תחבורה ציבורית - לא רק תשתיות

פורסם: 27 בפבר׳ 2010, 23:58 על ידי: Sustainability Org

הממשלה הודיעה על רפורמה בתחבורה הכוללת הרחבת רשת מסילות ברזל וכבישים לאורכה ולרוחבה של המדינה. האם שיפור התשתיות בלבד יצליח לעודד את בעלי הרכב להשאיר אותו בחניה ליד הבית?

27/02/2010
 
הממשלה אישרה בשבוע שעבר את תוכנית "נתיבי ישראל" שתחבר את המדינה באמצעות רשת של כבישים ומסילות ברזל מקרית שמונה בצפון ועד אילת בדרום, אותה מכנה משרד התחבורה: "מהפיכת התחבורה של נתניהו וכץ". התוכנית אכן מהפכנית גם בתכנים שלה וגם בהיקפי ההשקעה והיא מתווספת להשקעות הגדולות בתחבורה הציבורית במטרופולינים הגדולים ירושלים, תל אביב חיפה ובאר שבע. בנימין נתניהו, ראש הממשלה אמר בישיבת הממשלה שאישרה את הרפורמה, כי עם יישום התוכנית רוב תושבי המדינה יחיו במרחק של שעת נסיעה אחת ממרכז הארץ וחלקם האחר במרחק של שעתיים לכל היותר. בינתיים יתכן ומילת ברזל לקריית שמונה ולאילת לא יהיו חלק מהרפורמה בשלב זה למרות שהם נכללו בהחלטת הממשלה המקורית.

האם הרפורמה תצליח להביא 62 אחוזים מתושבי ישראל המגיעים כיום לעבודה במכונית פרטית להשאירה בחניה ליד הבית או אולי אפילו לוותר עליה? לא בטוח שהמחסור בתשתיות בלבד הוא המניע העיקרי לכך שתושבי ישראל מעדיפים לנהוג בפקקים מאשר לעבור לתחבורה ציבורית. אומנם קרונות הרכבת המשרתים את הקווים בין חיפה לתל אביב מלאים עד אפס מקום בשעות שכביש 2 פקוק, אך האם זה ימשך אחרי שרשת הכבישים המובטחת תפחית את העומס על הכבישים. האם ימשיכו הנוסעים להיות נאמנים לתחבורה הציבורית אם לא יקבלו ממנה שירות משופר?

לפני מספר שנים קיבלתי החלטה לוותר על מכונית פרטית ונחשפתי באותה תקופה לחוויות שונות שהביאו אותי בסופו של דבר לרכוש מכונית. הנה לקט קטן מניסיוני ומניסיון אחרים על השירות שמקבלים אזרחי ישראל בשימוש בתחבורה הציבורית הבין עירונית ברכבות ובאוטובוסים.

עומדים ברכבת בשעות השיא

מי שניסה לעלות בשעות הבוקר המוקדמות לרכבת בבנימינה לכיוון תל אביב יודע שלעיתים עליו להידחס במעברים שבין המושבים או בפלטפורמה שליד הדלת ברכבת המהירה. ברכבת הפרברים האוצרת בתחנות שבין בנימינה לאשקלון, הלחץ מתחיל בחדרה.

באוטובוסים המצב אף הוא חמור בשעות שיא וקורה שאוטובוס כלל לא עוצר בתחנה מסוימת בשל היותו מלא עד אפס מקום. כל מי שמשתמש בתחבורה ציבורית מכיר וודאי את המשפט של הנהג "זהירות מהדלת".

בימי חמישי, שישי וראשון כשמצטרפים להמוני ישראל גם חיילינו הזוכים לחופשת סוף שבוע, המצב גרוע עוד יותר בכל סוגי התחבורה הציבורית.

