---

זכותו של העובד לקבל הוצאות נסיעה

עובד (שחלים עליו יחסי עובד-מעביד) זכאי לתשלום ממעבידו בגין הוצאות נסיעה בכפוף לצו ההרחבה בדבר השתתפות המעביד בהוצאות נסיעה לעבודה וממנה (למעט עובדים במפעלים מוגנים כאמור בסעיף 17א לחוק שכר מינימום, התשמ"ז-1987). 

כמה על המעביד לשלם?

הוצאות הנסיעה הינן נגזרת של מקום מגוריו של העובד, מקום עבודתו והוצאות הנסיעה המינימאליות שעליו להוציא על מנת להגיע לעבודתו וחזרה.

על המעביד לשלם הוצאות נסיעה, עבור כל יום עבודה בפועל של העובד, לפי עלותן בפועל (באמצעי הזול ביותר) ועד לתקרה הקבועה בדין והמתעדכנת מעת לעת ועומדת כיום על מקסימום של 24.40 ש"ח ליום.

לשם הדוגמה: עובד הגר בירושלים ועובד בה שצריך לנסוע לעבודתו באוטובוס עירוני אחד יהיה זכאי לקבל החזר בסך 5.50 כפול 2 (הלוך וחזור) כפול מספר הימים שעבד בפועל באותו החודש או עלות כרטיס חודשי חופשי לפי הזול מבין השניים.

כלומר: אם העובד עבד בחודש מסוים רק 10 ימים המעביד יידרש לשלם לו 5.50 X 2 X 10 = 110. אם אותו עובד עבד באותו החודש 21 ימים הוא לא יהיה זכאי ל 5.50 X 2 X 20 (231) אלא רק לפי שווי כרטיס "חופשי חודשי" (216 ש"ח).

 

מה קורה כשהעובד צריך יותר מאוטובוס אחד?

עובד הנזקק לנסיעה ביותר מאוטובוס אחד כדי להגיע למקום עבודתו, זכאי להשתתפות מעבידו בהוצאות הנסיעה גם בעד הנסיעה הנוספת, אם הוא חייב לנסוע באוטובוס השני, שלוש תחנות עירוניות נוספות לפחות כדי להגיע למקום עבודתו ובכפוף למקסימום הקבוע בדין.

 

איך מחשבים את עלות הנסיעה?

עלות הנסיעה מחושבת לפי כתובת העובד (אותה מילא בטופס ה-101 או עדכן את המעביד לאחר מכן), כתובת מקום העבודה ועלות הנסיעה לפי תעריפי חברות האוטובוסים (כולל הנחות שונות).

 

האם העובד צריך להוכיח שנסע לעבודתו על חשבונות?

על העובד לא חלה כל חובה להביא למעביד קבלות או כרטיסי נסיעה על מנת להיות זכאי להחזר זה. יתירה מכך, העובד כלל לא חייב לנסוע בתחבורה ציבורית ויכול להגיע עם רכבו, לנסוע עם חבר, להגיע באופניים ואף ברגל ועדיין יהיה זכאי להחזר הוצאות כאילו רכש בפועל את כרטיסי הנסיעה.

 

האם המעביד יכול "ליהנות" מהנחות להן זכאי העובד?

בעקרון מטרת צו ההרחבה הינה להחזיר לעובד את ההוצאה שנגרמה לו. ככל שהעובד זכאי להנחות מסוימות (נוער, סטודנט, פנסיונר וכיו"ב) הרי שהמעביד יכול לשלם לו לפי חישוב המגיע לו לאחר ההנחה לה זכאי העובד.

 

מה אם העובד הוציא בפועל יותר על הוצאות נסיעותיו?

המעביד חייב לשלם לעובד את הוצאות הנסיעה לפי התקרה המצוינת למעלה – אם העובד בוחר באמצעי תחבורה יקר יותר המעביד אינו חייב (אך יכול) לשלם מעבר למקסימום הקבוע הדין.

 

מה קורה כאשר העבודה מתחילה או מסתיימת כאשר אין תחבורה ציבורית?

