מישראל תבוא הישועה למצברי הרכב החשמלי?

נשלח 13 בנוב׳ 2014, 13:16 על ידי Sustainability Org   [ עודכן 13 בנוב׳ 2014, 13:16 ]
מספר חברות מקומיות חברו יחד כדי לפתור אחת ולתמיד את בעיית טווח הנסיעה, המגבילה כיום את המכונית החשמלית. לטענתן, דווקא מישראל עשוי להגיע פתרון - ובמחיר שווה לכל נפש
רועי צוקרמן, 9/11/2014

האם דווקא תעשיית הרכב הישראלית תפתור את בעיית הטווח (והמחיר) של הסוללה החשמלית בכלי רכב? קבוצת חברות טכנולוגיה, בשיתוף מספר מוסדות אקדמאים, שותפים יחד במיזם שמטרתו פיתוח מצברים חדשים לרכב חשמלי. המטרה: טווח "נורמלי" בדומה לזה שמציעות כיום מכוניות עם מנועי בנזין, במחיר שלא יהפוך את הרכב ללא כדאי. במילים אחרות: פתרון טכנולוגי שיהפוך את המכונית החשמלית מאזוטרית בשוק הרכב העולמי, לאלטרנטיבה ראויה. במסמך שפרסמו אנשי המיזם, מאגד TEPS, נטען כי תכנית "הסוללה הכדאית" צפויה להבשיל תוך עשור לכל היותר, ותציב את ישראל בחזית טכנולוגיית הנעה אלטרנטיבית למכוניות.

 

 

יש להזכיר כי המכונית החשמלית סובלת בכל העולם כבר מספר שנים מנתוני מכירות מאכזבים. אפילו בקרב יצרניות ניכרת התפכחות מהערכות שהתגלו כאופטימיות מדי. ולכל אלה אחראית הסוללה, אשר לא "התפתחה" בקצב אותו צפו מומחים. הבעיות שהיא מציבה מוכרות היטב. סוללה קופמקטית במידותיה וקלה עם טווח נסיעה ראוי, תעלה כיום - כמו בעבר - סכום עתק. סוללה במחיר שווה לכל נפש ניתן לרכוש כיום רק אם היא אינה עונה על אחת משתי הדרישות מחוייבות המציאות - משקל קל או ממדים סבירים.

 

רכב חשמלי. המטרה: טווח נסיעה וזמן "תדלוק" דומה לרכב בנזין (צילום: רועי צוקרמן)
רכב חשמלי. המטרה: טווח נסיעה וזמן "תדלוק" דומה לרכב בנזין (צילום: רועי צוקרמן)

 

בין החברות הלוקחות חלק במיזם יש יצרניות מצברים, חברות טכנולוגיה וגופי מחקר - בהם אוניברסיטת אריאל והטכניון, חברת המצברים שנפ וחברת אלביט. ביחד מנסים הגופים לפתח מצברים בעלי קיבולת גבוהה פי 2-3 מהמקובל כיום - בין 200 ל-250 וואט שעה לכל ק"ג ממשקל המצבר, לעומת 120-80 כיום.

 


הקיבולת הגבוהה תאפשר להציע מצברים קלים יותר, עם טווח נסיעה ארוך כמעט פי 3 מהמקובל כיום וקרוב למה שמציעות מכוניות נוסעים עם מנועי בנזין - עד 500 ק"מ. כל זאת במחיר שיהיה אף נמוך משמעותית מהמצברים המקובלים כיום, ועשוי אף להוזיל באופן ניכר את מחירה של המכונית החשמלית - בין 100 ל-150 דולר לקוט"ש (קילוואט שעה), לעומת 600 דולר כיום.

 

לחברות המאוגדות בשיתוף הפעולה יש שתי מטרות נוספות, הפוגעות אף הן באטרקטיביות של המכונית החשמלית - זמן הטעינה ואורך חיי מצברי הליתיום-יון המקובלים. כזכור,. זמן הטעינה הייתה הבעיה שפגעה קשות בסיכויי ההצלחה של בטר פלייס. המיזם הכושל של שי אגסי ניסה לתפור זאת באמצעות תחנות להחלפת סוללות, אך קהל הנהגים סרב להשתכנע. מטרת שיתוף הפעולה הוא להקטין את זמן הטעינה למספר דקות בלבד.


לכתבה באתר ynet
Comments