה מכונית חשמלית עם מצבר שניתן להחלפה, והזמינה מרנו 100 אלף מכוניות כאלה - מספר שהצדיק הקמה של פס ייצור. עכשיו, נדרשת בטר פלייס למכור עד 2016 את המכוניות שהזמינה, כשרק השנה תחל לפעול בשני שווקים ראשונים - ישראל ודנמרק, ובשנה הבאה תחל את פעילותה המסחרית באוסטרליה, ואולי גם בהולנד. כלומר, בפני בטר פלייס עומדת משימה מורכבת למדי: למכור עשרות אלפי מכוניות חשמליות בשוק הרכב השמרני של ישראל. בחברה אמרו השבוע כי העובדה שארבע שנים אחרי ההכרזה על החזון ועל הקמת החברה כבר החלה המערכת לפעול היא בגדר הישג מרשים. "בארבע השנים האחרונות עסקה בטר פלייס במחקר ופיתוח, והצליחה לא רק לייצר מוצר ולהוכיח היתכנות טכנולוגית, אלא גם להתחיל בפרישה בישראל", נמסר מהחברה. אכן, צריך להוריד בפני אגסי ועידן עופר את הכובע, לאחר שהפכו רעיון לחברה בשווי שני מיליארד דולר, ולחלופין, להמתין מעט, לרגע האמת של הניסוי בפועל. בטר פלייס חתמה עד כה על הסכמים ראשוניים עם כ-50 ציי רכב. זאת, עבור אספקת דגם יחיד של מכונית: רנו פלואנס ZE, ולפי המודל שכרוך בתשלום דמי מנוי חודשיים של 1,090-1,599 שקל בחודש תמורת נסועה שנתית של 20-30 אלף ק"מ בהתאמה. בין היתר, מדובר בחברות הטכנולוגיה סלקום (ספקית התקשורת של בטר פלייס) ו-RAD, אשר הבטיחו כבר הצטיידות בעשרות מכוניות. בטר פלייס מנהלת משא ומתן מתקדם גם עם אורבוטק. שתי חברות ליסינג, אלבר ואלדן, יספקו לחברות את המכוניות ובטר פלייס תחכיר למעשה את המצבר החשמלי. ואולם, בעוד שהחברה מתקדמת לכאורה מול הלקוחות המוסדיים, פרישת התשתיות הפיסיות והרגולטוריות עדיין מתעכבת. 30 תחנות החלפת סוללות שבטר פלייס מתכננת לפרוש לאורך כבישי ישראל נמצאות עדיין בתהליך הקמה, ולא יהיו מוכנות עם מסירת המכוניות הראשונות. הקמתן של 10 תחנות נוספות טרם החלה. באשר לעמדות טעינה - בטר פלייס הקימה עד כה מאות כאלה, ואולם גם לגביהן לא הושלמו עדיין הסדרות מכירת החשמל ותמחורו. פרט לכך, משרד המשפטים טרם השלים את אישור התקינה לטעינת רכב חשמלי, אף שאת טיוטת התקנות פירסם משרד האנרגיה בשנה שעברה. עמדות הטעינה כבר מוקמות, ולכן לא ברור אם שינוין יידרש בדיעבד לאחר פרסום התקנות הסופיות, שעשויות לדרוש שינוי כזה. כך, ממתינות עדיין חברות הרכב החשמלי להכרעת רשות החשמל בשאלה כיצד תפעל עמדת טעינה בבתים משותפים, ומה יהיה ההספק הסטנדרטי שתציע. בנוסף, רשות החשמל בוחנת בימים אלה גם את השאלה אם יש לחייב את חברות הרכב החשמלי ברישיון ספק חשמל, ובאיזה מחיר ימכרו בכלל את החשמל: לפי תעריף ביתי רגיל, תעריף מיוחד או תעריף בתעו"ז (תעריף תלוי עומס וזמן - בדומה ללקוחות הכבדים של חברת החשמל). אם לא די בכך, הרשות בוחנת בימים אלה גם את עצם המודל העסקי שמציגה בטר פלייס, והיא אף עשויה להמליץ כי כל ספק טעינה יחוייב להציע ללקוחותיו מחיר לפי צריכת החשמל בקווט"ש, ולא לפי קילומטראז'. להוראה שכזו צפויות להיות השלכות מהותיות על מערך השיווק והתמחור של בטר פלייס, עד כי לא ברור כיצד אזרה אומץ להתחיל בשיווק מכוניות לפני שהתבררה הסוגיה. ההשקות יחכו במגרה לנוכח אי הבהירות הרגולטורית, היבואנים המתחרים