זיהמת? הרווחת

פורסם: 12 ביולי 2010, 7:37 על ידי: Sustainability Org   [ עודכן 12 ביולי 2010, 7:39 ]

בעוד האינטרס הלאומי מחייב להוריד כל מכונית פרטית מהכביש, מערך שלם של תמריצים דוחף את העובדים במשק אל הפרייבט

אביב לביא | 11/7/2010 8:20 
נעמי צור, סגנית ראש עיריית ירושלים, היא מחזיקת התיק הירוק בבירה. במשך שנים מילאה תפקידים בחברה להגנת הטבע, עד שדילגה לעברו השני של המתרס הציבורי כדי לנסות להפוך את ירושלים לעיר מעט יותר ידידותית לסביבה. סגנית ראש העיר זכאית להחזר הוצאות רכב של כ-1,800 שקל בחודש. צור החליטה לוותר על הרכב. בשעת הצורך, הבהירה, תסתדר בעזרת מוניות. אין בעיה, אמרו לה בעירייה, רק שתיקרת ההחזר על מוניות עומדת על 1,200 שקל בחודש בלבד. ויתרת על הרכב? הפסדת.

מותר לשער שלא מדובר בשרירות לב של מישהו במחלקת הכספים של עיריית ירושלים, אלא בסבך של כללים בירוקרטיים מהסוג שמדינה שלמה - המדינה שלנו-כלואה בתוכו. מוסד הוצאות הרכב הוא אסון סביבתי ותחבורתי שהמשק הישראלי בישל לעצמו. בעוד האינטרס הלאומי מחייב לעשות מאמץ להוריד כל מכונית פרטית מהכביש, מערך שלם של תמריצים כספיים דוחף את העובדים לזרועות הפרייבט המתגמלת. רוב הישראלים שיחליטו מחר בבוקר להגיע למשרד באופניים, יגלו שבמקום לחסוך כסף התלוש שלהם התכווץ משמעותית.

בימים אלה שוב נכבשות הכותרות על ידי חוק ההסדרים. חוק ההסדרים הוא דרכה של המדינה לבטא את סדר העדיפויות שלה ולווסת את התנהגות הציבור באמצעות מקל וגזר כספיים. לאחרונה הסתמנו כמה ניצנים של ניסיונות לעודד בחירות ידידותיות יותר לסביבה ולבריאות - למשל התוכנית להטיל מס גבוה על פחם - אבל עדיין המדינה מוותרת כמעט לחלוטין על השימוש בכלי היעיל הזה כדי לקדם את המטרות הנכונות.

דרוש קו אדום מהבהב

קחו, למשל, את ההתמכרות הלאומית לרכב הפרטי: העלאה של מחירי הדלק היא לכאורה צעד בכיוון של גמילה, אבל רק לכאורה. ספק אם יש ישראלים רבים שיוותרו על הרכב אם הדלק יתייקר, כשם שעלייה במחירי הסיגריות לא מרתיעה את המעשנים, וההתייקרויות האחרונות של המים לא צמצמו את הצריכה. כדי לרסן את הצריכה צריך להציב רף ברור, קו אדום מהבהב, שמי שחוצה אותו בדרך למעלה ישלם ביוקר דוגמה טובה לכך היה היטל הבצורת, שבוטל במהירות מסיבות פוליטיות ובעיקר פופוליסטיות - אבל הספיק להוכיח את האפקטיביות שלו.

זה יכול לעבוד גם עם מכוניות:

תארו לעצמכם שכשנגיע לטסט השנתי, נדע שאם מד הקילומטרים יראה שמאז הטסט הקודם נסענו יותר מעשרת אלפים קילומטר (רק לשם הדוגמה) יהיה עלינו לשלם "מס דרכים" של כמה אלפי שקלים. מרתיע, נכון? במקרה כזה, אין ספק שישראלים רבים יחפשו כל דרך להפחית את היקף הנסיעות, העיקר לא לחצות את קו הקנס.

את הסכומים שייגבו מאלה שבכל זאת יחצו את הקו האדום צריך לאסוף בקרן שתממן את שיפור התחבורה הציבורית ושבילי האופניים. או אז גם יהיה ברור שמדובר במס סביבתי באמת-ולא עוד תירוץ של האוצר לשלוח יד ארוכה לתוך הכיס שלנו.

לכתבה באתר nrg

כתבות קשורות:
הולכי הרגל יצילו את אלימפיאדת לונדון?
Comments