הרכבת הקלה: תחנה ראשונה בחידוש ירושלים?

נשלח 22 במאי 2011, 6:50 על ידי Sustainability Org

מרכז העיר הוא לרוב גם ליבה ההיסטורי המבטא את ייחודה. בברצלונה, מנצ'סטר, דבלין ושאר ערים שבהן שופץ לב העיר - נרשם זינוק בתיירות. האם הפעלת הרכבת הקלה בבירה היא הזדמנות לשינוי התפיסה התיירותית בירושלים?

אביאל ילינק

פורסם:  22.05.11, 09:50
 
התחרות הגוברת הביאה ערים רבות לקדם תהליכים שנועדו להבליט את הייחודיות שלהן ולהבדילן מערים אחרות. מרכז העיר הוא בדרך כלל גם ליבה ההיסטורי המבטא את ייחודה, והוא מהווה מקור גאווה לתושביה. ההכרה בחשיבות מרכזי הערים הביאה להשקעות גדולות בהחייאתם.

תהליכי התחדשות של מרכזי ערים הוכיחו עצמם כתורמים לעליית קרנה של העיר בעיני התושבים והמבקרים בעיר. מאמצי ההחייאה הביאו בערים רבות לעלייה במספר התיירים לעיר, משיכת השקעות המגזר הפרטי, יצירה של מקומות עבודה חדשים, תנופת פיתוח ובנייה, משיכת אוכלוסייה צעירה וחזקה, התפתחותם של מקומות בילוי ותרבות חדשים, פיתוח אסטטי של המרחב הציבורי ושימורם של מבנים היסטוריים.

התחדשות השתלמה. רח' בן שטח לפני ואחרי השיפוץ (צילום: אביאל ילינק)

ירושלים: שנים של הזנחה

בדור האחרון סובלת ירושלים מתהליך הידרדרות המתבטא בהגירה שלילית, היחלשות מעמדה הכלכלי ותדמית שלילית בקרב חלקים מהחברה הישראלית. מצבה הקשה של העיר בא לידי ביטוי מיוחד במרכז העיר אשר הלך ודעך, ותושבים רבים עזבו לטובת שכונות הלוויין החדשות שנבנו לאחר מלחמת ששת הימים. המשרדים הממשלתיים עברו לאזורים אחרים כמו גבעת רם, שיח' ג'ראח וגבעת שאול. מוקדי מסחר מתחרים התפתחו בתלפיות, בגבעת שאול ובמלחה, ומוסדות תרבות ובידור התמקמו בעיקר בדרום העיר. 

לאחר שנים רבות של הזנחה, אנו עדים בשנים האחרונות למאמץ גדול לשיקום מרכז העיר של ירושלים. התכנית להתחדשות מרכז העיר היא מהלך שאפתני שנועד לטפל בממד הפיזי, בממד החברתי, במרחב הציבורי, בתחבורה, בתרבות ועוד. תכנית ההתחדשות מתבססת במידה רבה על הניסיון העולמי - בעיקר באירופה ובארה"ב. לניסיון באירופה משמעות מיוחדת לירושלים בזכות הניסיון הרב שנצבר ביבשת זו בתכנון בערים היסטוריות רב-תקופתיות.

שיקום המסחר במרכזי הערים היא אסטרטגיה הננקטת בערים רבות. האמצעים מגוונים: באנגליה ובצרפת הוגבל מתן רישיונות להקמת קניונים בפרברים, באווירו וקוימברה שבפורטוגל הובאו רשתות ומותגים למרכזי הערים, בפרייבורג (גרמניה), בילבאו וליל (צרפת) הוקמו מדרחובים מעוצבים. כל זה נעשה בליווית הוספת ריהוט רחוב חדש, גינון, שידרוג חלונות ראווה, והסדרת נהלי המסחר (כגון הוצאת סחורה למדרכה, שילוט ועוד). מרכזיהן של ערים רבות בגרמניה הפכו ל"אזורים ללא מכוניות" וכבישים רבים הפכו למדרחובים מעוצבים. במרכז פרייבורג, למשל, הוגדרו 8.5 ק"מ במרכז העיר כאסורים לכניסת מכוניות.

