מדוע נוהגים הישראלים מהר מהמותר?

נשלח 30 במרץ 2011, 12:56 על ידי Sustainability Org   [ עודכן 6 בספט׳ 2011, 0:42 ]
מרבית הנהגים עוברים על המהירות המותרת בכבישים מהירים, וכמעט שליש נוהג מהר מדי ברחובות עירוניים צרים, כך עולה מסקר שמפרסמת היום הרשות הלאומית. ותתפלאו, יש סיבה עניינית למהירות המופרזת - לא רק הרצון לנהוג מהר
שחר הזלקורן, 30/3/2011

האם אנחנו נוהגים כמו מטורפים, או שאולי חוקי המהירות כבר לא מתאימים לעידן המודרני? מרבית הישראלים מזלזלים בחוקי המהירות - כך עולה מסקר שמפרסמת היום (ד') הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים. בדרכים מהירות - כמו כביש 6 - כ-62% מהנהגים עוברים את המהירות המותרת. המצב חמור לא פחות בתוך הערים: כ-27% מהנהגים עוברים את המהירות המותרת ברחובות שכונתיים צרים. "חלק ניכר מהנהגים לא מצייתים למהירות המותרת", מסכמים עורכי הסקר.

אלא שבדיקה מעמיקה של נתוני הסקר, מעלה כי בעיית הציות לחוקי המהירות אינה נובעת רק מאופיו של הנהג הישראלי. לפחות בחלק מהמקרים, המהירות המרבית שקבע המחוקק אינה מתאימה לתנאי הנהיגה במאה ה-21, עם מכוניות מודרניות וכבישים חדשים. זה כמובן לא מפתיע, מאחר שבחלק גדול מהכבישים לא השתנתה המהירות המרבית המותרת מאז שנות ה-70, ובמקרה הטוב - מאז תחילת שנות ה-90.


למרות האכיפה: חלק ניכר מהנהגים לא מצייתים לחוק (צילום: קובי קואנקס)

מיהו נהג נורמטיבי?

אחד המדדים החשובים להערכת מהירויות נסיעה הוא "מהירות האחוזון ה-85": המהירות המרבית של 85% מהנהגים. חשוב לציין כי הנתון אינו מבטא מהירות ממוצעת, אלא מתייחס לנתון הגבוה בטווח של מהירויות. במשרד התחבורה האמריקני מסבירים כי "מהירות האחוזון ה-85 נמצאת בשימוש נרחב בתחומי הנדסת תנועה ובטיחות. עם הזמן, נתון זה החל לשמש כמאפיין של נהג נורמטיבי וזהיר".

כאשר בודקים את נתוני הסקר של הרשות לבטיחות, מתגלה פער משמעותי בין המהירות המותרת והמהירות של מרבית הנהגים. למשל, בנתיב השמאלי של דרכים מהירות, כמו למשל כביש 6 או כביש 1, נמצא כי "מהירות אחוזון 85" גבוהה ב-16 קמ"ש מהמהירות המותרת. בנתיב השמאלי בדרכים דו-מסלוליות, כמו כבישים מספר 2, 4 ו-5 - בהם המהירות המותרת בזמן הסקר הייתה 90 קמ"ש - נמצא כי הפער מהמהירות המותרת עומד על 28 קמ"ש.

למרות הפער מול המהירות המותרת על-פי חוק, מומחי תחבורה רבים סבורים כי אותו "אחוזון 85" מייצג את המהירות טבעית, שכן לנהג ממוצע מיוחסים זהירות ורצון להימנע ממעורבות בתאונות, אך גם רצון להגיע ליעד בזמן קצר ככל האפשר. חשוב לציין כי הנהיגה במהירות זו נחשבת לרוב לבטוחה, למרות שהיא גבוהה מהמהירות המותרת.

על-פי משרד התחבורה האמריקני, "מחקרים מראים כי הסיכוי למעורבות בתאונה הוא הנמוך ביותר, עבור נהגים שנוסעים במהירות הקרובה למהירות הממוצעת של התנועה". מהסקר של הרשות לבטיחות עולה כי הפער בין המהירות הממוצעת והאחוזון ה-85, קטן במרבית המקרים מהפער מול המהירות החוקית. למשל, בנתיב השמאלי בדרכים דו-מסלוליות נמדדה מהירות ממוצעת של 105 קמ"ש - לעומת מהירות חוקית של 90 קמ"ש, ו"מהירות אחוזון" של 118 קמ"ש.

מהירות סבירה לסביבה

בנייר עמדה שפרסמה בשנה שעברה יחידת המדען הראשי של הרשות לבטיחות, הומלץ לקבוע מהירות שתהיה "סבירה יחסית לתנאי הסביבה בעיני הנהג". על-פי יחידת המדען, ההסבר לכך פשוט: "ככל שהמהירות המרבית תיתפס כראויה יותר, יותר נהגים יקפידו לשמור עליה".

