לאחרונה נרשם זינוק במספר תאונות הדרכים, בעוד המשטרה מתמקדת במצלמות המהירות - וזה לא מפריע לאוצר להעביר לפרויקט עוד כסף ■ עוד לפני הקיצוץ ניצבה הרשות לבטיחות בדרכים בפני משבר תקציבי קשהמאת דובי בן גדליההרשות הלאומית לבטיחות בדרכים הייתה לכל אורך הדרך אחת המצדדות המרכזיות בהקמת פרויקט מצלמות המהירות "א-3" ואף קראה לא פעם להרחיב את הפרויקט. אולם כעת נראה, שהגולם קם על יוצרו. בהצעת התקציב החדשה, שהוגשה היום, מוצע לקצץ 25 מיליון שקל במזומן מבסיס התקציב השוטף של הרשות החל משנת 2015. מתוך הסכום הזה, 7 מיליון שקל "יועברו לבסיס התקציב של המשרד לבטחון פנים למימון ההפעלה השוטפת של הרחבת פרויקט א-3 לאכיפה אלקטרונית בכבישים". יצוין כי עוד לפני הקיצוץ הנוכחי ניצבה הרשות בפני משבר מימון קשה בשל קיצוץ נרחב בתקציבה ויו"ר הרשות אף הטיל ספק היום ביכולתה להמשיך לתפקד כגוף עצמאי בתקציב הנוכחי. לאחרונה פורסמו נתונים שהראו על עלייה בתאונות הדרכים בעוד המשטרה מתמקדת יותר בהצבת המצלמות החדשות, כאשר זינוק של 49% נרשם בפגיעת הולכי רגל בדרכים. (לסיפור המלא)לכתבה בגלובס נתונים חדשים חושפים: מצלמות המהירות הן בזבוז משווענתוני פעילות מצלמות המהירות חושפים: האפקטיביות של המצלמות צונחת זמן קצר לאחר הצבתן ■ היה שווה להשקיע בהן מאות מיליוני שקלים?לכתבת הוידאו לחצו כאןמשטרת ישראל מגבירה את השקיפות סביב מצלמות המהירות החדשות שהוצבו בכבישים והשיקה באתר האינטרנט שלה מנוע חיפוש המאפשר, בין היתר, לעקוב אחר מספר הדוחות שהפיקו המצלמות. הנתונים מלמדים שבחודשים הראשונים להצבת עמודי המצלמה האוטומטיים באזור מסוים נרשמת עלייה של אלפי אחוזים במספר הקנסות על מהירות ואי-ציות לרמזור, אולם כעבור חודשים ספורים בלבד - בדרך כלל תוך רבעון - כבר נרשמת ירידה דרסטית בכמות הדוחות. הנה שתי דוגמאות: בירושלים, בה הוצבו יותר משש מצלמות בתחילת השנה שעברה, נרשמו ברבעון השני של השנה כמעט 4,000 דוחות על מהירות ומעל 500 דוחות על אי-ציות לרמזור – זינוק של אלפי אחוזים לעומת 2012. לעומת זאת, ברבעון השני של 2014 נרשמו בעיר רק 77 דוחות מהירות וכ-150 דוחות רמזור. בפתח תקווה, שגם בה הוצבו מצלמות בשנה שעברה, נרשמו ברבעון השני של 2013 לא פחות מ-1,700 דוחות על מהירות ואילו ברבעון השני של 2014 צנח המספר ל-189 בלבד. הסיבה די ברורה: הנהגים, שנוסעים בדרך כלל בכבישים קבועים, לומדים לזהות את מיקומם המצלמות, משתמשים ב-WAZE ובעזרי התרעה נוספים ומשנים את התנהגותם באותם מיקומים נקודתיים. אז מצד אחד אפשר לומר שהמצלמות אכן מפחיתות את ההתנהגות העבריינית במקומות בהן הן מוצבות, אבל מצד שני הנתונים מראים שאין לכך השפעה משמעותית על היקף תאונות הדרכים. אם כן, האם באמת היה צורך להוציא מאות מיליוני שקלים מכספי משלם המסים על הקמה ותפעול של ציוד אופטי יקר ומערכות בקרה מאוישות בזמן אמת, שתפעולם השוטף עולה עשרות מיליונים והאפקטיביות שלהן דועכת מהר מאד? האם לא ניתן היה להשיג את אותו אפקט בעזרת "דחלילים" או סתם אורות כחולים מהבהבים שעלותם נמוכה בהרבה?המשטרה מתרכזת בקנסות לנהגים - ומספר התאונות מזנקבזמן שהמשטרה עסוקה במיסוי עקיף של הפקת מיליונים מקנסות מהירות לנהגים: עלייה בתאונות, זינוק בפגיעה בהולכי רגל ופקק דוחות בבתי המשפט לתעבורה
מצלמות מהירות, מצלמת מהירות, מצלמה / צלם: איל יצהר
כמות דוחות התנועה שמייצרת מערכת מצלמות המהירות "א-3" יצרה "פקק" בבתי המשפט לתעבורה ואילצה את המשטרה להעלות את סף האכיפה - כך אמר היום ניצב משה אדרי, ראש אגף התנועה במשטרה, בעת דיון בוועדת המשנה של ועדת הכלכלה לטיפול בתאונות הדרכים. לדבריו, המשטרה שואפת להחזיר שוב את סף האכיפה לרף נמוך כדי "לייצר הרתעה". לדברי אדרי, ממוצע הזמן שעובר כיום בין ביצוע העבירה לבין דיון בעבירה בבית המשפט הוא כ-227 יום. המשטרה שואפת לקצר את התהליך ובמקביל לייעל את מערכת הגבייה של התשלומים. בין השאר ביקש אדרי מהוועדה לקדם את תיקון החוק שיחייב את מקבלי הדוח לשלם אותו במלואו בטרם יערערו לבית המשפט. לדברי אדרי, המשטרה עוסקת כיום בהטמעה מהירה של מצלמות וידיאו בניידות ובניידות סמויות. לדבריו, "צילום העבירות והצגתן בפני הנהגים מקטין משמעותית את המוטיבציה לערער ומגדיל משמעותית את המוטיבציה לשלם את הדוח". עבירות שמצולמות, ומגיעות לבית המשפט, נגמרות ברוב המקרים בהרשעה. לגבי מערכת המצלמות א-3 אמר אדרי כי המשטרה שואפת להשלים את שלב א' בהצבת המצלמות, שיכלול הצבה של עוד עשרות מצלמות פעילות עד סוף השנה, ובמקביל כבר להתחיל מיידית בהכנות לשלב ב', שיכפיל את מספר המצלמות לכמעט 300 מצלמות. יצוין כי במקביל להתמקדות האכיפה בעבירות מהירות, נרשם ב-4 החודשים האחרונים היפוך במגמת הירידה בתאונות הדרכים, ובעיקר נרשם זינוק של 49% בהיפגעות הולכי רגל. |