האורבניות המקומית מלאת טעויות: הבניינים רחוקים זה מזה והתחבורה הציבורית לא זמינה. מסמך מדיניות חדש ומתכננים מבטיחים לתקן זאת. התחנה הראשונה: שדרות הרצל בעיר הדרומיתמאת צפריר רינת, 2/1/2015
שדרות הרצל באשדוד, אתמול. צילום: לאילן אסייג
בדומה לרחובות רבים בערי ישראל הפך רחוב הרצל באשדוד, החוצה את העיר מצפון לדרום, לעורק תחבורה סתמי, העובר דרך מרכזי קניות, יוצר חיץ בין הרבעים הסמוכים ולא מעורר עניין עבור הולכי רגל. אבל אולי עתה משהו ישתנה לאחר שהרחוב החל לזכות בתשומת לב מיוחדת: אדריכלים ומתכננים סיירו בו וחקרו אותו מכל כיוון אפשרי. כל זאת במסגרת מאמץ של עיריית אשדוד לתכננו מחדש ולהפוך אותו לרחוב עירוני חי ותוסס, ממש כמו שדרות רוטשילד בתל אביב או שדרות קק"ל בכרמיאל. יוזמת העירייה נעשית בשיתוף פעולה צמוד עם עמותת המתכננים "מרחב", הפועלת לחיזוק העירוניות בישראל. את תפישת העירוניות החדשה שלה הציגה "מרחב" לפני כמה שבועות במסמך מדיניות הנקרא "עירוניות 2050" — המנתח את מצב הערים בישראל ומציע כלים להתמודד עם הבעיות בטווח של ארבעת העשורים הקרובים. הוא הוכן יחד עם חוקרים מאוניברסיטת בן גוריון וחברת התכנון "אורבניקס" ותוך התייעצות ושיתוף פעולה עם משרדי ממשלה ורשויות מקומיות. המסמך מציג רשימה של "מאפייני ליבה" המאפשרים עירוניות משגשגת. אלו כוללים בין השאר רשת רחובות רציפה וצפופה, אוכלוסייה מגוונת ועירוב שימושים של מסחר, מגורים ותרבות. הרשימה כוללת גם מרכז עירוני חזק וניצול יעיל של הקרקע. ניתוח מצב הערים מלמד שיש בישראל תוכניות מתאר ומסמכי
מדיניות שונים שנועדו לחזק את הערים על פי עקרונות דומים, הבולט שבהם הוא
תמ"א 35. "עשר שנים לאחר אישורה של תמ"א 35, מרבית הבנייה נעשית בעיקר
בשטחים פתוחים והתכנון מוטה לרכב פרטי", מציין המסמך שעורכיו הגיעו למסקנה
כי התוכניות והמסמכים הרבים לא השיגו את מטרתם. לדבריהם, כיום נוהגים לבנות
שכונות חדשות המנותקות ממרכז העיר וממערכת התחבורה הציבורית, ובמקביל
קיימת מגמה בחלק ממשרדי הממשלה להמשיך ולקדם הקמת יישובים חדשים. "התכנון
הנוכחי מחבל ביכולתם של היישובים העירוניים הקיימים לצמוח ולספק תשתיות
ושירותים המתאימים לחברה בת זממנו", נכתב שם. עורכיו ציינו בין השאר שתמ"א
35 לא קבעה מדד צפיפות מגורים גבוה מספיק שהיה מחייב את ריכוז הבנייה בתוך
הערים. כך נמשכת באין מפריע מגמת ההתפשטות של ערים אל עוד שטחים פתוחים.
אחת הדוגמאות המובהקות לכך היא העיר ראשון לציון שהתפשטה מערבה בבנייה
פרברית על חשבון שטחים פתוחים.