ואכן, במשרד התחבורה מודעים לחוסר ההתאמה הקיים בחלק מהכבישים, בין המהירות המותרת והמהירות שבה נוסעים מרבית הנהגים. זו בדיוק הסיבה לכך שרק לאחרונה החליט שר התחבורה, ישראל כץ, לאמץ את מסקנותיה של ועדה מקצועית, שהמליצה על העלאת המהירות המרבית בחלק מהדרכים הדו-מסלוליות - שם נמדד שיעור גבוה במיוחד של נהגים העוברים על המהירות המותרת.

אלא שכלל לא בטוח כי העלאת המהירות עליה החליט שר התחבורה, תצליח לצמצם את הפער בין המהירות המותרת והמהירות שבה נוסעים מרבית הנהגים. כך למשל, בכביש מספר 2 הועלתה המהירות מ-90 ל-100 קמ"ש - אלא שכבר כיום המהירות הממוצעת בנתיב הימני בכביש היא כ-100 קמ"ש, ומהירות האחוזון ה-85 היא כ-115 קמ"ש. בנתיב השמאלי, המהירויות גבוהות משמעותית: המהירות הממוצעת היא כ-114 קמ"ש ומהירות האחוזון ה-85 היא כ-125 קמ"ש.

לכתבה באתר ynet

ולמרות המחקרים החדשים לגבי נסיעה במהירויות "גבוהות", עמותת 'אור ירוק' (כהרגלה) ממשיכה להחזיק בדעות שמרניות ולא עדכניות:
24 ביולי 2011: אור ירוק: רוב מכריע של הנהגים בישראל מצפצפים על המהירות המותרת
אם יהיו יותר מצלמות מהירות – תחול ירידה של בין 15%-30% במספר התאונות.

מנכ"ל אור ירוק: "חייבים עוד מצלמות מהירות – זה מוריד את מספר תאונות הדרכים".


בכל סוגי הדרכים הבינעירוניות בישראל, בתנאי זרימה חופשית של התנועה, רוב מכריע של הנהגים (40%-100%) אינו מציית למהירות המותרת בחוק, כך עולה מסקר ארצי של מהירויות נסיעה בישראל לשנת 2010 שערכו מרכז רן נאור לחקר הבטיחות בדרכים והמכון לחקר התחבורה בטכניון עבור הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים. עורכי הסקר מציינים, כי רמות האי ציות למהירות המותרת בישראל נמצאות בערכים העליונים של אי ציות לעומת מדינות OECD.

מן הסקר עולה בנוסף, כי בכל סוגי הדרכים הבינעירוניות, ישנם אחוזים גבוהים של נסיעה מעל למהירות המותרת בשעות היום בקרב אוטובוסים (10%-69%) ומשאיות (23%-62%). בשעות הלילה קופצים שיעורי הנוסעים מעל למהירות המותרת, ועומדים על 45%-72% בקרב נהגי אוטובוסים, ו-26%-69% בקרב נהגי משאיות.

עוד נמצא בסקר, כי בכל קטעי כביש 6 (חוצה ישראל), אחוז העוברים את המהירות המותרת בנתיב הימני עמד על 13%-34%. בנתיב השמאלי לעומת זאת, חלק ניכר מהנהגים לא מצייתים לחוק הן ביום והן בלילה (40.4%-93.7%), כאשר מהירויות גבוהות במיוחד נצפו בקטעים הדרומי והצפוני של כביש 6.

גם בדרכים דו-מסלוליות ממוחלפות (דוגמת כביש 2, ממחלף שמריהו עד מחלף פולג, כביש 4 ממחלף מורשה עד צומת רעננה, כביש 5 ממחלף ירקון עד מחלף קסם, ועוד), בהן המהירות המירבית המותרת היא 90 קמ"ש, נצפו חריגות רבות מן המהירות המותרת. אחוז העוברים על המהירות המותרת בדרכים אלה עמד על 40%-80% בנתיב הימני, ו-70%-100% בנתיב השמאלי בשעות זרימה חופשית של התנועה.

שמואל אבואב, מנכ"ל אור ירוק: "על פי מחקרים בעולם, אכיפת מהירות אוטומטית גורמת לירידה של 15-30% במספר תאונות הדרכים. באפריל 2011 החלה משטרת ישראל ביישום פרויקט א3. במסגרת הפרויקט, ייפרסו בתוך שנתיים 300 מצלמות מהירות דיגיטאליות בכבישי הארץ, שיודעות לזהות והפיק במהירות דו"ח על רכב שביצע עבירה. פעילות דומה נעשתה בבריטניה, צרפת, שבדיה ומדינות נוספות. בכל המקומות, התוצאות היו דומות: ירידות מתונות במהירות הממוצעת, ירידות חזקות במספר הנהגים שעוברים את הסף בהרבה וירידות משמעותיות במספר תאונות הדרכים, בעיקר החמורות והקטלניות שבהן. הפרויקט ללא ספק מצמצם את הקטל בדרכים, והמדינה חייבת לפעול לכך שיהיו עוד מצלמות מהירות בכבישים."
לכתבה באתר "אור ירוק"

כתבות קשורות:
Comments