המחאה הציבורית שקמה לתחייה בסוף השבוע האחרון בעקבות עליית מחירי הדלק אולי הובילה לקיצוץ במס הבלו אבל טעתה בזיהוי שורש הבעיה. לדידם של המוחים וראש הממשלה כאחד הסוגיה שעומדת על הפרק היא הוזלת עלות השימוש ברכב. אך זו ראיה שטחית וקצרת רואי המקבלת כמובן מאליו את התלות המוחלטת של מערכת התחבורה בישראל ברכב הפרטי.

תלות זו ברכב הפרטי היא המקור למרבית תחלואי מערכת התחבורה בישראל ורק ניפוץ של הקונספציה כי אין לה חלופה יאפשר השתחררות מהמעקב הכפייתי אחר מחיר הנפט. אחרי הכל, כלל השחקנים במערכה הזו יודעים יפה כי אתנן חמש עשרה האגורות לליטר שראש הממשלה המטיר על מעמד הביניים, על חשבון קיצוצים רוחביים בשירותי הממשלה, גם כך יבלע בעתיד הלא רחוק בעלייה נוספת של מחירי הנפט.

קיצוץ מס הבלו הינו בגדר כוסות רוח על גבי הגוויה הצפודה של מערכת התחבורה הישראלית. לא רק שאינו מביא מזור של ממש עבור שני מיליון בעלי הרכב בישראל, הוא גם פוגע בשאר האזרחים שלא התמזל מזלם להחזיק ברכב פרטי. שכן מההנחה במס נהנים רק הנהגים אבל את הקיצוץ בתקציב המדינה והנטל למשק הישראלי הנובע מעלות תחזוקת תשתית הכבישים, פקקי התנועה, זיהום האוויר ותאונות הדרכים, נושאים כולם.

הספקנים ישאלו ובצדק מהי החלופה? החדשות הרעות הן שאין פתרונות קסם. מדינת ישראל חייבת להתחיל תהליך גמילה מהרכב הפרטי. כיום ההשקעה בתשתיות לתחבורה פרטית גדולה ב-50% מההשקעה הכוללת בתחבורה ציבורית. על כן אין זה מפתיע שבעשור האחרון גדלה הנסועה ברכבים פרטיים ב-45% ואיתה גם צריכת הדלקים, פקקי התנועה ותאונות הדרכים.

הגיעה השעה לרסן את הסובסידיות הפרועות לכלכלת הפרייבטים ולהתחיל לבנות מערכת המבוססת על אמצעי תעבורה מגוונים הכוללת מערכות הסעת המונים, תשתיות ידידותיות להולכי רגל ורוכבי אופניים וכן גם שימוש ברכב פרטי, אבל במידה. השינוי הנדרש אינו רק תקציבי אלא בראש ובראשונה תכנוני. הפקעת נתיבים וזכות דרך לטובת תחבורה ציבורית ושבילי אופניים נחוצה לא פחות משפיכת המיליארדים על פרויקטים גרנדיוזים של רכבת קלה או רכבת תחתית.

רק סדר עדיפויות חדש בתחבורה ישחרר אותנו מההתמכרות לדלק ויאפשר בניית מערכת תעבורה יעילה וצודקת יותר. ממשלות ישראל לדורותיהן היו שבויות עד כה בקונספציה של מתן מענה לביקושים לרכב פרטי במקום לספק פתרונות תחבורה. זו אסטרטגיה המועדת לכישלון ואפשר לקוות שעליית מחירי הדלק תוביל להתפכחות. פעילי המחאה החברתית המעוניינים באמת ובתמים בפתרון תחבורה הוגן ובר-קיימא חייבים לקרוא לשינוי בסדר העדיפויות על הכביש ולא לסובסידיות נוספות לנהגים.

לפוסט של אוהד קרני בבלוג ירוק ונוצץ