מה עשית בקיץ האחרון? בין האוטובוס לצדק חברתי

נשלח 16 בדצמ׳ 2011, 12:47 על ידי Sustainability Org

חשבנו שטרכטנברג יעזור לקדם את התחבורה הציבורית, אז חשבנו. שר התחבורה החליט להקשות. שיווין חברתי? קולות הקיץ נמחקו

עדי קטיעי | 16/12/2011 10:20
תגיות: ועדת טרכטנברג,תחבורה (סביבה), תחבורה ציבורית
 
כבכל בוקר יום שלישי, אני מוצאת את עצמי ממתינה לאוטובוס בדרכי ללימודים, איש מהיושבים בתחנה לא יודע מתי האוטובוס אמור להופיע ואני מתחילה לשחק בראשי במשחק ניחושים טורדני "מתי אגיע ללימודים?!?.....". כעבור דקות רבות מגיעה הישועה בדמות כלי התחבורה אליו נדחפים המוני הנוסעים הממתינים בתחנה. כבכל פעם, מבקש הנהג מהנוסעים העומדים להיכנס פנימה, על מנת שיוכל להכניס נוסעים נוספים שיצטרפו לדוחק הבלתי נסבל, ואנו ממושמעים, נדחפים זה בזאת.

המציאות הבלתי אפשרית הזאת מהווה מטאפורה לשתיקה ציבורית מתמשכת. שתיקה זו מתבטאת בנושאים החברתיים השונים ובפרט בנושא התחבורה הציבורית בישראל, כשזו אף פעם לא קיבלה את אור הזרקורים. היא שם בעיקרה למען החלשים, אלו שכבר מזמן הפסיקו להאמין ביכולתם להניע מהלכים חברתיים, פוליטיים או תחבורתיים, אלו שמשלמים מיסים על מנת להידחף באוטובוסים, אלו שלא יכולים לממן כלי רכב פרטי ואלו שפיזית פשוט לא יכולים לנסוע בו. לאנשים האלו אתה קורא סבא וסבתא, הורים או אחים כולם בדרכם ליעד מסוים - רק שהם לא יודעים שאפשר היה להגיע לאותו היעד במציאות תחבורתית שונה לגמרי.
קו 66, צהרי יום שישי
קו 66, צהרי יום שישי צילום: עדי קטיעי

לאחרונה שר התחבורה, ישראל כץ, סרב לקבל חלק מהצעות ועדת טרכטנברג בנושא ייעול התחבורה הציבורית בישראל. הצעות הוועדה העלו מחדלים בתחום התחבורה הציבורית בישראל. בדוח הועדה הוצע להפריט את סמכויותיו של משרד התחבורה ולהעבירן אל ראשי הערים במרכז הארץ, הקמת רשות מטרופולינית לתחבורה הציבורית בגוש דן. המלצה נוספת, היא רפורמת התחבורה הציבורית, תוכנית המציעה סבסוד תעריפי נסיעה, חיבור בין מרכז ופריפריה והנגשת מידע תחבורתי לנוסעים.
מעגל כוח אינסופי

שר התחבורה לעומת זאת, מתנגד למימון הרפורמה ב50% תחת תקציב משרד התחבורה. כלומר, לאור הזעקה אשר עלתה מתוך העם במהלך הקיץ האחרון והזעם כי אין צדק חברתי בישראל. באו הצעות ועדת טרכנטברג והציעו תהליכי חקיקה המיטיבים עם ציבור הנוסעים וכלל האוכלוסייה בישראל ומעודדים שימוש בתחבורה ציבורית. למרות כל אלו מסרב שר התחבורה לממנם כחלק מתקציב משרד התחבורה.

כיצד זה יתכן? קיץ שלם עסקנו בהעלאת המודעות לשיווין חברתי וכעת שוב אנו בוחרים להתעלם ממנו. למרות שהצורך בצדק חברתי וסביבתי עוטף אותנו ומכתיב לנו את חיינו, את האוויר אשר אנו נושמים, כיצד נגיע לעבודה בבוקר, באיזה מצב רוח, באילו אמצעים וכמה נשלם על זה.

למעשה, בישראל עומד כלי הרכב כחלופה יחידה אל מול מערכת התחבורה הציבורית המסורבלת. הנגישות למוסדות ולמקומות עבודה מתאפשרת לאלו שביכולתם לממן כלי רכב פרטי. כך נוצר מעגל כוח אינסופי שבו מנצחים הכסף ובעלי היכולת את אלו שאין ביכולתם להשוות. הסביבה בה נבחר לחיות משקפת את המציאות היומיומית שלנו. לא נוכל להניע שינוי אמיתי בדרך לצדק ולשיווין אם לא נשקיע באיכות חיינו ובתוכה בתחום התחבורה הציבורית, נתמוך ונקדם את תהליך חקיקת המלצות טרכטנברג, תהליך אשר יחל שינוי חברתי ובסיס עליו יצמח הצדק החברתי המיוחל.

הדרך בה אנו מתניידים משפיעה על החברה, כלכלה, בריאות והעתיד שלנו כחברה מתוקנת לכן, אלו שאכפת להם ומבינים את התועלת העצומה שמביאה עימה תחבורה ציבורית מתוקנת, באי זיהום וצמצום פערים חברתיים לא ישקטו למול הגזרות החדשות אשר מביא עימו שר התחבורה, ישראל כץ.

הכותבת, עדי קטיעי, היא פעילה במגמה ירוקה, סטודנטית לתואר שני בתקשורת ואחריות ציבורית באוניברסיטת תל אביב

Comments