מאת דניאל שמיל, 30/3/2015

הכנסת היוצאת פעלה לא מעט בתחום התחבורה הציבורית, אבל ההשפעה שלה על המדיניות היתה מעטה. דו"ח מקיף שחיבר העיתונאי והתחקירן תומר אביטל עבור 15 דקות - ארגון נוסעי התחבורה הציבורית, מלמד כי אף לא אחת מ–20 הצעות חוק שהוגשו בכנסת ה–19 בנושא תחבורה ציבורית אושרה על ידי הממשלה, וכי הממשלה אף השהתה את אישורן של הצעות חוק ממשלתיות בנושא.

למשל, הצעת חוק של חברי הכנסת שלי יחימוביץ' (העבודה) ודב חנין (חד"ש), שלפיה תוענק לרשויות מקומיות סמכות להקצות נתיבי תחבורה ציבורית (כהמשך לתיקון לחוק אוויר נקי), נמשכה ולא הוצגה אף לקריאה טרומית, לאחר שהתברר כי הקואליציה לא תתמוך בה. כך גם קרה להצעה אחרת של חנין, הפעם יחד עם חברי כנסת ממרצ, שנועדה להסדיר העלאה של אופניים לרכבת.

הצעת חוק אחרת שנגנזה קבעה כי כל עירייה תמנה עובד שיופקד על קידום התחבורה הציבורית בתחומה ותקים ועדה בעניין זה. הממשלה לא הסכימה להצעת החוק. משרד התחבורה מתנגד למתן סמכויות תכנון ורישוי בתחום התחבורה הציבורית לרשויות מקומיות ולאיגודי ערים, כדי לא לאבד מכוחו.

הצעת חוק נוספת, שאושרה בעבר בקריאה טרומית והוגשה מחדש בכנסת הנוכחית, קובעת כי הממשלה תאשר בתוך שנה תוכנית לקידום התחבורה הציבורית, שתוגש על ידי שר התחבורה. גם יוזמה זו נתקעה.

מהבדיקה מתברר כי גם הצעות שלא היו שנויות במחלוקת עלו על שרטון. כזו היא הצעה של חברי הכנסת תמר זנדברג (מרצ) ויריב לוין (הליכוד), שחייבה ראייה תחבורתית בתוכניות מתאר עתידיות. לפי ההצעה, תוכנית בנייה לשכונות חדשות תכלול גם תסקיר גישה ובטיחות בנתיבי תחבורה ציבורית. השרים התנגדו - וההצעה כלל לא הגיעה להצבעה.

"הכנסת כרשות מחוקקת הזניחה לחלוטין את נושא התחבורה הציבורית", כותב אביטל. "היחידים שעסקו בכך היו חברי כנסת בודדים מהאופוזיציה ויריב לוין מהקואליציה. ללא גיבוי של עמיתיהם או משרד התחבורה, הם נאלצו שוב ושוב להותיר את הצעות החוק שלהם בגדר 'הצהרות חוק', ובמקרים רבים אף לא העלו את ההצעות לקריאה טרומית בשל חוסר הסכמה מצד משרדי הממשלה. במלים אחרות, הכנסת ה–19 היתה כישלון בתחום החקיקה למען שיפור התחבורה ציבורית".

מפתיע יותר לגלות כי הממשלה לא קידמה גם את הצעות החוק שלה. למשל, הצעת חוק לקידום התחרות בענף האוטובוסים, המתבססת על מסקנות ועדת טרכטנברג, לא קודמה בוועדות.

נוכחות דלילה בוועדות הכנסת

בשנתיים שבהן כיהנה הכנסת ה–19 התקיימו פחות מעשרה דיונים על תחבורה ציבורית בוועדת הכלכלה. הנוכחות של חברי הכנסת בהם לא היתה גבוהה, וחמישה מהם נעדרו מכל הדיונים בנושא - חברי הכנסת קארין אלהרר (יש עתיד), זאב אלקין וגילה גמליאל (הליכוד), חנא סוייד (חד"ש) ומאיר שטרית (התנועה).

גם כ"ץ וסגניתו ציפי חוטובלי לא הרבו להשתתף בדיונים בנושא. חוטובלי אמנם אחראית במשרד התחבורה על בטיחות בדרכים, אך היא לא הגיעה לדיונים בוועדות הכנסת. כ"ץ השתתף בתשעה דיונים בוועדות, אך רק אחד מהם קשור לתחבורה ציבורית - פרויקט הרכבת לאילת. יש לציין כי כ"ץ הגיע לשלושה דיונים בשדולה למען תחבורה בת קיימא, שהוקמה על ידי חברי הכנסת לוין וזנדברג, וקיימה חמישה מפגשים במהלך הקדנציה.

