בשעות העומס: ירידה קטנה במספר המכוניות גורמת לירידה גדולה מאוד בגודש התנועה

נשלח 22 באוק׳ 2009, 13:19 על ידי Sustainability Org   [ עודכן 5 בדצמ׳ 2009, 9:00 ]
תורגם מאנגלית על ידי דנה לברטובסקי
 

בחודש יוני 2008 פרסם אתר INRIX את רשימת הערים המובילות בתנועת רכבים מאסיבית. רשימה זו הינה חדשנית וניתן לצפות בה ב: http://scorecard.inrix.com. תחילה נקבעה הרשימה לפי מידע עבור שנת 2007. הרשימה אפשרה תצפית עקבית וברורה באשר להיכן קיימת צפיפות בדרכים מבין 100 ערים אמריקניות הממוקמות באזורים מטרופוליטנים. הרשימה הנוכחית עבור שנת 2008, פורסמה כבר לאחר 60 יום מאז תחילת שנה זו. הרשימה מסכמת את הצפיפות בדרכים בארה"ב עבור שנת 2008, והפעם ניתן גם לראות את השינויים שנוצרו מאז שנת 2007.

 

בדומה להבטים חברתיים אחרים, גם מבחינת הצפיפות בדרכים, שנת 2008 לא הייתה שנה רגילה. זאת לאור מספק סיבות מרכזיות:

·         מחירי הדלק. שנת 2008 הביאה עמה חוסר יציבות חסר תקדים במחירי הדלק, מלווה בעלייה מאסיבית במחירים לאורך החצי הראשון של שנת 2008, ואף בעליה גדולה יותר בחצי השני. בסה"כ עלו מחירי הדלק בקרוב ל-20% מאז שנת 2007.

·         אבטלה. שעות השיא בתנועה בעיקר משוייכות לשוק העבודה, כאשר אנשים נוסעים לעבודה או חזרה הביתה מהעבודה. שנת 2008 הראתה עליה קבועה באחוזי האבטלה בארה"ב, כאשר בכל חודש בשנת 2008 אחוזי האבטלה היו גבוהים יותר מבחודש המקביל בשנת 2007.

·         נפח התנועה. השילוב בין מחירי הדלק הגבוהים, והמצוקה בכלכלה הניבו צמצום עקבי בנפח התנועה. נתונים רשמיים מרשות הכבישים הפדרלית (FHWA), מראים כי 11 החודשים הראשונים של שנת 2008 היו נמוכים באופן משמעותי מבחינת נפח תנועה בהשאווה לשנת 2007. אחוזי הירידה שנרשמו היו הנמוכים ביותר שנצפו עד כה. FHWA דיווחה על ירידה כוללת של 3% בנסועה (קילומטראז' שנסעו רכבים) עבור סוגי הדרכים המתועדים ברשימת הערים המובילות בתנועה.

רשימה זו מפרסמת את המידע הכי עדכני בנוגע לצפיפות בדרכים וצווארי בקבוק בכבישים מרכזיים באמריקה האורבנית. היא ממנפת עשרות ביליוני מוקדי מידע שנאספו בשנים 2006, 2007 ו-2008 על ידי ה-Smart Dust Network של INRIX. המערכת מנתחת מעל ל- 30,000 מקטעי דרך, ויותר מ- 47,000 מיילים (בערך 80,000 קילומטר) בכבישים המהירים המרכזיים ב- 100 ערי המטרופולין הגדולות ביותר. דוח זה עוסק בדיון המרכזי של בנושא הכי מרכזי ומתסכל של ארה"ב: צפיפות בתנועה עירונית. כמה גרועה הצפיפות? היכן המצב הכי נורא? כיצד משתנה התנועה? מה ניתן לעשות בנושא? רשימה זו מסכמת את הנתונים הכי יעילים על מנת לענות על שאלות אלו ושאלות נוספות.  

נתונים ומגמות של התנועה הארצית בארה"ב

באופן כללי, שיא מדד משך זמן הנסיעה של המדינהpeak period time Travel Time Index]  (TTI)] לשנת 2008 היה 1.09. פרוש הדבר שבשעת שיא משך הנסיעה של נהג אקראי, בנסיעה אקראית בכבישים הנבדקים, נמשכה 9% יותר מהזמן הממוצע של נסיעה באותם כבישים כאשר אין תנועה.  נתונים אלו מצביעים על ירידה ב- TTI של 3.5% מאז שנת 2007.

