מחפשים ירוק בעיר

נשלח 23 באפר׳ 2011, 13:19 על ידי Sustainability Org   [ עודכן 23 באפר׳ 2011, 13:36 ]

באיזו עיר יש הכי הרבה עצים? מי אלופת החיסכון במים? ולאיזה ראש עיר יש שם מצוין וביצועים מאכזבים? מדד חדש נותן ציונים ירוקים לערי ישראל

סופ
אביב לביא | 23/4/2011 12:05
תגיות: חיים בירוק

האם העיר שלכם ירוקה? ראש העיר בוודאי מספר לכם שכן, אבל האם יש לכם כלים לבדוק את דבריו, לוודא שיש כיסוי להצהרות? בתחומים מסוימים אפשר לראות את הירוק - אם יש ירוק - בעיניים: שבילי אופניים, פארקים וגינות, מתקני מחזור. אבל בחייה של עיר, כל אלה הם רק קצה הקרחון הסביבתי: מה אנחנו יודעים על צריכת המים של העיר שלנו? על בזבוז האנרגיה? האם ועדת איכות הסביבה בעירייה - שפעילותה מעוגנת בחוק - בכלל קיימת? והכי חשוב: איפה העיר שלכם עומדת ביחס לערים אחרות? בכל זאת, נדל"ן הוא עניין רגיש בימים אלה, וסביבה ירוקה יכולה להוסיף עוד כמה אחוזים לערך הנכס.

"מדד הערים המקיימות" שפורסם לפני החג הוא ניסיון ראשוני, מעניין, לשרטט את המצב הסביבתי בערי ישראל. המדד, עליו חתומים מרכז השל-ליבת החשיבה הסביבתית בישראל - ו"חיים וסביבה" (ארגון הגג של התנועה הסביבתית), בחן את הנעשה ב-20 ערים , ונתן לכל עיר ציונים בעשר קטגוריות שונות. בשלב זה עדיין לא מדובר בציונים מספריים, אלא במנעד פרצופים שנע בין צל"ש (שמש זורחת בירוק) לצל"ג (פרצוף אדום עגום), אבל קשה להחמיץ את המגמה: ברחובות ובגבעתיים מבצבץ מעט מאוד ירוק מבין הפרצופים האדומים; בכפר סבא ורעננה, לעומת זאת, מאזן הצבעים נוטה בבירור לטובת הירוק, ואילו תל אביב הצליחה לקבל רק פרצופים ירוקים.
צילום: אלי דסה
עץ אקליפטוס בחצר החאן בכפר סבא. זכתה לפרצופים ירוקים צילום: אלי דסה

ירוקים במועצה

הזמנים משתנים. פעם, די היה בסידור פרחים על איי התנועה כדי שעיר תיחשב לירוקה. היום השקעה בפרחים עונתיים מסגירה יחס בזבזני למים. סביבה היא מהות יותר מחזות, והיא עניין מוניציפלי לא פחות מלאומי. הרשויות המקומיות הפכו לזירה סביבתית חשובה.

בעוד הממשלה עסוקה במלחמות ובשביתות, וסדר העדיפויות שלה מוטה באורח מוגזם לכיוון המדיני והצבאי, בתחום המוניציפלי הסביבה היא כותרת ראשית. זה ניכר גם בכמות חברי המועצה הירוקים שנבחרו בבחירות האחרונות, וגם בתוכן של מסעות הבחירות. במערכת הבחירות הבאה, ראשי הערים יצטרכו להתמודד עם הציונים שקיבלו ב"מדד הערים המקיימות".


את הדוח המלא אפשר למצוא באתר של מרכז השל. בינתיים, לפניכם מקבץ מהמימצאים המעניינים, המאכזבים או המפתיעים שדגתי מתוכו:
צילום: נאור רהב
בשביל האופניים. שדרות רוטשילד בתל אביב צילום: נאור רהב

חוסכים מים

נתוני החיסכון במים כמעט מרגשים. בין 2008 ל-2009 הורידה נתניה 48 אחוז מצריכת המים שלה, בת ים 43 אחוז, כפר סבא 36 אחוז. אשדוד ומודיעין היו הערים היחידות שהעלו את הצריכה- 25 אחוז ו-16 אחוז בהתאמה. השאלה היא אם היה למגמה הזאת המשך, או שמדובר בזבנג חד פעמי על רקע קמפיין הפרצופים הסדוקים.