פנינו לרכבת ושאלנו מה עושים כדי להתגבר על העומס בשעות השיא ובימי חמישי-ראשון? הנה התגובה שקיבלנו מדברות הרכבת על אמצעים שנוקטת הרכבת כדי להקל על העומס גם בשעות השיא וגם בסופי שבוע: "עם התחלת לו"ז 2010, ב-3 במרץ 2010 צפוי שיפור של כ-10 בכמות הכללית של המושבים ברכבת. כמו כן נמצאת רכבת ישראל בתהליך של רכש קרונות וקטרים על מנת להגדיל את מספר הרכבות והיצע המושבים לנוסעים". גם מוסרים כי על מנת להקל על העומס ברכבות בימי ראשון וחמישי, מפעילה רכבת ישראל בקו נהריה-באר שבע בשעות העומס רכבת קומותיים כפולה (המכילה מעל ל-1,200 מקומות). במקביל, מתקיימים דיונים מול הממשלה לאשר דחייה של שעת נסיעת החיילים בימי ראשון, על מנת להקל על הנוסעים.

לגבי העתיד, מוסרת דוברת הרכבת בתגובתה שבשנה הקרובה תפעל רכבת ישראל להארכת רציפי התחנות בקו בנימינה-אשקלון על מנת לאפשר הסעת רכבות כפולות גם בקו זה, מדי יום בצורה סדירה. "בימים עמוסים, נעשית פעילות גם ברציפי הרכבת על ידי דיילים מיוחדים, על מנת לסייע בפיזור הנוסעים ברציפים כדי למנוע לחצים וכמו כן מעדכנים פקחי הרכבות את מנהלי התחנות על מקומות פנויים ברכבת".

לעשות תחקיר מעמיק בבית

כדאי לכל מי שמתכוון לנסוע באחת מחברות האוטובוסים המשרתות את הציבור בצפון לעשות לפני צאתו תחקיר מעמיק באינטרנט. אם התקרבתם לאחרונה לתחנת אוטובוס בין עירונית מחוץ לטווח הגעתם של אוטובוסים של חברת דן, המידע שתמצא על קווי האוטובוסים העוצרים באותה תחנה מתקרב לאפס. חברת דן היא בין החברות היחידות המציגה בתחנה את מסלול האוטובוס ומעט על זמני הנסיעה, לא לוח זמנים של הנסיעות אלא תדירות במה שמכונה "שעות עומס" לעומת זמנים אחרים (בשעות הערב והלילה כדאי להצטייד בפנס כדי לקרוא). בתחנות המשרתות את קווי דן אתה גם יכול לדעת מקריאה באותו לוח מתי מסתיים השירות של אותו קו.

בתחנות הבין עירוניות המשרתות קווים בהם אין תחרות של הרכבת, המידע היחיד שמציעה החברה הוא על עמוד ליד התחנה מספר הקו והיעד הסופי, לעתים מצורף מידע על כך שהקו עובר "דרך מקום מסוים", בדרך כלל אם באותה תחנה עובר קו אחר לאותו יעד עם מסלול שונה. בחלק מהתחנות במרכז הארץ יש לפעמים דף בכתב צפוף שנותן מעט יותר מידע על כל קו אך ברוב התחנות בהם ביקרתי, הדף הזה לא קיים. (ראה חוויות אישיות בכתבת מסגרת). לאחרונה חברות האוטובוס מפעילות שירות מודיעין באמצעות הטלפון או אפילו שירות SMS מהנייד. ההמתנה בטלפון בשעות מסוימות היא ארוכה למדי, לגבי ה-SMS כדאי להתאמן בכתיבת הבקשה בצורה ספציפית ביותר כדי לא להפוך את החוויה לדו שיח ארוך ומייגע.

בשום מקום, לא ברכבת ולא באוטובוסים אין בתוך האוטובוס כמו שנהגו בחו"ל את מסלול הקו, ברוב המקרים גם לא מצוין מספר הקו בתוך האוטובוס ואם טעית, יתכן ותרגיש בכך מאוחר מאוד. אם אתה לא מכיר את המקום או את המסלול דרכו אתה נסע כדאי כן להטריד את הנהג ולשאול לפני עליה לאוטובוס.