כלי נוסף שעומד לרשות חברי הכנסת הוא שאילתות. זנדברג הגישה חמש שאילתות בנושא תחבורה ציבורית בקדנציה. חברי כנסת נוספים, ובהם עדי קול (יש עתיד), מיכל רוזין (מרצ) ומנחם מוזס (יהדות התורה) הגישו שתיים. בסך הכל, הוגשו 18 שאילתות בנושא, אך משרדי הממשלה התחמקו מתשובה ככל שיכלו.

כך למשל, ח"כ מרב מיכאלי (העבודה) שאלה את שר התחבורה במארס 2014 על הפערים בתחבורה ציבורית בין יישובים יהודיים לערביים. השאלה נמצאת עד היום בטיפול המשרד. מענה לשאילתות, כשכבר ניתן, נמשך כחצי שנה.

אביטל מוסיף כי "גם כאשר משיבים לשאילתות בזמן, אי אפשר, כך נראה, באמת לסמוך על התשובות. ח"כ זנדברג הגישה שאילתה לגבי שירות הרב־קו ונענתה לאחר יומיים. בתשובה הבהיר משרד התחבורה כי יסיים את הקמת המסלקה המשותפת לרב־קו עד מארס 2015". עד עתה לא הוקמה המסלקה.

חברת הכנסת המסורה ביותר לתחבורה ציבורית, מסכם אביטל, היא זנדברג, שפעלה בכל הכלים העומדים לרשותה. לדבריו, גם חברי הכנסת חנין ואורי מקלב (יהדות התורה) בולטים בעשייה שלהם. מדד כנסת פתוחה של הסדנה לידע ציבורי קבע כי הסיעות המעורבות ביותר בנושא הן סיעות האופוזיציה, ובראשן מרצ. אחריה נמצאת יהדות התורה ואחר כך העבודה וחד"ש.

אביטל פנה לחברי כנסת ושאל אותם מתי השתמשו בתחבורה ציבורית. חנין סיפר כי הוא נוסע רבות בתחבורה ציבורית, וכך גם זנדברג. סתיו שפיר (העבודה) נוסעת באופניים, ואיציק שמולי נוסע ברכבות ומוניות שירות. אורי מקלב נוסע "מדי פעם" בתחבורה הציבורית. שאר חברי הכנסת נוסעים לעתים רחוקות, אם בכלל. חברי כנסת רבים, ובהם שר התחבורה כ"ץ, סגניתו חוטובלי, שר האוצר לשעבר יאיר לפיד, שר החוץ אביגדור ליברמן ויו"ר האופוזיציה יצחק הרצוג, סירבו לענות לשאלה.

מנכ"ל 15 דקות, גיל יעקב, אמר בעקבות הדו"ח כי "נוסעי התחבורה הציבורית בישראל מצפים שבקדנציה הקרובה הממשלה לא תבלום את ניסיונות החקיקה של חברי הכנסת למען ציבור הנוסעים בתחבורה הציבורית. בלימה של יוזמות כאלה היא הכבדה על יוקר המחיה. החלופה לתחבורה ציבורית היא עוד רכב פרטי - מעמסה כלכלית כבדה של אלפי שקלים מדי חודש על משק בית, מעמסה מיותרת שניתן לצמצם באמצעות תחבורה ציבורית טובה ויעילה". 

משרד התחבורה: השר נכח בדיונים רבים

ממשרד התחבורה נמסר בתגובה: "חלק גדול מהצעות החוק המוזכרות מקודמות כיום על ידי משרד התחבורה. כך למשל בנושא נתיבי תחבורה ציבורית (נתצ"ים) גיבש המשרד תוכנית ארצית. בעניין מרכז השירות הארצי של כרטיסי הרב־קו, המשרד צפוי לחנוך בקרוב הקמת מסלקה מרכזית, הכוללת מאגר נתונים של כל המפעילים שתאפשר להטעין את כרטיס הרב קו אצל כל אחד מהמפעילים. נושא העלאת אופניים לרכבת, למשל, מעוגן כיום בנהלים. גם נושא ההטבות לילדים ובני נוער בנסיעה באוטובוסים מעוגן נהלים.

"באשר לטענה כי שר התחבורה נכח רק בדיון אחד בוועדות שעסקו בנושא תחבורה ציבורית, הרי ששר התחבורה נכח בדיונים רבים, קיים ישיבות במשרדו, וקיבל החלטות רבות בנושא התחבורה הציבורית. סגנית השר ייצגה את המשרד מול הכנסת".

לכתבה בדהמרקר