צילום: רשות המים
גינה עירונית. מי מבזבז מים? צילום: רשות המים

מעדיפים חניונים

מצב תחבורת האופניים מדכדך. מלבד תל אביב המרושתת בשבילי אופניים (שגם בה רובם משורטטים על המדרכות),והתחלות של מערכת שבילים בנס ציונה והרצליה, ראשי הערים שלנו נמצאים בפיגור מביך לעומת עמיתיהם במערב. מדובר במדינה שרוב עריה שטוחות, שהתחבורה הציבורית בהן כושלת ושנהנות ממזג אוויר מצוין עשרה חודשים בשנה (באוגוסט מותר לנוח). אבל משום מה, ראשי הערים בישראל מעדיפים להמשיך לבנות חניונים.

צילום: רענן כהן
העבודות להקמת חניון הבימה. במקום תחבורה ציבורית? צילום: רענן כהן

המצב הכלכלי

קשה להתעלם מהעובדה שאת הטבלה מובילות שלוש ערים מבוססות - תל אביב, כפר סבא ורעננה. בעיר אמידה יש מערכות חינוך ורווחה יציבות יותר, והמערכת העירונית פחות טרודה בכיבוי שריפות ופנויה יותר להתגייס לשדרוג סביבתי. אולי גם אופי האוכלוסייה שמתגורר בערים כאלה מכתיב את סדר היום הירוק. לעתים נדרשת נזילות פיננסית כדי להשקיע בתשתיות ירוקות (מערכות השקיה ממוחשבות, למשל). ברוב המקרים, ההשקעות האלה חוזרות לקופה בתוך כמה שנים.
  
מה שבטוח, המצב הכלכלי מסביר רק חלק קטן מהכישלונות: אם נתניה מתחילה להתקדם להפרדת פסולת, גם חיפה - עיר חזקה יותר - יכולה לדרוש מעצמה לעשות משהו בנושא. למוטי ששון, ראש עיריית חולון, יש מוניטין משובחים. בשנים האחרונות הוא מיתג את חולון כעיר הילדים, כעיר החינוך, כעיר המוזיאונים, ומה לא. לכן מפתיע לגלות שבתחום הסביבה הביצועים של חולון בינוניים באורח מאכזב.

בחמש מעשר קטגוריות קיבלה חולון ציון למטה מבינוני: הפרדת פסולת, אופניים, עידוד כלכלה מקומית, שיתוף ציבור ושקיפות, ניהול סביבתי של העירייה (למשל עידוד העובדים להגיע לעבודה בתחבורה ציבורית). האם זה אותו ששון שנבחר על ידי המגזין הבריטי "מונוקול" לאחד מעשרת ראשי הערים הטובים בעולם?

צילום: אריק סולטן
הפרדת פסולת סביון. אפשר גם בחיפה ובחולון צילום: אריק סולטן

מחפשים צל
איפה יש הכי הרבה עצים? בחיפה, רעננה ותל אביב - יותר מעץ על כל ארבעה תושבים; הכי מעט עצים יש באילת, אשדוד, דימונה ונתניה (פחות מעץ לכל 14 תושבים). בט"ו בשבט הבא, ובכלל בשנים הבאות, מומלץ להעביר את נטיעת העצים מהיערות אל רחובות הערים. הערים בישראל משוועות לצל. בעולם המודרני, טבע עירוני חשוב לא פחות מטבע שמשתרע מחוץ לעיר. לפי "מדד הערים המקיימות", יש עוד דרך ארוכה לעבור עד שראשי הערים בישראל יפנימו את זה.

לכתבה באתר nrg

כתבות קשורות:
תל אביב ירוקה, או שפשוט אין לה מתחרות?
סקר: מיהן הערים הכי סביבתיות בישראל?
עשרת העקרונות לפיתוח בר-קיימא ברשות המקומית
Comments