בכירי הרשות לבטיחות בדרכים רבים - ומספר ההרוגים בכבישים עולה

נשלח 27 בפבר׳ 2014, 12:36 על ידי Sustainability Org   [ עודכן 27 בפבר׳ 2014, 12:37 ]

הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים משותקת כבר חודשים בגלל סכסוך אישי קשה בין המנכ"ל, רון מוסקוביץ', לבין היו"ר, יעקב שיינין ■ בינתיים, המנכ"ל התפטר וחזר בו, מספר ההרוגים בכבישים עולה, אנשי המקצוע נוטשים, ושר התחבורה - שותק

מאת דניאל שמיל, 20/2/2014

לראשונה זה חמש שנים הסתיימה 2013 בעלייה מפתיעה במספר ההרוגים בתאונות דרכים. ואולם, ברשות הלאומית לבטיחות בדרכים, שהוקמה כדי להילחם במספר התאונות הגואה בכבישי ישראל, מוטרדים בשבועות האחרונים מסיבות אחרות לגמרי: מועצת הרשות המליצה לשר התחבורה, ישראל כ"ץ, להדיח את המנכ"ל, רון מוסקוביץ'; מוסקוביץ' התפטר - וחזר בו; ובינתיים, הסכסוך בין השניים גורם לשיתוק הרשות ובכיריה מתחילים לחפש את דרכם החוצה.

כך למשל, בעוד כשבוע תערוך הרשות כנס מקצועי רב משתתפים, שאליו הזמין מוסקוביץ' מומחה בטיחות נורווגי. כשהציג מוסקוביץ' את הכנס בפני מועצת הרשות, שלה הוא כפוף, החליט שיינין לשנות את כל סדר היום בו. בתגובה הודיע מוסקוביץ' כי לא יבוא לכנס. כמו כן שלח לעובדי הרשות הודעת דואר אלקטרוני שלפיה "הם יכולים שלא להגיע לכנס", ועורר את חמתו של שיינין.

המכונית הפוגעת, בצומת הרחובות בנתניה
תאונה קטלנית בנתניה
צילום: נמרוד גליקמן

בשל מערכת היחסים הקשה שזו רק דוגמה אחת לתוצריה, נחלקה הרשות לשני מחנות: האחד, הפועל במשרדי הרשות בירושלים, שאותו מנהל מוסקוביץ'; השני פועל במשרדי מודלים כלכליים ברמת גן, החברה של שיינין, שמעסיק מדענים משלו ומוביל סדר יום שונה לחלוטין.

בשלוש שנות כהונתו הוביל מוסקוביץ' קמפיין תקשורתי אפקטיבי שהיה בין הגורמים להפחתת מספר ההרוגים בתאונות דרכים. לפני כחודש הוא התפטר לאחר שקץ, לטענתו, במלחמות מול שיינין. "אי אישור התקציב הביא אותי להחלטה הזו", הסביר. "היתה ישיבת מועצה שבה לא קיבלו את עמדת ההנהלה, ולא הביאו לדיון את המדען ובעלי תפקידים נוספים ברשות. היה שם שיח של חירשים והבנתי שיהיו עוד הרבה התנצחויות. אי אפשר לנהל בצורה כזאת גוף ציבורי". מוסקוביץ', צריך לציין, משך בינתיים את מכתב ההתפטרות שלו בשל מחלוקת עם שיינין על פיצוי בדבר ימי חופשה שלא ניצל.

הבעיה, לפי מוסקוביץ', נעוצה בהגדרת התפקיד של היו"ר. לדבריו, "החוק מעניק לשר את הסמכויות של קביעת המדיניות והתקציב, ובנוסף יש סמכויות ברורות למנכ"ל. לעומת זאת, ליו"ר יש סמכויות מעטות. בשל התסכול של שיינין מהמצב הוא פועל כאילו יש לו סמכויות של מנכ"ל".

