רכב ליסינג היה עד לא מזמן פריט נחשק, סמל סטטוס, ההטבה האולטימטיבית שעובד יכול היה לזכות בה - ביטוי מוחשי למעמדו בחברה, בצורת מכונית חדישה עם תדלוק ללא הגבלה.
אלא שבשנים האחרונות החלו העובדים המיוחסים, בהדרגה, לשלם יותר בעבור ההטבה. שווי השימוש ברכב צמוד, שנוסף על שכר העובדים ולכן מגדיל את חבותם במס, הכפיל את עצמו מאז 2008 מכ–1,500 שקל בחודש לכ–3,200 שקל כיום. במקביל, התייקרו גם המכוניות המשפחתיות, שאליהן הוצמד שווי השימוש, ממחיר של כ–111 אלף שקל ב–2008 ל–127 אלף שקל כיום, והמחיר עתיד לעלות השנה ל–130 אלף שקל עם שינוי נוסחת המיסוי הירוק.
אם לא די בכך, כיסם של המעסיקים החל לכאוב, כיוון שהם נדרשו לשלם הרבה יותר בעבור הדלק. לפי תחשיב שערכה היבואנית צ'מפיון מוטורס, מתחילת 2009 עלה מחיר הדלק במשק ב–47%, וההוצאה הממוצעת על דלק למכונית בשלוש השנים שחלפו עלתה מ–30,577 שקל בשנה ל–40,699 שקל.
לאור נתונים אלה, ניתן היה לצפות שתופעת הליסינג תצטמצם - אך לא כך היה. מספר המכוניות הצמודות בישראל, כ–300 אלף, לא השתנה בשנים האחרונות. שיעור הרכישות של חברות הליסינג מכלל שוק הרכב אומנם ירד, אך זאת בשעה שכלל השוק עלה.
"העובדים ממשיכים לעשות שימוש בליסינג תפעולי, ופחות מ–2% מהם החזירו את הרכב הצמוד וקנו במקומו רכב פרטי", אומר יגאל רסקין, חבר הנהלת ארגון מנהלי תחבורה. "יש עובדים שהחזירו את הרכב הצמוד ועכשיו שוב רוצים לקבל אותו, כי מכונית ליסינג נותנת להם ראש שקט".
300 אלף עובדים בישראל נוסעים ברכב עבודה
צילום: עופר וקנין
גם בשוק המכוניות לציים לא היו דרמות גדולות. ב–2008 וב–2009 ניסו כמה ציים, ובהם זה של בזק, לעבור לרכישה ישירה של מכוניות מהיבואנים - אך הטרנד הזה דעך. גם הציפייה כי ציי הרכב יעברו למכוניות קטנות יותר עם שווי שימוש מופחת לא התממשה, והנסועה העודפת של חברות משתמשי הליסינג לא ירדה במידה ניכרת.
עליית מחירי הדלק אומנם הובילה חברות להגביל את צריכת הדלק, אך ההגבלה הנמוכה ביותר שתועדה היא 25 אלף ק"מ בשנה - הרבה מעבר ל–17 אלף ק"מ בממוצע שגומאים בעלי המכוניות הפרטיות. לנסועה העודפת אגב, יש השפעות שליליות מרחיקות לכת מבחינה לאומית. רק בסוף השבוע האחרון תקף ד"ר אמיר זיו־אב, המדען הראשי של משרד התחבורה, את משתמשי הליסינג, ואמר כי "ליסינג זה כמו חשמל חינם, אלא שליסינג גם הורג". זאת, משום שתופעת הליסינג מעודדת שימוש "מופקר" כלשונו, שמביא לנסיעה ממוצעת של 32 אלף ק"מ בממוצע למכונית - ולנסועה עודפת של 5 מיליארד ק"מ בכבישי ישראל.
בכיר בענף הליסינג מציג הסבר שונה לשמירת הליסינג על כוחו. "כשמחיר הדלק עולה, שווי השימוש נהפך לנמוך. עליית שווי שימוש תוכננה בזמן שמחיר הדלק היה הרבה יותר נמוך, והתייקרות הדלק מחקה את ההתייקרות בשווי השימוש. למעשה, מכונית צמודה היא מקלט מס על הדלק".
