לא רק מכונית חשמלית: כיצד מתכנן שי אגסי לזכות בבלעדיות על מתקני הטעינה?

פורסם: 21 באוג׳ 2010, 8:06 על ידי: Sustainability Org
 20.8.2010 מאת דניאל שמיל

>> אי אפשר שלא להתרשם משי אגסי. ילד הפלא השרמנטי של ההיי-טק הישראלי יצא ב-2007 למסע במטרה ליצור עולם טוב יותר - בטר פלייס. הוא החל להשקיע את כל זמנו ומרצו בפיתוח תשתית טכנולוגית לכלי רכב חשמליים, שאמורים לחסוך מאתנו הרבה זיהום אוויר. לא לחינם הוא נכנס שוב ושוב לרשימת האנשים המשפיעים על הכלכלה העולמית במגזינים החשובים בעולם.

כפי שזה נראה כרגע, החלום עתיד לקרום עור וגידים. ממש בקרוב, בעוד שנה או שנתיים, תוכלו לבחור בין שלל מכוניות חשמליות הניתנות להטענה. חלק מהן יהיו מכוניות חשמליות "טהורות" - שפועלות על מנוע חשמלי בלבד - כמו מיצובישי i MiEV או סמארט חשמלית. יהיו גם מכוניות היברידיות שייטענו בחשמל - כלומר אפשר יהיה להשתמש במנוע החשמלי שלהן עד לטווח נסיעה מסוים, ולאחר מכן במנוע בנזין - כמו שברולט וולט וטויוטה פריוס נטענת.

אבל בעוד שבשוק כלי הרכב החשמליים צפויה להתפתח תחרות בריאה, בתחום אחר, שאמור לספק את התשתית לכל התעשייה המתפתחת הזאת, פועלת רק חברה אחת שאמורה לספק שירותי טעינה לכולם. זוהי בטר פלייס של שי אגסי.

וכך, המכונית החשמלית של בטר פלייס אמנם אמורה לחסוך מאתנו את העשן המזהם, אבל ייתכן שהיא מייצרת עשן מסוג אחר לגמרי - ועלולה ליהפך למונופול בעידוד ממשלתי.

אף שבטר פלייס אמורה לשווק בישראל מכוניות חשמליות מתוצרת רנו, היא אינה יצרן מכוניות. היא גם לא מתכוונת להתמקד ביבוא שלהן. לפחות בשלב הראשון, בטר פלייס אפילו לא תהיה יצרנית חשמל. זכות הקיום של החברה מתבססת על פרישה רחבה של נקודות טעינה. אין ספק כי בלעדיות תסייע לה מאוד - לצרכן שרכש מכונית חשמלית לא תהיה ברירה אלא להיעזר בשירותיה של בטר פלייס, אם ירצה ואם לאו. וכפי שהוכח בענפים אחרים, זה לא מצב בריא.

הצהרת הכוונות של בטר פלייס באה לידי ביטוי בדו"חות הכספיים השנתיים של החברה לישראל, בעלת השליטה בבטר פלייס. החברה הציגה תחזית ברורה בנושא, ובסיכום שלה ל-2009 נכתב כי "בטר פלייס פועלת במקומות שבהם קיימת תמיכה ממשלתית ועידוד למעבר למכוניות חשמליות... כאשר ההנחה הבסיסית היא כי לא תוקם יותר תשתית הטענה במקום מסוים". כלומר, בבטר פלייס מעריכים כי במקומות שבהם יפרשו תשתית טעינה, הם יזכו לבלעדיות.

מבטר פלייס נמסר בנושא כי "בטר פלייס בונה את תשתית הטעינה כ-open access, כך שרכב חשמלי (של כל יצרן) יוכל להתחבר לעמדות הטעינה גם אם אינו לקוח החברה".

בטקס החתימה על ההסכם לפרישת תשתית טעינה בחולון, הבהיר מנכ"ל בטר פלייס בישראל, משה קפלינסקי, כי החברה מתכוונת להיות ספקית הטעינה לכל יצרניות כלי הרכב החשמליים: "אין ספק כי פרישת התשתית לרכב החשמלי חייבת להתבצע כבר עכשיו. כל יצרניות כלי הרכב הגדולות מציגות דגמים חשמליים, שעתידים לצאת לשוק בשלוש השנים הקרובות", אמר.

