חלוץ התעשייה הסולארית מגייס משקיעים יהודים־אמריקאים לרכישת חברת הרכב החשמלי שקרסה; נציג ממשלת קוויבק ייפגש מחר עם המפרקים בשם משקיעים קנדיים

מאת יסמין גואטה, אבי בר-אלי, דניאל שמיל

קבוצות נוספות מצטרפות למרוץ אחר נכסיה של חברת תשתית הרכב החשמלי בטר פלייס. ל-TheMarker נודע כי קבוצת משקיעים קנדיים מחבל קוויבק פנתה אל מפרקי בטר פלייס בעניין רכישה אפשרית של החברה שפשטה רגל. נציג ממשלת קוויבק צפוי להיפגש השבוע עם המפרקים. במקביל, נודע כי היזם יוסף אברמוביץ', מחלוצי התעשייה הסולארית בישראל, מגבש בימים האחרונים קבוצה של משקיעים יהודים־אמריקאים לרכישת פעילות בטר פלייס.

עד עתה הביעו התעניינות חברת החשמל הישראלית וחברת החשמל הצרפתית EDF - בעיקר ברכישת תשתית הטעינה שפרסה בטר פלייס ברחבי הארץ. הרכישה צפויה לכלול בעיקר את עמדות ההטענה בחניונים ואת מערכת הניהול שלהן.

אברמוביץ' אישר אתמול כי החל בבדיקת נאותות, לצד גישושים אצל הרגולטורים במשרדי הממשלה השונים, בדבר האפשרות לתמיכה ממשלתית עתידית במיזם. לפני שבע שנים הוביל אברמוביץ' קבוצה של משקיעים אמריקאים להקמת חברת היזמות הסולארית ערבה פאוור, בשיתוף קיבוץ קטורה, שמכרה בחלוף שלוש שנים בלבד 40% מהמניות לקונצרן סימנס הגרמני לפי שווי של 37.5 מיליון דולר. החברה מחזיקה עתה בנתח שוק של 23% מהמכסות למתקנים סולאריים בינוניים, אך בדיקת אפשרות הרכישה של בטר פלייס אינה נוגעת לה.

כיום עומד אברמוביץ' בראש חברת ההתקנות הסולאריות energiyaglobal - העוסקת בהתקנות סולאריות ביבשת אפריקה ‏(בגיבוי ממשלת ארה"ב‏). בשיחה עם TheMarker אמר אתמול אברמוביץ' כי "מה שנדרש לבטר פלייס זה מודל עסקי חדש וצנוע, ורגולציה ממשלתית תומכת. גליית נכשל ועכשיו התור של דוד הקטן. אם הממשלה תוכל לעזור בכמה תנאים בסיסיים, ממש לא קשים, ביחד עם רצון טוב - אפשר להיות אופטימים".

לדבריו, "אסור לישראל להיכשל במיזם הירוק הזה. חייבים להציל אותו, כי אם ניכשל יהיה בעתיד קשה פי 10 להכניס לשוק מכוניות חשמליות. אם הנהגים רוצים מישהו בעל ניסיון מוכח בעבודה מול הממשלה - וגם יכולת להביא כסף - אז נוכל לעשות את זה. אני לא טייקון, אין לי רצון להיות טייקון ואני גם לא אהיה. אם נצליח, נתרום את רוב הרווחים לארגוני הסביבה".

הלקוחות יוזמים קואופרטיב

לפי הערכות, המתעניינים ברכישת בטר פלייס מתכוונים להסב את פעילותה להטענה בלבד תוך זניחת מודל החלפת הסוללה. לשם כך יירכשו עמדות הטעינה שהקימה. בטר פלייס הקימה עד כה 1,850 עמדות טעינה - כשני שלישים מהן פרטיות - אך התשתית סביבן שייכת לבטר פלייס. בנוסף, מחזיקה החברה בשטחים חכורים שבהם הוקמו 38 תחנות החלפת סוללות.

בימים האחרונים נפגשו מפרקי בטר פלייס, עו"ד שאול קוטלר ועו"ד ורו"ח סיגל רוזן־רכב, עם נציגי העובדים, עם רוכשים פוטנציאליים וכן עם נציגי רנו, קרסו, יבמ וספקים אחרים. המפרקים עשויים אף לפנות לרוכשים פוטנציאליים מיוזמתם, למשל לחברת טסלה האמריקאית. הם הבהירו כי תינתן עדיפות למי שייתן פתרון לרוכשים ולעובדים. לדבריהם, מטרת הפירוק היא לייצב את המערכת, והשאלה היא אם להשאיר את בטר פלייס כעסק חי או לדומם אותה עד למכירה מכיוון שעלויות המכירה גבוהות. המפרקים הקימו צוות בשיתוף רנו וקרסו שייתן פתרון למקרה שלא יימצא רוכש.

במקביל, הלקוחות והעובדים מתארגנים. כמה לקוחות מנסים ליזום הקמת קופוארטיב, שירכוש במשותף את עמדות הטעינה וינסה לתת שירות למכוניות. לפי המודל המתגבש, העמדות יוכלו להפוך מפרטיות לשיתופיות, וכך כל נהג יוכל לטעון את מכוניתו גם בעמדות שרכשו נהגים אחרים.

בתוך כך, ביום חמישי ואתמול קיבלו 209 מבין 320 עובדי בטר פלייס מכתבי פיטורים. העובדים, רובם מהנדסים ואנשי שיווק ומכירות, הקימו אתר ייעודי ודף פייסבוק לשיתוף הצעות עבודה ויוזמות משותפות. השבוע יערכו העובדים מסיבת פרידה מהחברה.