"האזרחים לא יוותרו בקלות על הרכב הפרטי שלהם"

נשלח 1 במאי 2011, 1:48 על ידי Sustainability Org
בועז סופר, סמנכ"ל רשות המסים לשעבר, אומר כי אם האוצר יסבסד את מחיר הבנזין, ייווצר חור גדול בתקציב שיהיה צורך לכסותו ממקורות אחרים. ממילא, לדבריו, המדינה לא אמורה לסבסד לאזרחיה את השימוש ברכב
ליאור גוטמן 01.05.11, 06:50

מחירו הגבוה של הדלק יעורר תרעומת לא רק בגלל העיתוי - 1 במאי, חג הפועלים הבינלאומי - אלא גם בגלל הטענה המופנית נגד המדינה שמדובר ב"פרה חולבת"; הביקוש לדלק הוא קשיח, ובהיעדר תחבורה ציבורית מסודרת יכולה המדינה לארגן לה גידול מיידי בהכנסות מבלי להזדקק למהלכים ביורקרטיים או פרלמנטריים מסובכים: קביעת מחיר הדלק נעשית באמצעות צווים ותקנות ולא באמצעות חקיקה ראשית. בשיחה עם "כלכליסט" מנסה בועז סופר, שכיהן עד לפני כשנה כסמנכ"ל בכיר ברשות המסים והיום משמש מנכ"ל חברת תקשוב, להפריך כמה מיתוסים לגבי מחיר הדלק, להכנסות המדינה ולשינויים שחלים בו.

 

"המע"מ מיותר? דמגוגיה בגרוש"

 

בהעלאת מחיר הבנזין הנוכחית, 13% מההתייקרות מקורם בעדכון מדד למס המוטל על בנזין. האם בכך לא מרוויחה המדינה פעמיים - גם מהעלאת מחיר הדלק וגם מההכנסות על המע"מ שמוטל עליו?

"אז מה אם יש מע"מ על הבנזין? אתה מכיר מוצר שלא מוטל עליו מע"מ?", מתרעם סופר. "קח למשל את האלכוהול, או רכב", הוא אומר. "קראתי ביום שישי פרשנות שהמדינה מנצלת את המצב. זו דמגוגיה בגרוש מאחר שכל מערכת המיסוי, לא רק זו שמיוחסת לבנזין, מורכבת כמס על מס".

 

אז עליות המחירים הן תוצר רק של מחיר הנפט העולמי?

"יש צירוף של סיבות. אקח אותך 12 שנה אחורה: מחיר חבית הנפט היה 10 דולרים. היום הוא נושק ל־114 דולר. אפשר לספר איזה סיפורים שרוצים, אבל במשך יותר מעשור מחיר החבית הכפיל את עצמו פי עשרה. אני מבין את הזעקה של הציבור. המדינה לא הורידה מסים במקביל, ואולי זה נראה כסוג של התעמרות".

 

בינואר האחרון הזעקה עזרה. המדינה ביטלה את המס על הדלק.

"בינואר נפגשתי עם שר האוצר. אמרתי לו כבר אז שהוא עלול להתקפל ושהלחץ יוביל לביטול המס, ויעצתי לו לבצע זאת באמצע העשור, כדי שהירידה במחיר תתבצע עם ירידת המחיר בעולם כי אחרת היא תתמסמס. אז המדינה הורידה את המחיר ב־23 אגורות. מישהו זוכר את זה?".

 

ואם המדינה תוריד את מחיר הבנזין, מה יהיו ההשלכות התקציביות?

"החישוב פשוט - נגיד שיורידו את מחיר הבנזין בשקל אחד, לרמה של 6.6 שקלים לליטר. מדובר בהיקף הכנסות של שלושה מיליארד שקל לקופת המדינה. ומה אחר כך? יהיה עוד קווץ' מהאיראנים או מהסעודים והמחיר שוב יעבור את רף 7 השקלים. הציבור יחזור לרמות מחיר גבוהות ואני אשאר עם בור בקופה", הוא מסביר את ההיגיון החשבונאי.

 

והמדינה אינה יכולה להשיג את הכסף ממקורות אחרים?

"מאיפה אביא 3 מיליארד שקל? פשוט אל תקצץ במסים, אבל מדובר במגמה הפוכה לזה שמוביל אותה ראש הממשלה", הוא מסביר. עם זאת, לדבריו, ירידה דרסטית במחירי הבנזין תשיג תוצאות הפוכות, מאחר שהיקף הנסועה, כמו גם זיהום האוויר, יגדל באופן ניכר.

 

אז מה הפתרון?

"קל לשכוח, אבל ההכנסות ממסים מיועדות לפיתוח המדינה. זה לא כסף ששוכב באיזשהו מקום. ובהשאלה, אם אני יכול לחסוך היום 3 מיליארד שקל על חשבון הבנזין, האם המקום הראשון שבו אני יכול להשקיע אותם הוא בהורדת מחירי הבנזין? בכלל לא בטוח — מה עם רווחה? מה עם תמיכה בשכבות חלשות? נטל המס העקיף עלה, זה נכון. מדובר במהלך שלא הצלחתי למנוע אותו, אבל מדובר במכלול של גורמים".

