הפקקים, שלפני העבודות על הרכבת הקלה החלו בכניסות לתל אביב - התפשטו לכיוון כביש 1, פתח תקוה ואזור השרון ■ גודשי תנועה מופנים לרחובות קטנים, שנסתמים מכיוון שאינם ערוכים למספר רב של מכוניותמאת אורן דורי, 1/12/2015 "אם פעם הפקקים היו מתחילים באמצע הדרך לתל אביב, כעת הם ממתינים לי כבר בחניה מחוץ לדלת, ובשעות בוקר מוקדמות מהרגיל" — כך מתאר נהג שיוצא מדי בוקר מראש העין לתל אביב את ההחרפה הקשה של שיבושי התנועה בגוש דן בעקבות עבודות הרכבת הקלה. בחודשים האחרונים יצרו העבודות פקקים חדשים בגוש דן, בעוד שפקקים ותיקים החמירו ואף מתחילים בשעות מוקדמות יותר. על פי הערכות, שעות העומס התרחבו: הפקקים בכניסות לתל אביב ובעיר עצמה בשעות הבוקר מתחילים כשעה מוקדם מבעבר, כבר ב–6:00–6:30; גם אחרי הצהריים הפקקים הוקדמו, בעיקר באזור דרך מנחם בגין וכבישי הגישה לאיילון, והם מתחילים כבר ב–15:30. בנוסף, עומסי התנועה התפשטו מאזורי העבודות של הרכבת הקלה אל ערי הלוויין של תל אביב. הפקקים בכבישים ממודיעין בדרום, פתח תקוה במזרח ואזור השרון בצפון, שבעבר היו מצטברים בעיקר סמוך לכניסות לתל אביב, מתחילים כבר עם היציאה של הנהגים מהבית. אמש החלו העבודות על אחת התחנות במסגרת הקו האדום — תחנת שאול המלך בתל אביב, שתמוקם על דרך בגין, מדרום לשדרות שאול המלך ובניצב לרחוב מוזס. במקום צפויים עומסים נוספים וכן תבוטל הפנייה שמאלה לרחוב מוזס מדרך בגין. בנוסף, בחודשים הקרובים תחל העבודה על שתי תחנות נוספות: בן גוריון ברמת גן ואהרונוביץ בבני ברק. העבודות על תחנת בן גוריון ידרשו מעקף בציר ז'בוטינסקי, יגררו שינויים נוספות בתנועה וצפויות להכתיב צמצום נתיבים וחסימות זמניות של התנועה. ווייז מכוונת לרחובות הקטנים — שנתקעים עבודות הרכבת הקלה עורכות בחודשיים האחרונים ניתוח לב פתוח ללא הרדמה בלב מוקדי התעסוקה של גוש דן ובעורקי התנועה המרכזיים. נת"ע, האחראית על הקמת הרכבת, החלה בסלילת "הקו האדום", שמתוכנן להתחיל לפעול ב–2021 ולחבר בין פתח תקוה ממזרח, דרך בני ברק, רמת גן ותל אביב לבת ים. עבודות הרכבת הקלה הושקו באוגוסט, עם פיצוץ גשר מעריב, ומאז מתרחבות והולכות במרכז הצפוף של ישראל. ריבוי העבודות וסגירות הכבישים דורסים, בלית ברירה, את התשתיות הקיימות. פרויקט רחב היקף כזה מעולם לא נוסה בתל אביב וסביבותיה, ולכן קשה לקבוע בדיוק אילו השלכות מצטברות יהיו לו בשנים הקרובות. התרחישים האפשריים נעים בין אסון תחבורתי לבין תחזיות רגועות יותר. השימוש של נוסעים רבים שמגיעים לאזורים נגועי הפקקים באפליקציית ווייז (Waze), שמכווינה את הנהגים לכבישים הפנויים יותר, יוצרת גם סוג חדש של עומסי תנועה — ברחובות קטנים, שאינם מתאימים לתנועה צפופה. כתוצאה מכך, יותר כלי רכב מופנים לרחובות קטנים ושקטים בדרך כלל בתל אביב, והתנועה בהם נסתמת. כך, למשל, התנועה ברחובות הקטנים מזא"ה ונחמני שבמרכז תל אביב, היתה תקועה מעודף מכוניות שהופנו אליהם מהדרכים החסומות. רק לאחר פניות התושבים לעירייה תוקנו הסדרי התנועה במקום. לא למדו את הלקח מהרכבת הקלה בירושלים התקדים היחיד בישראל שמזכיר את הפרויקט הנוכחי הוא הרכבת הקלה בירושלים. כמה מעובדי נת"ע הגיעו לחברה לאחר שעבדו בשנים האחרונות בתכנון התשתית בירושלים. אמנם תכנון הרכבת הקלה בתל אביב נמשך שנים ארוכות, אך לפעמים חלק מההחלטות מתקבלות רק בזמן אמת — תוך כדי עבודה בפועל. לפי גורמים בענף, הלקח שצריך להילמד