אם לא יינקטו צעדים מיידיים לשיפור תשתית התחבורה הציבורית בגוש דן, הגודש בדרכים יוביל לכשל כללי של רשת הכבישים בשעות השיאמאת צפריר רינת, 24/1/2013בין שלל המשברים הסביבתיים שהחברה הישראלית תיאלץ להתמודד עמם בשנים הבאות, משבר התחבורה הוא אולי החמור והקרוב מכולם. בכנס שערכה באחרונה עמותת "תחבורה היום ומחר" הציג סמנכ"ל משרד התחבורה, יהודה אלבז, כמה נתונים חשובים על מצב התחבורה הציבורית, הממחישים את הצורך הדחוף בפיתוח של מערכות הסעה המוניות ויעילות בישראל. המסר הכללי מטריד ביותר: הגודש בדרכים צפוי לגדול משמעותית, עד כדי "כשל כללי של רשת הכבישים העורקית במטרופולין גוש דן בשעות שיא בבוקר". לדברי אלבז, אורך הקטעים בכבישים מהירים שבהם נוצר גודש במטרופולין תל אביב יכפיל את עצמו בתוך שני עשורים. עד 2030 צפוי כל נוסע ברכב לבזבז יותר מ-60 דקות נוספות בממוצע ביום בכבישים. סך השעות המבוזבזות יגיע ל-850 מיליון, והעלות למשק - 25 מיליארד שקל בשנה. מצב תשתית התחבורה הציבורית בגוש דן ממחיש את גודל הפיגור שבו ישראל נמצאת. בפראג, למשל, מוקצים על כל אלף איש 200 מטר לנתיבים בלעדיים לתחבורה ציבורית; בציריך מוקצים 350 מטרים, ובגוש דן על כל אלף איש מוקצים לנתיבים בלעדיים לתחבורה ציבורית 14 מטרים בלבד. התוצאה: מהירות הנסיעה הממוצעת של תחבורה ציבורית בגוש דן, לא כולל רכבות בין-עירוניות, היא 16 קמ"ש, לעומת יותר מ-30 קמ"ש בערים גדולות בעולם המערבי. מספר הנסיעות בתחבורה ציבורית לנפש בגוש דן בשנה מגיע ל-133, לעומת יותר מ-300 בערים כמו רומא, מינכן ואמסטרדם. יש לציין, שהמצב באזורים אחרים בארץ עגום לא פחות. למשל, ביישובים ערביים יש מחסור חמור בתחבורה ציבורית. התוצאה היא תלות מוחלטת ברכב פרטי מזהם, היוצר גודש בלתי נסבל בכבישים של יישובים אלה, שגם כך סובלים מבעיות תשתית קשות. על פי מחקר של עמותת "סיכוי", מספר הנסיעות בתחבורה ציבורית לנפש ביישובים היהודיים גדול יותר מפי שלושה מזה שביישובים הערביים. כדי לשנות מצב זה משרד התחבורה מציג סדרת יעדים שאפתניים לשני העשורים הבאים, הכוללת הגדלת מספר הקילומטרים המוקצים לתחבורה ציבורית על כל אלף איש עד ל-100, והעלאת שיעור הנסיעה בתחבורה ציבורית מ-23% היום ל-40%. לשם כך יהיה צורך להשקיע בשני העשורים הבאים יותר מ-200 מיליארד שקל בפרויקטים תחבורתיים. בינתיים המימוש של כל זה נראה רחוק. המדינה החליטה משום מה להשקיע בתוכניות כמו קו הרכבת באר שבע-אילת, והיא מקדמת באטיות רבה את מערכות הרכבת הקלה (עילית ותחתית) בגוש דן. מה שיכול לזרז במידה רבה את המעבר לשימוש נרחב בתחבורה ציבורית הוא השקעה של ממש בצי האוטובוסים. בשבוע שעבר נערכה במכון הטכנולוגי בחולון סדנה על על אוטובוסים המונעים בחשמל או גז טבעי, בהשתתפות מומחים ונציגים של חברות תחבורה מחו"ל. מדברי המשתתפים היה אפשר להבין, שיש סיכוי טוב שבעתיד ייעשה שימוש באוטובוסים שקטים ונקיים בהרבה מהאוטובוסים של היום, שהם עדיין מקור לזיהום אוויר ורעש. ברחבי העולם כבר משתמשים באוטובוסים המונעים בגז טבעי, ונציגי החברות מאירופה דיווחו בכנס על צעדים משמעותיים לקראת תחילת השימוש באוטובוסים חשמליים בכמה ערים ביבשת. בישראל החליטה הממשלה באחרונה לקדם שימוש בגז בתחבורה, ונציגי חברות דן ואגד הודיעו שיערכו השנה ניסוי ראשוני באוטובוס חשמלי. שימוש באוטובוסים נקיים ושקטים יותר הוא תנאי הכרחי לקיום מערכת תחבורה איכותית שאינה מזהמת את הסביבה, אבל אין זה תנאי מספק. בנוסף יש צורך בהגדלה משמעותית של מספר הנתיבים הבלעדיים לתחבורה ציבורית ופריסה יעילה יותר של האוטובוסים, כך שלא יסתמכו על תחנות מרכזיות, אלא ייצאו מכמה מסופים בסמוך לתחנות הרכבת. בשנתיים האחרונות החלו משרד התחבורה וכמה רשויות מקומיות בקידום תוכניות להקמת קווים, שייסעו בהם אוטובוסים רבי קיבולת, בנתיבים בלעדיים ובתדירות גבוהה, ויחברו את אזור רעננה וכפר סבא עם תל אביב, ואת גוש דן עם ראשון לציון, נס ציונה ורחובות. יש תוכניות כאלה גם לאזורים נוספים, אבל נראה שבינתיים הכל מתקדם באטיות רבה, וקיים בעיקר במצגות המועלות בכינוסים כאלה ואחרים. התחזיות הקודרות שהציג אלבז ממחישות, עד כמה דחוף הצורך בהקמת תשתית של נתיבים בלעדיים לאוטובוסים. הצלחת הנתיב המהיר בכניסה לתל אביב, הכולל שימוש בשאטלים בלא תשלום, הוכיחה שיש ביקוש רב לקווים כאלה, והם יוכלו להיות אחד הפתרונות לגודש הבלתי נסבל בכבישים הצפוי בישראל. השנה יחלו לפעול באזור חיפה קווי המטרונית (אוטובוס ארוך, הנוסע בנתיב בלעדי). בקרוב יהיה אפשר לבחון את ההשפעה של מערכת זו על הגודש במטרופולין הצפונית.לכתבה בהארץ |