התרומה הגדולה והיומרנית ביותר של ישראל לעולם המודרני נרקמת בימים אלה בקומה השביעית של בניין הסוכנות היהודית בתל אביב. בשני חדרים צנועים במסדרון צדי ממוקמים משרדי מינהלת תחליפי הנפט, שעל כתפיה הניחה לפני שנה וחצי הממשלה את המשימה לגמול את התחבורה העולמית מהתלות שלה בנפט. בנטל ההיסטורי נושאים שני עובדים, מתנדבת ומזכירה - אבל קירות החדר הקטן שבו הם מתעתדים לארח שועי עולם אינם מסגירים ייאוש.
על אחד הלוחות בחדר מודבקת האמרה "הדרך הטובה ביותר לחזות את העתיד היא להמציאו". על הקיר לצדה מודבקת אמרה משלימה, שמיוחסת לוולט דיסני: "אם אתה יכול לחלום את זה, אתה יכול לעשות את זה".
"כששואלים אותי 'מה, אתם הולכים לשנות את העולם?' אני עונה: 'כן'", אומר היו"ר הטרי של המינהלת, אייל רוזנר. "גם אם זה נשמע מצחיק, צריך למצוא את הדרך להיות זרז להפחתת התלות העולמית בנפט, באמצעות הפיכת ישראל למוקד של תעשייה וידע בתחום תחליפי הנפט לתחבורה", הוא מדקלם באמונה.
אייל רוזנר
צילום: דודו בכר
"אנחנו מסתכלים על ישראל כשדה ניסוי", אומר רוזנר, "כמנוף למה שיקרה בעולם. האסטרטגיה היא להטמיע תחליפים קיימים, לקדם טכנולוגיות שקרובות לבשלות ולתמוך במחקר ופיתוח (מו"פ) לטכנולוגיות עתידיות. העיקרון הוא שחייבים פתרונות כלכליים. סובסידיות לא יעבדו לאורך זמן. עוד עיקרון הוא שאין קסם אחד, אלא מגוון פתרונות שמתאימים לצרכים ולמקומות שונים בעולם".
תקציב של 1.5 מיליארד שקל עד 2020
התוכנית להפחתת התלות העולמית בנפט לתחבורה אושרה בינואר 2011 על ידי הממשלה, לפי קווי מתאר שטווה יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה, פרופ' יוג'ין קנדל. בתקציב של 1.5 מיליארד שקל עד 2020, מטרתה לעודד פיתוח תחליפים לסוגי הדלק הנפוצים כיום ולקדם טכנולוגיות בתחום הרכב החשמלי, הדלק הביולוגי, ואמצעים אחרים להפחתת הצריכה של דלק מבוסס נפט.
זהו אתגר עצום. תוצרי הנפט מהווים יותר מ-90% מהדלק לתחבורה, וכלכלות העולם תלויות בו לחלוטין. עבור ישראל, מדינה קטנה ולא ממש אהודה בקרב יצואניות הנפט הגדולות, זהו נושא קריטי.
"אין ביטחון שבשנים הקרובות תימשך אספקת הנפט לישראל", אמר באחרונה ל-TheMarker הנשיא לשעבר של ענקית הנפט Shell בארה"ב, ג'ון הופמייסטר. "אתם צרכן קטן, ואתם יכולים למצוא את עצמכם במחסור בנפט בכל מחיר שתהיו מוכנים לשלם בעבורו. למדינה כמו ישראל, זה עניין רציני מאוד. גם מבחינה כלכלית וגם מבחינה ביטחונית, מחסור בנפט יכול להיות בעיה לאומית גדולה".