 

"ממד משך הנסיעה" מודד את הגודש בכביש. כאשר ערכו 1.0 אזי אין גודש, ומשך נסיעה מייצג מצב נסיעה חלקה וללא הפרעות. גודש מיוצג על ידי מדד הגבוה מ-1.0. כאשר בוחנים את השינוי בגודש – כלומר השינויים בגודל שמעל 1.0, אזי הירידה בגודש במהלך שנת 2008 היתה מעוררת השתאות: במהלך שעות השיא, הגודש בכבישים העירוניים הראשיים היה נמוך בכמעט 30% לעומת שנת 2007.

 

נתונים חשובים נוספים שמציגה הרשימה:

·         הצפיפות בתנועה הייתה נמוכה יותר בכל שעה ובכל יום בהשוואה בין שנת 2008 ל-2007. בין 15% ל-60% נמוכה יותר, תלוי ביום ובשעה.

·         יום שישי בין שעה 5 לשעה 6 נותר הזמן הכי עמוס על הכבישים באמריקה, וזאת למרות שה- TTI (מדד משך הנסיעה) ירד ב- 23%  מ-1.26 ל-1.20 שגבוה בקצת לפני מיום חמישי בין אותן שעות שזמן ה-TTI שלו (מדד משך הנסיעה) הוא 1.19.

·         יום רביעי הראה את השינוי הכי משמעותי בתנועה עם ירידה של 31% בשעות שיא.

·         בכל בוקר של אמצע שבוע ירדה הצפיפות הרבה יותר מבאותה שעה מקבילה בערב.

·         רמות הצפיפות המדינתיות היו בעקרון דומות כאשר השוו את הנתונים בין החצי הראשון והשני של שנת 2008, לכן נראה שמחירי הדלק הגבוהים בחצי השנה הראשון והקשיים בכלכלה בחצי השני, יצרו את אותה ירידה בצפיפות באופן כללי.

·         צפיפות בשעות השפל בתנועה ירדה ביותר מ-36% ובכך הראתה ירידה משמעותית הרבה יוצר לעומת הירידה בצפיפות שבשעות השיא.

כצפוי, המצב הכלכלי, ומחירי הדלק הגבוהים הובילו לירידה בצפיפות התנועה - ובכל זאת רמת הירידה של 30% היא משמעותית ובלתי צפויה.

 

השוואות ומגמות בין ערים 

למרות שאף מחוז לא חמק משינויי מחירי הדלק ההפכפכים, וממידה מסויימת של לחץ כלכלי, מחוזות מסויימים חוו בברור השפעה משמעותית יותר או משמעותית פחות. ניתן לקשר חלק מהשינויים לעבודות בניה ושיפור התשתיות. אלו הם מרכיבי מפתח ביצירת תנועה אזורית, כפי שמודגש בחלקים הבאים. 10 הערים המובילות ברשימה של שנת 2008 מייצגות את 10 אזורי המטרופולין המובילים מבחינת צפיפות באופן כללי. "מדד משך הנסיעה (TTI) מנרמל את נתוני הצפיפות כפי שנצפו בכל אזור ונותן את התצפית הכי עדכנית והכי "מוכוונת צרכן" לצפיפות עבור כל אזור. נתונים נוספים שניתן לראות הם הירידות הכי משמעותיות בין 2007 ל-2008, ודרוג השעות הכי עמוסות על הכביש.  

 

הרשימה כוללת טבלה מפורטת עם מספר פרמטרים שונים, המסייעים בהשוואה בין צפיפות התנועה באזורים שונים. להלן מספר דגשים מתוך הטבלה:

·         99 מתוך 100 האזורים הנבדקים הראו ירידה בצפיפות התנועה. בטון רוג', לוס אנג'לס הראתה עליה של 6% בצפיפות התנועה בהשוואה לשנת 2007. עליה זו הקפיצה אזור זה ממקום 47 למקום 33 במדד הצפיפות.

·         כמעט בכל המקרים, כאשר אזור עלה בדירוג הרשימה, זה היה בגלל ירידה נמוכה יותר בצפיפות בהשוואה לאזורים אחרים. לדוגמא, למרות ירידה של 20% בצפיפות , אזור סיינט פול במיניאפוליס, עלה ממקום 13 למקום 10, ובכל עלה על אטלנטה, מיאמי ופילדלפיה.

