מאת עודד רוט  פתרונות
"פזרניים" הם פתרונות יקרים ולא יעילים. נגד הפתרונות ה-"פזרניים" ניצבים
פתרונות "אלגנטיים" – פתרונות יעילים וזולים. מדוע קיימת נטייה בקרב
מדינאים ואנשי מנהל ציבורי להעדיף פתרונות "פזרניים" על פני פתרונות
"אלגנטיים"? התחבורה כדוגמא.
"פתרון אלגנטי" באחד מכנסי "TED",
נשא הפרסומאי רורי סות'רלנד הרצאה מעניינת המתייחסת לחשיבותן של פעולות
קטנות וזולות, שעשויות להיות בעלות יעילות רבה. במסגרת ההרצאה הציג
סות'רלנד תרשים סכמתי ובו שני צירים – ציר אופקי שציין מדדי יעילות, וציר
אנכי שציין מחיר. החתך של שני הצירים המצטלבים יצר ארבע פינות:
פינה אחת התוחמת אזור יעיל ויקר – שכונתה "אסטרטגיה".
פינה שנייה התוחמת אזור לא יעיל ויקר – שכונתה "ייעוץ".
פינה שלישית התוחמת אזור לא יעיל וזול – שכונתה "טריוויה".
ופינה רביעית התוחמת אזור יעיל וזול.
התחום
היעיל והזול היה נושא ההרצאה אך לא זכה לכינוי. סות'רלנד פנה למאזינים
ובקש את עצתם בנוגע לכינוי הראוי לפינה זו. ההרצאה זכתה לתגובות רבות באתר
האינטרנט (www.ted.com),
במסגרתם הועלו הצעות שונות לכינוי התחום היעיל והזול. בין ההצעות שהועלו
נכללו המונחים: "כלכלה", "אופטימליות", "שכל ישר", "חדשנות", "השראה",
"הברקה", "דמיון יישומי", "מכת גרזן", "הישרדות" ו - "מיצוי משאבים".
הכינוי שזכה לתמיכה הרבה ביותר היה המונח "אלגנטיות", שהוצע על ידי מגיב
בשם קלאודיו פורה, שהסביר את בחירתו. המונח "אלגנטיות" משמש בדרך כלל
לתיאור מראה אופנתי, נקי ומהודר, אך יש לו גם שימוש מדעי. הוכחה של הנחה
מתמטית נחשבת "אלגנטית" אם היא מפתיעה בפשטותה, אך עדיין יעילה. תוכנה או
אלגוריתם בתחום מדעי המחשב נחשבים "אלגנטיים", אם הם עושים שימוש בכמות
קטנה של קוד בעל השפעה רבה. בהנדסה פתרון "אלגנטי" הוא כזה העושה שימוש
בשיטות חדשניות כדי לספק פתרון יעיל ופשוט.
התחום
הלא יעיל והיקר כונה על ידי סות'רלנד "ייעוץ". ניסיון החיים מלמד כי
יועצים רבים גובים מחיר יקר, למרות שהם אינם מספקים פתרונות מעשיים יעילים,
אך הייעוץ הוא דוגמא שאינה מכלילה נסיבות מגוונות. ניתן להציע כינויים
שונים לתחום היקר והבלתי יעיל, ובהם, "פזרנות", "בזבוז", "עודף", "הוצאה
לריק", "הקצאה שגויה", "ניצול רע", "הבטלה", "סרק", "עקרות", "שיממון" או
"אשפה יקרה".