בניגוד לדוברים מהענף, מציג בועז סופר, לשעבר סמנכ"ל רשות המסים ואחראי לרפורמה של העלאת שווי השימוש, תובנה הפוכה לגמרי. "זה לא נכון לומר שלא חלה ירידה בענף הליסינג. בזמן שמספר העובדים בישראל גדל, מספר משתמשי הליסינג נבלם. עליית שווי השימוש סובבה את הספינה הזו, ועוד לא ראינו את סופו של התהליך", הוא טוען. "הבאנו את שווי השימוש לרמה שצריך לחשוב פעמיים האם לקחת רכב צמוד, ורק כאלה שנדרשים לנסיעה ארוכות לוקחים מכוניות בליסינג. בסופו של דבר, חלק גדול ממכוניות הליסינג אכן נדרשות לעבודה", הוסיף.
במאמץ להגביל את הנסועה העודפת ואת כוחן של חברות הליסינג, מציעים באגף התקציבים במשרד האוצר לשנות את מתווה שווי השימוש ולפצלו - בין תשלום על עצם אחזקת הרכב, שיהיה נמוך מהתשלום כיום, לבין תשלום על שווי השימוש בהטבת הדלק חינם. ההצעה נועדה להגדיל את הכנסות המדינה ממסים, אך היא נתקלה, בין היתר, בהתנגדות רשות המסים, שם טוענים כי אין אפשרות אפקטיבית לגבות מס משתנה על נסיעות מסוגים שונים.
מדריך למשתמש הליסינג
משתמשי הליסינג מבולבלים, לנוכח השינויים הצפויים בנוסחת המיסוי הירוק או במנגנון חישוב שווי השימוש. לשם כך, ליקטנו בעבורם כמה עצות באשר לנחיצות השימוש בליסינג, היכולת לוותר על הרכב הצמוד - ובאיזה רכב לבחור.
האם כדאי לעזוב את הליסינג?
"התשובה לכך תלויה בהעלאת השכר שמבטיח המעסיק אם תעזוב את הליסינג", אומר בועז סופר, לשעבר סמנכ"ל רשות המסים. "לא תמיד יש לארגון מדיניות סדורה בעניין זה, והעלאת המשכורת תלויה בצורך של המעסיק בכך שלעובד תהיה מכונית. האפשרות להעלות את השכר לטכנאי או לאיש מכירות תהיה כנראה קטנה, כי למעסיק יש אינטרס שיהיה להם רכב צמוד. לעומתם, יש עובדים שמשכורתם תוכל לעלות ב–2,500 שקל בחודש בזכות ויתור על הרכב".
כך, מנתוני חשב מערכות מידע עולה כי תוספת שכר של 3,700 שקל בחודש תייתר את הצורך במכונית ליסינג משפחתית, ותוספת של 2,700 שקל היא שוות ערך להטבת רכב צמוד בסגמנט מיני (ראו טבלה).
ככלל, עדיף ליהנות מעליית שכר - ולא בזכות מכונית ליסינג, היות שלהטבת השכר נלווים גם ביטוח, הפרשה לפנסיה וזכויות נוספות. ואולם, על אלה עשוי לגבור הקילומטראז' השנתי של בעל המכונית, במקרה של נסועה גבוהה מהממוצע בישראל - כ–20 אלף ק"מ בשנה ומעלה. "ההחלטה אם לעזוב את הליסינג או לא תלויה גם באלטרנטיבות התחבורתיות של העובד - האם יש לו אפשרות לנסוע ברכבת, האם גם לבת זוגו יש מכונית והאם מדובר ברכב חברה", מוסיף סופר.
איזו מכונית כדאי לקחת בליסינג?
גם למשתמשי הליסינג כדאי לקחת את המכונית המתאימה ביותר לצורכיהם. לכן, לא רצוי לבחור אוטומטית במכונית פופולרית או בזו שדוחפת חברת הליסינג, אלא במכונית שעונה על הדרישות היומיומיות. אם אין צורך להסיע משפחה גדולה או בהובלת מטען, אין סיבה שלא לקחת מכונית קטנה כמו טויוטה יאריס, או משפחתית קטנה כמו קיה ריו סדאן. אלה מכוניות נעימות גם בנסיעה בין עירונית, ושווי השימוש עליהן נמוך במידה ניכרת משל משפחתית. שווי השימוש של טויוטה יאריס, למשל, הוא 2,480 שקל, בעוד שהשווי של פורד פוקוס הוא 3,149 שקל.
איך לרכוש מכונית שלא בליסינג?
