הפופוליטיקה הירוקה של יו”ר ועדת הכלכלה

נשלח 25 באוק׳ 2014, 10:14 על ידי Sustainability Org   [ עודכן 25 באוק׳ 2014, 10:14 ]
מאת שחר הזלקורן, 27/2/2014

הצעת חוק שתוגש בשבוע הבא לממשלה תחייב שימוש במכוניות היברידיות, גם כאשר הן מזהמות יותר

ביום ראשון הקרוב (2.3) תדון ועדת השרים לענייני חקיקה בהצעת חוק שיזמה קבוצת חברי כנסת, לפיה כל גוף ציבורי – ובכלל זאת משרדי הממשלה, הכנסת, רשויות מקומיות וחברות ממשלתיות – יחויב לרכוש מכוניות היברידיות או חשמליות. החוק החדש, אם יתקבל, יחייב שלפחות רבע מן המכוניות שבהם משתמשים גופים ציבוריים יהיו בעלי הנעה היברידית או חשמלית.

יוזמי ההצעה, בהם יו”ר ועדת הכלכלה, ח”כ אבישי ברוורמן, מתעלמים או שאינם מודעים לכך שבישראל קיים “מדד ירוק” מאד מוגדר, שנקבע על-ידי ועדה מקצועית עבור משרד האוצר, ואשר מדרג כל מכונית שנמכרת בהתאם למידת זיהום האוויר שנפלטת ממנה.
מדד זה מייתר את הצורך להפלות בין כלי רכב שונים, ובין יצרני רכב שונים, על בסיס הטכנולוגיות שיש להם, ומעדיף את מה שבאמת חשוב לאזרחי המדינה: כמה זיהום אוויר פולטים כלי רכב לאוויר שכולנו נושמים.

מכוניות קטנות בעלות מנועים קטנים ומתקדמים פולטות כיום כמות מזהמים דומה או נמוכה מזו של כלי רכב היברידיים. הצעת החוק מפלה לרעה מכוניות כאלה, שכן היא מתייחסת לשיטת ההנעה במקום לשורה התחתונה – כמות הזיהום.

תוצאת הצעת החוק מסוכנת בשני מובנים. ראשית, כמות הזיהום עלולה לעלות, היות שגופים ציבוריים יחויבו לרכוש מכוניות היברידיות שפולטות יותר זיהום, במקום לבחור במכוניות פחות מזהמות שמונעות במנועי בנזין או דיזל.
שנית, ההצעה גורמת לאפליה ברורה אשר תעניק הטבה לטויוטה, הונדה, מיצובישי, ואולי עוד שניים שלושה יצרנים שמשקיעים בטכנולוגיה היברידית, על-פני מי שמגיע לאותם הישגים בטכנולוגיות אחרות.

עצם החיבור בין מנוע חשמלי למנוע בעירה פנימית לא מבטיח רמת זיהום נמוכה. למשל, בארה”ב נמכרים כלי רכב גדולים וכבדים ש”מסווים” את הזיהום שהם פולטים באמצעות מנוע חשמלי קטן, חלש ולרוב לא ממש יעיל.

בדברי ההסבר להצעת החוק, כותבים חברי הכנסת כי “הצעת חוק זו באה לקדם את נושא איכות הסביבה, על-ידי חיוב כל גוף ציבורי המתקשר במכרז לרכישה או השכרת רכבים, להעניק העדפה לכלי רכב ידידותיים לסביבה, ובכך למזער את זיהום האוויר מכלי רכב ואף להוזיל את עלויות הנסיעה”.

כאמור, הצעת החוק מתמקדת בשיטת ההנעה בלבד ומתעלמת לחלוטין מכמות הזיהום, לכן היא לא יכולה להגשים את שני היעדים האלה. לדוגמא, רנו פלואנס החשמלית, שאותה שיווקה בעבר חברת בטר-פלייס, הייתה יקרה לרכישה כמו מכונית בנזין מקבילה, ועלויות התפעול שלה היו נמוכות רק במעט ורק מחלק ממכוניות הבנזין – וגבוהות מאלו של מכוניות בעלות מנועי דיזל מתקדמים.

נראה שתועלתה העיקרית של הצעת החוק היא פוליטית: חברי הכנסת כנראה מזהים את “הטרנד ההיברידי” כמכשיר לקידומם. הנזק שעלול להיגרם נובע מכך שהם לא טרחו להפנים את העובדות לפני שניסחו והגישו את הצעתם, למשל בנוגע לכמות הזיהום שפולטות מכוניות מודרניות ולעלויות התפעול של מכוניות חשמליות.

אגב, הצעת החוק כוללת סעיף שזו לשונו: “השר להגנת הסביבה, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לפטור גוף ציבורי מקיום הוראות חוק זה, אם הוכח להנחת דעתו כי מילוי ההוראות כאמור עלול לגרום סיכון לחיי אדם או לבריאותם”. מדוע רכישת מכונית היברידית או חשמלית יכולה לגרום סיכון לחיי אדם? לחברי הכנסת הפתרונים.

לכתבה באתר thecar
Comments