אף שהתוכנית אושרה לפני יותר משנה וחצי, נדמה כי עד כה פעלה המינהלת על אש קטנה, ורק באחרונה מונה לה מנהל רשמי. "זאת השנה הראשונה שבה המינהלת פועלת בכוח מלא", מודה רוזנר, אך טוען כי למרות השקט התקשורתי, התמיכה במחקר ובניסויים כבר החלה. "התקציב לשנה הראשונה הוא 90 מיליון שקל", אומר רוזנר, וטוען כי ההוצאה הקטנה יחסית השנה אינה משקפת את הפעילות. לדבריו, חלק גדול מהתקצוב לעשור הקרוב ניתן בצורה של "הרשאה להתחייב", כלומר אישור להתחייב להוצאות עתידיות.
כדי לתמרץ מו"פ בתחליפי נפט, תומכת המינהלת בשלוש קבוצות מחקר בין-אוניברסיטאיות, שבהן משתפים פעולה כמה צוותים במו"פ בתחום הסוללות המתקדמות לכלי רכב חשמליים ודלק ממקורות מתחדשים. המינהלת עתידה להקים קרן השקעות בנושא, בהיקף 100 מיליון דולר, שתשקיע עד 3 מיליון שקל מול כל משקיע בחברות הזנק ישראליות בתחום. מוקד מידע וסיוע, שבו ייעזרו חברות לסיוע בנושאי רגולציה ומימון למחקר וניסויים, נמצא גם הוא על הפרק. המינהלת גם מארגנת כנסים, ובהם כנס שמתוכנן לנובמבר ויוקדש לאוטובוסים חשמליים והנעת כלי רכב כבדים בגז טבעי דחוס. כדי לקדם את הנושא, נוספו תקנים במשרדי התמ"ת, האנרגיה והתחבורה. נוסף על כך, יושק פרס ראש הממשלה לתחום האנרגיה החליפית בתחבורה.
על פי רוזנר, יתרונות המינהלת אינם רק כלכליים: "אנחנו מעניקים גם תמיכה רגולטורית לניסויי שדה. נניח שרוצים לעשות ניסוי בהנעת כלי רכב עם סופר-קבלים, רכיב אלקטרוני שאין לו עדיין תקן באירופה. אם יחכו שיהיה תקן יעברו שנים, ולא יהיה ניסוי. יש 15-20 איש בכל המשרדים שמטפלים בעניין הזה. כשבא יזם חדש ומבקש מידע או סיוע, בארבעה טלפונים אפשר לדעת עם מי צריך לדבר".
למה להחליף נפט בגז אם גם הוא ייגמר?
חזון השחרור מתלות בנפט של רוזנר אינו מבוסס על מציאת "התחליף האולטימטיבי", אלא על פתרונות מסוגים שונים, שמותאמים לאלטרנטיבות הזמינות. בישראל, שמצאה מאגרי גז טבעי בים התיכון, יוכלו להתאים בשלב הראשון תחליפים שמבוססים על גז; במדינות צפוניות ומיוערות אפשר להפיק תחליפי נפט ביולוגיים משאריות של תעשיית העץ; ובמדינות חמות ורחבות ידיים יתאימו גידולי שדה מיוחדים, שמהם אפשר להפיק מוצרי דלק.
בישראל, למרות קוטנה היחסי והמחסור במים, פועלות כמה חברות וצוותי מחקר בנושא דלק ביולוגי. "ישראל אינה המקום האופטימלי לגדל צמחייה לצורכי תחליפי דלק", אומר רוזנר. "הרי גם אם היו מרשתים את הנגב בצמחים, הכמויות לא היו מספיקות לצורכי המדינה. אבל אנחנו תומכים גם בפיתוח תחליפי נפט כאלה. יש שתי קבוצות מחקר בנושא".
ההסתמכות החלקית על פתרונות מגז טבעי מעלה את חמתם של יזמים מתחום הביו-דלק, שבו פועלות כמה חברות בישראל. יזמים אלה טוענים שגז טבעי אינו באמת תחליף לנפט, כי גם הוא משאב מתכלה. לדבריהם, המעבר לתחליפי נפט מבוססי גז טבעי דוחה את פתרון בעיית המחסור בנפט רק ב-20-30 שנה.