·         לוס אנג'לס עלתה על הונולולו עם TTI  למטרופולין הכי גבוה. ירידה של 34% בצפיפות הורידה את הTTI  של הונולולו מ-1.45 ל-1.31. ירידה של 23% בצפיפות בלוס אנג'לס הביאה לירידה של TTI  מ-1.44 ל-1.33.

 

צווארי בקבוק

קרוב ל-31,000 מקטעי דרך שונים נותחו על מנת לקבוע את ההיקף והכמות של הצפיפות בכל אחד מהאזורים הנבדקים בשנת 2008. מעל 600 מקטעים נבדקו לפחות במשך שעה אחת בשבוע בשעות צפופות יחסית. כצפוי, בהסתמך על נתוני הצפיפות, עוצמת צווארי הבקבוק ירדה בהשוואה לשנת 2007. בסה"כ ב-2008 חלה ירידה של 28% במספר המקטעים שהראו צפיפות בתנועה במשך שעה אחת לפחות ביום. צוואר הבקבוק הכי עוצמתי של המדינה, הכביש המהיר של ברונקס 95-I, נשאר במקום הראשון בין השנים 2007 ו- 2008. ב-2007 כביש זה היה עמוס במשך 94 שעות בשבוע, ובשנת 2008 מהירות הנסיעה בכביש זה ירדה מ- 11.2 מייל לשעה ל- 9.8 מייל לשעה.

 

מסקנות

הרשימה יצרה ממצאים הרלוונטים לסיוע בדיונים האזוריים כמו גם המדיניים:

·         לשינויים בנפח התנועה יש השפעה גדולה הרבה יותר בתנאים של צפיפות. נתונים מ-HWA  מראים שבשנת 2008, תנועה בכבישים עירוניים ירדה ב-3% ברמה בינלאומית בהשוואה לשנת 2007. ממצאים אלו תורגמו  לירידה של 30% בקירוב בצפיפות בשעת השיא, ואפילו לירידה משמעותית יותר של 36% בצפיפות בשעות שאינן עמוסות על הכביש. נתונים אלו מצביעים על מספר נושאים:

1.       דרישות לניהול נכון יכולות להוות השפעה חיובית באופן משמעותי, אפילו אם שינויי הנפח הסופיים אינם גדולים במיוחד. עליה משמעותית במחירי הדלק, הייתה בעלת השפעה דומה לניסיונות שונים של יצירת מדיניות כמו: מדיניות מחירים, ניהול נתיבים ומידע אודות תנועה ודרכים אמין יותר. כאשר יש תנועה על הכביש, תוספת של רכב אחד יכולה להיות הרת משמעות על התנועה בכביש. תופעה זו ידועה מזה זמן רב, אבל מידע זה מייצג את התופעה ברמה בינלאומית.

2.       בזמן שהירידה בעומס על הכבישים הנה מבורכת באופן כללי, הסיבה לכך- עליית מחירי הדלק והקשיים בכלכלה- אינה מבורכת. באופן אידיאלי, כלכלת ארה"ב תשתפר ומחירי הדלק יחזרו להיות מתונים. אם כך יהיה, ניתן לצפות שהעומס על הכבישים יחזור לקדמותו ואף גרוע יותר. עלינו להיות שמחים על המצב, אך לא להיות באשליה שכך הוא ישאר. עלינו להמשיך ולהתמקד באנרגיה ובמדיניות ושיטות שונות להקל על הצפיפות בכבישים. כאשר הכלכלה תצמח שוב, סביר להניח שהעמוס ישוב להיות הנושא הכי חם ובוער לטיפול בארה"ב.

 

§         הקשר בין אזורי בניה וצווארי בקבוק. האחוז המשמעותי של צווארי בקבוק הקשורים לאזורי בניה מצביעים על הצורך להתמקד בניהול אזורי בניה על מנת להקל על הצפיפות. עם הצמיחה הצפויה בכלכלה, הקף אזורי הבניה צפוי לגדול גם כן למספרים שטרם נצפו בעבר. תכנון אזורי בניה ראויים יהיה חיוני אם ברצוננו לשמור על הכבישים המהירים של המדינה מלהפוך למגרשי חניה.  

 

מקור: http://scorecard.inrix.com/scorecard/summary.asp

סרטון המציג את הממצאים העיקריים (באורך 2:40 דקות) YouTube

Comments