תיאום עם קווים ממשיכים

כבר סיפרנו על מיעוט התיאום בין לוח הזמנים של הרכבות לזה של אוטובוסים בפרדס חנה, אגב ישנו שיפור ולאחרונה כשאני מגיעה לרכבת במכונית הפרטית שלי, אני מבחינה באוטובוס שהוריד נוסעים וממתין כנראה לנוסעים שיגיעו עם הרכבת. האוטובוס בדרך כלל די ריק לעומת הזרם הבלתי פוסק של מכוניות שממשיכות להגיע לקראת יציאה או הגעה של רכבת המעיד כנראה על חוסר האמון של הציבור בתחבורה הציבורית הפנימית. מי שמבקר בתחנות הרכבות ברחבי הארץ אינו יכול שלא להבחין בעבירות התנועה הרבות שעושים נהגים כדי לחנות את מכוניתם.

גם בין חברות האוטובוסים בצפון שמשלימים זה את זה אין תיאום, ואם אוטובוס אחד מאחר קו ההמשך לא ימתין כדי לאסוף את הנוסעים ויהיה עליהם להמתין לאוטובוס הבא ליעדם, לעתים מעל לשעה.

דעת מומחה לא נשמעה

הכתבת מירב ארלוזורוב מביאה בעיתון דה מרקר את דבריו של ראובן גרונאו, פרופ' לכלכלה מהאוניברסיטה העברית ואחד ממומחי לתחבורה: "לרכבת יש בעיה קשה, השירות שלה לא מספיק טוב, ולכן היא אינה מצליחה למשוך נוסעים. אם אנשים לא רוצים לנסוע בה כיום, גם באזור המרכז הצפוף ועם הפקקים בכבישים, אין סיבה שהם ייסעו בה כשהכבישים ריקים בדרך לקריית שמונה או לאילת". לדברי ארלוזורוב, גרונאו היה אמור להציג את המצגת בדיוני הפורום המייעץ לשר האוצר, שגרונאו נמנה עם החברים הקבועים בו, אלא שפגישת הפורום בוטלה. פרופ' גרונאו מסביר באותו מאמר שכדי שהרכבת תצדיק את עצמה חייבים להתמלא שני תנאים: גודש רב בכבישים, שמעניק לרכבת יתרון מהירות, וכמות גדולה מאוד של נוסעים, שאם היו נעים בכביש היו יוצרים גודש בלתי נסבל."תנאים אלה קיימים רק במרכז הצפוף: בין חיפה לתל אביב, ובין תל אביב לבאר שבע" מסביר פרופ' גרונאו במצגת שהכין.

אם משקיעים כל כך הרבה בתשתיות אז אולי כדאי להשקיע גם מחשבה ולא רק כסף כיצד להפוך את התחבורה הציבורית לאהודה לקהל בעלי הרכב גם כאשר ייעלמו הפקקים מכבישי הארץ. ולא לשכוח קמפיין שיספר זאת לנוסעים הפוטנציאלים.

חוויות אישיות מתחבורה הציבורית

חוויה אישית ממקרה בו לא עשיתי תחקיר ולא תכננתי מראש מתי אצא מיוקנעם שם ביקרתי אצל חברים. הגעתי לתחנת האוטובוס המרכזית ביוקנעם מעט אחרי שעה 20.00 עם תכנון ברור להגיע למקום כלשהו שיקרב אותי לפרדס חנה, מקום מגורי. ואולי הטעות שלי הייתה שבעיני נחשבת שעה 20.00 לשעה מוקדמת. אחרי שעברו מספר אוטובוסים שאף אחד מהם לא נסע לכיוון תל אביב, שאלתי נהג שהודיע לי כי אחרי השעה 20.00 אין יותר שירות דרום ושאוכל עמו להגיע לתחנה בלב המפרץ (חיפה). עד שהגיע האוטובוס שעצר בתחנות רבות ללב המפרץ השעה הייתה 22.00 וכבר לא היו רכבות שיוכלו להביא אותי לפרדס חנה ויעצו לי לנסוע למרכזית חוף הכרמל שרק משם יש אוטובוסים הנוסעים לכיוון דרום, אך כשהגעתי לתחנה אחרי השעה 23.00 כבר לא היו אוטובוסים לכיוון דרום. האוטובוס היחיד שראיתי שם התכוון לנסוע לאילת בשעה 23.30. הנהג הסכים לקחת אותי עד לחדרה אך לא לעצור בדרך בקרבת פרדס חנה. אחרי חצות, יותר מארבע שעות מהגעתי לתחנה ביוקנעם, הגעתי הביתה במונית מחדרה.