"זכותם לחשוב מה שהם רוצים, אבל הם גם מדברים מפוזיציה, ולא הבינו את המטרה האסטרטגית של ראש הממשלה, בנימין נתניהו", משיב להם רוזנר. "המטרה היא לשבור את מונופול הנפט. אלטרנטיבות של גז טבעי הן כלכליות מאוד. אם מחר יבוא מישהו עם פתרון של דלק שייוצר מאצות ויהיה כלכלי מאוד, הוא ינצח. אני לא רוצה לקחת צד. גז טבעי לתחבורה הוא פתרון ביניים. זהו פתרון שיכול לחיות גם 30 שנה, אבל פתרון ביניים. ברור שגז אינו פתרון בר קיימא. בעתיד, יותר ויותר טכנולוגיות ירוקות ייכנסו לשוק. בשלב מסוים, כלי רכב חשמליים יהפכו לכלכליים יותר, ויהיה תמריץ גדול יותר לעבור אליהם. אבל כפתרון ביניים למונופול הנפט, גז הוא פתרון טוב".
ד"ר ענת ברנשטיין אייל רוזנר ושגיא דגן
צילום: עופר וקנין
"נתניהו מקבל עדכונים שוטפים"
היעדים בהחלטת הממשלה שאפתניים. הממשלה מבקשת להרחיב את ההשקעה הפרטית בתחום תחליפי הנפט ב-4 מיליארד שקל עד 2015, ובעוד 10 מיליארד שקל עד 2020. עד סוף 2016 אמורות לקום 100 חברות הזנק ו-100 קבוצות מחקר אקדמיות בתחום, ו-20 חברות ישראליות שיפעלו גם בחו"ל.
"תמיד צוחקים על הממשלה שאין לה חזון", אומר רוזנר. "פה בא ראש הממשלה ועשה תוכנית לעשר שנים קדימה. אנחנו עובדים עם 19 משרדי ממשלה, וזה לא טריוויאלי. לכל המשרדים יש ראייה ארוכת טווח בעניין הזה. זה לא תהליך של מחר בבוקר. זה נותן תחושה טובה כאזרח, כי רואים שאפשר לעשות דברים".
ראש הממשלה מגלה עניין בעבודת המינהלת?
"הוא מקבל עדכונים שוטפים. היוזמה המקורית היתה שלו. הוא מבין את חשיבות הנושא, וגם ראה את התוכניות המפורטות יותר".
במקביל למינהלת של רוזנר, הממשלה מקדמת תוכנית ל"צמיחה ירוקה", שהכינו משרדי הגנת הסביבה והתמ"ת, לפי החלטת הממשלה. התוכנית, בעלות 850 מיליון שקל, כוללת, בין היתר, איחוד של הליכי הרישוי הסביבתי לעסקים, סיוע ממשלתי להשקעות בתחום הקלינטק וקביעת תקנים למוצרים "ירוקים". התוכנית הוצגה לממשלה, אך נתקלת בינתיים בהתנגדות האוצר בשל עלותה. "גם אנחנו עוסקים בצמיחה ירוקה", הוא אומר.
"אם זה יהיה כלכלי, אנשים ייקחו את זה"
התוכנית עצמה שאפתנית למדי. היעדים הם צמצום חלקו של הנפט במגזר התחבורה ב-30% עד 2020, וב-60% עד 2025. "עשינו את זה bottom up (מלמטה למעלה)", אומר רוזנר. "בדקנו בכל מגזר וניתחנו את הפתרונות שמתאימים לו. למשל, למשאית כבדה לא מתאים שימוש במתנול (תחליף חלקי לבנזין), אלא בגז טבעי דחוס (CNG). נניח שבהתחלה אני מחדיר CNG למגזר המשאיות. אנחנו מעריכים ששיעור מסוים יעברו לגז טבעי בתוך כמה שנים. ברגע שהוכחת שזה כלכלי, השיעור יעלה. טיפשי לא לעבור אם זה זול יותר. לגבי כלי רכב חשמליים וביו-דלק, אנחנו יודעים אילו מאמצים עושים בעולם כדי להוריד את העלויות שלהם, וגם בישראל עובדים על זה. לקראת 2020, הסוללות לכלי רכב חשמליים יהיו זולות יותר. אני מאמין שזה חייב להיות כלכלי. אין דרך אחרת".
