תכנית גריטת הרכב מצליחה? נפסיק אותה זמנית

נשלח 30 באוג׳ 2011, 1:18 על ידי Sustainability Org
18 אלף מכוניות עתיקות, בלתי בטוחות ומזהמות, הורדו מכבישי ישראל בשנה וחצי תודות לתכנית הגריטה. אלא שהכסף נגמר, והתכנית הופסקה כעת, עם תכנית לחזור לפעילות רק בתחילת 2012. 17 מיליון שקלים, זה מה שחסר
שחר הזלקורן, 29/8/2011

תוכנית להורדת מכוניות ישנות מזהמות מהכביש הצליחה, ולכן הוחלט להפסיק אותה. למרות תרומתה לצמצום זיהום האוויר והעלאת רמת הבטיחות, החליטה המדינה להפסיק את "תוכנית הגריטה" - תוכנית של משרדי התחבורה והגנת הסביבה, במסגרתה מקבלים בעלי מכוניות ישנות 3,000 שקל בתמורה למסירתן למגרש ייעודי, שם הן מפורקות וממוחזרות. במשרד להגנת הסביבה אומרים היום (ב') כי התוכנית הופסקה זמנית בגלל "מיצוי תקציב הפרויקט לשנת 2011". במילים פשוטות: נגמר למשרדי הממשלה הכסף. בתחילת 2012, כך מבטיחים שם, תחודש התוכנית. 

 
אלא שכלל לא ברור מדוע הוחלט להפסיק את התוכנית, ואפילו באופן זמני. במשרד להגנת הסביבה מסבירים היום כי כלי רכב ישנים, שאינם מצוידים ב"ממיר קטליטי" - מתקן המפחית את פליטת זיהום האוויר - פולטים פי 20 ויותר מזהמים כמו פחמן חד-חמצני ופחמימנים, בהשוואה לכלי רכב חדשים. לכן, כך הם מבהירים, הפעלת תוכנית הגריטה תורמת משמעותית לצמצום זיהום האוויר. 
תנו גרוטאה, קבלו 3,000 שקל
תנו גרוטאה, קבלו 3,000 שקל

במשרד מצביעים בגאווה על הישגי התוכנית עד כה, ואומרים כי מאז החל יישומה בינואר 2010, נגרטו כ-18 אלף כלי רכב. על-פי הערכות המשרד, הורדת כלי הרכב הישנים מהכביש חסכה פליטת אלפי טונות של פחמן חד-חמצני ופחמימנים. "מדובר בהפחתה של כ-3% מסך הפליטות השנתיות שמקורן בתחבורה של מזהמי אוויר אלו", מבהירים שם, ומוסיפים כי הפחתת הזיהום לבדה חסכה למשק כ-30 מיליון שקל בשנה.

 

תועלת נוספת של תוכנית הגריטה היא בטיחותית. מרבית כלי רכב הישנים, ודאי כאלה שיוצרו לפני 20 שנה ויותר, אינם מצוידים במערכות בטיחות הנחשבות כיום לבסיסיות, כמו כריות אוויר או אפילו ABS (מערכת למניעת נעילת גלגלים בבלימה). במשרד להגנת הסביבה מציינים כי התועלת הכלכלית הנובעת משיפור מצב הבטיחות ב-2010 נאמדת בכ-15 מיליון שקל.

 

"כדאיות כלכלית מובהקת"

במשרד להגנת הסביבה מאוד מרוצים מהישגי תוכנית הגריטה, ואומרים כי לאחרונה אף השלימו בדיקה של הרחבתה, כך שתכלול מכוניות פרטיות וכלי רכב מסחריים משנתונים "צעירים" יותר (1992 עד 1994), וכן כלי רכב דו-גלגליים בנפח של עד 125 סמ"ק. במשרד מסבירים כי הבדיקה שערכו הצביעה על "כדאיות כלכלית מובהקת להרחבת תוכנית הגריטה".

 

עם זאת, ולמרות שבמשרדי התחבורה והגנת הסביבה מרבים להתגאות בהצלחת התוכנית, נראה כי תועלתה למשק מעט נמוכה מכפי שהיא מוצגת בפרסומי המשרדים. על-פי נתוני המשרד להגנת הסביבה, בשנה וחצי שבה מיושמת התוכנית נמסרו לגריטה כ-18 אלף כלי רכב. נתון שנראה מרשים אמנם, עד שבוחנים אותו מול התרחבות שוק הרכב הישראלי.

 

מאז ינואר 2010 ועד היום, עלו על הכבישים יותר מ-350 אלף מכוניות חדשות, ומצבת כלי הרכב בישראל הגיעה אשתקד ליותר מ-2.5 מיליון. במלים פשוטות: התוכנית הורידה מהכביש פחות מ-1% מסך כלי הרכב בישראל, וכ-7% מכמות כלי הרכב החדשים שנוספו. למעשה, על-פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס), נגרעו ב-2010 ממצבת כלי הרכב - למשל בעקבות תאונות דרכים או גניבה - כ-170 אלף כלי רכב. על-פי פרסומי משרדי התחבורה והגנת הסביבה, בשנה שעברה נגרטו כ-11 אלף כלי רכב - או כ-6.5% בלבד מסך הגריעה "הטבעית".

 

בעיה נוספת בתוכנית הגריטה היא התשלום הנמוך שמקבלים בעלי המכוניות: 3,000 שקל. אמנם מחיר חלק מהמכוניות נמוך מהתשלום שמעבירה המדינה לבעליהן, אך בארה"ב ובמדינות שונות במערב אירופה, שבהן הונהגו תוכניות דומות, ניתנו הטבות גדולות הרבה יותר, שהגיעו בחלק מהמקרים לתשלום גבוה פי 10 מזה שהונהג בישראל. לכך כדאי להוסיף נתון חשוב: מחירי המכוניות במדינות אלה נמוכים משמעותית מאשר בישראל, וזאת עקב המיסוי הגבוה הנהוג בארץ, שמגיע לכ-50% ממחירי המכוניות החדשות.
Comments