בהרבה הזדמנויות נאמר שהמשק מפסיד מיליוני שעות עבודה בגלל פקקי תנועה. למה הכוונה? מי מפסיד אם אני עומד בפקק? הרי אעבוד עד שעה מאוחרת יותר ואז אשלים את מה שהחסרתי. מה נמדד בחישוב ההפסד וכיצד הוא מתבטא?

משה סודרי

>> ראשית, לא כולם יכולים לעבוד עד שעה מאוחרת יותר. אם הורה צריך להוציא את הילד שלו מהגן עד השעה ארבע, הוא לא יוכל לעבוד עד שעה מאוחרת. אם הוא צופה פקקים גם בדרך חזרה מהעבודה, הוא ייצא חצי שעה קודם ויום העבודה שלו יתקצר עוד יותר. אם יש לו הסעה הביתה בשעה קבועה, גם אז לא יוכל לעבוד עד מאוחר.

לפעמים העבודה של עובד אחד תלויה בעבודה של עובד אחר. נניח, למשל, שבחברה נקבעה ישיבה רבת משתתפים עם מנהל הכספים. אם הוא מאחר לעבודה בגלל פקק תנועה, כל שאר המשתתפים בישיבה, שמחכים לו, משותקים גם הם מעבודה.

פקקי תנועה הם בזבוז של משאבים כלכליים. אנשים שיושבים בפקק אינם עובדים, אינם צורכים ואינם מבלים עם משפחתם. הם לא מייצרים שום פעילות כלכלית. חלק מהאנשים אמנם מנצלים את הזמן לשיחות טלפון, אבל עדיין מדובר בעבודה בתפוקה לא מלאה.

פקקי תנועה כרוניים גורמים לאנשים להצטופף במרכזי ערים גדולות וגורמים לעלייה במחירי הקרקע, הדיור והשכירות - שמצדם גורמים לעלייה במחירי מוצרים ושירותים. וכמובן, ישנו הבזבוז הישיר של דלק שנשרף כשמכונית נמצאת בפקק.

פקקים בכביש מספר 1. בזבוז של משאבים כלכליים 

צילום: גיל כהן מגן

לכתבה בדהמרקר