לבטר פלייס יש אפשרות ליצור לעצמה מונופול בשלוש הדרכים הבאות:

1. התקינה

בטר פלייס לא המציאה את המכונית החשמלית, וגם לא בטוח שהאיצה את הפיתוח של מכוניות כאלה. המודעות העולמית הגוברת להתחממות כדור הארץ ולזיהום האוויר זירזה את הפיתוח של מכוניות "אפס זיהום", כפי שהן מכונות. תשומת הלב הזו גם יצרה צורך בתקינה חדשה למערכות טעינה חשמליות, כדי שכל מכונית חשמלית תוכל להתחבר לכל עמדת טעינה, ולא תיתקע ללא אנרגיה.

IEC, ועדת החשמל העולמית הכוללת חברות מסחריות וגופים ממשלתיים, פועלת לגיבוש תקינה אחידה בנושא, וארגון יצרני הרכב האירופיים כבר הכריז שיאמץ אותה. גם לישראל יש נציגים בוועדה העולמית - שניהם עובדי בטר פלייס. אחת מהן היא ד"ר זיוה פתיר, מנהלת מכון התקנים לשעבר, המרכזת את נושא התקינה בבטר פלייס.

התקן המתגבש ב-IEC יגדיר ארבעה סוגי טעינה למכוניות החשמליות: טעינה פשוטה משקע ביתי; טעינה משקע ביתי, אך בתוספת התקן לרציפות הארקה למניעת התחשמלות; טעינה מנוהלת ברשת מרכזית; וכן טעינה מזרם DC במתקן תעשייתי (טעינה שלרוב אינה רלוונטית לצרכן הפרטי).

מהי טעינה מנוהלת? טעינה מסוג זה, המכונה גם טעינה נשלטת, מאפשרת חלוקה של החשמל הזורם למצברים לפי טווח הנסיעה הנחוץ, שעת הנסיעה המיועדת ומצב רשת החשמל במקום. כך למשל, בחניון עם עמדות טעינה מנוהלות ייטענו קודם המכוניות החונות שם לטווח קצר, ואחריהן המכוניות שמיועדות להישאר שם זמן רב יותר. עמדות הטעינה יוצרות קשר עם המחשב במכונית ועם מרכז הבקרה המרכזי של ספקית הטעינה, שבו יוחלט איזו מכונית תזכה להעדפה ולטעינה מהירה יותר.

גם במכון התקנים הישראלי יש ועדה לתקינת טעינת מכוניות חשמליות, שבה חברים נציגי בטר פלייס ונציגים של יבואנים של מכוניות חשמליות עתידיות. בטר פלייס פועלת בוועדה למען אימוץ תקן לטעינה מנוהלת בלבד.

אם אכן תתקבל עמדתה של בטר פלייס, הרי שהיא תהיה ספקית החשמל הבלעדית לכלי רכב חשמליים בישראל, שכן בשלב זה אין אף חברה אחרת שמתמודדת בענף. כלומר, גם אם רכשתם רכב חשמלי של חברה מתחרה שאינה בבעלות בטר פלייס, הרי שלא תהיה לכם זכות בחירה ותיאלצו להיעזר בשירותיו האדיבים של אגסי כדי לטעון את המכונית. למה הדבר דומה? נסו לדמיין את שוק הדלק עם חברת אחת בלבד.

נראה כי בסוגיה זו החברה נהנית גם מתמיכת משרד התשתיות. עוד ב-2008 הודיע בנימין בן-אליעזר, שר התשתיות דאז, כי הוא מאמץ את סקר ההיתכנות של חברת החשמל לפרויקט הרכב החשמלי, והורה לאנשי משרדו להתחיל בעבודת מטה לקראת חקיקה שתחייב טעינה מנוהלת.

סקר ההיתכנות שערכה חברת החשמל בשלהי אותה שנה, בחן אם מכוניות חשמליות יכבידו על מערכות ייצור והולכת החשמל בישראל. שלושה תרחישים אפשריים נבדקו; טעינה אקראית ללא תכנון מרכזי; טעינה רציונלית (המכוונת לפי תעריפי החשמל); וטעינה מנוהלת, כפי שהציעה בטר פלייס, שבה נטענת המכונית בהתאם למצב מערכת החשמל הארצית והמקומית ובהתאם לטווח הנסיעה הנדרש ממנה.