לפי צו ההרחבה חובת התשלום של המעביד הינה לפי עלות הנסיעה בתחבורה ציבורית. כאשר העובד נדרש להגיע או לעזוב את מקום העבודה בזמנים בהם אין תחבורה ציבורית (שבתות, חגים, לילה וכד') עליו לדאוג לעובד להסעה לביתו ו/או למקום העבודה.

במקרים מסוג זה נהוג בקרב מעבידים שונים לדרוש חשבונית מהעובד עבור החזר ההוצאות (דלק, מונית וכד') וזו זכותם לא לשלם באם לא תמציאו להם את החשבונית או לדאוג לעובדים להסעה מסודרת.

 

מתי אין המעביד חייב לשלם הוצאות נסיעה?

עובד הנעדר מעבודתו מסיבה כלשהי אינו זכאי להחזר הוצאות נסיעה בעד תקופת

1.                עובד הנעדר מעבודתו, מכל סיבה שהיא (חופשה, מחלה, חל"ת, חופשת לידה וכד') לא זכאי להחזר הוצאות נסיעה בתקופת ההיעדרות).

2.       כאשר המעביד מספק לעובד אמצעי תחבורה מטעמו להגיע למקום העבודה ו/או חזרה לא חלה עליו החובה לשלם הוצאות נסיעה.

אמצעי תחבורה חלופי שכזה יכול להיות:

הסעות מטעם מקום העבודה ועל חשבונו של המעביד (הן הסעות מרוכזות והן אישיות) וזאת בתנאי שהעובד לא צריך לנסוע לנקודת האיסוף (קרי: נקודת האיסוף נמצאת בסמוך למקום מגוריו); השתתפות בתוכנית ליסינג במקום העבודה; רכב חברה וכד'

3.       כאשר העובד ויתר (באם עמד בתנאי יכולתו לוותר) על זכותו לקבלת הוצאות נסיעה.

 

 

מתי וכיצד ניתן להתנות על הזכות לקבל החזר הוצאות נסיעה?

הזכות להחזר הוצאות נסיעה הינה זכות שניתן, בתנאים מסויימים, להתנות עליה אבל אי אפשר לוותר עליה. כלומר: אפשר להכליל את הוצאות הנסיעה במסגרת השכר הכולל של העובד ("שכר גלובלי") אבל צריכים להתקיים 2 תנאים שבלעדי אחד מהם המעביד עדיין יהיה חייב לשלם את הוצאות הנסיעה:

1. הכללת הוצאת הנסיעה בשכר הגלובלי מבוצעת בפועל וניתן לראות אותה כמרכיב בשכר (לדוגמה: עובד שמקבל שכר מינימום לא הגיוני שבשכר זה נכללו הנסיעות).
2. הדבר צריך להופיע בצורה מפורשת בחוזה ההעסקה של העובד.

מה קורה כשהמעביד משלם יותר מהקבוע בצו ההרחבה?

במקומות עבודה שונים ישנם נוהגים שונים. ישנם מעבידים אשר נוהגים לשלם הוצאות נסיעה גבוהות מהמקסימום הקבוע בצו ההרחבה ובעדכוניו. המעביד לא יוכל לטעון בשלב מאוחר יותר כי בוצע תשלום ביתר, לדרוש החזרים או לקזז מסכום זה כל סכום אחר.

 

כמה נקודות שיש לשים לב אליהן:

• על הוצאות הנסיעה לא חל כל מס או תשלום אחר – אתם אמורים לקבל את מלוא הסכום ללא כל ניכוי ממנו.
• הוצאות נסיעה אינו רכיב שכר המחושב לצורך פיצויי פיטורים.
• על המעביד חלה חובה לשלם את הוצאות הנסיעה חודש בחודשו.
• אין הבחנה בין עובד לפי שכר חודשי או עובד לפי שעות – לשניהם מגיע החזר הוצאות הנסיעה.

