כץ נגד ארדן: הסביבה חשובה, פיתוח הנמלים יותר

נשלח 23 בנוב׳ 2011, 2:55 על ידי Sustainability Org   [ עודכן 23 בנוב׳ 2011, 2:56 ]

במשרד להגנת הסביבה רוצים לפתח נמלים תוך שמירה על הנוף, אבל שר התחבורה חושש מהעלויות ומהסכנה שבתלות במדינות שיחסינו עמן לא יציבים: "מה נעשה, נהיה תלויים בפורט סעיד?"

יעל דראל | 23/11/2011 11:37 
תגיות: חיפה (סביבה),ישראל כץ (סביבה), גלעד ארדן
 
"הנזק שנגרם למדינה מאי-ההתאמה של תשתיות הנמלים לאניות גדולות הוא כחצי מיליארד דולר בשנה. לא יכול להיות שהשר להגנת הסביבה לא מאפשר לפתח את נמל חיפה והוא המחליט הבלעדי בנושא, נדרשת פה הכרעה של ראש ממשלה", כך אמר אתמול (ג') שר התחבורה ישראל כץ בכנס בנושא הובלה ימית שהתקיים בתל-אביב.
מפרץ חיפה.
מפרץ חיפה. "יש חשיבות לא פחותה לשמירה על הטבע" צילום: אלכס רוזקובסקי
הביקורת של כץ מגיעה על רקע דרישת המשרד להגנת הסביבה שחברת נמלי ישראל (חנ"י) תבצע סקר סביבתי כדי לבחון חלופות לכריית החול המסיבית הנדרשת לפיתוח הנמל. משרד התחבורה מבקש להעמיק את כריית החול בנמל חיפה, אך במשרד להגנת הסביבה טוענים כי כרייה כזו עשויה לגרום נזק אקולוגי חמור באזור ומבקשים לבחון חלופות להבאת חול מהנגב.

מחוות דעת שגובשה באגף ים וחופים במשרד עולה כי הפעולות שיידרשו לפיתוח נמל חיפה, ובהן כרייה של מיליוני קוב חול וחציבת רצועה שרוחבה 800 מטר ואורכה 3 ק"מ ברכסי הכורכר, יפגעו קשות בסביבה הימית באזור.

המכון לחקר ימים ואגמים מציג חוות דעת משלו, ולפיה מפעולות הכרייה, שצפויות להימשך כשנתיים, נשקפת השפעה רבה על המים ועל מגוון החיים בהם. אנשי המכון ממליצים לבחון שתי חלופות: דרום מפרץ חיפה ואתר נוסף בדרום.

בחנ"י כבר החלו לקדם את הסקר הסביבתי, שעלותו מוערכת ב-50-30 מיליון שקל, אולם על-פי ההערכות רק בעוד כשנה יתבררו תוצאותיו הסופיות. בינתיים מתריעים השר כץ וגורמים בכירים בשוק הספנות והתחבורה הימית כי התהליך כולו מעכב את המשק וכי שני הנמלים המרכזיים במדינת ישראל - חיפה ואשדוד - אינם ערוכים לקלוט את האניות הגדולות.

השר כץ הבהיר כי בכוונתו להביא את הנושא להכרעתו של ראש הממשלה: "אין שום דרך להשאיר את המצב כמות שהוא. שיקולי איכות הסביבה חשובים, אך אדרוש שראש הממשלה יחליט. זה לא נכון ולא סביר שמשרד אחד מנהל את נושא הנמלים", אמר .
ישפיע על הכיסים שלנו

שר התחבורה הדגיש כי בעיית הנמלים לא תסתכם בנזק סביבתי או בשיקולי עלות - הציבור הוא שעתיד לספוג את העיכוב בפיתוח: "רוצים שנביא חול מהנגב בעלות של מיליונים, אבל בינתיים כולם יפסידו מאי-פיתוח הנמלים, הכל יתייקר וזה יגיע לכיסו של האזרח. מה נעשה, נהיה תלויים בפורט סעיד? בנמלים של קפריסין?".

ד"ר גד שפר, יו"ר איגוד המשתמשים בהובלה ימית, הסביר כי "חלקן של האניות הגדולות (שיכולות להוביל 18-10 אלף מכולות-י. ד) הולך וגדל בצי העולמי. תוך 3 שנים כ-300 אניות כאלה צפויות להיות בשימוש בעולם - ויותר ויותר מהן לא יוכלו לפקוד את ישראל, שנמליה אינם עמוקים דיים ואינם מסוגלים לקלוט אותן", אמר .

לדבריו של שפר הצטרף גם פרופ' יהודה חיות, יו"ר מכון וידרא לחקר הספנות והתעופה, שציין כי גם אורך הרציפים וציוד המנופים אינם ערוכים לפרוק סחורות מאניות גדולות. השניים ציינו כי בתהליך ההובלה היום האניות הגדולות פורקות מטענים בנמלי הזנה, בהם נמל פורט סעיד המצרי, ומשם מובלות הסחורות באניות קטנות יותר. "בגלל הצורך להעביר מטענים בשתי אניות תגדל עלות ההובלה הימית בכחצי מיליארד דולר בשנה".

שפר ממהר להציג סיכון נוסף. לדבריו, נמלי ההזנה הגדולים באזור נמצאים במצרים, בטורקיה, בלבנון ובסוריה. הואיל ו-99% מסחר החוץ של ישראל מגיעים דרך הים, כבר היום נוצרת תלות מסוכנת בנמלי הזנה במדינות שיחסן לישראל אינו יציב. "אנחנו כבר מעבר לדקה ה-90. העבודות להעמקת הנמלים עתידות להימשך שנים לא מעטות, ולכן גם אם יוחלט עכשיו להשקיע בנמלים, נראה את התוצאה רק ב-2018".

גורמים במשרד להגנת הסביבה הביעו תמיהה על המטח מכיוונו של השר כץ ואמרו כי "שר התחבורה מנסה לגלגל מחדלים של שנים במשרדו, בנושא פיתוח הנמלים, על המשרד להגנת הסביבה. מצער עוד יותר שלא מבינים במשרדו שמלבד הצורך בפיתוח כלכלי יש חשיבות לא פחותה לשמירה על הטבע במפרץ חיפה, וכמובן על הציבור הרוחץ בחופי חיפה שבריאותו עלולה להימצא בסיכון כתוצאה מהפעילות".

Comments