נסעתי פעם מחיפה לטבריה כשהכוונה הייתה להגיע משם לקיבוץ גשר הנמצא על כביש טבריה-בית שאן. אני רוצה להאמין שלוח הזמנים המקורי של האוטובוסים נקבע בתיאום כך שיהיה קישור בין שני האוטובוסים שאינם מאותה חברה ושאולי האוטובוס מחיפה איחר מעט. כשהגעתי לטבריה, נאמר לי שהאוטובוס לבית שאן יצא לפני חמש דקות ושהאוטובוס הבא יהיה רק בעוד שעה וחצי. היו עוד שני נוסעים עמי ונהג מונית התקרב ונקף במחיר שיהיה על כל אחד לשלם אם יצליח למלא את המונית. אחרי חצי שעה עדיין היו חסרים מספר נוסעים והשלמנו את הסכום החסר כדי לא להמתין יותר.

סיפור קצר על ניסיונותיו של עובד היי-טק שהחליט להיות ירוק וגם מעדיף להישאר בעילום שם. הוא גר בכרכור ועובד ברעננה צפון, ליד בניין שעליו רשום SAP. שתי אפשרויות עומדות בפניו אם הוא מחליט להשאיר את המכונית במגרש החניה ליד הבית: רכבת או אוטובוס.

ניסה את הרכבת להרצליה אך קרבת תחנת הרכבת בהרצליה קשה למצוא אוטובוס שיגיע קרוב למקום עבודתו ואם כבר המתין ומצא, הנסיעה באוטובוס במסלול ארוך ושעצר בתחנות רבות ארכה זמן רב. איש ההיי-טק לא התייאש, החליט לנסות להגיע באוטובוס מחדרה. "אקרא בנסיעה וכך ארוויח את הזמן הארוך מאוד שלוקח לאוטובוס לנסוע בין חדרה לצומת צפון רעננה", שכנע את עצמו. מרוצה מהנסיעה הארוכה, הגיע לעבודתו וכשסיים, בשעות הערב, התכוון לעשות את הדרך בכיוון הנגדי. להפתעתו לא מצא כלל מעבר חצייה או מנהרה שתאפשר לו לחצות את הכביש. כשהצליח לחצות אחרי שסיכן את חייו (בינתיים גם עשה אימון בריצה מהירה) הופתע להיווכח שאין כלל תחנת אוטובוס מעבר לכביש. כך חזר לנהוג מדי יום על כביש 4 למרות הרצון הטוב להיות "ירוק".

פרטי הרפורמה

שלב א' – 2010 -2020

רכבת

כבישים

קו מהיר ירושלים

35 ד'

6 - מעין תות עד צומת כברי

אשקלון-באר שבע

 

6- מזרח – עד לצומת עמיעד

לוד-נען-באר שבע

 

6- להבים שוקת

עכו כרמיאל

עד חיפה 32 ד'

עד ת"א 92 ד'

כבישים אחרים - חיבור בין גליל עליון לתחתון בצפון

חיפה-בית שאן-שייח' חוסיין

בית שאן חיפה 42 ד'

בית שאן–ת"א 102 ד'

 

שלב ב' – החל מ-2020 – לא סופי

רכבת

כבישים

כרמיאל קריית שמונה

6 – עד צומת הנגב

לאורת כביש חוצה ישראל

6 השמך סלילת כבישים מהירים בצפון

רכבת לאילת

 
Comments