אין צורך לבדוק כל מכונית היברידית שנמכרת בישראל ולהעניק לה "ציון קרינה"

פורסם: 23 באפר׳ 2010, 7:28 על ידי: Sustainability Org   [ עודכן 24 באפר׳ 2010, 0:23 ]
בניגוד מוחלט להמלצות ועדת מומחים שהגישה מסקנותיה, המשרד להגנת הסביבה קובע כי אין צורך לבדוק כל מכונית היברידית שנמכרת בישראל ולהעניק לה "ציון קרינה". המשרד: "נמשיך לעודד רכישת מכוניות היברידיות, כדי להפחית את פליטת גזי החממה וזיהום האוויר כתוצאה מהתחבורה"
שחר הזלקורן

ההר הוליד עכבר - "לא ניתן לקבוע כי ליושבים ברכב היברידי נשקפת סכנה בריאותית כתוצאה מחשיפה לקרינה", כך קובע המשרד להגנת הסביבה, בנייר עמדה שהותר היום (ה') לפרסום. לאור קביעה זו, המבוססת בחלקה על מסקנות ועדת מומחים, ימשיך המשרד להמליץ על רכישת מכוניות היברידיות, תוך התעלמות מחלק משמעותי של המלצות הוועדה, שמונתה על ידו. כך למשל, הוחלט להתעלם מהמלצה לבצע בדיקת-חובה בכל מכונית היברידית הנמכרת כאן, ולהימנע מלקבוע "דירוג קרינה" לכל מכונית היברידית.ראוי להזכיר כי רק לפני כחודשיים, הבהירו בכירים במשרד להגנת הסביבה, כי בכוונתם לפרסם דירוג למכוניות היברידיות, מאחר שנמדדה בהן "קרינה חריגה". עמדת המשרד המתפרסמת היום, מנוגדת להצהרות הקודמות, ומחזקת את הביקורת שנמתחה בעניין הכוונה לפרסם "דירוג קרינה", עוד בטרם הוכח קשר מדעי חד-משמעי בין שדות אלקטרו-מגנטיים וסיכונים בריאותיים כלשהם. עוד ראוי לציין כי שדות אלקטרו-מגנטיים קיימים גם במכוניות בעלות הנעה רגילה.  

טויוטה פריוס מול מאזדה 3

מבדיקות שנערכו עבור הוועדה המקצועית של המשרד, ובהן הושוו שני סוגים של הנעה - היברידית ובנזין - עולה כי אין הבדלים משמעותיים ברמות השדה האלקטרו-מגנטי שנמדדו במושבים הקדמיים של מכוניות היברידית ומכוניות בעלות מנוע בנזין. למעשה, במכוניות "רגילות" מסוימות, כמו מאזדה 6, נמצאה במושבים הקדמיים קרינה גבוהה מזו שנמדדה במכונית היברידית. עם זאת, פערים משמעותיים קיימים בכל הנוגע למדידות במושבים האחוריים: במכוניות היברידיות נמצא שדה אלקטרו-מגנטי גדול פי שלושה ויותר מאשר במכוניות בעלות מנועי בנזין. הסיבה לכך היא זרם החשמל העובר אל הסוללות במכוניות היברידיות, המותקנות לרוב בחלקה האחורי של המכונית.  

בדיקות קרינה במכוניות היברידיות ורגילות
שם הרכב מושב נהג נוסע קדמי אחורי שמאלי אחורי אמצעי אחורי ימני
טויוטה פריוס II 1.3 1.1 2.0 2.7 3.9
טויוטה פריוס III 1.1 1.1 1.1 1.2 1.3
הונדה IMA 1.4 1.8 1.8 2.1 5.5
הונדה סיביק היב' 1.4 1.8 2.9 4.9 3.4
טויוטה קורולה 1.2 1.4 1.0 1.1 1.1
רנו מגאן 1.2 1.0 1.0 1.0 1.0
מאזדה 3 1.1 1.4 1.1 1.1 1.0
מאזדה 6 1.5 1.5 1.2 1.4 1.1
יונדאי i30 1.1 1.1 1.2 1.1 1.2
יונדאי גטס 1.0 1.1 1.1 1.0 1.0

* קרינה ממוצעת שנתית, ע"פ חישוב שהייה ברכב של 18 שעות בשבוע

** כל הנתונים במילי-גאוס

בוועדת המומחים התייחסו לממצאי הבדיקות, וקבעו כי "השדות המגנטיים שהתגלו במצבי נסיעה שונים בחלק מן הדגמים שנבדקו, מצביעים על אפשרות חשיפה לשדות מגנטיים גבוהים בהשוואה לחשיפות הממוצעות של תושבי ישראל לשדות מגנטיים מרשת החשמל". למרות שאין ודאות מדעית כי שדות מגנטיים אלה גורמים לתחלואה, החליטה ועדת המומחים לאמץ את "עקרון הזהירות המונעת", לפיו יש להקטין את החשיפה של הציבור לאותם שדות.

