ביום שאחרי הליסינג – איך מגיעים לעבודה?

נשלח 2 בינו׳ 2011, 1:46 על ידי Sustainability Org   [ עודכן 2 בינו׳ 2011, 2:54 ]

מאת יואב חיים, פורסם בתאריך יום ראשון, 2/1/11, 08:38

השבוע (ב- 01.01.2011 אם לדייק) יוצאת לפועל הפעימה השלישית בתוכנית המיסוי הירוק של עולם הרכב בישראל, שראשיתה באוגוסט 2009. התוכנית, שידועה יותר בשם "עליית שווי השימוש ברכב", תגרום לייקור משמעותי של השימוש ברכבי הליסינג, והנפגעים העיקריים מכך, הולכים להיות עובדי ההייטק. כאוהב טבע וכמחבק עצים (הכול בהסכמה) החלטתי לבדוק אם יש אלטרנטיבה ראויה, למי שגורל זיהום האוויר בכרך הגדול באמת חשוב לו.

רואים ירוק בעיניים – פעימה ראשונה

רפורמת המיסוי הירוק, או בשמה התקשורתי, "עליית שווי השימוש ברכב", נכנסה לתוקפה באוגוסט 2009. מאותו החודש, חולקו כל הרכבים במדינה ל-15 קבוצות על פי רמת הזיהום שכל רכב פולט. בהתאם לחלוקה, עלה מס הקניה על רכבים מזהמים עד ל-92%, כדי להפוך אותם ליקרים יותר, ובעיקר, כדי לגרום לנו להפסיק לקנות אותם. מן הנגד השני, מס הקניה על רכבים "ירוקים" (לא כאלו שמגיעים עם שילדה בצבע ירוק, אלא, כאלו שפולטים פחות פחמן חד חמצני) הופחת, כדי להוזיל אותם. הפחתת מחיר הקניה על רכבים ירוקים, אמורה לעודד אותנו לזנוח את הטוארג המזהם והיקר לטובת הטויוטה יאריס והמאזדה 3 הירוקות והזולות. עד כאן טוב ויפה, אבל על מנת שהצרכן יחוש בהבדל, יבואניות הרכב צריכות היו להוריד את המחיר הסופי לצרכן, אחרת, ההנחה תבלע בכיסיהן. ואם שאלתם, יבואניות הרכב לא באמת הורידו את מחיר הקניה הסופי.

רוצים לדעת כמה ירוק הרכב שלכם? בבקשה

ביטול הקבוצות – פעימה שניה + שלישית

החלק השני ברפורמה, נועד לגרום לנו לשלם פחות על רכבי הליסינג הירוקים. חלק זה התיימר להוזיל (והוא לא מוזיל) את שווי השימוש ברכב בצורה הבאה: עד 2010, רכבי ליסינג חולקו לשבע קבוצות, על פי משקל הרכב (מהקלים ביותר – קבוצה 1, ועד הכבדים ביותר – קבוצה 7), כאשר לכל קבוצה נקבעה עלות שימוש קבועה. מ-2010, רכבי הליסינג כבר לא מחולקים לקבוצות – במקום זאת, בכל חודש, תשלמו על רכב הליסינג שלכם סכום כספי שנקבע בדרך הבאה:

אם הרכב עלה על הכביש לפני ה-01.01.2010 – תמשיכו לשלם עליו שווי שימוש על פי שיטת 7 הקבוצות, עד גמר חוזה הליסינג שלכם.

פעימה שניה - אם הרכב עלה על הכביש ב-01.01.2010 והלאה – במהלך 2010 תשלמו עליו שיווי שימוש שערכו 2.04% ממחיר-מחירון הרכב בעת קנייתו, אם הוא עולה עד 130,000 ₪, ו-2.48% אם הוא עלה מעל 130,000 ₪. את התוצאה, אל תשכחו להכפיל במדד לצרכן.

פעימה שלישית - החל מ-01.01.2011, לא משנה מה מחירו של הרכב בעת קנייתו, תאלצו להיפרד מ-2.48% ממחירו בעת קנייתו (כן, גם כשהוא יהיה בן 3, עדיין תשלמו עליו את שיוויו של רכב חדש!) בכל חודש. גם פה, את התוצאה, מכפילים במדד לצרכן.

אם נבהלתם מהחישוב, אולי זה הזמן לציין שרשות המיסים פיתחה מחשבון שווי שימוש, בו צריך להזין את פרטי הרכב, כפי שהם מופיעים ברישיון.

