העיר חריש מבטאת את הפן התכנוני של הבנייה הירוקה

נשלח 22 בפבר׳ 2014, 21:09 על ידי Sustainability Org   [ עודכן 22 בפבר׳ 2014, 21:09 ]

"חריש עומדת להיות העיר הירוקה ביותר בישראל, ולהציע דיור בר השגה והדבר הזה לא קרה בגלל תכנון ייחודי מראש, אלא בגלל סיבה אחרת לגמרי"

אבי מאור, 10/2/14
חריש / צילום: ששון טירם
חריש / צילום: ששון טירם

ברחבי העולם כבר מבינים שלהיות ירוק זה להיות חסכן ושהזמנים החדשים דורשים מכל משפחה לכלכל את צעדיה הפיננסיים בתבונה ובדייקנות מחד, ולשמור על הסביבה ולהקפיד על צריכת אנרגיה ירוקה מאידך.

העיר החדשה חריש, המוקמת בצפון השרון בסמוך לפרדס חנה כרכור, מיישמת את העקרונות האלה לגמרי במקרה.

חריש עומדת להיות העיר הירוקה ביותר בישראל, ולהציע דיור בר השגה והדבר הזה לא קרה בגלל תכנון ייחודי מראש, אלא בגלל סיבה אחרת לגמרי. חריש תוכננה במקור להיות עיר חרדית, ומתוך התאמה לאוכלוסייה ספציפית זו נקבעו לתכנונה כמה עקרונות מנחים בסיסיים. אלא שלאחר זמן מה שונה הייעוד הדמוגרפי של העיר ועתה התברר שהפרמטרים והמאפיינים שהוגדרו כמתאימים לאוכלוסייה החרדית בעצם מתאימים התאמה מושלמת לעקרונות ירוקים וברי השגה מודרניים, כאלה שכולם מחפשים היום כדי לשרוד בתוך מציאות כלכלית לא פשוטה.

לדוגמה, נושאי התחבורה היום כולם חוזרים לשימוש מועט במכוניות פרטיות ומחפשים פתרונות אחרים וזולים יותר, כמו תחבורה ציבורית, הליכה ברגל ונסיעה על אופניים. חריש תוכננה כך שתתאים לציבור רחב שממעט להשתמש ברכבים פרטיים, כמו הציבור החרדי. עורקי התחבורה הראשיים בחריש רחבים ומותאמים הן להולכי רגל, הן לכלי תחבורה ציבורית והן לאופניים. הרחובות מתוכננים למיתון תנועה, כלומר למתן עדיפות להולכי רגל ותחבורה ציבורית על פני מכוניות. זה דומה למרכזי ערים באירופה, שמוקדשים להולכי רגל.

התכנון הזה יצר מעצמו מאפיין ייחודי נוסף הבנייה שם היא בנייה מרקמית, לגובה חמש קומות לכל היותר, וזו למעשה בנייה מלוות רחוב. מי שהולך ברחוב יתהלך לצד בניינים פעילים ונמוכים, וזה יוצר חיות לעיר. הרחוב הראשי תוכנן רחב מאוד - 50 מטרים רוחבו, כשלשם ההשוואה, רחוב אבן גבירול בתל אביב הוא 32 מטרים רוחב. הרחוב גם תוכנן, בדומה לאבן גבירול, כך שהקומה הראשונה של הבניינים מציעה גג לרחוב, וקומת הרחוב מוקדשת לחנויות ושטחי מסחר.

בנוסף, בעיר חריש תוכננו מספר רב של מבני ציבור, ומספר רב של מוסדות חינוך - בשל הצורך במערכת חינוך כפולה בעיר החרדית שבה יש הפרדה בין נשים לגברים. תוכננו בה שטחים ירוקים רבים, כיוון שמשפחות חרדיות רבות מלוות הרבה זמן בחוץ, בגלל שהדירות קטנות ומספר הנפשות בהן גדול. וחשוב מכל - המדינה סבסדה את עלויות הפיתוח וכך יצרה, בלי להתכוון, עיר שכולה דיור בר השגה למשפחות צעירות שמשאביהן מוגבלים.

בעבר דברים אלו אפיינו משפחות חרדיות, אבל היום עשינו סוויץ' בראש. העיר הזו עשתה "ריסטרט" למחירי הנדל"ן בישראל ולדרך שבה אנחנו חיים. גם צעירים היום מחפשים אורח חיים חסכוני, צנוע, בר השגה, וכל הדברים האלה מובילים גם לאורח חיים ירוק. שינוי אורח החיים זה אומר לנסוע על אופניים במקום להשתמש במכונית, לקנות בחנות זולה ליד הבית במקום בקניון הרחוק, לבלות בפארק במקום בבית מול הטלוויזיה.

התכנון הראשוני של חריש יצר בעצם יש מאין ואנו תקווה שכל הדברים האלה יתגשמו בחריש.

*** אבי מאור הוא מנכ"ל קבוצת חנן מור

לכתבה בגלובס


Comments