"גלובס" חושף את המלצות ועדת המיסוי הירוק

נשלח 23 בינו׳ 2016, 2:19 על ידי Sustainability Org   [ עודכן 23 בינו׳ 2016, 2:20 ]

הוועדה הבין-משרדית לבחינת מדיניות מיסוי הדלק ("ועדת המיסוי הירוק 3") צפויה להמליץ בקרוב על הענקת שורה של תמריצים לקידום השימוש בגז טבעי לתחבורה ? גורמים בענף האנרגיה: צעדים לא מספקים

דובי בן גדליהו, 30/12/15
פקק. צילום: איל יצהר.

הוועדה הבין-משרדית לבחינת מדיניות מיסוי הדלק ("ועדת המיסוי הירוק 3") צפויה להמליץ בקרוב על הענקת שורה של תמריצים לקידום השימוש בגז טבעי לתחבורה - כך עולה מהמלצות של הוועדה שהגיעו לידי "גלובס". "ועדת המיסוי הירוק 3" פעלה ב-3 השנים האחרונות עם צוות בהובלת רשות המסים ובהשתתפות נציגים ממשרד האנרגיה, מנהלת תחליפי הנפט ועוד.

הוועדה גיבשה נוסחה לחישוב המס עבור סוגי דלק חליפיים, שבה נבחנו בין השאר המטרה של גיוון מקורות האנרגיה, הבשלות הטכנולוגית של כל דלק חליפי, תקופת ההחדרה הנדרשת והכלים הנדרשים לעידוד דוגמת מיסוי, אגרות תקינה וכדומה.

שלושת סוגי הדלק החליפיים העיקריים שנבחנו היו גז טבעי דחוס (CNG), מתנול וסולר סינתטי המופק מגז (GTL) והם הושוו למצב המיסוי שקיים כיום על בנזין ועל סולר רגיל. אחת המטרות המרכזיות של הוועדה היתה לשמור על ההיקף הקיים של הכנסות המדינה ממס על בנזין וסולר, בסביבות 17 מיליארד שקל בשנה, פרט לוויתור על היקף הכנסות נתון ומוגבל, שהוקצב לצורך קידום תחליפי הנפט.

הביצה והתרנגולת

לגבי השימוש בגז טבעי דחוס לתחבורה בישראל קובעת הוועדה כי החסם העיקרי הוא "דילמת הביצה והתרנגולת": מצד אחד היעדר ביקוש של הצרכנים בשל היעדר רשת תחנות תדלוק; ומנגד היעדר מוטיבציה של יזמים לפרוש תחנות תדלוק מכיוון שצי רכבי הגז הטבעי בישראל קטן מדי ביחס להשקעה הגבוהה.

לפיכך ממליצה הוועדה להעניק בלו מופחת על גז טבעי לתחבורה כדי לאפשר החזר מהיר יותר לציי רכב על ההשקעה הגבוהה הכרוכה בהצטיידות ברכבי גז, שהם לרוב יקרים בעשרות אחוזים מרכבי סולר מקבילים. הוועדה טרם חשפה את גובה הבלו על גז טבעי אולם ההערכות בענף הן שהבלו על קילו גז טבעי לתחבורה ינוע סביב 1-1.5 שקלים לקילו, כשליש עד מחצית מהבלו על סולר.

בנוסף ממליצה הוועדה להעניק פחת מואץ להשקעה בתחנות תדלוק CNG, להעניק פחת מואץ לרכב כבד מעל 4.5 טון מונע גז טבעי דחוס ובנוסף להעניק "רשת ביטחון" למספר מוגבל של תחנות תדלוק בגז באזורים ספציפיים. הרשת תופעל רק כאשר הכנסות התחנות יהיו נמוכות מגובה מסוים. הוועדה ממליצה להגדיר את כל ההטבות הנ"ל בתור "הטבות ינוקא" שמטרתן לעודד שחקנים שלוחים סיכון ראשוני. בתום תקופת הינוקא יעלה הבלו על גז טבעי ויהיה דומה לזה שמוטל על סולר, בהפחתת תועלת סביבתית.

בנוסף תיקבע "הגדרת גבול" להטבה - ככל הנראה כמה מיליארדי שקלים בשנה - למקרה ששיעור החדירה של רכבי הגז יהיה גבוה מהצפוי. עדיין לא ידוע מה יהיו ההטבות שיוענקו לרכב פרטי מונע בגז טבעי, אולם בענף הרכב מעריכים כי הוועדה תמליץ להפחית את מס הקנייה על רכב גז טבעי לשיעור דומה לזה של רכב היברידי (כ-30% במקום 81%) או אולי אפילו לזה של רכב חשמלי (כ-10%-20%).