דוגמא לפתרון "אלגנטי"
בהרצאתו
מציג סות'רלנד מספר דוגמאות לפתרונות יעילים וזולים שאינם זוכים להתייחסות
רצינית מצד מדינאים ואנשי ממשל. מאורע אקטואלי שהתרחש בישראל יכול לספק
דוגמא מוחשית נוספת. בתחילת דצמבר 2010 התחוללה שריפה נרחבת על הר הכרמל
שגבתה חיי אדם וגרמה לנזקים עצומים לגוף ולרכוש. כדי לכבות את השריפה נעשה
שימוש באמצעים יקרים, ובין השאר הוזנקו מטוסי כיבוי מאירופה וארצות הברית
להחנקת הבעירה. בראיון טלוויזיה שהתקיים עם ראש עיריית עוספיה הוא הסביר כי
שריפה ניתן לכבות בעזרת כוס מים, צריך רק לתפוס אותה בזמן. ראש העירייה
הדגים פתרון "אלגנטי" יעיל וזול לכיבוי שריפות - אשר דורש לגלות אותן כשהן
קטנות. הפתרון ה-"אלגנטי" מנוגד לפתרון "האסטרטגי" היעיל והיקר, כיבוי
אווירי של שריפות גדולות. דוגמת כוס המים לכיבוי שריפות ממחישה גם את
העובדה שתופעות שנראות לכאורה זניחות ושוליות עלולות להתגלגל עם נסיבות
נוספות ולהפוך לאסונות הרסניים, נוראיים וקשים לריסון. מנגד פתרונות קטנים
וזולים, הזוכים לעתים קרובות ליחס של זלזול, הזנחה וחוסר תשומת לב, עשויים
להיות יעילים ביותר. אם גורמים זעירים ושוליים עלולים לגרום לבעיות ענקיות
בדרכו של "אפקט הפרפר", הרי פתרונות "אלגנטיים" עשויים להיות נסיוב מנוגד
והולם.
מדוע מדינאים ואנשי מינהל ציבורי אינם נלהבים מפתרונות "אלגנטיים"?
בהרצאתו
של רורי סות'רלנד הוא מעלה את השאלה מדוע מדינאים ואנשי מנהל ציבורי נוטים
לקדם פתרונות "אסטרטגיים" – יקרים ויעילים, אך לא פתרונות "אלגנטיים" –
זולים ויעילים? התשובה של סות'רלנד טמונה ב-"כלכלה ההתנהגותית". לדבריו,
אנשים חשובים, המנהלים תקציבים גדולים, חשים שחייב להיות יחס ישר בין ממדיה
של בעיה לבין היקף התקציב שיפתור אותה. הממסד חש חוסר נוחות לפתור בעיות
גדולות באופן לא יחסי עם תקציבים נמוכים, ולכן אנשים האחראים על תקציבים
גבוהים מחפשים פתרונות יקרים. מלבד זאת, החושים האישיים של האדרה עצמית
מניעים את התחושה שבעיות חשובות וגדולות זקוקות לפתרונות חשובים וגדולים,
ומעל הכול לפתרונות יקרים.
ה-"כלכלה
ההתנהגותית" מגדירה קטגוריות מוכרות של סוגי הטיות הפועלים על נציגי ציבור
ונוטים לשבש ולהטות את שיקול דעתם. סיווגים אלו יכולים להשלים את התשובה
של סות'רלנד:
*
"הטיית פעולה" היא נטייה של אנשי ממשל לבצע מהלכים חפוזים בעקבות משברים
כדי להפגין עשייה, למרות שעשייה זו בעלת יעילות נמוכה. דוגמא לכך היא
"חקיקת הכלבים המסוכנים" – חקיקה חפוזה שנחקקה באנגליה בניסיון להתמודד עם
מספר מקרים שבהם כלבים פגעו בבני אדם. חקיקה זו הייתה מגושמת, בירוקרטית
ובעלת תפוקה דלה, אך הגשימה את הצורך להגיב לבעיה בפעולה. לאור לחץ בתקשורת
ובדעת הקהל להתמודד עם הבעיה לא הייתה אופוזיציה נחרצת שתאמר כי עדיף לא
לנקוט בפעולה כלשהי, מאשר לנקוט בעשייה יזומה ופעילה, אך מופרזת ויקרה.