רוזנר אינו מתרגש מהתוכנית להכפיל את החדירה של תחליפי הנפט בין 2020 ל-2025. "ברגע שאנשים מתרגלים למשהו, הגידול אינו בעייתי", הוא אומר, ומזכיר לדוגמה את הגידול בשימוש באופניים. "יש גם מחסום פסיכולוגי לשבור. בהנחה שהעסק כלכלי, אתה מושך את אלה שהכלכליות חשובה להם, ואז אתה מושך את האחרים. ההנחה היא שזה יחדור כשזה יוכיח את עצמו. עד 2025 יש לא מעט זמן. אני מקווה שעד אז הדברים יוטמעו מספיק".
למה בעצם ההתמקדות בתחבורה?
"כי בתחבורה הנפט הוא מונופול. הוא לא מונופול בייצור חשמל, כי יודעים לייצר חשמל גם בכורים גרעיניים, מפחם ומרוח - אבל בתחבורה, 96% מהשוק העולמי הוא בנפט. בערך שני שלישים מהנפט העולמי הולכים לתחבורה, וזה נכון גם בישראל. כאן יש בעיה, וברגע שמחברים את זה לעובדה שהנפט נשלט על ידי גורמים שאינם בדיוק ידידותיים לנו, יש מחיר שולי גבוה מאוד, וגם אלמנט של תמיכה בממשלות וארגונים שאינם ממש לטובתנו או לטובת העולם המערבי. לכן ההתמקדות בתחבורה. ההערכה היא שאם תשבור את מונופול הנפט, גם מחיר הנפט יירד. כמובן, יש גם אלמנטים של איכות הסביבה, כי התחליפים נקיים יותר, בדרך כלל".
התוכנית מבוססת על עיקרון כלכלי. התלות בנפט גורמת למחירו לנסוק על פי גחמות השוק והיצרנים בעולם, בלי קשר ממשי לעלויות ההפקה. פיתוח אלטרנטיבות לנפט אמור להוריד את מחירי הדלק ולהפחית את התנודתיות הגבוהה בהם.
"עד שלא נמצא אלטרנטיבה לנפט לתחבורה כך שהצרכן יוכל לבחור בין סוגי דלק שונים, מחיר הנפט לא יירד. לא משנה כמה התייעלות אנרגטית נעשה וכמה בארות נמצא. אם מחר יקרה משהו באיראן - מחיר הנפט יקפוץ. בברזיל, בגלל החדירה העצומה של האתנול (דלק שמיוצר מקנה סוכר), המחירים יציבים. ב-2008, כשהיתה קפיצה במחירי הנפט בעולם, מחיר הדלק בברזיל לא עלה. זה מה שאנחנו רוצים להשיג.
"בשנות ה-70, עם משבר הנפט העולמי, האמריקאים ירדו מתלות במזוט בייצור חשמל, ועברו לפחם. אנחנו רוצים לעשות אותו אפקט בתחבורה - שתהיה אלטרנטיבה שתאפשר בחירה. אם שוק החשמל היה בנוי כיום על נפט, המחירים בו היו הרבה יותר תנודתיים.
"השינויים האלה יכולים לתרום לתוצר של המשק - בהכנסה נוספת ממיסוי על גז, בחיסכון לצרכנים וברווחים לתעשייה מיציבות המחירים. ועוד לא הכנסנו למשוואה את שווי איכות הסביבה ועלות זיהום האוויר. זה מהלך טוב לכלכלה, לאזרח הפרטי ולאיכות הסביבה".