לשלושת התרחישים יש השפעה גם על ההיערכות לקראת המכוניות החשמליות: לפי התרחיש הראשון, נדרשת הקמה של שבע יחידות ייצור חשמל חדשות עד 2020. התרחיש השני ידרוש שש יחידות ייצור; והשלישי, טעינה מנוהלת, לא ידרוש תוספת כלל.

סקר ההיתכנות, המתפרש על פני עשרות עמודים, נראה מעמיק ורציני, אלא שהוא נכתב בראי האינטרסים של חברת החשמל ומבוסס על נתונים שמסרה בטר פלייס, שהזמינה את הסקר. חלקם, כך מתברר, בלתי הגיוניים בעליל. לפי התרחיש שמציגה בטר פלייס, ב-2020 ינועו על כבישי ישראל 2 מיליון מכוניות חשמליות. מדובר במספר דומה לכלל המכוניות הפרטיות הנעות כיום על כבישי ישראל.

כלומר, לפי בטר פלייס רוב המכוניות הפרטיות בעוד עשר שנים יהיו חשמליות - השערה שאינה סבירה. מנגד, לפי הערכות משרד התחבורה, שיעור החדירה של מכוניות חשמליות לא יעלה על 15% בעשור הראשון לאחר השקתן.

הנחה נוספת של בטר פלייס שמעוררת תמיהה היא לגבי טווח הנסיעה במצברים. בדו"ח של חברת החשמל נכתב כי לפי נתוני בטר פלייס, טווח הנסיעה של מכונית חשמלית יהיה 150 ק"מ בלבד, בדומה למצב כיום. כלומר, לא יחול שיפור בטווח הנסיעה שיאפשר לצמצם את כמות הטעינות. ואולם קשה להאמין כי במהלך עשר שנים של מחקר ופיתוח אינטנסיביים, טווח הנסיעה לא יעלה כלל.

מאז ההכרזה של בן-אליעזר התחלף שר התשתיות, אך לא נערך שום מחקר רציני ומעודכן לקראת הכניסה לשוק של מכוניות חשמליות. איגור ספטנסקי, מנהל ענייני החשמל במשרד התשתיות הלאומית, כתב באחרונה לוועדת התקינה של טעינת מכוניות כי הוא מסתייג מ-1 Mode (טעינה משקע ביתי ללא מתקן למניעת הארקה), ובמרומז ממליץ גם שלא לאשר את 2 Mode (טעינה משקע ביתי עם מתקן למניעת הארקה). זאת מאחר ששקע ביתי, לכאורה, לא יוכל לעמוד בחיבורים חוזרים ונשנים לתקע המכונית. משרד התשתיות, כך נראה, משחק לידיה של בטר פלייס, וממליץ רק על טעינה מנוהלת - ממש כפי שהיא מציעה.

מבטר פלייס נמסר בתגובה: "החברה חוזרת ומדגישה כי היא תשתמש בשקעים סטנדרטים אשר יקבעו ע"י ועדות התקינה הבינלאומיות והלאומיות ויחייבו את כל חברות תשתית הטעינה ויצרניות הרכב בעולם.

‫‫בטר פלייס סבורה כי קיים יתרון גדול מאוד לטעינה מנוהלת על פני טעינה אקראית, חיבור פשוט מהשקע הביתי, כמו שהוא קיים היום הוא מסוכן, לא בטיחותי ואינו יעיל אנרגטית וסביבתית. טעינה מנוהלת, אשר מווסתת את הביקושים, אינה נושא הנדון רק בישראל. רוב חברות החשמל והתשתית בעולם מקדמות היום טעינה מבוקרת, בכדי להבטיח ניהול יעיל של מערכת החשמל.

2. התשתיות

בהחלט ייתכן כי טעינה מנוהלת תהיה זולה ונגישה יותר מטעינה ביתית. במקרה כזה, אולי באמת החברה תסייע לצרכנים. השאלה היא אם חברה נוספת תוכל להיכנס לתחום הטעינה המנוהלת בישראל.

התשובה, ככל הנראה, שלילית. פרישה רחבה של התשתית תתחיל כבר ב-2011, ובטר פלייס מיהרה לחתום על הסכמים עם עיריות ירושלים, תל אביב, חיפה, כפר סבא, מודיעין, חולון, כרמיאל, מעלות תרשיחא וערים נוספות.