*
"הנמקה מוטת מוטיבציה" היא נטייה להאמין במה שנוח כתוצאה מעניין בנושא
מסוים. כאשר בידי מדינאי או פקיד ציבור שליטה על תקציב גבוה הוא נוטה לחפש
פתרונות יקרים שאליהם ניתן להפנות את התקציב ולהצדיק את הכוח והשליטה
שנמסרו לו. בשיטות ממשל ותקצוב היררכיות קיים חשש מבוסס כי סוכנים שאינם
מנצלים תקציבים גבוהים המופקדים בידיהם הנאמנות, כתוצאה מיעילות תקציבית,
עלולים ל-"היענש" בעתיד בקיצוץ תקציבי בנימוק שהוא עודף. קיצוץ תקציב קיים
עלול למזער את הכוח הפיננסי הניתן לאחראי על התקציב, ואף לביקורת כאשר
יתגלה בעתיד שהקיצוץ גרם בטווח הארוך למחסור בתקציבים נדרשים, או לחוסר
פעולה.
פתרונות תחבורה "אלגנטיים" ו-"פזרניים"
במשך
שנים רבות מדיניות התחבורה בישראל התייחסה לאופניים כאל פתרון תחבורה
"טריוויאלי" – זול ולא יעיל, שהוזנח וכמעט לא זכה להתייחסות. בשנים
האחרונות מתחיל להסתבר כי לצרכים מוגדרים, אופניים הם פתרון תחבורה
"אלגנטי" - יעיל וזול. אופניים הם פתרון בעל יתרונות יחסיים במיוחד בטווחי
תנועה קצרים ובינונים, ולכן הם הולמים סביבות בהן מתקיימים תנאי צפיפות
גבוהה של שימושי קרקע ואוכלוסין – סביבות הנוטות לסבול מבעיות חריפות של
גודש תנועה מנועית ומתוצאות הלוואי השליליות שלהן.
רכבות
מהירות ועירוניות נחשבות כפתרונות תחבורה "אסטרטגיים" – יקרים ויעילים,
וכפי שהוסבר, מדינאים נוטים להקצות תקציבים שופעים לפתרונות "אסטרטגיים".
לאחרונה פורסם שהממשל האמריקאי מבקש להקים מערכת של רכבות מהירות והתחייב
להקצות 10.5 ביליון דולר ליישום התוכנית, אלא שעל פי הערכות מקצועיות שונות
תכנית זו עלולה בקלות לעלות 200 ביליון דולר, ובכך לגלוש מהמשבצת
ה-"אסטרטגית" למשבצת ה-"פזרנות".
העיר
לוס אנג'לס מבקשת להרחיב את רשת הרכבות הקלות הנעה בה. לטענת מומחי תחבורה
הרחבה זו תספק פתרון תחבורה חלקי ויקר מאוד שעלול לנקז משאבים נדרשים
לפיתוח יעיל יותר של שירותי האוטובוסים בעיר. שאיבת הכספים משירותי
האוטובוסים צפויה לגרור הפחתה ברמת השירות והעלאה בתעריפי הנסיעה
באוטובוסים, שעלולים להרחיק מהתחבורה הציבורית נוסעים רבים. הפתרון של
הרכבת הקלה עלול להתברר כפתרון "פזרני" במקום פתרון "אסטרטגי", ולדחוק את
שירותי האוטובוסים ממשבצת הפתרון ה-"אסטרטגי" או ה-"אלגנטי" למשבצת הפתרון
ה-"פזרני", חסר היעילות. לכתבה באתר way-togo כששר תחבורה בישראל גאה בתקציב הגבוה המיועד לפיתוח תחבורה ראוי להזכיר
את דבריו של חיימה לרנר, ראש העיר המיתולוגי של קוריטיבה, (בתרגום חופשי): "ליצירתיות אין גבולות ותקרה. מחקו אפס אחד מהתקציב תקבלו יצירתיות, מחקו שני אפסים תקבלו קיימות." כתבות קשורות: לדיון בקפה דהמרקר שר התחבורה, ישראל כץ: ממשלת ישראל תשקיע בשנים הבאות למעלה מ-100 מיליארד שקל בתשתיות תחבורה בלבד "הפקק של המדינה" - פרויקט מיוחד על פקקי התנועה בישראל - חלק א' מתי ייגמרו הפקקים? שלוש שנים של חלמאות בכבישים הפקקים בגליל כמשל לכישלון התחבורה בישראל הבטיחו לכם 8 דקות לחצות את חיפה? שכחו לספר לכם על הפקק ביציאה מהמנהרות תקועים: ישראל גרסת 2010 |