מהן ההשלכות לאישור חניון מתחת לכיכר דיזנגוף?

נשלח 16 בדצמ׳ 2011, 14:15 על ידי Sustainability Org   [ עודכן 16 בדצמ׳ 2011, 14:16 ]
מישהו שכח לספר לתושבי תל-אביב מהן ההשלכות לאישור חניון מתחת לכיכר דיזנגוף: יותר מכוניות, פחות חניה ברחובות עצמם ופחות עצי צל. ככה משתפים את הציבור?
עומר כהן, 16/12/2011

השבוע התהדר ראש העיר תל-אביב-יפו, רון חולדאי, בהיותו "ראש-עיר דמוקרטי". על סמך תוצאות סקר טלפוני שנערך על-ידי מכון הסקרים "דחף", שכלל מדגם מייצג של 1,000 תושבים מכל רחבי העיר, הוא החליט "לבצע את רצון העם" (שזכה לרוב מזערי של 53%) ולהוריד את כיכר דיזנגוף לפני הקרקע, בד-בבד עם חפירת חניון של 280 מקומות חניה מתחתיה.

 

על-פניו, אנו, חברי "החזית להורדת כיכר דיזנגוף ללא חניון", שהתחלנו לפני שנתיים וחצי קמפיין שקורא לעירייה להחזיר את כיכר דיזנגוף לפני לקרקע, כפי שהיתה בימי הזוהר שלה, צריכים להיות מאושרים. הכיכר שמאז שנות ה-70 הפכה לגשר, כדי לאפשר לכלי הרכב לנסוע במהירות מתחתיו, בעוד הולכי הרגל נאבקים לטפס במעלה השיפוע כדי לחצות במהירות רחבת בטון לא מוצלת, נותרה מוזנחת ומיותמת מאנשים במשך עשרות שנים. כעת נפלה החלטה להחזיר אותה סופסוף לרחוב, לעיר ולאנשים, מה שיכול להפוך אותה שוב לגן ירוק למען תושבי העיר.

אך אליה וקוץ בה. לחולדאי היה קשה כנראה לעשות פרויקט חברתי וסביבתי בלי להכניס לו "עז". במהלך הקמפיין שלנו למען הורדת הכיכר, פורסם כי יזם פרטי מתכנן להקים חניון מתחת לכיכר כדי לאפשר מקומות חנייה לדיירי הפרויקט שלו הנמצא בסמוך לכיכר. העירייה מיהרה להכחיש שהובטח ליזם דבר כזה, אך עד מהרה הודו בעירייה כי יש מחשבה להקים חניון בתחום הכיכר. אז מה רע בחניון? אתם שואלים, במיוחד במרכז תל-אביב, אזור הסובל ממחסור חמור במקומות חניה? ובכן, רע, ואפילו רע מאוד. למה?

1965: הכיכר לפני הגבהתה (צילום: משה מילנר, לע"מ)
1965: הכיכר לפני הגבהתה (צילום: משה מילנר, לע"מ)

 

הסיבה הראשונה היא שבניגוד למה שנראה, אין בעיית חניה באזור הכיכר. במרחק עשרות מטרים ספורים שוכנים שני חניונים שנמצאים בתפוסה חלקית: חניון "הכיכר" וחניון דיזנגוף סנטר. בשניהם מאות מקומות חניה פנויים בכל רגע נתון. נכון, חניונים אלה אמנם בתשלום, אבל חשוב לזכור שגם החניון המוצע בכיכר יהיה בתשלום. בנוסף לכך, "חלופת החניון", שזכתה לרוב בסקר, כוללת ביטול של אותו מספר מקומות חניה שיתווספו בחניון מהרחובות סביב הכיכר, כך שתושבי האזור ימירו חניה בחינם ליד הבית בחניה בתשלום מתחת לכיכר.

הסיבה השנייה היא שזה לא "בר-קיימא". חולדאי מצהיר בשנים האחרונות קבל עם ועדה כי "תם עידן הרכב הפרטי". ערים בעולם, שהבינו את זה כבר מזמן, לא רק מדברות אלא גם עושות: במקביל לשיפור התחבורה הציבורית, הן מפחיתות את תקני החנייה, הופכות כבישים למדרחובים ("טיימס סקוור" בניו-יורק למשל) ואף לוקחות אגרה גבוהה על כניסה לעיר ברכב פרטי (לונדון למשל). חולדאי אמנם מצהיר הצהרות, אבל במקום לצמצם את כניסת כלי הרכב למרכז העיר, הוא מקים חניונים חדשים שימשכו מאות מכוניות נוספות מדי יום למרכז העיר.

סיבה שלישית היא שהקמת חניון מתחת לכיכר, תשאיר את הכיכר אפורה, חמה ומשעממת. שטחים ציבוריים פתוחים שהוקמו מעל חניונים בתל-אביב, כגון גן לונדון, כיכר בזל או גן החשמל מוכיחים כי לא ניתן לשתול עצים בגירים נותני צל מעל חניון. כמו כן, חלקים נרחבים מהכיכר יילקחו לטובת "רמפות" כניסה ויציאה לחניון, כניסות ויציאות להולכי הרגל, ופתחים לפליטת מזהמים מהחניון. הפיקוסים הוותיקים שנמצאים כיום בשולי הכיכר יצרכו להיעקר.

הסיבה האחרונה היא משך העבודות: הקמת חניון בכיכר תאריך את זמן העבודות מכמה חודשים לכמה שנים. לעסקים סביב הכיכר זו מכת מוות. כמעט כל העובדות הללו הוסתרו מידיעת התושבים הנסקרים בסקר. במקום לקיים שיתוף ציבור אמיתי, הכולל מפגשי הסברה ודיאלוג עם הציבור, פניה לתושבים נוספים על-ידי דוכנים ברחבי העיר ודרך האינטרנט, ושימוש באמצעי המחשה כגון הדמיות או תרשימים אשר ימחישו את ההשלכות של כל חלופה, נעשתה כאן מראית עין של "שיתוף ציבור" ו"דמוקרטיה". העיקר שלא צריך לקחת אחריות על החלטות קשות.

הכותב הוא מתכנן ערים ופעיל ב"חזית להורדת כיכר דיזנגוף ללא חניון" (לחצו לדף הפייסבוק )

 
Comments