פניית הפרסה של המדינה בתשתיות

נשלח 20 ביוני 2011, 21:34 על ידי Sustainability Org
דו"ח של פירמת זיו האפט BDO קובע: המדינה צמצמה בשנה האחרונה ב־10% את ההשקעה שמופנית לפיתוח תשתיות. בהשוואה לעולם ישראל מדשדשת מאחור
ליאור גוטמן 19.06.11, 08:21

בשנה האחרונה החריפה בעיית פיתוח תשתיות התחבורה והאנרגיה בישראל. היעדר היכולת למצות את מאגרי הגז שהתגלו מול חופי המדינה והתמוטטות מכרזים להקמת כבישים (531), רכבות עירוניות (הרכבת הקלה בתל אביב) ופיתוח תשתית מסילתית (שביתות ברכבת ישראל), חידדו את הפער שצמח בשנים האחרונות בין מדינות העולם המערבי לבין ישראל.

 

מחקר של פירמת רואי החשבון זיו האפט BDO שהגיע לידי "כלכליסט" מתרגם את הפער המורגש למספרים ברי־מדידה: מדינת ישראל צמצמה בשנה החולפת את ההשקעה הגולמית בתשתיות ב־10%, מ־17.8 מיליארד שקל ב־2009 ל־16.1 מיליארד שקל ב־2010. מדובר בכסף שהמדינה מייעדת לפיתוח תחבורה (לרבות כבישים), אנרגיה, תשתיות מים ותקשורת, עבודות שרובן ככולן בפיקוח משרדי ממשלה או חברות קבלניות שזכו במכרזים שונים. אם לא די בכך, המחקר, שנערך עבור התאחדות הקבלנים בישראל, מגלה בתוכו ממצא מטריד: שיעור ההשקעה הגולמית בתשתיות בשנת 2010 ירד לרמה של כ־2.18% מהתמ"ג (תוצר מקומי גולמי), זאת לעומת השקעה של 2.6% ב־2009, 2.3% ב־2008, 2.6% ב־2007 ו־2.7% ב־2006. למעשה, מדובר בחריגה מהנוהג שהשתרש במשרדי הממשלה בתחילת שנות האלפיים, אז נקבע בשנים הראשונות רף ממוצע של השקעה בפיתוח תשתיות בשיעור של 3.5% מהתמ"ג.

 

 

תחבורה: הפסיקו לסלול כבישים

 

בחינת הפרויקטים שעומדים על הפרק בתחום התחבורה, כפי שהיא נמדדה על ידי זיו האפט BDO, מעלה כי "התקדמות הפרויקטים בתחום התחבורה בפועל אטית מאשר ההתקדמות המתוכננת, ופרויקטים רבים מתעכבים בניגוד לתכנון". בין הפרויקטים שלטענת מחברי המחקר היו אמורים להסתיים ב־2010 ניתן לציין את שדרוג כביש 1 בקטע שבין מישור אדומים לצומת השומרוני הטוב; שדרוג כביש 70 בין כביש 2 לכביש 4; שדרוג כביש 77 בין צומת ישי לצומת המוביל; שדרוג ומחלוף כביש 79 בקטע באזור סומך ובניית כביש עוקף קריות, כמו גם שדרוג כביש הערבה מצפון לאילת.

 

הסיבה לאי־סיום העבודות האמורות יכולה להיות מוסברת על ידי הנתון הבא: לפי מחברי המחקר, "היקף ההשקעה בתשתיות התחבורה ובכללן בכבישים מוערך לשנת 2010 בכ־5.55 מיליארד שקל (במחירי 2005), המבטא ירידה ריאלית של כ־7.3% לעומת שנת 2009". מחברי המחקר מוסיפים שבשנים האחרונות חלה ירידה בהיקף התחלות סלילת כבישים, שעמד בשנת 2005 על כ־210 ק"מ ואילו בשנת 2010 הגיע לכ־106 ק"מ בלבד.

 

 

תימוכין לטענת הטיפול הלקוי בתשתיות כביש אפשר למצוא גם בפילוח נתוני ההשקעות של רשת הכבישים. במחקר מזכירים את מה שכל נהג חווה על בשרו מדי בוקר. "אורך הכבישים הכולל בישראל נכון לשנת 2010 הוא 18,400 ק"מ. מדי שנה נסללים בישראל כ־150 ק"מ של כבישים חדשים בלבד. פועל יוצא של מדיניות ממשלתית זו הוא הפקקים שנוצרים בכבישי ישראל מדי בוקר וערב, בשעות ההגעה והיציאה מהעבודה".

 

אם לא די בכך, כאשר משווים את אורך הכבישים בישראל ביחס לאוכלוסייה רואים שישראל נופלת גם ממדינות מתפתחות ביחס זה. כך לדוגמה, בהשוואת מטר כביש לאלף אזרחים ישראל ממוקמת במקום מחפיר עם כ־2,500 מטר לכל תושב, זאת לעומת בולגריה (כ־5,000), רומניה (כ־9,500), צ'כיה (12,500), הונגריה (16,000) ובוודאי מול ארה"ב (22,000).

