חבקו עצים

נשלח 20 בינו׳ 2011, 4:01 על ידי Sustainability Org

צל, חמצן, שירותי ניקיון של האוויר, בית לבעלי חיים, פירות. לאט לאט מתקבלת הערכה עצומה לעצים ולמה שהם מציעים ומספקים לנו

אביב לביא | 20/1/2011 10:32
תגיות: ט"ו בשבט, עצים, נטיעות

שלושה ימים אחרי שכבתה השרפה בכרמל, המדרון החרוך שמאחרי בית אורן המה שאון ניסור. עובדי קק"ל כרתו את העצים השרופים, הנוטים ליפול, ערמו את הגזעים וריכזו אותם במתחם שאי אפשר לכנותו אלא קבר עצים. את העצים האלה כבר אי אפשר היה להציל, אבל את האנשים שמתהלכים מתחתם דווקא כן, ולכן נחרץ דינם של העצים לכריתה.

ניגשתי אל אחד העצים הגדומים ששכב על צידו. נדמה לי שזה היה אלון קשוח. ספרתי את הטבעות בחתך הפנימי של הגזע, כמו שלימדו אותנו כשהיינו ילדים: כל זוג טבעות-כהה ובהירה-שנת חיים אחת; לאלון הזה, באורח פלא, היו בדיוק מאה טבעות. הוא נבט באדמת הכרמל ב-1960, תפס את מקומו במדרון במשך 50 שנה שבהן התרחשו בארץ הזו אירועים שבמקום רגיל מפרנסים 500 שנה, ועלה באש בדצמבר 2010. מתברר שגם לעצים יש ביוגרפיה.

העצים אינם מודעים לכך, אבל הם מסמלים במידה רבה את השינוי שחל במערכת היחסים שלנו עם הסביבה והטבע בשנים האחרונות. פעם, ממש לא מזמן, "מחבקי עצים" היה כינוי לגלגני לאנשים שנתפסו כשוליים הירוקים, מתלהמי סביבה שעצים חשובים להם יותר מבני אדם. הגיחוך הזה הולך ונעלם, ואת מקומו תופסת הערכה עמוקה לעצים, ולכל מה שהם מציעים ומספקים לנו: צל, חמצן, שירותי ניקיון של האוויר, צינון של הטמפרטורה, בית לציפורים, לבעלי חיים ולמערכת אקולוגית שלמה, אחיזה יציבה של הקרקע, ועוד לא הזכרנו את הפירות.
נחוצים בערים

עם הזמן מחלחלת ההבנה שלא רק שאנחנו זקוקים לעצים הרבה יותר משהם זקוקים לנו, אלא גם שהישארותם איתנו אינה מובנת מאליה. במציאות שבה כל פיסת קרקע פנויה-ובעיניים של יזם נדל"ן פיסת קרקע שיש עליה עץ נחשבת כפנויה-עלולה להפוך לשמיכת בטון, צריך להיות אקטיביים כדי כדי שהעולם לא יתרוקן מעצים. בשעה טובה, העידן החדש הגיע גם לספר החוקים: היום קבלן שרוצה לכרות עץ צריך לקבל אישור, להוכיח שהכריתה חיונית, ובמקרים רבים לנטוע את העץ במקום אחר, או לנטוע עץ אחר בתמורה. גזע תחת גזע, ענף תחת ענף.

בכמה מוקדים בארץ קמו בשנים האחרונות קבוצות של נאמני עצים. בתל אביב, למשל, החיכוך בין האינטרס הנדל"ני לבין העצים המבורכים והמצלים שניטעו באמצע המאה הקודמת הוא יומיומי ומכאיב. העובדה שדווקא בתל אביב ניטשת מלחמה עזה על כל עץ, מלמדת היכן בט"ו בשבט תשע"א באמת צריך יותר ויותר עצים: במקום שבו רוב האנשים גרים.

עצים מזוהים עם יערות וחורשות, עם קק"ל ועם מרחבי הטבע, אבל כיום הם נחוצים יותר דווקא בערים וביישובים, על המדרכות, בשולי הכבישים,

בחצרות, בבתי הספר ובגני הילדים. בכל קיץ ערי ישראל לוהטות יותר ויותר, האספלט רותח, האוויר עומד והעם מחפש מפלט. ים הבטון לא מסוגל להתמודד עם מזג האוויר ובעיקר עם מה שקורה לו בעשור האחרון, וצמד המילים שיכול לצנן את חיינו ולהעניק להם גוון ירוק הוא "טבע עירוני", וטבע מתחיל בעצים. לכן, אם מזמינים אתכם היום לנטיעות, תבררו אם במקום להיפגש ביער - אפשר להיפגש ברחוב.

לכתבה באתר nrg

כתבות קשורות:
סיירת אילן: מתנדבים למען העצים בערים
השריפה הגדולה בתולדות ישראל
השפעת שריפת היער בכרמל על ההתחממות הגלובלית ומה אנחנו יכולים וצריכים לעשות
Comments