מהרכבת הקלה בירושלים הוא שיש להיערך מראש עם כבישי טבעת, כלומר, דרכים החלופיות שמסביב לאתרי העבודות. לפי אותם גורמים, חשוב להכשיר כבישים אלה, לצמצם בהם את המדרכות ולבטל פניות ורמזורים כדי לאפשר נסיעה רציפה ומהירה שתעקוף את הפקקים המרכזיים. ל–TheMarker נודע כי נת"ע התקשרה עם חברת ניטור תנועה שניתחה עבורה נתונים מרשתות סלולריות בכבישים הרלוונטיים לעבודות ובהשוואה ביחס לתקופה שקדמה לפרויקט. עם זאת, עד מועד פרסום הכתבה סירבה נת"ע לחשוף את הנתונים ולהציג לציבור את מפת הפקקים העדכנית שברשותה. הכניסה לתל אביב מדרום "העומסים עברו לאיילון" אחד הכבישים הפקוקים בישראל כיום, בשל עבודות הרכבת הקלה, הוא איילון צפון — במקטע שבין מחלף מבוא איילון בדרום (המקשר לכביש 431 בראשון לציון) ועד מחלף רכבת ארלוזורוב. בשעת השיא, 7:45 בבוקר, המהירות הממוצעת היא 16.4 קמ"ש, והזמן הממוצע לנסיעה לאורך המקטע הוא קצת יותר מ-54 דקות, לפי נתוני חברת המהיר. לשם השוואה, ב-2010 הנסיעה נמשכה 37 דקות — כלומר בחמש שנים בלבד חל זינוק של 45% בזמן הנסיעה. לפי חברת הנתיב המהיר, מפעילת כביש האגרה שמוביל מכיוון נתב"ג בכביש 1 לכניסה הדרומית לתל אביב, הרגלי התנועה של הנהגים השתנו. אם עד לשנה שעברה העומסים החלו אחרי 7:00, החודש הם הוקדמו כבר לסביבות 6:30. גם עומסי הבוקר באיילון צפון זזו לשעות מוקדמות יותר מאז תחילת עבודות הרכבת. לפיה, הפקקים מתחילים כחצי שעה קודם, בערך בשעה 6:30 — אך גם מסתיימים כחצי שעה קודם. זאת, אולי בשל חשש של הנהגים מעומסים והיערכותם לצאת לעבודה בשעות מוקדמות יותר. בנוסף, ישנן כמויות רבות יותר של מכוניות שעוברות בשעות שבעבר, למשל אותו חודש אשתקד, לא נחשבו פקוקות. בנתיב המהיר מדווחים כי גורם נוסף שמשפיע לרעה על התנועה הוא החלטת ווייז להפסיק להפנות נהגים לנתיב המהיר, והפניה שלהם לכביש 4. כתוצאה מכך ישנה ירידה בכמות המכוניות בכניסה לתל אביב מכיוון ירושלים בשעות הבוקר, לאחרי הפנייה מכביש 1 לכביש 4. ואולם ככל שמתקרבים לאיילון, במקטע גנות־קיבוץ גלויות, אומרים בנתיב המהיר, העומסים הופכים כבדים יותר בגלל ההשפעה של הפקקים באילון על כביש 1. "החסם למעשה נמצא באיילון ואנו רואים ירידה בכמות המכוניות בגלל העמידה הממושכת", אומרים בנתיב המהיר, שם סובלים מירידה משמעותית במספר הנוסעים. אבי בן ארי, סמנכ"ל הנתיב המהיר, מצביע על שילוב של כמה אפשרויות לנתונים חדשים אלו. לטענתו, אפליקציית הנסיעות ווייז, שבה משתמשים רוב הנהגים בכביש, מטה רבים מהם לכביש 4. לדבריו, "ככל הנראה הנהגים הקשיבו לפרסומים של נת"ע ותיכננו את היציאה מהבית מוקדם יותר, כדי לא להיתקע בפקקים והמשמעות היא ששעות העומס למעשה התרחבו — ומתפרשים כיום כבר מ–6:00 עד 9:00 ולא מ–7:00 כמו בעבר. בשורה התחתונה, הנהגים מנס ציונה, ראשון לציון, ירושלים ומודיעין נתקעים, וההשפעה רחבה יותר כי גם שאר הכבישים עמוסים הרבה יותר". לפי ווייז, אין באפשרותה להפריד בין המהירות הממוצעת בנתיב המהיר לבין שאר נתיבי כביש 1, ולכן היא הפסיקה להפנות אל נתיב האגרה. לפי הערכות, חלק מהנהגים שהופנו בעבר לנתיב המהיר התלוננו כי הנסיעה בנתיב מחייבת הרשמה מראש לשירות — בניגוד לכביש 6 — ולכן לא מתאימה לאפליקציית המונים כמו ווייז. מרכז ודרום תל אביב עומסים חריגים באזורי קו האדום המוקד שממנו מתפשטים הפקקים בדרום תל אביב ממוקם באופן אירוני ברחוב הרכבת, שם נמצא אתר העבודה