 

 

הרכבת: הרחק מאחורי העולם

 

בחינה של מגזר הרכבת הבין־עירונית אינה מעודדת אף היא. בזיו האפט מצאו שנכון לשנת 2010 אורך מסילות הרכבת בישראל הוא 1,000 ק"מ, זאת במציאות שבה הרכבת בישראל משמשת גם לצורכי תעשייה (תובלה) וגם כתחבורה ציבורית. "כאשר משווים את אורך המסילות בישראל ביחס לאוכלוסייה רואים שישראל נופלת גם ממדינות מתפתחות ביחס זה", מציינים מחברי המחקר. כך, בישראל מוקצבים כ־150 מטר מסילה לאלף איש, זאת לעומת כ־400 באיטליה, 500 ברומניה, בולגריה או פולין, כ־750 בהונגריה וארה"ב וכ־1,000 בפינלנד.

 

יצוין שתוכנית הפיתוח של רכבת ישראל בשנים הקרובות כוללת את פתיחת קו ראשון לציון מערב והמסילה הכפולה לבאר שבע, אולם לא ניתן להתעלם מההזנחה של רשויות המדינה בתחום זה לאורך השנים. "הממשלה יוזמת פרויקטים, אבל בשורה התחתונה חלה נסיגה בשטח", אומר אילן מרדכי, סגן נשיא התאחדות הקבלנים וראש האגף לתשתיות. "פחות כבישים נסללים, פחות מסילות רכבת מונחות, פחות כסף מושקע בתחומים הללו. חבל שלא מאפשרים לנו לקדם פרויקטים בעלי חשיבות לאומית".

 

התקציב מאפשר שדרוג, צריך רק לרצות

 

אילן מרדכי מהתאחדות הקבלנים: "פחות כבישים נסללים, פחות מסילות רכבת מונחות. חבל שלא מאפשרים לנו לקדם פרויקטים"

בזיו האפט בחנו גם את מגזר האנרגיה, זאת לאור גילוי מאגרי הגז מול חופי ישראל (תמר, לווייתן) וכניסתם של שחקנים חדשים לתחום חיפושי הגז והנפט. לפי זיו האפט, "ענף האנרגיה דומה גם כן לענף המים, שם מרבית העבודות מוזמנות וממומנות על ידי המדינה, אם בעצמה או באמצעות גופים חוץ־ממשלתיים כגון חברת החשמל. גם בענף זה ישנה מגמה בשנים האחרונות של הפרטת עבודות אלו לשוק הפרטי", מסבירים שם.

 

בזיו האפט מצאו שאורכה של מערכת הולכת הגז הטבעי הוא כ־385 ק"מ, כאשר הולכת הגז העתידית, זו שאמורה לדאוג שכל אזרחי ישראל יקבלו חשמל זול, תתבצע דרך הים מאסדות הקידוח אל תחנות הכוח ודרך היבשה אל צרכני הגז הטבעי, כמו בתי זיקוק ומפעלים. בתחום החשמל הסולארי הם מזכירים שבימים אלו מקדמת המדינה הקמת זוג תחנות כוח תרמו־סולאריות (קיטור שמופק מחום השמש) באמצעות מכרז ותחנה סולארית (חום שמש בלבד), שלושתן באשלים.

 

עוד מציינים במחקר שבנובמבר 2010 אישרה הממשלה הקמת שלוש תחנות כוח חדשות. שתי תחנות כוח בטכנולוגיית אגירה שאובה (מים שמפעילים טורבינה) שיוקמו במנרה ובגלבוע בעלות מוערכת של 2.5 מיליארד שקל, ותחנה נוספת שתעבוד על גז טבעי ועלותה מוערכת בחצי מיליארד שקל, שתוקם על ידי OPC בבעלות החברה לישראל (80%) ו־וואוליה (20%).

 

לפי מחברי המחקר, בשנתיים הקרובות יגדלו ההשקעות בתשתיות ובינוי על ידי הגופים המתוקצבים והגופים שאינם נכללים בתקציב. בחינת תקציב המדינה לשנים 2011 ו־2012 מעלה שסך ההשקעה בתשתית ובינוי ב־2011–2012 יעמוד על 16.9 מיליארד שקל ו־17.9 מיליארד שקל בהתאמה, כ־6.3% מסך ההוצאה התקציבית. חלק מן ההשקעות היא של החברות הממשלתיות ולא נכללת בתקציב המדינה וממומנות מתקציב החברות, מציינים מחברי המחקר.

 

מנכ"ל התאחדות הקבלנים מוטי כידור אמר, "הנתונים במחקר מדאיגים ועלינו להבין כי ללא השקעה מסיבית בפיתוח תשתיות, ניקלע לבעיות קשות במקרי חירום החל מרעידות אדמה וכלה במלחמה. אנחנו מעודדים מעצם קיומם של עשרות פרויקטים עתידיים בתחום התחבורה, המים והגז, אבל קוראים לממשלה להשיב את ההשקעה בתשתיות לראש סדר העדיפויות, כפי שאושר על ידי הממשלה והכנסת לאחרונה. זהו צו השעה", אמר.

 

במשרד אומרים כי לפי הלמ״ס צמחה ב־2010 ההשקעה הגולמית של הסקטור הציבורי בתשתיות ב- 11.3% (נומינאלית),. גידול ב-0.1% תוצר. שלא במודע, באוצר מחזקים את מסקנת עורכי המחקר וטוענים שתקציב המדינה לשנים 2011-2012 כולל גידול של מיליארדי שקלים להשקעה בתשתיות. "הממשלה החליטה על תכניות חומש בהיקף של עשרות מיליארדי ש״ח, היות ונודעת חשיבות גדולה לכך", מסכמים שם.
 

כתבות קשורות:
Comments