 לאור זאת, המליצה ועדת המומחים כי כל דגם של מכונית היברידית ייבדק במעבדה מוסמכת, ועל-פי תוצאות הבדיקה ייקבע דירוגו באחת משלוש קבוצות:

  • "א" - תוצאה נמוכה או שווה ל-4 מילי-גאוס (ממוצע שנתי).
  • "ב" - תוצאה נמוכה מ-7 מילי-גאוס.
  • "ג" - תוצאה גבוהה מ-7 מיליגאוס.
  •  

    הוועדה גם ציינה כי לדעת חבריה יש לשקול ליישם מדד דומה גם למכוניות רגילות. בכך ניסתה למעשה הוועדה ליצור מעין דירוג קרינה, הדומה לזה הנהוג כיום בטלפונים סלולאריים. 

    אלא שכאמור, במשרד להגנת הסביבה החליטו לדחות את המלצות הוועדה, מאחר שאין כיום כל הוכחה חד-משמעית לכך שקרינה אלקטרו-מגנטית גורמת לסיכון בריאותי. לדברים אלה שותפים למעשה גם חברי ועדת המומחים, שמציינים כי "לא ידוע על ארגון או מדינה כלשהי בעולם, שהטילו מגבלות כלשהן על שיווק או שימוש ברכב היברידי כלשהו".  

    במשרד מציינים עוד כי ועדת המומחים קבעה שיש להגביל את החשיפה לקרינה אלקטרו-מגנטית "באופן שחשיפת בודד מן הציבור לא תעלה בממוצע שנתי, על מיליגאוסים בודדים, בכפוף להפעלה מושכלת של 'עקרון הזהירות המונעת'". לטענת המשרד, תוצאות הבדיקות שנערכו למכוניות - היברידיות ורגילות כאחד - עומדות בתנאי זה.  

    "גורם אפשרי לסרטן"

    עמדת המשרד להגנת הסביבה מתייחסת לשדות אלקטרו-מגנטיים, הנוצרים בזמן השימוש במרבית מכשירי החשמל כיום: מייבשי שיער, מכונות גילוח, מחשבים - וגם מכוניות "רגילות" והיברידיות. הארגון הבינלאומי לחקר הסרטן (IARC), הפועל תחת חסות ארגון הבריאות העולמי (WHO), מסווג שדות אלקטרו-מגנטיים "חלשים" בקטגוריית "גורמים אפשריים לסרטן" - בדומה לשתיית קפה. 

    עיקר החשש נוגע לקשר אפשרי בין שדות אלקטרו-מגנטיים ולוקמיה בילדים - סוג נדיר יחסית של סרטן, שעל-פי נתוני ארגון הבריאות העולמי, מאובחן מדי שנה בארבעה מ-100,000 ילדים עד גיל 14. מחקרים הצביעו על כך שחשיפה ממושכת ("כרונית") לשדה אלקטרו-מגנטי ברמה מסוימת - מעל 4.0 מילי-גאוס - עלולה להכפיל את מספר הילדים החולים בלוקמיה.  

    עם זאת, ראוי לציין כי מחקרים אלה אינם חד-משמעיים, ועד היום לא נמצאה עדות מדעית ברורה לקשר בין שדות אלקטרו-מגנטיים וסרטן. ועדת המומחים שבחנה את הנושא, מציינת כי יש "אי ודאויות רבות ביחס לעצם קיומו של 'הסיכון'".  

    אפקט המגנוט של הצמיגים

    הבדיקות המוזכרות בעמדה של המשרד להגנת הסביבה, נערכו תוך ביטול "אפקט המגנוט" של הצמיגים: רצועות המתכת המשולבות בצמיגים, ביחד עם תנועת הגלגול, יוצרים שדה אלקטרו-מגנטי בכל מכונית - רגילה והיבירידית. במשרד מציינים כי "גלגלי כלי הרכב השונים פועלים בתדר נמוך מאוד, והקרינה הנובעת מהם אינה מהווה כל סכנה בריאותית".

     

    עם זאת, ועדת המומחים דווקא סבורה כי יש "לשקול המלצה לביטול מגנוט הצמיגים - פעולה פשוטה וזולה, לפני מסירת הרכב או בעת טיפול תקופתי". ראוי לציין כי מחקר שנערך בשוויץ ב-2006, ובחן את השדה שנוצר על-ידי 32 סוגי צמיגים, העלה כי צמיגים משומשים יוצרים שדה מגנטי חזק משמעותית מזה שיוצרים צמיגים חדשים. אלא שגם המלצה זו של הוועדה, לא התקבלה על-ידי המשרד.

     

    נקודה אליה לא התייחסו הבדיקות, היא מיקום המצבר במכונית: מחקר שנערך בשבדיה ב-1996, גילה כי במכוניות שבהן הותקן המצבר מאחור, נמדדו שדות אלקטרו-מגנטיים חזקים משמעותית מאשר במכוניות שבהן הותקן המצבר מלפנים. מאחר שבמכוניות יוקרה רבות מותקן כיום המצבר מאחור, יתכן כי הבדיקות שנערכו עבור המשרד להגנת הסביבה צריכות היו לכלול גם דגמים שבהם מותקן המצבר מאחור.
     

    כתבות קשורות:
     

    Comments