"מסמכים ותוכניות ממשלתיות שבדקנו מדברים על הצורך לחסוך בקרקע אבל בפועל זה לא קורה", מסביר דרור גרשון, מנכ"ל עמותת מרחב. "הפיזור הזה של בנייה חדשה יוצר עיר שהיא כמו בייגלה. יש בה עיגול ובתוכו חור". לדבריו, "המסחר במרכז העיר נפגע כי הוא לא משרת את מי שגר בשוליים. במקום יצירת שימושים מעורבים של מסחר ומגורים כפי שצריך להיות בתפישה עירונית נכונה, מקימים כל הזמן מתחמי מסחר נפרדים". דוגמה מובהקת לניצול לא יעיל של הקרקע שמזכיר גרשון היא בניית מגדלי מגורים. "כדי לעשות אותם אטרקטיביים בונים אותם במרחק גדול האחד מהשני, אבל השטח שביניהם לא מנוצל וכך נוצרים כפרים על מגדלים, בנייה עירונית עם צפיפות המתאימה לכפר. המגדלים האלה יקרים וטובים ליזמים אבל לא לציבור רחב יותר". מגמה זו גם שונה ממה שמרבית הציבור רוצה. על פי סקר שערכה תמר פשטן מאוניברסיטת תל אביב בקרב 520 רוכשי דירות פוטנציאליים, רובם היו מעדיפים לגור במבנים בעלי ארבע עד שש קומות ולא במגדלים הרבים שצצו בשנים האחרונות וגובהם 14 קומות ויותר. מסמך המדיניות ניתח כמקרה בוחן את השכונות החדשות המתוכננות בראש העין. הוא מציין ששכונות אלו מוקמות על חשבון שטח פתוח ומתבססות על כביש היקפי המקטין את הצורך לעבור דרך מרכז העיר. בנוסף אין להן כמעט קשר רציף של רחובות עם חלקים אחרים של העיר והן אף מרוחקות מתחנת רכבת. כך גדלה התלות של מי שיגורו בהן ברכב פרטי. לעומת זאת מראה ניתוח של מקרה בוחן נוסף, מרכז העיר כפר סבא, שניתן לשמר מרכז עיר שבו שילוב של מגורים ומסחר, קישור טוב בין הרחובות המאפשר תנועה ברגל או באופניים וצפיפות מגורים גבוהה. מרכז העיר אף קרוב לתחנת אוטובוס מרכזית ולשתי תחנות רכבת. התרומה העיקרית של המסמך של מרחב אמור להיות ביצירת כלים חדשים ואפקטיביים לחיזוק העירוניות הישראלית. מרחב לא לבד במאמץ לחיזוק העירוניות ובשנים האחרונות פועל גם פרויקט לקיימות עירונית במכון ירושלים לחקר ישראל. המסמך החדש מציע מגוון רחב של כלים כאלה שמימושם תלוי כמובן במידת הנכונות של גורמים פוליטיים ובהכוונה נכונה של כוחות השוק.
 שדרות הרצל באשדוד, אתמול. הרחוב הפך לעורק תחבורה סתמי שלא מעורר עניין עבור הולכי רגל אילן אסייגמסמך המדיניות מציע בין השאר לקבוע מדד כמותי של צפיפות מגורים ועל פיו במרכז העיר תהיה צפיפות מינימום של 25 אלף נפש לקילומטר רבוע, צפיפות שכבר קיימת בחלק מערי גוש דן. על כל יחידת דיור שתיבנה בשטח פתוח תיבנה לפחות יחידת דיור נוספת בתוך העיר. בנייה חדשה בשולי העיר תתאפשר רק לאחר שלפחות ב–80% מהשטח הקיים בעיר הושגה הצפיפות המינימלית, תוך שמירת מגוון שטחים ירוקים בתוך העיר. תינתן עדיפות לתוכניות עם אחוז גבוה יותר של דירות קטנות כדי לגוון את תמהיל הדיור. כדי לעודד תחבורה ציבורית מציע המסמך להקטין את תקני החניה (פחות מקומות חניה למספר יחידות דיור) ולאפשר רק חניה תת-קרקעית. המלצה זו תהיה אפקטיבית כמובן רק אם במקביל יוקמו מערכות הסעת המונים. על מנת לחזק את מרכז העיר מציע המסמך לתת הטבות מס לעסקים הנמצאים בתוך אזורים צפופי אוכלוסייה. בשנים הקרובות עשוי רחוב הרצל באשדוד להפוך למעין מעבדת ניסויים. על סמך הפעילות המשותפת עם אנשי מרחב — וכן גורמים נוספים העוסקים בתכנון עירוני — מתכוונת העירייה ליצור חיבורים נוספים מהרחוב לרבעים הסמוכים אליו, לאפשר בנייה הכוללת שימושים מסחריים ולבסס את התנועה בו על תחבורה ציבורית ושבילים לרוכבי אופניים. בעירייה מדברים גם על הקמת גלריות ואולי גם מוזיאון. בכנס שערכה עמותת מרחב שבו הוצג המסמך והפרויקט של רחוב הרצל, הבטיח מהנדס העיר אשדוד, שלמה נער, שמדובר ביותר מחזון ויש כבר תוכניות בנייה הנמצאות בשלבי הכנה. עתה נותר לראות אם התוכניות יעברו לשלב היישום וחזון אופטימי זה גם ישרת את תושבי העיר. |
