בחיק הטבע בלב העיר

נשלח 17 באפר׳ 2011, 7:04 על ידי Sustainability Org

שהות בחיק הטבע היה תמיד שם נרדף ליציאה מהעיר, עתה מכירים המתכננים ומקבלי ההחלטות בחשיבותו של הטבע האורבני ובצורך לשמרו - העדיפות היא להולכי הרגל על פני כבישים ומכוניות

17/04/2011 מרלן-אביבה גרינפטר - אפוק טיימס
 
טבע
אגנים ירוקים בפארק ההולך ומוקם בעיר הוד השרון שישפרו את מי הקולחין המוזרמים לנחל הירקון. ברקע מבנים של חברות ההיי-טק הגובלים עם הפארק – צילום: אפוק טיימס
אם לפני עשור כל פיסת קרקע בעיר הייתה הופכת למגרש נדל"ן וכל מדרכה למגרש חניה, הרי שכיום לא רק "ירוקים" אלא גם ראשי ערים שוקדים על שימור פינות טבע בעיר. התפוצצות התחבורה הפרטית במרכזי הערים ונדידתה של האוכלוסייה אל מחוץ לערים בחיפוש אחר איכות חיים הביאו את פרנסי הערים בגוש דן לשנות את תפישת האורבניזם.

בכנס הוד השרון ל"טבע אורבני בישראל" שהתקיים בכפר הנוער מוסינזון ביוזמת המשרד להגנת הסביבה, לא רק מתכנני ערים, אדריכלי צמרת ופעילי סביבה הביעו את רצונם לשמר את הטבע בעיר. ראש עיריית הוד השרון חי אדיב הציג פרויקטים שבקרוב יעוגנו בתכנית מתאר לשימור אתרי טבע ובכללם נחלים החוצים את העיר.

שיקום הירקון לרווחת תושבי הערים

נהר הירקון שזיהומו גבה קורבנות בעת המכבייה בשנת 1997 שאב בעבר את מימיו ממעיינות בתל אפק בקרבת ראש העין. בשנות השישים שאב מפעל ירקון-נגב כ-90 אחוז ממי הירקון לטובת תושבי מרכז ודרום הארץ. את מקומם של המים השפירים מילאו במשך הזמן מי שפכים מ-20 יישובים לערך שהירקון או יובליו עוברים בשטחם.

הירקון עובר בדרכו לים בערים : הוד השרון, בני ברק, רמת גן ותל אביב. במרבית הערים התפתחו פארקים סביב הנהר אך מימיו נשארו מחוץ לתחום לתושבים. עד לפני מספר שנים אפילו השיט נאסר מחשש לאסון נוסף בדומה לאסון המכבייה. בשנת 1988 הוקמה רשות נחל הירקון שהחלה לטפל במי הנהר, לדעת רבים - מעט מדי ומאוחר מדי. בשנת 1996 גובשה תכנית אב לנחל הירקון שעיקרה יצירת ריאה ירוקה לאזור.

נחלים בהוד השרון

העיר הוד השרון, שעדיין ניתן למצוא בה שטחים חקלאיים אף שהפרדסים שהיו בשטחה כמעט ונעלמו, התברכה במספר נחלים שמקצתם יובשו עם הזמן ואחרים הפכו לתעלות ביוב. כל הנחלים זורמים בסופו של דבר אל הירקון. בכנס "טבע אורבני בישראל" ראש העיר אדיב התייחס לנחלים החוצים את העיר והדגיש את הפוטנציאל שלהם כריאות ירוקות בלב שכונות מגורים ואזורי עסקים.

נחל קנה מגיע משטחי הרשות הפלסטינית ואליו נשפך נחל הדס לפני שנחל קנה מתחבר לירקון. נחל קנה מביא עמו בעיקר מי ביוב לא מטוהרים שנתפשים לפני זרימתם לירקון ומועברים לטיהור במט"ש (מכון טיהור שפכים) הוד השרון. נחלי הדר והפרדס חוצים את הוד השרון בדרכם אל נחל הירקון. חלק מן הנחלים אינם זורמים והכוונה להחזיר לנחלים את זרימתם ולהקים סביבם פארקים בלב העיר.

מים מאגנים ירוקים לנחל הירקון

ביום הכנס נערך סיור בפארק עתידי של הוד השרון. בחלק הדרומי של העיר אחרי בניני חברות אמדוקס, באייר ורבות אחרות בפארק הייי-טק מגיעים למה שיהיה בעתיד פארק אקולוגי. לשולי נחל הדר שזרם באותו יום בשל הגשמים העזים שירדו בלילה הקודם נמצאים אגנים הירוקים שקיבלו את הכינוי "אחו-לח" אשר ישפרו את איכות המים למה שנדרש כדי שניתן יהיה להזרים אותם, על פי התקן של ועדת ענבר, לנהר הירקון.