"בשורה בנושא המחיר"
כמה חלופות לנפט כבר ניתנות להטמעה מיידית בישראל. ניסוי יישומי בתערובת של מתנול (נוזל אלכוהולי שאפשר להפיק גם מתחליפי נפט) ובנזין רגיל - המכונה M15, מפני שהיא מכילה מתנול בשיעור 15% - מתנהל בחודשים האחרונים בשיתוף חברת דור כימיקלים. כ-11 מכוניות רגילות מתודלקות ב-M15 בדרך קבע, ומטרת הניסוי היא לבדוק את השפעת התערובת על המנוע. הניסוי הבא יהיה ב-M57 - תערובת שבה שיעור המתנול הוא 57%.
"אנחנו לא יצרני רכב, וצריכים להתאים את עצמנו למה שיש בעולם", אומר רוזנר. "M15 עובד כמו שהוא בכל מכונית כמעט. אנחנו מנסים ללכת על תקן של 'דלק גמיש', שקיים כבר בכלי רכב שמיוצרים בעיקר לארה"ב ולברזיל, ופירושו שהמכוניות יכולות לנסוע על כמה תערובות דלק שונות. חלק מהמכוניות מגיעות לישראל, רק שאף אחד לא יודע מזה, כי היבואנים מורידים את המדבקה שמציינת זאת. הולכים להתחיל ניסוי ב-M57. המפרט קיים, והניסוי יארך כשנה. אני מעריך שב-2014 יהיה לזה תקן".
פתרון אפשרי נוסף הוא שימוש בגז טבעי דחוס להנעת כלי רכב. הטכנולוגיה פופולרית מאוד בכמה מדינות, אך מעוררת חששות בשל הסיכון הבטיחותי לכאורה שבמכלי הגז, הדחוס בלחץ גבוה. בעבר בוצע ניסוי בפיצוץ אוטובוס עם מכלי גז טבעי, שלא הוכתר בהצלחה. "הניסוי הזה לא היה ממש טוב", אומר רוזנר. "אנחנו נבצע עוד אחד, מדויק יותר. אנחנו מטפלים עכשיו ברגולציה, כדי שגם המתנול וגם הגז הטבעי הדחוס יוכלו להיכנס לשוק. אנחנו מעריכים שהחדירה האמיתית תהיה ב-2014-2015. בנושא המחיר, יש פה בשורה: מתנול וגז טבעי דחוס זולים בהרבה מנפט".
הפתרונות המיידיים מבוססים במידה רבה על גז טבעי. בישראל נמצא גז טבעי, ובאחרונה הגישה הוועדה לבחינת השימושים בגז, ועדת צמח, את מסקנותיה לראש הממשלה, לאחר ויכוחים ודיונים מרובים על המדיניות הרצויה. המועצה הלאומית לכלכלה תמכה במתן אפשרות לייצא יותר מ-50% מהגז שבכל מאגר שיימצא - אף שכמה מומחים טענו כי הביקוש לגז בישראל יגדל מאוד אם המדינה תחליט להגדיל את חדירתו לתחום התחבורה, ואין ביטחון שהמאגרים יספיקו לשימוש מקומי וגם ליצוא.
ביד אחת המועצה מקדמת שימוש בגז, וביד השנייה תומכת ביצוא שלו. האם אין פה סתירה?
"הגשנו לוועדת צמח נייר עם העמדה שלנו", אומר רוזנר. "אני מניח שהאנשים בוועדה הביאו בחשבון את כל מה שהובא בפניהם. אנחנו חושבים שיש מספיק גז גם ליצוא".
בונשטיין מוסיפה כי "הגז נותן לנו ליצור תשתית שאחר כך תשמש אותנו לסוגי דלק אחרים. על התשתית לייצור מתנול מגז טבעי והפצתו אפשר יהיה לבסס אחר כך תשתית למתנול ביולוגי".