מאמץ לשיקום העיר. רחוב הלל לפני ואחרי השיפוץ (צילום: ששון תירם)

 

המטרה: להפוך את מרכז י-ם למושך ומזמין יותר

בירושלים, שדרוג המרחב הציבורי הוא אחד הכלים המרכזיים לפיתוח מרכז העיר. המטרה היא להנעים את ההליכה במרכז העיר, להפוך אותו למושך ולמזמין יותר, להגביר את תנועת הולכי הרגל ולמשוך קהל מבקרים, תיירים וקונים רב יותר. השיפור בוצע באמצעות נטיעת אלפי עצים, ניקוי חזיתות הבניינים (למשל בניין ג'נרלי, בניין הדואר, המוזיאון ליהדות איטליה, מלון פרימה מלכים, בית הכנסת הגדול ועוד), שידרוג חלונות הראווה של בתי העסק, חיזוק תאורת הרחוב וריצוף מחדש של המדרכות.  

שיפור הנגישות למרכז העיר הוא מרכיב מרכזי בתכנית. פרויקט הדגל של מערך התנועה החדש הוא הרכבת הקלה. מדיניות התנועה החדשה מקנה עדיפות ברורה להולכי הרגל ולתחבורה הציבורית. משמעות הדבר היא השקעה גדולה במדרחובים חדשים (ובראשם המדרחוב ברחוב יפו במרכזו תעבור הרכבת הקלה), הרחבת מדרכות וצמצום רוחב הכבישים.

שדרוג חלונות הראווה הוא כלי לפיתוח. חנויות בי-ם (צילום: גוסטבו סגורסקי)

הניסיון בעולם מראה כי השקעה בתרבות עשויה להביא למגוון השפעות חיוביות על העיר: משיכת הון אנושי וכלכלי, הגדלת הפעילות המסחרית, שיקום פיזי של מתחמים ישנים, הגדלת מספר התיירים המבקרים בעיר, הארכת משך הביקור, קידום תדמית העיר, שיפור איכות החיים של התושבים, יצירת מרכז עירוני שוקק חיים ויצירת "תחושה של מקום".

עיכוב העבודות הביא לשחיקת אמון הציבור ברכבת הקלה

למרות ניצני ההצלחה, הדרך עוד ארוכה וישנן לא מעט דילמות ובעיות. עבודות התשתית הקשורות בפרויקט הרכבת הקלה נמשכו הרבה מעבר למתוכנן, והעיכוב בעבודות הביא לשחיקת אמון הציבור ברכבת הקלה בפרט ובתוכנית ההתחדשות של מרכז העיר בכלל. בעיית הנגישות של מרכז העיר לרכב פרטי עלולה למנוע את בעלי הרכב הפרטי מלהגיע למרכז.  

בשיקום ובפיתוח מרכז העיר הושקעו מאות מיליוני שקלים אך היעדר אחזקה ברמה נאותה עלול להביא להידרדרות מהירה של המרחב הציבורי שבו הושקע ממון רב כל כך. מקבלי ההחלטות והמתכננים מודעים לבעיות.

נמשכו הרבה מעבר למתוכנן. העבודות ברכבת הקלה (צילום: אמנון רמון)

תביא למהלך כולל של התחדשות י-ם? הרכבת הקלה  (צילום: אביאל ילינק)

עבודות התשתית נמצאות לקראת סיום ויש להניח שעם "שקיעת האבק", יחזור בהדרגה האמון של הירושלמים בפרויקט. את בעיית התחזוקה ניתן לפתור באמצעות הקמת חברת ניהול למרכז העיר המשותפת לעירייה ולבעלי העסקים, בדומה לחברות דומות הפועלות בערים רבות בעולם. 

יש לזכור כי התפיסה העומדת מאחורי התכנית להתחדשות מרכז העיר היא של השקעה ארוכת טווח ואין לשפוט את תוצאותיה היום אלא בפרספקטיבה היסטורית. אנו תקווה שתנופת ההתחדשות של מרכז העיר תימשך - במקביל להתאוששות כלכלית וחיזוק מעמדה של ירושלים כבירת ישראל וכעיר עולם. 

  • ספרם של אביאל ילינק, אמנון רמון ואסף ויטמן "יורדים העירה" בהוצאת מכון ירושלים

לכתבה באתר ynet

Comments