לא מתאמצים בינתיים לקדם את יבוא המכוניות החשמליות שלהם, מה גם שלפי הערכות, תתפוס ההנעה החשמלית נתח קטן למדי בשוק הרכב הישראלי בשנים הראשונות להשקה. בישיבה שערך איגוד יבואני הרכב השבוע נשמעו הרבה קולות מבולבלים. "אני אפילו לא יודע האם הכבל חייב להיות מחובר למכונית, או שאפשר לשים אותו בתא המטען", אמר בכיר באחד מהיבואנים. "אנחנו כבר צריכים להזמין מכוניות, אבל אני לא יכול לתת ליצרן את הדרישות הטכניות בישראל. אחרי שבממשלה התגאו שאנחנו מובילים את התקינה העולמית, אנחנו מגלים שאצלנו הכל הכי מסובך ואי אפשר להביא מכונית הנטענת משקע רגיל, גם אם מאובטח, אלא צריך מערכת תקשורת מתוחכמת ויקרה", הוסיף. החברות דוד לובינסקי, כלמוביל וקרסו כבר הביאו לישראל מכוניות חשמליות לניסוי, אך אלה סובלות עדיין ממחיר גבוה ומטווח נסיעה מוגבל. דווקא לפתרון הביניים בין מכוניות הבנזין לחשמליות "הטהורות" - המכוניות היברידיות הנטענות - יש סיכוי גבוה יותר בינתיים להצליח. מכוניות אלה יכולות לנסוע לטווח של 30-60 ק"מ בכוחו של מנוע חשמלי בלבד. לאחר מרחק זה נכנס לפעולה מנוע בנזין שטוען את המצבר, ובמקרים מסוימים גם מניע את המכונית. השנה צפויה להגיע לישראל טויוטה פריוס נטענת במחיר של כ-170 אלף שקל. שברולט וולט והתאומה האירופית שלה, אופל אמפרה, יגיעו כנראה רק בשנה הבאה. אלא שגם במקרה זה נתקלות היבואניות באי בהירות רגולטורית - הפעם בנושא המיסוי. עד כה לא הוברר מה שיעור המיסוי שיוטל על דגמים היברידיים אלה, בין אם יזכו להקלות המס של מכוניות חשמליות (חבות במס של 10% בלבד) או של מכוניות היברידיות (30% מס). פער זה יכול לגרור שינויים של עד 50 אלף שקל במחירי המכוניות. שאלה נוספת היא מה תהיה שיטת הטעינה. טויוטה פריוס פלאג אין צריכה להיטען שלוש שעות בלבד לפני הנסיעה, ולכן היבואנית מבקשת להימנע מהצורך לשווק אותה עם עמדת טעינה יקרה, וחוששת מתרחיש שבו החשמל למכוניות יהיה יקר יותר מחשמל ביתי. גם במקרה ההיברידי, לפיכך, יש עדיין מי שחושש כי חלום הרכב הירוק יתברר כמדע בדיוני. ממשרד האנרגיה והמים נמסר: "תקנות טעינת רכב חשמלי נמצאות בשלבי תיאום אחרונים מול משרד המשפטים לעניין אופן אימוץ תקנים בינלאומיים, ולאחר מכן יועברו לאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת. התקנות בעניין רישוי הטעינה עומדות בפני הצגתן לשר ואישורו. בפרק הזמן שהתקנות טרם נקבעו ופורסמו כדין, אפשר לטעון את הרכב החשמלי בכל דרך התואמת את חוק החשמל ותקנותיו. עם כניסת התקנות החדשות לתוקף, אי עמידה בתקנות אלה תהווה עבירה על החוק".
כתבות קשורות: דיווחים בדנמרק: מחלוקת בין בטר פלייס לשותפתה בפרויקט המכונית החשמלית "וול סטריט ג'ורנל": חברות הליסינג בישראל פוחדות להמר על בטר פלייס התבטאות נדירה: פורד נגד בטר פלייס בתערוכת דטרויט לא כל כך ירוקה – כמה עובדות על המכונית החשמלית של Better Place בדיקת "כלכליסט": השימוש ברכב החשמלי יעלה יותר מרכב היברידי איזו מכונית גורמת לפליטת יותר גזי חממה: מכונית עם מנוע בנזין או מכונית חשמלית? שום מכונית חשמלית לא תחלץ אותנו ואת המדינה מהפקק שבו אנחנו תקועים |