המכונית החשמלית של בטר פלייס, קרטל הטלפון הסלולארי והקוטג' של תנובה

נשלח 9 ביולי 2011, 5:59 על ידי Sustainability Org
6/7/2011, מאת: פרופ' דני רבינוביץ

מאמר חדש שלי שהתפרסם בעמוד הדעות של 'הארץ' הבוקר, ועוסק בהיבטים הכספיים הבעייתיים של המכונית החשמלית של 'בטר פלייס'. המכונית, שעולה על הכבישים בימים אלו, תהיה יקרה לרכישה, למרות חיתוך מס הקניה על מכוניות חשמליות מ 70 ל 10 אחוז. עלות האנרגיה להסעתה תהיה גבוהה יותר מעלות הדלק למכונית משפחתית דומה שגומאת קילומטראז' ממוצע, וכמעט כפולה מעלות הדלק למכונית היברידית שנוסעת מרחק דומה. ועלות החשמל שתמכור   'בטר פלייס' ללקוחותיה תהיה פי עשר מהמחיר שתגבה חברת החשמל מ'בטר פלייס', שמרגע שקנו את המכונית החשמלית הפכו לקהל שבוי (אין להם שום אלטרנטיבה לחבילת ההנעה של החברה). כל זה אומר שמספר המכוניות ש'בטר פליס' תמכור בישראל יהיה מצומצם: אפילו בישראל יש גבול עליון למספר הפרייארים. אבל לא בטוח של'בטר פלייס' איכפת. הכסף הגדול שתעשה החברה יבוא מהמונופול שנתנה לה ממשלתנו, זו שנלחמת בחירוף נפש בריכוזיות המשק, על הקמה ותפעול של תחנות הטענה והחלפה של סוללות הרכב. המונופול הזה הופך כמובן את כל יבואני המכויות החשמליות אי פעם – ואת כל לקוחותיהם – לתלויים לחלוטין ל'בטר פלייס'. כי ככה זה בישראל: כל מוצר שווה כסף, אבל מוצר  שיש עליו מונופול שווה זהב גם אם הוא פגום.

לפוסט של פרופ' דני רבינוביץ

חשמלית ושמה קוטג'

עודכן ב- 07:25 06/07/2011
בימים אלה אמורות לעלות על כבישי הארץ המכוניות החשמליות הראשונות של בטר פלייס. מדובר בגרסה חשמלית של רנו פלואנס - מכונית ללא מנוע בנזין, שגלגליה מונעים בכוח סוללה גדולה. כשהסוללה מתרוקנת טוענים אותה בעמדת טעינה, או מחליפים אותה במהירות בסוללה מלאה בתחנת החלפה מיוחדת.

החשמלית של בטר פלייס היתה אמורה לגלם בשורה חדשנית: טכנולוגיה עילית שתציל את האטמוספירה והסביבה, תגאל אותנו מהתלות בנפט והעיקר - תעשה זאת תוך חיסכון כספי. אבל ספק גדול אם המכונית החשמלית אכן תצמצם את פליטת גזי החממה בישראל. עכשיו, משנחשפו העלויות והמפרט הטכני, מתגלים בקיעים מהותיים לא פחות גם בשאלת החיסכון הכספי לצרכן.

ראשית, מחיר המכונית. מחירה של מכונית חשמלית יהיה 123 אלף שקל, גבוה מעט ממחירה של רנו פלואנס רגילה. זה המחיר שנקבע, אף שמס הקנייה על מכוניות חשמליות יהיה רק 10% (במקום 70%). כלומר, הנהנית העיקרית מהטבת הענק שקיבלה בטר פלייס מהמדינה, שמסתכמת בכ-70 אלף שקל למכונית, תהיה בטר פלייס עצמה.

שנית, מחיר האנרגיה. בטר פלייס מציעה ללקוחותיה חבילה מינימלית, הכוללת מילוי והחלפת מצברים לנסיעה של עד 20 אלף ק"מ בשנה, תמורת 13 אלף שקל. באתר האינטרנט שלה משווה בטר פלייס בין מחיר זה לבין עלות הדלק שתצרוך מכונית משפחתית רגילה שתיסע מרחק דומה (כ-14,700 שקל) ומעניקה לעצמה טפיחה מהדהדת על השכם.

הבעיה היא שהחישובים של בטר פלייס מעלים דמיון מטריד לתעלולי התמחור של חברות הסלולר. מסתבר שמכונית פרטית בישראל נוסעת בממוצע 16,700 ק"מ בשנה. החבילה המינימלית שלקוחות בטר פלייס מחויבים לקנות - משקנו את המכונית החשמלית אין להם חלופה - היא "עד 20 אלף". כמו חברות הסלולר, שלא מחזירות אגורה על רכיבי חבילה שלא נוצלו, גם בטר פלייס לא תחזיר מן הסתם עודף על קילומטרים לא מנוצלים.

כשמשווים את ההוצאה על נסיעה של 16,700 ק"מ, מגלים שבעל המשפחתית הרגילה יוציא על דלק אלף שקל פחות מהעלות של חבילת בטר פלייס. ההשוואה למכוניות היברידיות, אגב, בעייתית עוד יותר: הדלק שתצרוך היברידית ממוצעת כדי לנסוע 16,700 ק"מ יעלה 5,000-8,000 שקל פחות מעלות החבילה המינימלית של בטר פלייס.

הנה נתון מקומם נוסף. מנתוני בטר פלייס עולה שכמות החשמל שהיא תקנה מחברת החשמל כדי להסיע מכונית אחת 20 אלף ק"מ היא כ-2,600 קילווט-שעה. העלות של כמות זו, במחיר החשמל הנוכחי, היא 1,300 שקל. מדוע דורשת בטר פלייס מהלקוחות שלה פי עשרה? נכון שהיא השקיעה זמן וכסף בפיתוח מערך הטעינה ובהקמתו, אבל פי עשרה? מה זה, קוטג'?

הזלזול שמפגינה בטר פלייס בצרכן הישראלי יצמצם מאוד כנראה את מספר המכוניות החשמליות שיימכרו, אבל לא בטוח שאכפת לה. לא מן הנמנע שהמכונית החשמלית עצמה היא רק גימיק. הכסף הגדול באמת של בטר פלייס יבוא מהמונופול שהיא קיבלה מהמדינה על ההקמה והתפעול של תחנות ההטענה. המונופול הזה, שהופך את כל יצרניות הרכב שיביאו לישראל אי פעם מכוניות חשמליות ואת לקוחותיהן לקהל שבוי, שווה זהב.

לכתבה בהארץ


Comments