משיחות שערכנו עם ממונים על התשתיות בכמה מאותן ערים, עולה כי בטר פלייס לא ביקשה להיות ספקית בלעדית לטעינה, מאחר שהדבר עלול ליצור עבורה בעיות חוקיות. עם זאת, בכל ההסכמים הודגש כי עמודי הטעינה הממותגים של בטר פלייס יותקנו ברחובות מרכזיים ובאתרים בולטים בערים - דבר שיקשה על חדירה של ספקי תשתית טעינה אחרים.

בנוסף לערים, חתמה בטר פלייס על הסכמים גם עם חברות פרטיות כמו מלונות ישרוטל ורשת קניוני ישראל - המפעילה שבעה קניונים ברחבי ישראל. בקניוני ישראל העדיפו שלא להגיב לשאלה אם בטר פלייס תהיה ספקית הטעינה הבלעדית. בישרוטל המצב שונה: שם שוכרת בטר פלייס שטחים נרחבים, והיא זו שתחליט מי יוכל להציב שם עמודי טעינה. מישרוטל נמסר כי בטר פלייס תכריע גם בעניין ההתחברות לשקעי חשמל ביתיים במלונות אלה.

שר האוצר, יובל שטייניץ, נדרש לעניין באחרונה וביקש להרגיע באומרו: "אם זה (השימוש ברכב חשמלי, ד"ש) יתפוס מסה קריטית ויהיו מאות אלפי מכוניות, נצטרך לדאוג שיהיו שחקנים נוספים. ברגולציה מודרנית אנחנו יודעים ליצור הזדמנות לתחרות, ולחייב חברות סלולר, למשל, לאפשר שימוש באנטנות שלהן לחברות אחרות למשך זמן קצוב מראש". ואולם החשש הוא ששוב ייזכרו הרשויות באיחור, על אף שאפשר לוודא מראש שלא נוצר כאן מונופול. מבטר פלייס נמסר כי "אין שום בלעדיות בחוזים".

3. המכוניות

בטר פלייס נהפכת ליבואנית רכב (מכוניות חשמליות של רנו) כמעט בעל כורחה. אגסי הכריז בעבר בראיון ל-TheMarker כי "בעתיד, כשיהיו חמישה יצרנים שיציעו מכוניות חשמליות, האינטרס שלי הוא להחזיר את השיווק לקרסו (יבואנית רנו) - להתנתק מהמכירה ולהשאיר רק את התפעול. אני לא רוצה לשחק עבור מישהו בשוק, אבל במקרה הזה חויבתי להיות מרקט-מייקר (עושה שוק)".

ואולם מצב הביניים, שבו בטר פלייס משווקת מכוניות וגם יוצרת תשתית עבורן, עלול ליצור בעייתיות. החברה תוכל למכור או להחכיר את המכוניות בעסקת חבילה, הכוללת דמי שימוש בתחנות הטעינה (כנראה שבתשלום לפי קילומטר). מנגד, יבואני רכב מתחרים שישווקו כאן מכוניות חשמליות, לא יוכלו לספק גם שירותי טעינה ולהתחרות במחירים של בטר פלייס. אם ייאסר גם שימוש ברשת החשמל הביתית לטעינה, יהיו רוכשי המכוניות מחויבים לעשות מנוי נפרד לבטר פלייס. החשש הוא כי במקרה כזה בטר פלייס תוכל לגבות מהם מחיר גבוה יותר - במטרה לעודד את הצרכנים לרכוש מכוניות באמצעותה.

הדבר דומה אולי למצב בשוק הסלולר בעבר - כאשר רשתות הסלולר היו היחידות ששיווקו טלפונים ניידים, ואי אפשר היה לרכוש אותם במחיר זול יותר, ללא דמי מנוי.

מבטר פלייס נמסר בתגובה כי "כפי שאמרנו תמיד, תשתית הטעינה של בטר פלייס תהיה פתוחה לכלל בעלי הרכב החשמלי. מטרת החברה היא לאפשר מעבר המוני לכלי רכב חשמליים ולכן נשווק חבילות שירות אטרקטיביות לצרכני הרכב החשמלי, בהתאם לתנאים מסחריים".

נורית האזהרה

רגע לפני תחילת הניסוי של בטר פלייס, אולי כדאי לבחון כיצד לעודד מכוניות חשמליות בלי ליצור מונופול חדש ובעייתי. לפי חישובי מינהל הדלק במשרד התשתיות, מעבר של כל המכוניות בישראל להנעה חשמלית יחסוך 32% מצריכת האנרגיה של מגזר הרכב, וכדאי לעודד זאת.

