נחלצים מהפקקים: כך מפרקות תשתיות התחבורה את הריכוזיות בהיי-טק הישראלי

נשלח 22 באוג׳ 2011, 0:34 על ידי Sustainability Org

ההשקעה בכבישים חדשים, ובמיוחד בכביש 6, מאפשרת לעשרות אלפים להימנע מפקקי התנועה המסורתיים בדרך לעבודה. בזכותה, מרכזי תעסוקה כמו יקנעם בצפון וקרית גת בדרום רושמים צמיחה מהירה ומציעים חלופה למרכז

22.08.11 | 08:52  ענבל אורפז
Israeli Hi-Tech and Startups
 
לא סתם נהפך רכב הליסינג לסמלה של תעשיית ההיי-טק הישראלית. מדי בוקר עולים על רכבם הצמוד כמעט 100 אלף עובדי היי-טק ושמים פעמיהם למקום עבודתם הנמצא במקרים רבים הרחק ממקום מגוריהם.

ההמתנה המייגעת בפקקים הפכה עבור רבים מהם לאורח חיים, שכן 38% מעובדי ההיי-טק עובדים מחוץ למחוז מגוריהם, זאת לעומת 24% בלבד מכלל העובדים במשק. על כן, ההשקעות בתשתיות תחבורה בשנים האחרונות משפיעות יותר מכל על ההיי-טקיסטים ומאפשרת להם גמישות רבה יותר בבחירת מקום המגורים והעבודה. "עדיף לנסוע שעה בבוקר לעבודה, מאשר לעמוד שעה בפקקים בכניסה לתל אביב" - זה המוטו של אחד מעובדי ההיי-טק הרבים שעולים מדי בוקר על כביש 6.

תשתיות תחבורה אלה, הכוללות גם את הרכבת, הולכות ומפרקות את ריכוזיות ההיי-טק באזור המרכז. הדוגמה הבולטת לכך היא יקנעם, שחוברה לכביש 6 לפני כשנתיים. "17 ק"מ בלבד של כביש מהיר עומדים לשנות את מדיניות העסקת עובדי ההיי-טק בישראל", אמר לפני כשנתיים יריב ענבר, מנכ"ל מדיאטק היי-טק - זרוע ההדרכה של חברת מטריקס בצפון. השבוע הוא טען כי צדק בהערכתו: "ההשקעה הוכיחה את עצמה. אני חושב שעתה אנשים יכולים להרשות לעצמם לעבוד כמעט בכל מקום".

ריכוז של משרות נחשקות באזור המרכז

אחת הבעיות המאפיינות את ההיי-טק הישראלי הוא רמת ריכוזיות גבוהה של המשרות הנחשקות באזור המרכז. לפי נתונים שפירסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) בשבוע שעבר, 65% מההוצאה למחקר ופיתוח (מו"פ) במגזר העסקי ב-2009 נרשמה במחוז תל אביב והמרכז. המשמעות היא שרוב הפיתוח, כלומר תחום העיסוק המשלם את השכר הגבוה ביותר, נשאר בגבולות המרכז. לעומת זאת, רק 20% מהוצאות המו"פ נרשמו במחוז חיפה, ו-15% בלבד במחוזות ירושלים, דרום וצפון. הפער בין המרכז לשאר חלקי ישראל מתבטא גם כאשר בוחנים את מספר המשרות המלאות בתחום המו"פ. במחוזות המרכז ותל אביב יש 9.6 ו-12.2 משרות מלאות במו"פ לכל אלף תושבים, בהתאמה. בשאר המחוזות, למעט מחוז חיפה שבו נסגר הפער לראשונה ב-2009, מספר המשרות המלאות הוא 1-3 לכל אלף תושבים. כלומר, מהנדסים שירצו לעבוד במקצועם בהיי-טק ייאלצו להמשיך לעבוד באזור המרכז.