אז שווי השימוש זול יותר?

תיאורטית, מחיר המחירון של רכב ירוק אמור היה לרדת, ואז, שווי השימוש בו היה אמור לרדת גם כן (כי שווי השימוש נגזר ממחיר המחירון). עם זאת, זה מה שקורה במציאות: על פי תוכנית שווי השימוש, מכונית מאזדה 3 Active הפופולארית, עלתה לכם 2,420 ₪ לחודש בשנת 2010, ותעלה לכם כ-2938.8 ₪ לחודש בשנת 2011 לפני הוספת המדד! לזה צריך להוסיף את המיסוי הישיר (אם קיבלתם 22,000 ש"ח לחודש + 2,420 ש"ח שווי שימוש, שילמתם מיסים על ברוטו של 24,420 ש"ח. השווי החדש יגרום לכם לשלם מיסים על ברוטו של 24,939 ש"ח), ואת העובדה שאם תחזירו את הרכב ותקבלו, במקום, את סכום שווי השימוש כברוטו, יופרשו על חלק זה סכומי כסף לקופת הגמל שלכם, לפנסיה וכו'.

 הסבר מלא על כמה ולמה, אפשר למצוא פה (ותודה לשירה בורנשטיין שהפנתה אותי לכתבה)

האלטרנטיבות

עזבו אותי ליסינג – אני קונה רכב!

לאלו מכם שחישבו, ועיניהם חשכו, האלטרנטיבה היא לוותר על הליסינג ולרכוש רכב פרטי. כדי לדעת עד כמה ישתלם לכם להחזיק ברכב פרטי, אתם צריכים לחשב את שווי רכב הליסינג, ואת זה, להשוות לנתונים הבאים (חלקם ערטילאיים וערכם הכספי קשה להערכה מראש):

א. פְּחַת לחודש, שמחושב באופן הבא (תיאורטי):

 [(מחיר הרכב בעת קנייתו) – (מחיר הרכב בעת מכירתו)] לחלק ל (מספר החודשים בהם החזקתם ברכב)

 ב. עלות ביטוח שנתית / חלקי 12 (על מנת לקבל מחיר לחודש).

ג. עלות הדלק החודשית (מינואר 2011 צפוי מחיר הדלק לעלות ל-7.1 ₪ לליטר).

ד. בלאי ותיקונים (תיאורתי).

ה. רישוי (טסט).

ו.  מכל אלו, החסירו את ההחזר החודשי על נסיעות שתקבלו ממקום העבודה.

מעט סטטיסטיקות על ליסינג והייטק

תחבורה ציבורית, זו כן מילה גסה

הגענו לחלק ה-באמת מעניין: נניח שאתם רוצים לוותר לחלוטין על רכב הליסינג כי זה יקר, והחלטתם שאתם גם לא רוצים רכב פרטי, כי זה לא באמת זול, וחוץ מזה, תמיד רציתם להרגיש שגם אתם תורמים למניעת זיהום האוויר. חדורים אהבת הטבע, ביום הראשון לשנה החדשה, אתם מודיעים למנהל/ת שאתם מחזירים את הרכב, מניחים את המפתחות על השולחן ויוצאים לחפש תחבורה ציבורית. לקחתי שלושה מרכזי הייטק במרכז, ואחד בצפון, ובדקתי עם אנשים שעובדים שם, האם זה אפשרי להגיע התחבורה ציבורית, ועד כמה זה קל:

תל אביב רבתי

גילוי נאות – אני, יואב לבית משפחת חיים, משתמש באוטובוסים כדי לנסוע לעבודה באיזור תל-אביב. אני משתמש בשני אוטובוסים לכל כיוון. לוקח להם כשעה בבוקר וכשעה וחצי בערב בממוצע (השיא עד כה – שעתיים לכיוון אחד). ההבדלים בין הבוקר לערב נובעים בעיקר מהיותו של צומת גהה פקוק מאוד בערב, וממכון מור שהוא צוואר בקבוק. באוטו, אגב, לוקח 30 דקות לכל כיוון. הסיבה להבדל העצום באין אוטו לאוטובוס נובעת מהעובדות שאין אוטובוס ישיר אחד מהבית לגהה, וששני האוטובוסים נוסעים בדרך מאוד ארוכה. המסלול שלי הוא אמנם ייחודי, אבל הוא מעלה שלוש נקודות מאוד בעייתיות בתחבורה הציבורית בגוש דן:

  • א. מסלול ישיר - אם אתם מתכננים לנסוע באוטובוס, וודאו ראשית, שיש אוטובוס אחד שמגיע מהבית שלכם אל העבודה. אם תאלצו להשתמש בשני אוטובוסים לכל כיוון, קחו בחשבון שזה יאריך לכם את הדרך מהותית. התחבורה הציבורית בגוש דן תוכננה בשנות ה-70, ולכן, היא לא מטיבה לקשר בין כל מקום אחד, לכל מקום אחר בגוש.
  • ב. תחנות קרובות - וודאו כמה רחוק מהבית, התחנה של האוטובוס נמצאת (בקיץ של תל-אביב, כל הליכה של יותר משלושה מטרים, תגרום לכם להזיע 0.08% ממשקל גופכם, על כל צעד נוסף), וכמה קרובה תחנת היעד למקום העבודה.
  • ג. האוטובוס יעצור? - אוטובוסים מסוימים הם עמוסים לעייפה ת-מ-י-ד! כל הקווים לבת ים, כל הקווים לפתח-תקווה וכל הקווים לתל-השומר ולבר אילן, מלאי אדם ברמה כזו, שעזבו לשבת או לעמוד באוטובוס – תתפללו שתצליחו לעלות עליו, או שהנהג באמת יעצור בתחנה. בלא מעט מקרים הם פשוט יחלפו על פניכם כי האוטובוס הגיע לגבול קצה יכולת הקיבול הפיזיקלית שלו, ואתם תמצאו את עצמכם מחכים לאוטובוס הבא, שלא תמיד מגיע בתכיפות המצויינת באתר של דן / קווים.

רוצים לעקוב אחר התקדמות הרכבת הקלה? בבקשה


רמת החי"ל

להיכנס ולצאת מרמת החי"ל בשעות השיא, זה סיוט, אבל אתם בטח כבר מודעים לזה. אין יותר מדי אוטובוסים שנוסעים באזור, אבל מרגע שהגעתם לתל אביב, אלו האפשרויות שעומדות בפניכם (כפי ש-User32, שעובד שם, תיאר):

רכבת – אם הגעתם ברכבת מאיזור פתח-תקווה, ניתן לרדת בתחנת הרכבת בני-ברק וללכת ברגל לרמת החי"ל. אם הגעתם ברכבת מהצפון או מהדרום, ניתן לרדת בתחנת הרכבת של אוניברסיטת ת"א. שם יש לכם ארבע אופציות:

אוטובוס - מאוניברסיטת ת"א, קו 12 נוסע ישירות לרמת החי"ל (מרחק נסיעה של כ-5-10 דקות) אבל מגיע בערך פעם ב-40 דקות, אז אם פספסתם אותו...איזה כייף לכם.

הסעות - לחברות הגדולות (קומברס, BMC) יש הסעות כל 20-30 דקות מתחנת הרכבת, וחלק מהחברות הקטנות יותר הצטרפו להסעות של החברות הגדולות, כך ששווה לכם לברר בחברה שלכם, אם אתם יכולים להצטרף להסעות הללו.

אופניים מתקפלים – פתרון שהפך למקובל מאוד, ושהרבה עובדים ברמת החי"ל עושים בו שימוש. בחלק גדול מהבניינים יש מקלחות (סביר להניח שתוכלו לעשות שימוש במקלחות של בניין אחר, אם בבניין שלכם אין, בתיאום עם החברה). זמן הרכיבה באופניים מתחנת הרכבת, עומד על כ- 15-20 דקות.

טרמפים - בכל בוקר יש שורה של אנשים שעומדים על רוקח, והיטקסיטים חביבים שנוסעים בכיוון, אוספים אותם.