לגבי כלי רכב המונעים במתנול בריכוז גבוה (M85), ממליצה הוועדה לבחון הטבה באגרת הרישוי לכלי רכב המותאמים לפעול עם דלק זה, להעניק מענקים להתאמת תחנות תדלוק קיימות לקליטת תערובות מתנול ולהעניק פחת מואץ למתקני ערבוב מתנול. בנוסף ממליצה הוועדה לבחון הענקת פחת מואץ ופטור ממכס לאוטובוסים חשמליים.

ביחס לכלי רכב שמונעים בגז פחמימני מעובה (גפ"מ) ממליצה הוועדה לחסל את ההטבות הנוכחיות כדי להקטין את כדאיות השימוש ברכב מונע גפ"מ. לדברי הוועדה "אין תועלת משקית להסבת כלי רכב חדשים יחסית לפעולה בגפ"מ והיא קיימת באופן עקרוני רק ביחס להסבת רכב משנת 2004 ומטה". לטענת הוועדה, אובדן הכנסות המדינה ממיסוי חסר של הגפ"מ מסתכם בכ-4,500 שקל לשנה לרכב.

לפיכך הוועדה ממליצה להעלות את אגרת הרישוי על רכב גפ"מ כדי לשקף את ההשפעות החיצוניות שלהם ולהעלות את הבלו על גפ"מ לתחבורה. כיום נעים בכבישי הארץ כ-25-30 אלף כלי רכב פרטיים ומסחריים מונעים בגפ"מ ובענף מעריכים כי ההמלצות להקטין את כדאיות השוק ייתקלו בהתנגדות משמעותית, בין השאר מכיוון הלובי החקלאי ומכיוון חברות הדלק.

"צעדים סמליים"

גורמים בענף האנרגיה אמרו היום כי מדובר בסך הכל בצעדים סמליים למדי, שספק אם יקזזו את העלויות הגבוהות של המשתמשים הפרטיים והעסקיים במעבר לשימוש בגז טבעי לתחבורה. זאת במיוחד לאור העובדה, שמחיר הסולר והבנזין בישראל נמצא כיום בשפל בשל המחירים בשוק העולמי.

עיקרי המלצות הוועדה

? בלו מופחת על גז טבעי לתחבורה - כשליש עד מחצית מבלו סולר (משוער)

? פחת מואץ לתחנות תדלוק בגז טבעי

? פחת מואץ לרכב מסחרי מונע גז מעל 4.5 טון

? "רשת ביטחון" לתחנות תדלוק גז להשלמת ההכנסות מתחת לסף מסוים

? קביעת סף עליון להיקף ההטבות למקרה של אימוץ מהיר מהצפוי

? בחינת הטבה באגרת הרישוי לרכב מונע מתנול בריכוז גבוה

? הטבות מס לעידוד תשתיות התדלוק במתנול

? הקטנת הכדאיות של השימוש בגפ"מ לתחבורה

? הענקת פחת מואץ ופטור ממכס לאוטובוסים חשמליים

? הטבות המס יופחתו ככל שיתרחב אימוץ הדלקים התחליפיים לתחבורה

מיסוי הדלק בישראל: מהגבוהים באירופה

בתוך כך חשף האוצר נתונים שלפיהם מחיר ליטר בנזין בישראל, נכון לספטמבר 2015, ניצב במקום התשיעי בגובהו מבין 29 המדינות החברות באיחוד האירופאי. דירוג שיעור המסים על בנזין מהמחיר לצרכן גבוה אפילו יותר - בספטמבר השנה נמצאה ישראל במקום השישי מבין 29 מדינות האיחוד האירופי.

בהתחשב בעובדה ששיעור המס הממוצע על בנזין באיחוד האירופי הוא מהגבוהים בעולם, ניצבת ישראל קרוב לפסגה העולמית בשיעור המיסוי על בנזין. למרות זאת, מראים נתוני האוצר כי הירידה הכללית במחיר ליטר דלק, כתוצאה מקריסת המחיר בעולם, הביאה ב-2015 לזינוק חד של כ-7% בצריכת הבנזין והסולר בישראל עד לרבעון השלישי של 2015. מכיוון שהמיסוי על דלק מוטל כבלו בגבוה קבוע, ללא קשר למחיר הליטר בתחנות, המשמעות היא שהכנסות המדינה ממיסוי דלק צפויות לזנק השנה לשיא, שיגיע ככל הנראה לסביבות ה-18 מיליארד שקל.

 לכתבה בגלובס


כתבות קשורות:
מערכת מיסוי המס בישראל היא מהמנופחות והמעוותות בעולם


Comments