 

צילום: מאיר פרטוש
בועז סופר. "המדינה אינה אמורה לסבסד את הנסיעה עבור האזרח - זה הזוי" צילום: מאיר פרטוש
"אגרות גודש? רעיון מצוין"

 

בחוק ההסדרים האחרון ניסתה המדינה ליישם רעיון ישן שאותו ניסה לגלגל סופר עם אנשי אגף התקציבים: להוריד בהדרגה את מס הקנייה שמוטל על מכוניות (83% כיום) ולהעלות במקביל את נטל המס על הדלק. הכוונה היתה "להעניש" ישירות על שימוש עודף ברכב שלא למטרות עבודה, כלומר מי שמזהם יותר וגורם לגודש הוא שישלם על כך באמצעות מחיר גבוה יותר של הדלק. המדינה אמורה היתה להתחיל פיילוט בנושא, אולם לשמחתו או לצערו של הציבור, תלוי מאיזה צד מסתכלים על זה, השקת הפיילוט מתארכת ומתעכבת. "מדובר ברעיון מצוין שאני עדיין חושב שהוא נכון", אומר סופר. "אני הייתי רוצה לראות מס על דלק בעיקר במטרופולינים: גודש, חניה צמודה - אלה פרמטרים שיתרמו להורדת היקף הנסועה".

 

רעיון נוסף שאותו שאף סופר לקדם הוא אגרות גודש במרכזי הערים. "רוצה להיכנס בין 6 ל־9 למרכז העיר? שלם. בין 9 ל־12 התשלום יפחת ובין 12 ל־3 אחה"צ כבר לא תשלם כלום", הוא מסביר את העיקרון. עם זאת, רעיון אגרות הגודש אינו חדש והוא מיושם בכמה מבירות אירופה כגון רומא, שטוקהולם ולונדון. "מחיר הבנזין הגיע ל־7.62 שקלים", הוא מוסיף. "אתה רואה שזה משפיע על מישהו? ציי הרכב ימשיכו לנסוע".

 

אתה לא יכול לחסום את תל אביב אם אין תחבורה ציבורית.

"הכל נכון. צריך תחבורה ציבורית. אבל זה כמו מחירי הדיור: כולם מנסים הכל אבל לא מטפלים בהיצע. אין תחבורה ציבורית, הרכבת בשביתות וסכסוכים, רכבת בתל אביב לא תהיה, ומערכת הסעת ההמונים באמצעות אוטובוסים מהירים (BRT) אינה זזה. אולי יש כאן פן מוסרי, כי אתה אומר 'מחיר הדלק עולה אבל אין חלופה'. אבל זה אותו סיפור כמו עם ציבור הליסינג: העלינו את שווי השימוש לרכב צמוד ואנשים צעקו שהם לא יכולים להשתמש באוטובוסים. לבסוף המחיר עלה בהדרגה. אז מה? אנשים עברו לאוטובוסים? התמונה אולי עגומה, אבל יש שילוב של דברים. המדינה אינה אמורה לסבסד את הנסועה עבור האזרח - זה הזוי.

 

"לפי כל המחקרים שעשינו ושלקחנו ממקומות שונים בעולם, היכולת שלך להוריד אנשים מרכב פרטי היא אפסית. שיפור התחבורה הציבורית חשוב, אבל מדובר במהלך שרק מגדיל את הנגישות. אדם לא ישאיר את הרכב בבית, אבל יותר אנשים יוכלו להגיע למרכזי הערים", הוא קובע.

 

"מרווח שיווק? אין איפה להוריד"

 

כפי שנחשף ב"כלכליסט", משרד התשתיות הלאומיות כבר קיבל לידיו דו"ח שהוזמן ממשרד רו"ח לאון־אוליצקי, שבו נבחן מרווח השיווק של חברות הדלק. מדובר במקור הרווח שלהן, שמייצג את ההפרש בין רכישת הבנזין למכירתו בניכוי הוצאות. מסקנות הדו"ח היו שניתן לצמצם את מרווח השיווק של ארבע חברות הדלק הגדולות - פז, דור אלון, דלק וסונול - בשיעור של עד 50%, מה שיוזיל את מחירו של ליטר בנזין בעשרות אגורות.

 

סופר שולל את המסקנה. "בזמנו ישבתי עם שאול צמח (מנכ"ל משרד התשתיות - ל"ג), שהיה אז באגף התקציבים, ובחנו את הנושא. אתפלא מאוד אם יש מקום נרחב לצמצם את מרווח השיווק. הרי יישמנו את התדלוק העצמי, ואז אמרו חברות הדלק שמקור הרווח שלהן נשחק. בעקבות זאת הן התחילו להעמיס עלינו את הוצאות חנויות הנוחות".

 

אז מדובר במאמץ שווא?

"נגיד שיורידו ב־10 אגורות. אז מה? בתוך חודש זה יימחק כי מחיר חבית נפט בעולם יעלה". 
 
Comments