מכונית היחצנות המשומנת

פורסם: 17 בפבר׳ 2010, 22:41 על ידי: Sustainability Org
מאת אביב לביא, תאריך פרסום: 14/2/2010
 
בשנת 2015 יהיה כאן נפלא: מיליוני ישראלים יעמדו בפקקים שעומס התנועה של היום נראה לעומתם כמו קדימון צנוע; כדי להכיל את כל המכוניות הללו יהיה צורך לסלול עוד ועוד כבישים שיכסו את אחרוני השטחים הפתוחים.
 
בעודו משתרך במהירות 5 קמ"ש, יהיה לעם ישראל זמן להתרשם מפרצופו של שי אגסי על שלטים המפרסמים את הדגם הנחשק של החשמלית החדשה. אני אמנם תקוע פה כבר שעתיים, יאמר הנהג הישראלי לעצמו, אבל לפחות אני לא מזהם ולא חוטף עשן מהאגזוז שלפני. ככה זה כשמדינה שלמה עברה למכונית החשמלית.
 
חזון הבלהות הזה מנוסח כמובן בהפרזה מכוונת, אבל זו רק תגובה להייפ המוגזם לתפארת שאופף בימים אלה את מיזם המכונית החשמלית של "בטר פלייס". מכונת היחצנות המשומנת של שי אגסי כבשה השבוע את התקשורת, שהתמסרה לחגיגות השקת מרכז המבקרים בגלילות, ולרגע המרטיט מכולם - נסיעת המבחן.
 
מה יש להגיד, אגסי ואנשיו יודעים לגרום לעיתונאים להרגיש טוב. לפני כשבועיים התקשרה אלי צעירה אדיבה, הציגה את עצמה כעובדת בבטר פלייס, ושאלה לכתובתי. היא רוצה לשלוח הזמנה. כשהצעתי שתשלח במייל (לא חבל על הנייר?) עטתה טון מסתורי והשיבה ש"זה אירוע מאוד אקסקלוסיבי, אנחנו לא רוצים שההזמנה תסתובב ברשת".
 
דרוש פתרון תרבותי
צריך לומר: אין רע במכונית החשמלית (ואני לא נכנס לשאלות של נוחות כמו טווח הנסיעה), אבל הצגתה כפתרון הקסם הירוק שיפתור את בעיות האנרגיה הלאומיות והגלובליות היא הגזמה פרועה, ובעיקר מהווה זריקת טשטוש שמרחיקה את הציבור וההנהגה מהצורך להתעמת בכנות עם בעיות התחבורה והסביבה.
 
חשוב לזכור: כל עוד ישראל מתקיימת על תמהיל אנרגיה מזהם, שהפחם מהווה יותר ממחציתו, המכונית החשמלית רק מעבירה את פליטות המזהמים וגזי החממה מהערים אל תחנות הכוח. יש מודלים סותרים באשר לשאלה באיזה מהמצבים נגרם יותר זיהום אוויר, אבל אין מחלוקת על כך שעלייה בצריכת החשמל תגביר את הצורך בבניית תחנות כוח, והרחבת השימוש ברכב הפרטי תזרז הקמת עוד כבישים ותשתיות תחבורה (כולל התשתיות להטענת הסוללות). כל אלה תופסים שטחי אדמה יקרים ומהווים פגיעה אדירה בסביבה. האם עולם של אספלט וארובות הוא העתיד הירוק שאנחנו מאחלים לעצמנו?
 
לרוב הבעיות הסביבתיות יש פתרונות משני סוגים: טכנולוגי ותרבותי. הפתרון הטכנולוגי קל ומפתה, אבל עונה על מצוקה נקודתית ולעתים קרובות יוצר שלל בעיות אחרות. כמו כמה מתוספי המזון המלאכותיים, הוא עשוי להביא תועלת אם צורכים אותו לצד ארוחה מגוונת ועשירה, אבל לא במקומה.
 
הפתרון התרבותי תובעני הרבה יותר, דורש שינוי באורחות החיים אבל מציע התמודדות כוללת עם הבעיה. מדינת ישראל, נרקומנית של מכוניות פרטיות, מוכרחה להיכנס למכון גמילה שכולל שינוי סדרי עדיפוית תקציביים וחינוכיים לעבר תחבורה ציבורית, שבילי אופניים והליכה ברגל. אחרי שכל אלה ייושמו, יהיה נחמד אם המכונית שתמתין לנו בחניה תפעל על מנוע חשמלי.
 
Comments