מה הפתרון? תשתית תחבורה מפותחת עשויה לתרום לפיזור אזורי התעסוקה והמגורים גם מחוץ לאזור המרכז, ואכן ניתן לראות מגמת שינוי. לפי נתוני הלמ"ס מדו"ח שהתייחס להתפתחות ההיי-טק ב-1995-2007, ניתן לראות עלייה של כ-240 אלף בשיעור היוממים, כלומר אנשים שמדי יום נוסעים למקום עבודה הנמצא מחוץ לאזור מגוריהם. עוד נמצא במחקר של בנק ישראל שההשקעות בכבישים העלו את השכר ב-10%-14%.

באותה התקופה התרגלו אנשי ההיי-טק לנסוע מדי יום לעבודה מחוץ למחוז המגורים שלהם יותר מהממוצע בקרב המועסקים בשאר המשק. לפי נתוני דו"ח הלמ"ס, עלה שיעור עובדי ההיי-טק שעובדים מחוץ למחוז מגוריהם מרמה של 30.2% ב-1995 ל-37.5% ב-2007. עובדי ענף השירותים, הכולל את פעילות הסטארט-אפים ומרכזי המחקר ופיתוח (מו"פ) המקומיים והרב-לאומיים, מבלים אפילו יותר זמן בנסיעה בכבישים וברכבות. שיעור העובדים מחוץ למחוז מגוריהם מקרב עובדים אלה עלה מ-27.5% ב-1995 ל-40.3% ב-2007.

כיצד תשתית תחבורה כמו כביש מהיר או רכבת יכולה לתרום להתפתחות מרכזי תעסוקה סביבו? ד"ר יעקב שיינין, מנכ"ל חברת מודלים כלכליים, משתמש בעמק הסיליקון האמריקאי כדוגמה למודל של תעשיית היי-טק עניפה שהתפתחה לאורך ציר תנועה. לדבריו, "בארה"ב ההיי-טק הלך לפריפריה. הכביש יצא מסן פרנסיסקו לפאלו אלטו וכל מפעלי ההיי-טק התמקמו לאורכו ומחוץ לעיר. סן פרנסיסקו היא העיר המרכזית והכביש לפאלו אלטו הוא כמו כביש 6 שנוסע לשום מקום. פאלו אלטו היא כמו ירוחם עם מפעלי היי-טק".

עם זאת, שיינין מצביע על כך שהשפעתה של תשתית היא אטית ויש להיאזר בסבלנות. כמו כן, הוא סבור כי התשתיות לא צריכות להגיע למקומות קיימים אלא ליצור הזדמנויות עתידיות חדשות. לטענתו, "בדרך כלל רואים השפעה של כביש בפיגור. אם מסתכלים על ארה"ב, זה יכול לקחת 20 שנה. בעולם הזה, וזו תמיד הטעות - הכביש הוא שיוצר את הביקוש. לא שמים כביש באזורי ביקוש. הביקוש בא אל הכביש".

לא כל סוג פעילות מתאים להתנהל מחוץ למרכז העסקים. שיינין מצביע על כך ש"מפעל עתיר שטח ייצא מחוץ לעיר ולעובדים בו יתאפשר לגור בתל אביב ולצאת החוצה. לעומת זאת, מפעל פיננסי שהוא לא עתיר שטח יעבוד בתוך העיר ויאפשר לעובדים לגור באזור כפרי, כמו כוכב יאיר, ולגדל ילדים במחיר סביר. ככל שהמפעל יותר עתיר שטח, הוא ילך רחוק יותר. אבל לעתים קורה ההיפך. אם תהיה רכבת שתיסע במהירות 200 קמ"ש לבאר שבע, אפשר יהיה לגור בבאר שבע בתנאים טובים ולנסוע כל יום חצי שעה למרכז".

כביש 6 הוא דוגמה לדרך שבה תשתית תחבורה יכולה לסייע להתפתחות מרכזי תעסוקה מחוץ לערים הגדולות. לטענת אודי סביון, מנכ"ל דרך ארץ (הזכיינית המפעילה את כביש 6), "ההתפתחות של מרכזי תעסוקה או פארקי תעשייה לאורך הכביש היא דרמטית. כיום כל מיני גורמים ממש מתעניינים איפה כדאי לפתח את מרכזי התעסוקה בהתאם לתוואי העתידי של הכביש". בעשור האחרון ניתן לראות פריחה של מרכזי תעסוקה בהיי-טק שהתפתחו לאורכו של כביש 6 מיקנעם שבצפון ועד קרית גת בדרום. אמנם כביש 6 אינו הגורם היחיד שתרם להתרוממות מרכזים אלה, אך אין ספק שהוא היה גורם מסייע משמעותי.