פארק אזורים (פתח תקווה)

למי שעובד בפארק אזורים – ראשית, בהצלחה להכנס ולצאת מז'בוטינסקי. אתם אנשים אמיצים ללא ספק. שנית, רוב קווי התחבורה הציבוריים שנכנסים ויוצאים מפתח תקווה, נוסעים על ז'בוטינסקי, כך שתמצאו על נקלה קו מהבית לשם (66 ,51 ו-82 הם המרכזיים שבהם והם עוברים כל חמש דקות בשעות השיא). קחו בחשבון שהאוטובוסים האלו, כמעט תמיד, עמוסים עד אפס מקום, ושאם נולדתם תתרנים, באוגוסט, אנשים ישלמו כסף בשביל להתחלף אתכם. אם ההגעה לז'בוטינסקי פשוטה יחסית, הכניסה לפארק אזורים היא הבעיה האמיתית שלכם - רוב החברות בפארק אזורים נמצאות במרחק אווירי של כקילומטר מז'בוטינסקי, אבל לא מעט חברות מפעילות שאטלים. בררו את תכיפותם, באילו שעות הם עובדים והאם החברה שלכם נמצאת בהסדר ההסעות. אם לא, הכינו את עצמכם נפשית להליכה ברגל (1 ק"מ – אמרנו?). וזו, אגב, אותה הבעיה הצפויה למי שאיתרע מזלו לעבוד במרכזי ההייטק שבהרצליה פיתוח, ברעננה או בכפר סבאאוטובוסים לשם יש, ואפילו די הרבה (צומת הסירה, צומת רעננה דרום, וצומת רעננה צפון בהתאמה), אבל להיכנס לתוך המרכזים פנימה, תוכלו או ברגל, או בעזרת תחבורה ציבורית שתכיפותה לא משהו (וללכת ברגל זה לא ריאלי, כשהחברה שלכם לא ממוקמת קרוב לצומת).


נתב"ג - Airport City 

הרכבת שיוצאת מתחנת השלום בת"א, מגיעה לתוך נתב"ג, והופכת את כל הסיפור למאוד קל למי שמגיע מהצפון (ת"א וצפונה). הרכבת יוצאת לשני הכיוונים אחת ל-30 דקות בממוצע, משעה 7:00 ועד שעה 22:00. רכבת אחרונה לשני הכיוונים, יוצאת ב-23:00, כך שאין שום בעיה שתשארו עד מאוחר מאוד בעבודה, וגם אין בעיה להגיע מאוחר בתחילת היום, למי שמתעכב.

לזכות אתר הרכבת ייאמר, שהוא מאפשר לדעת מראש את זמני היציאה של הרכבות, את עלות הנסיעה, ואפילו את ההנחות על כרטיסיות וחופשי-חודשי למיניהם. לחובת הרכבת ניתן לציין שהיא נשרפת מדי פעם, שהיא הפכה לעמוסה יותר מבעבר, ככל שהשימוש והנגישות בה גדלים (בעיקר בימים בהם חיילים נוסעים לבית או לצבא) ושהיא ידועה באיחוריה.

תחנת הרכבת בנתב"ג לא נמצאת באירפורט-סיטי עצמו, לכן, על מנת להגיע למשרד תוכלו להעזר בשירותי השאטלים, שזמני הפעילות שלהם מופיעים באתר של האירפורט-סיטי. על פי האתר, אגד מפעילה שירות שאטלים מצומת אל-על לטרמינל 3 ובחזרה, שיוצאים כל 15 דקות. לא ברור מאיזו שעה עד איזו שעה עובד השירות הזה.

הרכבת מהירה וזמינה, והשאטלים גם כן נוחים, אבל העובדה שעשוי להיות זמן המתנה של כ-15 דקות בין הרכבת לשאטל (גם בהלוך וגם בחזור), עשוי להאריך את זמן הנסיעות הכולל שלכם בחצי שעה כל יום, כפי שמציין jsphs7, במיוחד כשאתם לא מגיעים בת"א.

דברים נוספים שתמצאו באתר האירפורט-סיטי - קווי אוטובוס מערים שאינן ת"א, לטובת אלו מכם שלא גרים בגוש דן, ושוקלים להגיע בתחבורה ציבורית.

אתר אוטובוסים מאפשר לכתוב "מוצא" ו-"יעד" והוא יחשב לכם איך לנסוע, כולל שימוש ברכבת.


חיפה - מת"ם (חוף הכרמל)

Choo מפורום תפוז תורם מנסיונו: למת"ם בחיפה אפשר להגיע ברכבת (מהצפון - קריות, עכו ונהריה. מהדרום - עתלית, בנימינה, ת"א) או באוטובוס - שתי התחנות במרחק של כ-5 דקות הליכה מהשער של מת"ם, כשבתוך מת"ם ההליכה היא בין 0 ל-10 דקות (תלוי כמה צפונית החברה במת"ם). Rשף מעיד שהמדרכות בדרך לשם מלאות דרך קבע, ושהליכה היא דרך מועדפת על כמות נכבדה של נוסעים, אז כנראה שהליכה בהחלט תספק גם אתכם.