של הרכבת הקלה לבניית תחנת קרליבך. העבודות מתפרסות מרחוב הרכבת לאורך הציר המרכזי של דרך מנחם בגין, שנחסם בחלקו לתנועת כלי רכב פרטיים. לפי תחנות המוניות, חלה עלייה בהזמנת מוניות במרכז העיר. באזור נמצאים בתי משרדים רבים והנוסעים בו מתורגלים בעומסי תנועה, אך באחרונה נראה שהפקקים מתארכים מאוד, במיוחד בשעות אחר הצהריים, כשעובדים רבים יוצאים ממתחמי התעסוקה לכיוון צומת לה גווארדיה וכביש איילון. הקו האדום חותך את העיר מיפו בדרום מערב דרך רחוב יהודה הלוי ועובר בדרך את רחוב אלנבי. כיום בדרכים שבטווח ישנם עומסים חריגים ובבתי העסק שברחובות אלה מדווחים על ירידה במספר הלקוחות. לפיכך, בשבועות האחרונים הפיצה עיריית תל אביב בקרב עובדיה מייל הקורא להם להזמין אוכל מבעלי העסקים באזור העבודות. "כידוע לכם, פעילות העסקים בתוואי עבודות הרכבת הקלה נפגעה מאוד, ובפרט עסקי המזון. כולנו צריכים להירתם ולהזמין אוכל מעסקים אלה, במטרה לסייע בצמצום הנזקים הכלכליים במידת האפשר", נרשם במייל שנחתם על ידי יו"ר ועד עובדי העירייה, רמי בן־גל. הכניסה מרמת גן ז'בוטינסקי חסומה לפני כשבועיים החלו עבודות התשתית של הרכבת הקלה ברמת גן וחפירת התחנה התת־קרקעית בסמוך להצטלבות בין שני הרחובות הראשיים ז'בוטינסקי וביאליק. בעקבות העבודות נוצרו שינויים בהסדרי התנועה, בעיקר בדרך ז'בוטינסקי — עורק התחבורה שמחבר בין צומת גהה לתל אביב, דרך בני ברק ורמת גן. השינוי המשמעותי ביותר בשלב זה הוא צמצום מספר הנתיבים למכוניות בדרך ז'בוטינסקי לנתיב אחד בלבד לכל כיוון, במקטע שבין רחוב זוהר במזרח לד"ר כהן במערב. בנוסף, לבאים מכיוון תל אביב לא מתאפשרת פנייה שמאלה מז'בוטינסקי לרחוב התקוה הצר, שנהפך לעמוס מאוד בנתיב הנגדי בשל נהגים שמנסים להתחמק מהעבודות. כמו כן, הכניסה לשדרות הילד מכיוון ז'בוטינסקי תיחסם למשך כשנתיים והכניסה תתאפשר באמצעות דרך זמנית שתיסלל דרך הגן הציבורי הסמוך, כאשר חסימות תנועה נקודתיות נוספות יבוצעו לפי הצורך. בשל צמצום הנתיבים, יבוטלו גם מקומות חניה ברחובות שבהם מבוצעות העבודות וברחובות הסמוכים להם. הכניסה מצפון - כל הנתיבים פקוקים גם זמן הנסיעה בכביש 5, שמוביל מכיוון ראש העין לתל אביב, התארך לפי כל ההערכות. מי שינסה לעקוף את הפקקים באמצעות פנייה במחלף מורשה לכביש 4 דרום, ייבלם בעומסים נוספים. גם כאן נרשמה הקדמה של הפקקים. אחד הנוסעים בכביש 5 מספר הנוסע מדי בוקר ממחלף ירקונים בצפון פתח תקוה לכיוון תל אביב מדווח על התקרבות העומסים לבית. בעקבות עבודות הרכבת הקלה, נפתחו בחודשים האחרונים ארבעה חניונים לרשות הנכנסים לתל אביב, בשיטת "חנה בתשלום וסע בחינם". במסגרת השירות, הנוסעים אמורים להחנות ב–4,000 מקומות החניה שהועמדו לרשותם ומשם לקחת אוטובוסים למרכזי העבודה בגוש דן. אלא שבשלב זה, רבים מן השאטלים שיוצאים הם כמעט ריקים. למרות השקעה של מיליונים: השאטלים לתל אביב יוצאים ריקים המדינה הקציבה מיליוני שקלים לפרויקט ההסעות ועשרות אוטובוסים יוצאים מהחניונים מדי יום, כשבחלקם נוסעים אנשים ספורים. מקור בענף התחבורה אף התבדח על כך ואמר: "השחירו את החלונות של האוטובוסים כדי שלא ייראו מבחוץ שהם ריקים".החניונים שהוכשרו בצפון תל אביב הם חניון הפארק בגני יהושע וחניון חוף תל ברוך; ממזרח — חניון אצטדיון המושבה שבפתח תקוה; ומדרום — חניון מצפה מודיעין. בהמשך צפויים להיפתח חניונים נוספים, אם כי הביקוש כרגע נמוך מאוד. |