אחת הערים שקיבלו תנופה משמעותית בזכות כביש 6 היא יקנעם, שהתחברה לכביש ב-2009. מייק סקה, מהנדס עיריית יקנעם, מספר ש"כבר בשנות ה-90 התחילה התנופה של הפארקים התעשייתיים ביקנעם. כדי לגייס בזמנו את המפעלים והתעשיינים הצגנו בפניהם את התוכניות העתידיות של כביש 6 וזה עשה את שלו". כיום סקה מתאר גל שני שמאפיין את שלוש השנים האחרונות שבהן חברות בוחרות להגיע ליקנעם במובהק בגלל הנגישות של כביש 6. כדוגמה מציין סקה את חברת מבני תעשייה שקיבלה מהעירייה מגרש לפני שש שנים להקמת מתחם מבנים לתעשיות היי-טק. "בשלוש השנים שקדמו לפתיחה של כביש 6 הם לא בנו דבר. אבל ברגע שנפתח כביש 6, כבר למחרת ראית מנופים ובנייה בשיא המרץ", הוא אומר.

העירייה בנתה צומת נוסף לטובת הבאים מהמרכז

מדי יום נכנסים לשלושת הפארקים התעשייתיים ביקנעם כ-16 אלף עובדים, מתוכם 4,000 בלבד גרים ביקנעם. סקה מציין ש-12 אלף האיש הנותרים מגיעים בעיקר מאזור המרכז. לצורך כך בנתה העירייה צומת נוסף לטובת הבאים מהמרכז. בשעות השיא, בין 7 ל-9 בבוקר, מגיעות מדי שעה 6,000 מכוניות לצומת יקנעם מכביש 6. "כיום כולם עולים לאוטו בתל אביב ומגיעים ליקנעם תוך 40 דקות. חלק מהאנשים אמרו לי: 'אם אני גר בבית שלי בכפר סבא ורוצה להגיע לפארק תעשייה בתל אביב זה לוקח לי יותר זמן'", אומר סקה. לכביש 6 יש חלק משמעותי בנהירת החברות ליקנעם, אך הפריחה שם לוותה גם במהלכים שאותם קידמה העירייה כדי לזרז הלכים ביורוקרטים.

כך למשל, פועלת כיום בעיר ועדה שתוך 12 שבועות נותנת היתרי בנייה. "במונחים ארציים זה נדיר", קובע סקה. בפארקים ביקנעם פועלות 120-150 חברות היי-טק, מתוכן חברות רבות שמתמחות בביוטכנולוגיה, פארמה ומכשור רפואי. שני פארקים הם בתפוסה של כ-90% ופארק נוסף בתפוסה מלאה. בימים אלה מונחת אבן פינה לפארק נוסף, פארק מדע ותעשייה מבוא כרמל, שישמש לתמיכה בלוגיסטיקה לתעשיות ההיי-טק ולהקמתו שותפות יקנעם, עוספייה, מועצה אזורית מגידו ודליית אל-כרמל.

למנהרות הכרמל יש השפעה דומה על אזור חיפה. ענבר מציין כי מדיאטק היי-טק, מכללה ללימודי היי-טק וטכנולוגיה הממוקמת בצ'ק פוסט בחיפה, משלמת עבור לקוחותיה המגיעים מדרום לחיפה - מאזור נתניה-חדרה-טירה את דמי הנסיעה במנהרות הכרמל. "באמצעות מנהרות הכרמל אנחנו מקצרים את הדרך משעה לחצי שעה ואז למישהו מחדרה הצ'ק פוסט יותר קרוב מהרצליה. מעטים האנשים שגרים ממש קרוב למקום העבודה, ואם אתה מסוגל כיום למצוא מקום עבודה במרחק נטו שעה על הכביש זה לא מהותי אם זו נסיעה גיאוגרפית רחוקה או כזו שכוללת עמידה בפקקים".

לכתבה בדהמרקרIT

Comments