הקרב בין שיינין ומוסקוביץ' מזכיר לרבים עימות קודם בצמרת הרשות - בין זיוה פתיר, שכיהנה כיו"ר בשנים 2007–2010, לבין יאיר דורי, שכיהן כמנכ"ל בשנים 2007–2009. "זה חוזר על עצמו, אבל בעוצמה רבה יותר. נחשפים דברים יותר וולגריים וקשים", טען מוסקוביץ'. "כל מה שעשינו ברשות זה למרות שיינין, ולצערי בלי העזרה שלו. בהתחלה, עם מינויו, ניסיתי לשתף עמו פעולה וכיבדתי את בקשותיו, אבל כעבור כמה חודשים, כשראיתי ששיינין מנסה בעצם להפוך למנכ"ל, עברנו לעבודה במישור פורמלי - כך שאני פועל רק לפי החלטות שהתקבלו במועצה, אשר רוב הזמן היתה משותקת".

"לא דפקתי מספיק 
על השולחן"

שיינין, כצפוי, רואה את הדברים אחרת. "מינו אותי ליו"ר במאי 2012. ראיתי שהרשות לא אפקטיבית והמועצה היתה לעומתית למנכ"ל. החלטתי לייצב את המערכת, ושנה שלמה נתתי גיבוי והגנה למוסקוביץ'. אבל כשראיתי שהרשות לא מתפקדת, הבנתי שאם אני לא עושה מעשה אני מועל בתפקידי ובאחריות הציבורית שיש לי. אחרי הרבה ניסיונות לשכנע ולשנות מדיניות החלטנו לבקש שהמנכ"ל יוחלף", אמר.

המאבק בין השניים גרם לשיתוק בפעילות הרשות. כך, תוכניות העבודה והתקציב לשנים 2013–2014 לא אושרו. תקציב הרשות הולך ופוחת - מ–259 מיליון ב–2012 ל–210 מיליון ב–2013 מתוך 550 מיליון שאמורים להיות מוקצים על פי חוק הרשות - ובמקביל רק 71% ממנו נוצלו בשנתיים האחרונות. "התקציב באמת יורד", אומר מוסקוביץ'. אבל סך ההשקעה בבטיחות עולה, למשל, חלק מתקציב חברת נתיבי ישראל והטבות מסים לאבזור בטיחות. אני מעודד גם רשויות מקומיות להעביר תקצוב יותר גבוה לפרויקטים, כדי לקבל גם תקציבים מהמדינה (מצ'ינג)".

המלחמות בין שני האישים הביאו את שיינין ליצור רשות נפרדת משלו. הוא שכר שני מומחים לבטיחות, פרופ' דוד שנער ופרופ' דוד מהלאל, והם עובדים על תוכנית בטיחות חדשה לרשות, לפי יעדים שהתווה שיינין. הרשות מנסה בימים אלה להקים מרכז מחקר ומידע פנימי ולהביא לשורותיה חוקרים ואנשי אקדמיה, אך לטענת מוסקוביץ' המשכורות הנמוכות אינן מאפשרות גיוס של אנשים טובים. בתוך כך המדען הראשי של הרשות, ד"ר שי סופר, עזב אותה ומונה למדען הראשי של משרד התחבורה.

מנכ"ל עמותת אור ירוק, שמואל אבואב, הביע דאגה מהמצב. "יש חובה ממלכתית־לאומית שתהיה רשות לאומית. בעבר כל משרד עשה זאת בנפרד - ביטחון פנים, תחבורה, בריאות, חינוך. צריך גוף שישמור על האינטרסים של הבטיחות וידאג להעברות כספיות נכונות", אמר. ואולם, בשנים האחרונות כל גוף בתחום הבטיחות פועל בנפרד. כך, ניצבי משטרת התנועה מחליטים על מדיניות אכיפה ומקדמים פרויקטים, למשל, מצלמות המהירות האוטומטיות, ללא מעורבות מורגשת של הרשות; ורשות המסים מעניקה הטבות מס למכוניות בטוחות בלי מעורבות הרשות; ובשל מחלוקת עם המשטרה.

יתרה מזאת, גם פרויקטים בתחום התשתית לא זכו לליווי ובקרה של הרשות. לדוגמה, לאחר שבמסלול התחבורה הציבורית ברח' ז'בוטינסקי בפתח תקוה נהרגו 15 בני אדם הוחלט במשרד התחבורה לסגור אותו, אך הרשות לא היתה זו שהמליצה על כך. כעת הועלו טענות בנוגע לבטיחות המטרונית בחיפה, והרשות לא מעורבת גם בכך. "עשינו לא מעט דברים. גם בז'בוטינסקי - פעלנו, הצבנו שילוט, הכנו דו"ח של פרופ' דוד מהלאל, המלצנו לחברת האוטובוסים לשבץ נהגים קבועים שמכירים את המסלול. גייסתי את המשטרה, יזמנו דיונים. ייתכן שניסיתי לפעול תוך מתינות ושיתוף פעולה ולא דפקתי מספיק על השולחן", מסביר מוסקוביץ'.

"לא נראה לי מכובד לפנות לגננת"

יעקב שיינין
יעקב שיינין
צילום: עופר וקנין

בתהליך הדעיכה של הרשות יש אדם אחד שקולו לא נשמע - השר הממונה עליה. ישראל כ"ץ הוא זה שמינה את שיינין ואת מוסקוביץ' וכן הכין תוכנית מעודכנת למלחמה בתאונות הדרכים, אך בכל השנה האחרונה הוא לא התערב בסכסוך בצמרת הרשות. הדי הסכסוך הגיעו אליו, והוא שלח נציגים מטעמו לפשר ולפתור את הבעיה.

בין היתר נשלח מנכ"ל משרד התחבורה, עוזי יצחקי. שני הצדדים הניצים התבקשו על ידי נציגי השר "לנסות ללמוד לעבוד ביחד". לדברי מוסקוביץ', "לא נהגתי להלין בפני השר. לא היה נראה לי מכובד לבוא לגננת. תיניתי את צרותי בפני עוזי יצחקי, והוא במידת הצורך עידכן את השר. מצאתי את עצמי מדבר עם עוזי פעמיים ביום בחודשים האחרונים".

הדבר חמור במיוחד מכיוון שלמעשה יצחקי נמצא בניגוד עניינים - הוא מבוקר של הרשות. ועדה בראשות שיינין המליצה ב–2005 שהרשות תפעל מחוץ למשרד התחבורה ותבקר אותו. יהיה לה תקציב שנתי גבוה (550 מיליון שקל), שיועבר לגופים הרלוונטיים לבטיחות - חברת נתיבי ישראל (מע"צ), משטרת התנועה, מערכת החינוך, רשויות מקומיות ומד"א תוך בקרה, פיקוח והתוויית יעדים. הרשות אמנם כפופה לשר התחבורה, אך היא גורם מבקר שהאינטרסים שלו, לפעמים, מנוגדים לאלה של משרד התחבורה. ההמלצה נכנסה לחוק הרשות.

בינתיים השיתוק ברשות עובר בשקט מבחינה ציבורית מכיוון שבשנים האחרונות חל שיפור מתמיד בבטיחות בישראל, והמגמה הכללית בשנים האחרונות היתה של ירידה במספר ההרוגים.

רון מוסקוביץ'
רון מוסקוביץ'
צילום: טס שפלן

ב–2012, כאשר פגה הוראת השעה שלפיה הוקמה הרשות, החליט שר התחבורה להאריך אותה בחמש שנים ולא לחוקק חוק קבוע שיסדיר את פעילותה. כך נשארה הרשות לא יציבה ועתידה לוט בערפל. שיינין דווקא רואה בכך הזדמנות. "הרשות צריכה להפוך לגוף מתווה מדיניות, עם חטיבת מחקר רצינית ומוערכת, כמו זו של בנק ישראל", אמר. "הארכת הוראת השעה נתנה לנו חסד של חמש שנים, ואנחנו צריכים לנצל את הזמן כדי להוכיח שהרשות פועלת ואפקטיבית". למוסקוביץ' יש הצעה אחרת: "אין מנוס לאחר שבע שנים, אלא לבחון חקיקת חוק חדש ולבחון את נקודות התורפה בהגדרות של סמכות המועצה".

עד עתה הגישו 70 איש את מועמדותם לתפקיד המנכ"ל הבא של הרשות. את התהליך מובילה ועדת איתור בראשותו של שיינין, המצהיר בפומבי כי הוא מחפש ביצועיסט שימלא אחר הנחיות המועצה.

ממשרד התחבורה נמסר: "שר התחבורה ומנכ"ל משרדו עשו ככל האפשר כדי להביא להסדרה ולהרגעת הרוחות, אך לצערנו ללא הועיל. האינטרס שעומד לנגד עינינו הוא רשות לאומית לבטיחות בדרכים חזקה ואיתנה ונוודא שכך יהיה".

לכתבה בדהמרקר
Comments