גם עבור נהגים פרטיים שלא מרבים בנסיעות והחליטו לוותר על הליסינג, יש תוכניות מימון שמציעים בנקים וחברות ליסינג. חלקן מההצעות כוללות גם רכיב תפעולי, שיקל את ההסתגלות לאחזקת רכב עצמאית. בשלמה סיקסט, למשל, מציעים ליסינג תפעולי גם למכוניות משומשות. התשלום החודשי כולל אגרת רישוי, ביטוח חובה ומקיף, שירותי חילוץ, רכב חליפי ואחריות לשנה, הכוללת גם החלפת צמיגים מגבים ומצבר - כאשר השימוש במכונית מוגבל ל–20 אלף ק"מ בשנה. כך, בעבור קניית פורד פוקוס מ–2009 נדרשת מקדמה של 5,000 שקל ותשלום חודשי של 1,500 שקל, צמוד למדד. על מיצובישי לאנסר מאותה שנה, המקדמה זהה והתשלום החודשי הוא כ–1,390 שקל. בתום תקופת העסקה, שהיא שנתיים, אפשר לרכוש את המכונית ב–30% הנחה מהמחירון או להחזיר את הרכב לחברה.
מדריך לבעל צי רכב
אם יש לך צי רכב, קטן או גדול, רואה החשבון שלך הוא הכתובת להתייעצות על אופן ניהול הצי. זוהי קודם סוגיה חשבונאית, שיכולה לשנות את מאזני החברה ולהשפיע על החבות שלה במס - אך היא מלווה גם בתובנות ענפיות.
האם לחכור מכוניות ליסינג, או לרכוש אותן?
בעבר, ציי רכב רבים רכשו מכוניות ישירות מהיבואן, אך היקף התופעה קטן והולך. אפילו אלביט, אחת החברות האחרונות שהתמידו לרכוש את המכוניות בעבור עובדיהן, מבררת כעת את עלות המעבר לליסינג. הסיבה לכך, טוען אייל גור, מנכ"ל שלמה סיקסט, נעוצה בבעיה שבה הן נתקלות כשהן נדרשות למכור את מכוניות הצי המשומשות בחלוף שנתיים־שלוש.
עם זאת, טוען נוני בורג, מנכ"ל הילוך שישי אופרייט, המפעילה ציים של כלי רכב קנויים, הבחירה תלויה דווקא בחשבונאות. "חברות היי־טק משקיעות את כל ההון בפיתוח, ולכן אפילו המבנים שלהן שכורים. אבל לתעשייה ישנה יש הון עצמי, ויכול להיות שיהיה לה כדאי יותר חשבונאית לרכוש את המכוניות. פחת הוא מרכיב שמוכר במס, והוא יורד מההכנסות. אם החברה רווחית, היא יכולה לשלם כך פחות מסים".
לפי חישוב שערכו בהילוך שישי, החיסכון מהפעלת צי קנוי יכול להגיע ל–13 אלף שקל למכונית. את הסיכון במכירה, טוענים שם, אפשר לגדר באמצעות התחייבות ל–buy back (קנייה חוזרת בתום תקופה שנקבעה מראש) בידי היבואן.
במקביל, יש חברות שאין לה ברירה אלא לרכוש מכונית, כי חברות הליסינג לא מעוניינות להחכיר להן מכוניות - בעיקר חברות שמירה ואבטחה. באשר לבעלים של חברות קטנות, אשר רושמים את כל המכוניות בצי על שמם ולא על שם החברה - הרי שזהו מהלך לא חוקי. זאת, משום ההתחמקות לכאורה מחובת תשלום שווי השימוש על רכב צמוד.
איזו מכונית לרכוש בעבור העובדים?
כמו השיקול שצריך להפעיל הנהג הפרטי, גם כאן צריך להחליט קודם מהם הצרכים של בעל הצי ומהם הצרכים של הנהגים. לחברת הליסינג יש אינטרס להציע מכוניות שהיא רוכשת בכמויות גדולות והיא משערת שיהיה לה קל למכור. ואולם, בעלי הצי צריך לשקלל גם את העלויות המשתנות, ובראשן את הוצאות הדלק. ציים גדולים מקבלים מכוניות לנסיעת מבחן, ויכולים לבדוק באופן שוטף את צריכת האמת של הדלק. בנוסף, כדאי לעתים להשקיע במכוניות יקרות יותר להחכרה, כמו דגמים עם מנוע דיזל או הנעה היברידית, בזכות החיסכון בדלק לאורך זמן. כמו כן, אפשר לשקול החכרה של מכוניות קטנות, שאולי מרשימות פחות, אבל חוסכות כסף בדלק ובדמי ההחכרה ומקטינות את שווי השימוש של העובד.