[מקור: Legal-Rights.co.il] 

---

מגיעים באופניים לעבודה? מדריך הוצאות נסיעה

המעסיק חייב לשלם לעובדיו הוצאות נסיעה לעבודה וממנה - עד סכום מסויים. אבל מה אם העובד מגיע באופניים לעבודה או אם ביתו במרחק הליכה? מה אם שעות העבודה מסתיימות או מתחילות כשאין תחבורה ציבורית; מה אם המעסיק מעדיף הסעות מאורגנות? האם הוא יכול שלא לשלם הוצאות נסיעה, האם הוא חייב בתשלום עבור זמן ההסעה הקבוצתית? הנה תשובות לשאלותכם.

 

לפי החוק חייב כל מעביד לשלם השתתפות בהוצאות נסיעה על יום עבודה בפועל לכל עובד, הזקוק לתחבורה כדי להגיע אל מקום עבודתו וממנו. אך יש תקרה לסכום זה: "הוצאות אלו הן עד למקסימום של 24.40 שקלים ביום החל מינואר השנה. כשסכום זה מתעדכן אחת לשנה ומוכל רטרואקטיבית", נמסר מחברת המידע העסקי חשבים. הם מציינים שבשנתיים האחרונות חלה עליה בשיעור של כ-7% בהחזר הוצאות הנסיעה ליום עבודה.

האם המעסיק חייב בתשלום הסכום המקסימלי ליום?

התשובה היא שלילית. "הוצאות הנסיעה ייקבעו לפי תעריף הנסיעה, המוזל ביותר של נסיעה באוטובוס בין מקום העבודה למגורי העובד", אומרים בחשבים. כך שאם כרטיס מנוי חודשי, חודשי חופשי או כרטיסיה ממקום מגורי העובד יהיו זולים יותר מכרטיס יומי - רשאי המעסיק להחזיר הוצאות לפי העלות הנמוכה.

אם ביתי נמצא במרחק הליכה – האם המעסיק יכול למנוע ממני תשלום עבור הוצאות נסיעה?

"צו הרחבה בדבר השתתפות המעסיק בהוצאות נסיעה קובע כי רק עובד הזקוק לתחבורה כדי להגיע למקום עבודתו, זכאי להחזרי נסיעה בהתאם לקבוע בצו ההרחבה. לפיכך, עובד אשר אינו זקוק לתחבורה על מנת להגיע למקום עבודתו, אינו זכאי להחזרי נסיעה", אומרת עו״ד נעמי לנדאו, המתמחה בדיני עבודה.

לפי מה מחליטים מתי העובד "זקוק לתחבורה" או לא?

"אם העובד גר מרחק של יותר מ-500 מטר ממקום העבודה או של יותר מתחנה - המעסיק מחוייב בתשלום הוצאות נסיעה", אומרת לנדאו.

מה אם העובד רוכב באופניים למקום העבודה?

"זה לא משנה אם הוא רוכב באופניים או הולך ברגל. כל עוד לפי ההגדרה שהוא זקוק לתחבורה מתקיימת המעסיק חייב בתשלום הוצאות נסיעה בין כה וכה".

האם כשמעלים תעריפים - על המעסיק לשלם יותר או שעל העובד לספוג את ההעלאה?

"כאשר תעריף הנסיעה עולה, יש להעלות את החזר ההוצאות בגין נסיעות עד למקסימום, וכאשר תעריף הנסיעה מוזל, ניתן להפחית מהחזר ההוצאות בגין נסיעות, בשיעור ההוזלה", נמסר מחשבים. אבל, נציין, שאם העובד מקבל כבר כעת את ההחזר המקסימלי ומחיר הנסיעה עולה - הוא ייאלץ לספוג את ההפרש בעצמו.

אם העובד מגיע עם רכב לעבודה - כיוון שאין אוטובוס במרחק הליכה – האם חובה על המעסיק לשלם לו חנייה?

לנדאו משיבה בשלילה. "המעסיק מחויב בתשלום החזר הוצאות נסיעה עד התקרה הקבועה בצו הרחבה בדבר השתתפות המעסיק בהוצאות נסיעה. הפסיקה קבעה כי עובד אשר מגיע עם רכב לעבודה, זכאי לתשלום נסיעות בהתאם לאמור בצו ההרחבה. כל תשלום מעבר לכך הוא בהתאם לחוזה בין העובד והמעסיק, ובכלל זה תשלום בעבור חניה.

 

---

 כתבות קשורות: