בירושלים הרכבת בפתח, בתל אביב הרה-ארגון תקוע ולא רואים רכבת קלה באופק, בעיר רחובות מקדמים את התחבורה הציבורית, מנהרות הכרמל כבר נפתחו בחיפה, האם פתיחתן מצביעה על מתן עדיפות לכלי רכב הפרטיים?

07/12/2010 מרלן-אביבה גרינפטר - אפוק טיימס

פרויקט הרכבת הקלה בירושלים, שעצם רעיון הקמתה עמד בפני ביקורת קיבל חיזוק מהאדריכל ומתכנן הערים אריה קוץ. קוץ הביע את הערכתו לפרויקט, ואמר בכנס רטרופיט ירוק (Green Retrofit) שהוא צופה שירושלים תעבור מהפכה. הכנס רטרופיט התקיים ביוזמת המועצה לבנייה ירוקה בשיתוף עם הירחון "בית ונוי".

תל אביב לעומת זאת, לא מצליחה להיחלץ מהפקק ומהפלונטר של הרה- ארגון. שלב ב', בשמו הנוסף "הפעימה השנייה", שהיה אמור להתחיל ב-23 בנובמבר נדחה לתאריך הרחוק של יולי 2011.

ייתכן כי עד אז יצליח שי אגסי מנכ"ל, בטר פלייס לרשת את העיר תל אביב במתקנים לטעינת מכוניות חשמליות, כך שלפחות בהיבט של הזיהום תשתית זו תספק מענה לפתרון הבעיה. הגודש בכבישי המטרופולין לעומת זאת ילך ויגדל.

מי שהפתיעה הייתה העיר רחובות שכבר כמה עשורים סובלת מגודש במרכז. רחוב הרצל, הציר המרכזי של העיר, החוצה אותה מתחנת הרכבת ועד לכפר ביל"ו פקוק בצורה כמעט כרונית. ועתה יהפוך רחוב הרצל לציר מהיר לתחבורה ציבורית.

השקעות עתק בתחבורה בין-עירונית

תחבורה ציבורית עירונית ובין עירונית חייבות להיות משולבות ומתואמות היטב, מסביר קוץ.

בעת טקס פתיחת המנהרות בחיפה בו נכח בנימין נתניהו (ראה בהמשך), אמר ראש הממשלה כי זהו צעד ברפורמת התחבורה שמובילה הממשלה. נתניהו סיפר על התוכניות שכבר קיבלו פרסום לאחרונה של סלילת כבישים מהירים לגליל והקמת מסילת רכבת לאילת ומסילה נוספת, רכבת העמק שתחבר את חיפה לעמק הירדן.

האם מסילות הרכבת יורידו את מרבית המכוניות מכבישי הארץ? קשה לחזות עד כמה ההשקעה תניב פירות. שכן לא ברור עדין האם במקביל להשקעת הענק בתשתיות ייושמו גם צעדים תכנוניים שיביאו לשיפור השירות. רצוי להגביר את תדירות הרכבות ולדאוג לתחבורה עירונית סדירה מתחנת הרכבת ואליה. 

מי שלא נסע ברכבת מחיפה לתל אביב בשעות הבוקר, אינו יודע סיוט תחבורתי מהו. כבר בתחנת חוף הכרמל, עשרות אנשים עומדים במעברים או יושבים על הרצפה אפילו בימי אמצע השבוע כל שכן בימי חמישי וימי ראשון כשאלפי חיילים מצטרפים לנוסעים הקבועים.

חוץ מאשר בעיר תל אביב, מגרשי החניה הגדושים במכוניות מעידים על מצוקת התחבורה שמבטיחה הגעה נוחה לרכבת משכונות הישוב אותה היא משרתת. בניגוד לתל אביב בה תחנות הרכבת נמצאות על ציר מרכזי, בישובים רבים נבנתה התחנה מחוץ לישוב ממש.

לצחוק כל הדרך לירושלים

בשבוע האחרון בחרתי להגיע לירושלים בתחבורה ציבורית אחרי ההתלבטות שתמיד מלווה אותי בתכנון נסיעה לבירה, כביש 6 או רכבת בשילוב עם אוטובוס? יצאתי מפרדס חנה עם הרכבת אחרי שבקושי הצלחתי למצוא מקום חניה בתחנה. הייתה זו שעה בה מתחיל להיות מורגש הפקק היומי לבירה משער הגיא. אבל אחרי הירידה מהקסטל המתינה לי הפתעה בצורה של נת"צ (נתיב תחבורה ציבורית) שאף מכונית פרטית לא השתמשה בו. האוטובוס, בשונה מהמכוניות האחרות הגיע תוך מספר דקות לרמזור של גני סחרוב כאשר לצידו נראו שני טורים של מכוניות עומדות יותר מאשר נוסעות. יתכן ואיסור כניסה של משאיות באותן השעות שנכנס לתוקף לפני מספר חודשים עזר מעט, אבל עדיין הנסיעה במכונית פרטית איטית ביותר.

בכנס רטרופיט דיבר קוץ על אורבניזם בר קיימא והתייחס גם לנושא התחבורה. לדבריו מרכז העיר ירושלים עובר תהליך מובנה של שינוי שיבוא לידי ביטוי רק אחרי שתתחיל הרכבת הקלה לפעול. קוץ מזהיר כי אין די בהקמת הרכבת הקלה כדי לשפר את מראה פני העיר, אלא יש לדאוג לשינויים נוספים בבירה כגון שטחים ירוקים, פיתוח מרחבים להולכי רגל ושיקום נופי בעיקר של עצים.

כביש המנהרות בחיפה

כביש המנהרות בחיפה מחבר את חוף הכרמל לנווה שאנן ולמרכז המפרץ. בנסיעה של דקות ספורות בלבד ניתן לעבור את הדרך שארכה גם ללא פקקי תנועה עשרות דקות. המנהרות הן הארוכות ביותר בישראל וצפוי שיימשכו מהנתיבים החלופיים כ-15 אחוז מהתחבורה וכך יקלו את הגודש על נתיבים אחרים בעיר.

צעירי מגמה ירוקה גם הפעם חוששים שהקלות בה יוכלו לנוע בעלי המכוניות הפרטיות במהירות ממקום למקום לא תהווה עבורם עידוד להשאיר את המכונית בבית ולנסוע בתחבורה ציבורית.

בינתיים הודיעה אגד כי תפעיל שני קווי אוטובוסים במנהרות הכרמל. המסלול המדויק ותדירות נסיעת האוטובוסים עדיין לא התפרסמו והשאלה כמובן היא אם הנסיעה באוטובוסים תהייה מספיק נוחה כדי לשכנע את בעלי המכוניות להיעזר בה.

הק"מ הראשון והאחרון

המונח "הקילומטר האחרון" לקוח מעולם הטלפונים בתקשורת קווית אבל הושאל גם לנושא התחבורה. בארה"ב שבה העדר התחבורה הציבורית הייתה אחת מהתפיסות החברתיות שרווחות בה מורגש לאחרונה שינוי, וישנה כוונה להשקיע שמונה מיליארד דולר בשיפור תשתית הרכבות ועוד שמונה מיליון יושקעו בפתרונות להסעה המונית. סוזן שהין מאוניברסיטת ברקלי בקליפורניה מסבירה שלא די בהשקעות ענק, כדי שהתחבורה הציבורית תצליח, חשוב שהנוסע יהיה בטוח שהיא "זמינה וקלה עבורו כמו להיכנס למכונית הפרטית שלו ולנסוע".

קוץ מסביר שגם אם בירושלים תפעל הרכבת הקלה באופן הטוב ביותר, אם לא יינתן מענה נוח להגעה בתחבורה ציבורית מהבית לתחנת הרכבת ומתחנת הרכבת לעבודה, התושבים ימשיכו לנסוע במכונית הפרטית שלהם ולגרום לפקקים ברחובות העיר.

תל אביב – הטוב והרע

צעירי מגמה ירוקה אומרים כי דחיית הרה-ארגון תביא לגוש דן ולמשק הישראלי הפסד יומי של 27 מיליון שקל , עשרות מיליארדים בשנה. מגמה ירוקה לא פירטו את אופן החישוב, אך גם אם החישוב אינו מדויק אין ספק כי המשך מצב התחבורה הקיים ברחובותיה של תל אביב מביא נזק גם לתושבים וגם למשק הלאומי. ואולי מה שגורם לצורך בפתרון בעיות התחבורה במרכז הכלכלי של ישראל נעוץ ב"חטא קדמון" של תכנון, יותר נכון אי תכנון של העיר בהסתכלות רחבה. נושא התחבורה אינו יכול להיות מנותק מתכנון אורבני כולל, מסביר קוץ. תושבים אינם נעים ממקום למקום ללא מטרה מוגדרת ואחת הבעיות שנוצרו בתחבורה העירונית היא הצורך של התושבים להגיע למקום עבודתם ומשם חזרה הביתה. בארץ, מעל ל-60 אחוז מהעובדים מגיעים לעבודה במכונית פרטית ולא בתחבורה ציבורית. אריה קוץ מביא שתי דוגמאות הלקוחות מהעיר תל אביב המייצגות האחת מצב רצוי והשנייה מצב שיש להימנע ממנו בהתחשב ב 'ק"מ האחרון' עליו דיבר.

תחנת הרכבת השלום בתל אביב היא הדוגמה החיובית אותה הביא קוץ בהרצאתו. גם ללא רה-ארגון, עצם ריכוז בנייני משרדים רבי קומות סביב התחנה הפך אותה לאהודת הקהל הלא תל אביבי שמגיע מדי יום ביומו לתל אביב. בקרבת התחנה ממוקמים בניין עזריאלי מצד אחד, קריית הממשלה ממול וכן הקריה של משרד הביטחון וצה"ל. מאזור התחנה ניתן להגיע ברגל או באופניים בקלות גם למגדלים באזור שצצו בשנים האחרונות כמו פטריות אחרי הגשם.

לעומת זאת מביא קוץ את אזור התעשייה של רמת החייל שאין כמעט אפשרות סבירה להגיע אליו ללא מכונית פרטית (ראה סיכום מפגש ציבורי - אזור התעסוקה רמת החייל). השטח נמצא בין תחנת הרכבת של אוניברסיטת תל אביב לזו של בני ברק. "משתי התחנות חסרים ה'קילומטר או שניים' האחרונים" אומר קוץ ומסביר שזהו קטע הדרך על פיו מחליט העובד האם להשאיר את המכונית במגרש החניה שליד הבית (אולי של תחנת הרכבת בה הוא עולה) או לעשות בה שימוש כדי להגיע לעבודה.

שינוי התחבורה ברחובות

ביוני השנה הציגה העיר רחובות תכנית מתאר חדשה אשר במסגרתה בין היתר מדובר על עידוד שמירה על שטחים פתוחים, בנייה למגורים לגובה ובנייה ירוקה. בנוסף מתייחסת תכנית המתאר לתחבורה בעיר שאחד ממרכיביה הוא תוכנית המוכרת בארצות המערב כטרנזיט מול (transit mall). על פי תכנית האב רחוב הרצל יהווה שדרה מרכזית למערכת תחבורה ציבורית. ברחוב יוגדרו נתיבים מיוחדים לתחבורה הציבורית בלבד, וחלק הרחוב באזור מרכז העיר יהיה פתוח לתחבורה הציבורית בלבד.

מחברי תכנית האב טוענים שסביב מרכז העיר מציינים,שהפיתוח ישים דגש על חלופות למכוניות הפרטיות- על נתיבי תחבורה ציבוריים ועל שבילי אופניים פרטיים, בתכנון יילקח בחשבון ההיבט של הצורך ברצף על פני כל העיר.

פרויקט "טרנזיט מול" זכה בפרס ראשון מטעם משרד התחבורה ואמור לפעול לדברי עיריית רחובות בינואר 2011. יתרונות התכנית כוללים הפחתת זיהום האוויר והרעש במרכז העיר, קיצור זמן הנסיעה וצמצום הסיכון לתאונות דרכים. ביצוע התכנית יביא על פי הצפוי לפיתוח מרכז העיר כמוקד פעילות אזרחית מסחרית, ומציעי התוכנית מקווים כי העיר רחובות תהפוך לעיר מתקדמת ברמה אירופית. צעירי מגמה ירוקה במכון ויצמן ובפקולטה לחקלאות הפגינו את תמיכתם בפרויקט באמצעות מיצג מרשים.

לכתבה באפוק טיימס