המכונית החשמלית לא תופסת תאוצה

פורסם: 16 באפר׳ 2012, 1:49 על ידי: Sustainability Org   [ עודכן 16 באפר׳ 2012, 1:50 ]

הסיבה לכישלון הרעיון של המכונית החשמלית היא גם הסיבה שיש בכלל מכוניות חשמליות: סבסוד ממשלתי (ראה הערת עורך בסוף המאמר).

מאת אורי רדלר, 15/4/2012
 
תגיות: מכונית חשמלית
המכונית החשמלית לא מצליחה לעלות על הכביש. על אף מחיר הנפט הממריא והגיבוי של יצרניות רכב מרכזיות כמו ג' נרל מוטורס, ניסן ומיצובישי, ב-2011 נמכרו בכל העולם רק כ-35 אלף מכוניות חשמליות - נתח זעיר של 0.05% מכלל מכירות הרכב. הסיבה לכישלון היא הסיבה היחידה שיש בכלל מכוניות חשמליות: סבסוד ממשלתי.

מכוניות חשמליות נמכרות בכל העולם אך ורק בזכות סבסוד עמוק, המתקרב לעתים לגובה מחיר המכונית. 

בנורבגיה למשל נמכרו 850 מכוניות חשמליות במחצית הראשונה של 2011 עם תמרוץ מרבי של 86 אלף שקל; בדנמרק (283 מכוניות באותה תקופה) התמרוץ המרבי היה 101 אלף שקל; בבלגיה (85 מכוניות)  54 אלף שקל; ובפורטוגל (93 מכוניות) 46 אלף שקל. במדינות עם תמרוץ זעיר המכירות היו אפסיות.
המכונית החשמלית. סבסוד עמוק
המכונית החשמלית. סבסוד עמוק צילום: איי-פי

 התמרוץ לקונים מתגמד אל מול התמרוץ ליצרנים. בארה"ב - שם הגיעו מכירות ליף של ניסן ושבי וולט של ג'נרל מוטורס לכמחצית מכלל מכירות המכוניות החשמליות בעולם - הגיעו ההטבות, המענקים והקלות המס ליצרני הרכב והרכיבים לסך כולל של כ-250 אלף דולר למכונית חשמלית שנמכרה. יצרנים קטנים יותר סובסדו בכמיליון דולר למכונית.
השיטה הירוקה

לסבסוד המסיבי יש תופעות לוואי קשות. מוצרים חדשים רבים מוצעים תחילה במחיר גבוה יחסית, המשקף את עלות הפיתוח. את המוצרים מאמצים קונים אמידים, הנושאים בעלויות הפיתוח, ורק אחר כך, עם הורדת העלויות והירידה במחיר, הופך המוצר לנחלת הציבור הרחב. עם זאת, במקרה של המכונית החשמלית המוצר אכן נמכר לעשירים (הכנסתו הממוצעת של קונה מכונית חשמלית בארה"ב היא 170 אלף דולר), אך מחירו עדיין מסובסד מפגוש לפגוש.

ההנחה הרווחת היא כי עם הגידול בפופולריות של המכוניות החשמליות תרד עלות הייצור ויהיה אפשר לבטל את הסובסידיות. אך להנחה זו אין יסוד במציאות, כפי שניתן לראות עם שפע יצרני האנרגיה החלופית שקורסים בד בבד עם הפחתת הסבסוד.

ליצרנים אין סיבה לייצר מכונית חשמלית להמונים, אם משמעות ההתייעלות היא ויתור על התמיכה הממשלתית. בהתחשב בכך שהציבור הוא שמממן את הסובסידיות, אפשר לראות בכך שיטה ירוקה להעשרת ה-1% הבודד (היצרניות והקונים המסובסדים) על חשבון ה-99% האחרים.

לכתבה באתר nrg


הערת עורך האתר: "שומרי הסביבה" גורסים שהאדם משתמש בשרותים שמספקת הסביבה חינם אין כסף בצורה שעולה על יכולתה לספק שרותים אלו, בהיותם משאב מוגבל (כמו כל דבר אחר). הסיבה לניצול היתר היא ששרותים אלו אינם מתומחרים במחיר המוצרים ומתייחסים אליהם כאילו הם ניתנים "חינם" (משמע - כדור הארץ ותושביו "מסבסדים" את שרותי החינם. התוצאה הינה התחממות גלובלית, זיהום אוויר, זיהום מים, מידבור, וכל מה שנגזר מכך).
 
אורי רדלר, ככל שעולה מהבלוג שהוא ועמיתו מפרסמים בבלוג "הקפיטליסט היומי" (שמתפרסם באתר nrg), הינו מתנגד עיקש לעמדה הגורסת שהעולם מתחמם וכי לאדם יש יד בכך. מבחינתו, כך נראה, שרותי החינם שמספק כדור הארץ הם "אינסופיים", ולכן ניתן לפלוט את כל תוצרי האדם (לדוגמה CO2) בכל כמות וללא הגבלה.
 
עורך האתר אינו ממצדדי המכונית החשמלית כל זמן שהיא נטענת מתחנות כח שאינן מבוססות על אנרגיה מתחדשת (על הסיבות לכך ניתן לקרוא בקישור המופיע ב"כתבות קשורות"). יחד עם זאת, הטיעון  של אורי רדלר כנגד המכונית החשמלית, בגלל הסיבסוד הממשלתי, מהווה חרב פיפיות כנגד הטיעונים אותם הוא טוען בדרך כלל (טיעונים שמשמעותם המשך פגיעה בסביבה).
 
עכשיו, בלוגיקה שמוליכה את אורי רדלר, בואו נחליף את המילה "ממשלה" במילה "סביבה", נראה מה קורה לטיעון האנטי סביבתי שלו, ונשאל: לשיטתך, אם כשהממשלה מסבסדת מוצר זה לא בסדר בעיניך (כי זה פוגע בכיסו של מי שאינו משתמש במוצר הזה), אז מדוע כשהסביבה "מסבסדת" את הטיפול בנזקים הנוצרים מפעילות האדם, למרות שלנזקים יש משמעות כלכלית אדירה, אתה לא נזעק? האם זה רק מכיוון ששרותי הסביבה ניתנים "חינם" וללא עלות מיידית?
כתבות קשורות:
Comments