מנגד, חיבור של אלפי מכוניות לחשמל עלול ליצור עומס על רשת החשמל בישראל. אך יש דרכים אחרות למנוע זאת, מלבד חיוב בחוק של טעינה מנוהלת. אפשר, למשל, לעודד טעינת מכוניות בלילה על ידי תעריפים מוזלים. כך נעשה בתוכנית שמקדם משרד התחבורה הבריטי, ואכן, בלונדון גם נמצאות נקודות טעינה של חברות שונות.

ומה אומרים במשרד התשתיות? שם מוסרים כי המשרד יפרסם באוקטובר "תוכנית מקיפה וכוללת שתאפשר לגופים הפועלים בתחום כללי משחק ברורים ותמליץ, בין היתר, על אופן ההתחברות לטעינה, הקמה ובעלות על תשתית הטעינה, מערך ההתחשבנות והרגולציה המומלצת לקידום הנושא". זו ההזדמנות של הרגולטור ליצור כללים ברורים בשוק, שיעודדו תחרות וימנעו יצירה של ריכוזיות חדשה.

אפשר אולי להתעודד מהדברים הבאים שנמסרו ל-TheMarker: "משרד התשתיות הלאומיות סבור כי אין ליצור מונופול בתחום, וכוונת המשרד כי תשתית הטעינה תהיה אוניברסלית בהתאם לתקינה המתהווה בנושא". גם הממונה על ההגבלים העסקיים רונית קן החלה לטפל בעניין, והיא בוחנת את הסכנה למונופול בתחום.

בכל מקרה, נדמה שעכשיו - לפני פרישת רחבה של תשתית בטר פלייס - זה הזמן המתאים לדאוג לכך שניתן יהיה לבחור בין כמה ספקים לטעינת מכוניות, כדי שחזון המכונית החשמלית לא ייהפך למונופול המכונית החשמלית.

משפחת עופר עולה על הכביש

>> השותפות של החברה לישראל שבבעלות משפחת עופר בבטר פלייס יכולה להשלים עבורה אינטגרציה אנכית - או במלים אחרות, בעלות על כמה חברות הלוקחות חלק בשלבים השונים של החזון החשמלי - החל בייצור הרכב, עבור בפרישת נקודות הטעינה וכלה בייצור ואספקת החשמל הדרוש.

בטר פלייס אמנם לא מתכננת להיות יצרנית רכב או חשמל, אבל משפחת עופר דווקא כן. החברה לישראל שותפה יחד עם יצרנית הרכב צ'רי במיזם בשם קוונטום, המיועד לייצר מכוניות איכותיות ליצוא. חלק מהמכוניות שייוצרו יהיו חשמליות. החברה לישראל כבר הזרימה למיזם 300 מיליון דולר, והיא מתכננת להזרים 334 מיליון דולר נוספים. צ'רי הזרימה למיזם סכומים דומים. במקביל, מתכוונת משפחת עופר להקים תחנת חשמל במישור רותם בנגב.

המודל של בטר פלייס: נסעת - שילמת

>> שי אגסי, יזם היי-טק ישראלי ולשעבר סמנכ"ל חברת התוכנה SAP, הקים את בטר פלייס ב-2007 במטרה ליצור תשתית למכוניות חשמליות הכוללת עמדות לטעינה מנוהלת ומערכת להחלפה מהירה של מצברים, כאשר נדרש טווח נסיעה ארוך יותר. מודל התשלום מבוסס על מנוי לשירותי האנרגיה, שבו כל נהג ישלם לפי היקף השימוש - כלומר מספר הקילומטרים שייסע.

ההשקעה הראשונית בחברה היתה בסך 200 מיליון שקל, וכעבור שנתיים, בראשית 2010, היא גייסה 350 מיליון דולר נוספים מקבוצת משקיעים בראשות בנק HSBC. הערכת השווי של החברה בעת הגיוס היתה 1.25 מיליארד דולר.

בטר פלייס חתמה כבר על הסכם עם יצרניות הרכב רנו וצ'רי, שייצרו מכוניות עם מצברים הניתנים להחלפה, אותן תשווק החברה בישראל ובדנמרק. לבטר פלייס אין כיום מתחרים ישירים בתחום תשתית הטעינה המנוהלת. עם זאת, חברה ישראלית בשם זוהר אנרגיה החלה לייצג את חברת קולומב, המייצרת עמדות טעינה מנוהלות ויכולה להתמודד מול בטר פלייס בעתיד.
 

Comments