השור חולדאי והפר ישראל כץ

נשלח 28 בפבר׳ 2014, 11:35 על ידי Sustainability Org   [ עודכן 28 בפבר׳ 2014, 11:36 ]

השר וראש העיר נלחמים בקורידה, ודמנו שלנו נשפך בפקקים

מירב מורן, 27/2/14

על הדרך לפתרון צרת עומס התחבורה במטרופולין תל-אביב עומדים שני שוורים גדולים, חזקים, בולדוזרים.

שור אחד הוא רון חולדאי, ראש עיר אגדי, יצירתי וחכם. חולדאי מחולל נפלאות, תפקודו הוא מודל לשלטון מקומי בישראל, ומופת ליציבות ולהצלחה עירונית חסרות תקדים במדינה.

השור השני הוא ישראל כץ, שר תחבורה מרשים, עם כוחות אדירים ואמונה בדרך. כץ הגדול הצליח בזכות פועלו המקצועי ומעמדו בליכוד, להעלות את התחבורה על סדר-היום הלאומי, והפך משרד אשר נחשב לפניו לאפור יחסית, לחוליה מרכזית בכל מהלך תכנוני.

כך למשל, בזכות כץ ברור היום לכול, שבלי תכנון תחבורה ראוי, לא יהיה גם פתרון למשבר הדיור.

שיתוף-פעולה ביניהם יאפשר, למשל, לטפל ברחובות אלנבי ודיזנגוף, להזרים בהם אוטובוסים חשמליים, נקיים, שקטים ומהירים, שישחררו הרבה גודש מהתנועה בעיר וממנה לסביבותיה בכל המטרופולין.

רחובות אלה נתונים לסמכות השר, ויכולתו של ראש העיר להשפיע על הנעשה בהם מצומצמת, אולם בלי שיתוף-פעולה של חולדאי, אפילו לשר התחבורה יהיה קשה לשנות בהם דברים משמעותיים.

אפשר יהיה להקים תוך שיתופים בינעירוניים מערכות להשכרת אופניים ומכוניות, דבר כל-כך מתבקש ונחוץ. כיום, כל עיר מקימה מיזמים לעצמה, מה שמונע מאיש גבעתיים לקחת אופניים ולרכוב איתם לעבודה בתל-אביב; ולתל-אביבית, לנסוע במכונית שיתופית לעבודתה בראשון לציון.

הסיבה לאיוולת היא, שלראש העיר תל-אביב אין סמכות להחליט עבור רמת-גן והרצליה באילו ספקים יבחרו. זאת, יכול שר התחבורה, בכוח סמכותו הארצית על השלטון המוניציפלי. דא עקא, אם חולדאי לא ישתף פעולה, לא יהיה ערך לסמכות שיאכוף השר, כי בשורה התחתונה תל-אביב היא הגורם המשפיע, החשוב והמשמעותי ביותר.

הבעיה היא שאין ביניהם שיתוף-פעולה, ולמעשה הם תוקעים זה לזה מקלות בגלגלים: כששר התחבורה רוצה מעליות בתחנות רכבת, הוא נתקל בסחבת במחלקות התשתית העירונית; וכשראש העיר מבקש להגדיר נתיבי תחבורה ציבורית בשטחו וזקוק לאישור השר, הוא מוכרע בביורוקרטיה ממשלתית.

הריב ביניהם כה מר, שאפילו כשהמטרה משותפת הם דורכים זה לזה על הרגליים: כשנת"ע (מיזם הרכבת הקלה) מבקשת להקים תשתיות כרטוס על המדרכות, אדריכלי ת"א יצביעו על הבעיות שהדבר מעורר; וכשראש העיר רוצה לצמצם תנועת מכוניות פרטיות כדי להקל על העומס, שר התחבורה לא יתיר לו להעלות את מחירי החניה, ולא יתמוך באגרת-גודש בכניסה.

שר התחבורה עושה רפורמה בתחבורה-הציבורית, כדי למשוך יותר נוסעים לאוטובוסים עירוניים, ומה עושה ראש העיר? נותן לתושבים חניה בחינם, וכך במקום לדחוף אותם לנסוע באוטובוס, מעודד אותם להיכנס במכוניתם לרחובות המתפקעים.

אז די; בשם התושבים והעם, תפסיקו שניכם, תתכנסו לפסגת שלום, ותכריזו על הפסקת-אש. עיברו לחלוקת משימות, ויתור על כבוד, האצלת סמכויות וקדימה - לעבוד. רק ביחד תוכלו להעמיד את פתרון התחבורה המטרופוליני בראש סדר-היום.

אם תשלבו כוחות, אולי תצליחו לחולל מפנה אוטופי ולהשיג הסכמה לתחבורה ציבורית בשבת, ואם תשחררו את פלונטר התחבורה שבה תקוע מרכז הארץ, זה יירשם על שמכם בהיסטוריה הלאומית.

לכתבה בגלובס


Comments