מת"א - הרכבת יוצאת כל 20 דקות מת"א לחיפה ולהפך, ולוקח לה כשעה להגיע. רכבת ראשונה יוצאת ב-6:00 בבוקר והאחרונה יוצאת באיזור 23:00, כך שגם פה, אין בעיה להגיע למשרד מאוחר יותר, ולצאת ממנו מאוחר מאוד.

 

רכב אחד, הרבה משתמשים - Carpooling 

אחת השיטות להשאר עם רכב פרטי, ועדיין לחסוך עלויות, היא שיטה שנהוגה בארה"ב ונקראת carpooling. בשיטה זו, קבוצה של עובדים שיוצאים מאותו איזור, ועובדים באותו איזור, חולקים רכב אחד ומתחלקים בעלויות הדלק. בכל פעם מישהו אחר משתמש ברכב שלו, וכך, גם הבלאי מתחלק בינהם, כפי שמסביר Choo:

 "לא מעט אנשים, בחברה בה אני עובד, פועלים בשיטת הטרמפים המשותפים – מאחר ויש מספר אנשים מחיפה שמגיעים ברכב - כל פעם מישהו אחר מגיע בטרמפ עם מישהו אחר. מאחר ואנשים שונים יוצאים בשעות שונות - זה אפילו מאפשר רמה מסויימת של גמישות בשעות ההגעה והיציאה מהעבודה – אתה לא תמיד חוזר עם הרכב איתו הגעת, ויש אפשרות למשחק בשעות ההגעה ובשעות היציאה ככה".

הידעתם? יש בישראל אתר carpooling שמאפשר תיאום טרמפים על פי מקום המוצא והיעד.

 

הרכבת כבר עזבה ת'תחנה

מהפכת המיסוי הירוק הופכת את השימוש ברכב ליקר יותר, וכל מי שנהנה מהמותרות, לנסוע לבד ברכבו הפרטי לעבודה ובחזרה, או שיאלץ לשלם יותר בשביל להמשיך לנסוע בדרך זו, או שיאלץ לוותר על התענוג, ויצטרף לקהל הנוסעים המצוּפף, שנדחק בקושי רב לתוך התחבורה הציבורית כל בוקר. עם זאת, התחבורה הציבורית בישראל רחוקה מלשמש אלטרנטיבה ראויה (צפופה, לא מגיעה בזמן, לא תכופה מספיק ונוסעת בדרכים עקיפות), וחלק מכם ימצא את עצמו חוזר לאוטו במהרה, למרות המחיר. לאלו מכם שגרים קרוב, ובעיקר אם מקום העבודה מציע מקלחות, מומלץ להגיע ברגל או בעזרת כלי תחבורה אלטרנטיבים (אופניים, קורקינט ממונע, רולרס) – זה גם בריא, זה גם זול (מחינם לחלוטין, עד כמה שקלים בודדים בחודש, במקרה של הקורקינט), ולא פחות חשוב, אלו כלי תחבורה שלא עומדים בפקקים.

לכתבה בקפה דה מרקר

* תודה רבה לחברי פורום "עבודה בהייטק – תפוז", שעזרו לי בהכנת הכתבה. מקומות עבודה נוספים ניתן למצוא בדיון המלא


כתבות קשורות:
הדיון המלא בפורום תפוז
הפניה לכתבה מפורום תפוז
כמה תעלה רפורמת שווי השימוש למחזיקי הרכבים הצמודים?
טבלת שווי השימוש הרציף
מהפכת שווי השימוש: כמה תשלמו על הרכב הצמוד שלכם?
לקראת עליית שווי השימוש ברכב צמוד - איך אפשר להסתדר גם בלי הליסינג?
משלמים יותר מ-2,800 שקל על הליסינג? כדאי לוותר
יורדים מהליסינג: הגיע הזמן להחזיר את הרכב?
האם ההיי-טקיסטים יוותרו על המאזדה 3?
סוף עידן הליסינג?
ישראל 2015: לנסוע לעבודה במהירות 7 קילומטרים בשעה
לעזוב את הליסינג - ולשרוד
עידוד תחבורה ציבורית - יש החלטות, אין ביצוע
למה לרכב על אופניים - חסכון כספי לעובד, למעסיק, ולמדינה
שאלון עמדות כלפי הגעה לעבודה באופניים


Comments