הימורים טכנולוגיים
הפתרונות הרחוקים יותר לגמילה מנפט, שיישומם צפוי רק בסביבות 2020, הם כלי רכב חשמליים בעלי טווח נסיעה של רכב רגיל, בניגוד לטווח של כ-150 ק"מ בלבד בפתרונות שפותחו עד כה, והפקת דלק מפסולת ואצות. יש אף תוכניות להפקת דלק מצמחים כמו ג'אטרופה וקיקיון.
מדוע המדינה צריכה לתמוך בטכנולוגיות שעשויות להיכשל?
"האם יושבים ומחכים לפתרון שיהיה טוב בעוד 10-15 שנה, או מתחילים לפתח את הפתרון כיום?", אומר רוזנר. "בארה"ב, משרד האנרגיה היה מהמר על טכנולוגיות שונות, ואחר כך זונח. כך היה, למשל, עם תאי דלק. השקיעו בזה מיליארדים, ובסוף זה נפל. לפעמים באה טכנולוגיה שעוקפת את האחרות, ואנחנו לא יכולים להיות אלה שישפטו. אם נהמר על טכנולוגיה אחת, יכול להיות שנחמיץ".
מלבד הגדלת המגוון של התחליפים לנפט, האם לא כדאי לתמרץ את השוק באמצעות הגדלת הביקוש? באירופה ובארה"ב דלק ביולוגי מקבל תמריצי מס, ובמקרים מסוימים אף נקבעה חובת רכישה שלו.
"כיום נותנים בישראל סובסידיה לרכב חשמלי, במס הרכישה", משיב רוזנר. "יש גם סובסידיה, כרגע על הנייר, בביו-דלק, ויש כוונה לעודד טכנולוגיות אחרות. בגדול, גם ברשות המסים יש הכרה בכך שצריך הטבות מס לטכנולוגיות ינוקא".
עם זאת, רוזנר שולל את ההצעה לתמוך בתחליפי נפט באמצעות רכש ממשלתי או בהטלת חובה על שילוב של דלק ביולוגי בדלק שנמכר לצרכנים. "אנחנו לא נחליט בעבור השוק לקנות דלק יקר יותר", הוא אומר. "הפתרונות חייבים להיות כלכליים. אי אפשר לסבסד לאורך זמן. זה לא יחזיק מעמד. יש ניסיונות שנכשלו, כמו בתחום הסולארי. בהרבה מקומות בעולם חזרו לאחור בגלל סובסידיות כאלה".
דגן, סגנו של רוזנר, מוסיף: "הכניסה של הדור הראשון של הביו-דלק, שמבוסס על צמחי מאכל, נעשתה בארה"ב בלחץ של הלובי החקלאי. האם הציבור בישראל יהיה מוכן לשלם מחיר גבוה יותר על הדלק בעבור זה? ומי ייהנה מזה? החקלאות אצלנו אינה מספיקה להחלפת הנפט בביו-דלק".
מלבד שיעור חדירת תחליפי הנפט לישראל, יש לתוכנית מטרות מוגדרות אחרות.
"יש מדדים שהוגדרו בהחלטת הממשלה", אומר רוזנר. "למשל, התוכנית מצפה שהתחום ימשוך השקעות של 14 מיליארד שקל. זה מדד להצלחה. עוד יעד הוא להגיע ל-100 חברות סטארט-אפ בתחום תוך חמש שנים. את היעד הזה כבר עברנו, ואם נצליח לגרום לעולם לרדת קצת מנפט, זו תהיה ההצלחה הכי גדולה שלנו".
ואתה תישאר בתמונה עד 2025 לראות אם כל התחזיות היפות התממשו?
"יש לי חוזה לארבע שנים, ולמדינה יש אופציה להאריך אותו בעוד ארבע. חשוב להבין שכמו בהרבה דברים, ההתנעה היא החלק הכי קשה. הכי הרבה אנרגיה מוציאים במעבר מ-0 ל-10 קמ"ש. אחרי זה אני מקווה שניצור כבר את האינרציה לתהליך. זה הכי חשוב. ברגע שייווצר מומנטום, הדברים יקרו גם בלעדינו".
לכתבה בדהמרקר