יונתן רז, ביולוג רשות נחל הירקון ליווה את באי הכנס לסיור באגנים הירוקים והוא מסביר שבעבר זרמו בירקון 220 מיליון מ"ק לשנה של מי מעיינות, 25,000 מ"ק לשעה, היום הוא מקבל 15 מיליון מ"ק מים בלבד.

שימוש חוזר נוסף במים

על פי קונצפט חדש הרווח היום, לא נלקחים מים לשימוש האדם במעלה הנחל שם מרבית מקורותיו, כפי שהיה נהוג עד כה אלא במורד הנחל. התפישה הזו יושמה בהצלחה בנחל ערוגות כשמפעל למים מינרלים עין גדי הפסיק לקחת את מים מהמעיין ובמקום זאת הוא אוסף אותם במורד הנחל לפני שהם זורמים לים המלח. גם בתל דן בצפון הארץ, נעשה ניסיון דומה וחקלאי האזור שנהגו לשאוב מים במעלה הנחל נותנים להם לזרום ואוספים אותם במורד שלו. עתה בא תורו של נחל הירקון להגדיל את זרימתו לפני שמימיו עוברים לשימוש נוסף.

רז מסביר שהפרויקט מאשפר שימוש במים שלוש פעמים. השימוש הראשון נעשה על ידי צרכני העיר הוד השרון והם מזרימים את המים אחרי השימוש למערכת הביוב בעיר שעברים לטיפול במט"ש הוד השרון. כיום, המים המטוהרים של מט"ש הוד השרון עוברים ישירות להשקיה של שדות החקלאים באזור. בעוד מספר חודשים, עם הפעלת הפרויקט של האגנים הירוקים הקולחין ממט"ש הוד השרון יעברו טיפול נוסף באגני החמצון ומשם יעברו לשימוש הטבע בזרימה לנחל הירקון. באתר שבעת הטחנות שבגני יהושע בתל אביב, יועברו המים לחקלאים לשימוש שלישי, להשקיית שדותיהם.

המקום נבחר מאחר ומעט אחרי שבע התחנות מתחיל שפך נחל הירקון אליו חודרים מי ים מלוחים ואין אפשרות לעשות בהם שימוש לחקלאות.

שינוי בסדרי העדיפויות

האדריכל אריה רחמימוב והאדריכל אליאס מסינאס הסכימו כי סדרי העדיפויות בתכנון אורבני השתנו. האדריכל אריה רחמימוב מתכנן פארק באר שבע ואתרים רבים אחרים וקיבל פרס מידי המועצה לבנייה ירוקה על מפעל חיים לקידום הבנייה הירוקה בישראל. האדריכל אליאס מסינאס שפעיל ביוון ובישראל הסכימו כי סדרי העדיפויות בתכנון אורבני השתנו. אם פעם דאגו בעיקר לנהג המכונית הפרטית, רחמימוב מציין שהולך הרגל ורוכב האופניים הם בראש הסולם, התחבורה הציבורית באה אחרי שניהם ורק בתחתית נמצאת המכונית הפרטית.

רחמימוב מזכיר שהתחילו לתכנן את שביל האופניים לחופו של הירקון בשנת 1994 והתגובות אז היו ציניות כמו "ישראל אינה הולנד וכאן זה לא יעבוד". בכנס ראש העיר של הוד השרון אדיב הציג על גבי תצלום אוויר ענק של העיר באמצעות מולטימדיה תכנית ל-50 ק"מ של שבילי אופניים. בנוסף בכל הפארקים שמתוכננים ייסללו שבילי אופניים וייתכן שבעתיד, עובדי ההיי-טק שליד הפארק האקולוגי המוקם בימים אלה יוותרו על רכב החברה ויגיעו לעבודה באופניים.

מסינאס מציין דוגמאות של כבישים ברחבי העולם שחצו ערים והוסבו למדרחוב לרווחת הולכי הרגל כמו שדרת ברודווי במרכז מנהטן בעיר ניו יורק. דוגמא נוספת - כביש מהיר שנבנה בזמנו מעל לנחל באתונה שנהרס, הנהר שוקם והאזור הפך לפארק טבע. בנוגע לטבע עירוני הזכיר רחמימוב גם את הסנטרל פארק במרכז מנהטן ששרד את כל מלחמות הנדל"ן ומשמש מרכז בילוי ופנאי בלב העיר.

בכנס הוזכר כי גם בארץ ניכרת מגמה דומה להרבות בשטחים ירוקים בתוך הערים והוד השרון היא אולי הדוגמה הטובה לכך.

לכתבה באפוק טיימס


כתבות קשורות:

ניצחון לתושבים: מים יוזרמו לנחל עין-זהב

לא רק היסטריית נדל"ן: דואגים גם לריאות הירוקות של גוש דן

רפורמת התכנון = מדינת הולילנד

study showed a 5-10 mph reduction in traffic speeds increased residential property values by about 20%

Realtors® Survey: Americans Want Walkable Neighborhoods

Comments