בית המשפט הקפיא לשנה תוכנית להפקעת קרקעות בשדרות קק"ל בתל אביב

נשלח 10 באוק׳ 2015, 7:06 על ידי Sustainability Org   [ עודכן 16 באוק׳ 2015, 11:38 ]

העירייה פעלה ליישם תוכנית שאושרה בתחילת שנות ה–70 וסירבה להציע חלופות שיצמצמו את הפקעות הקרקע

מאת אריק מירובסקי, 7/10/2015

בית המשפט המחוזי תל אביב הקפיא לשנה את תוכנית העירייה להפקיע שטחים מחלקות פרטיות של תושבי שדרות קק"ל בתל אביב, לצורך הרחבת הכביש והוספת נתיב תחבורה ציבורית לאורך כ-500 מ"ר בין נתיבי איילון לבני אפרים.

בית המשפט הורה לוועדה המקומית לבדוק שוב את הצורך בהרחבת הכביש, ובמידת הצורך לגבש פתרונות תכנוניים שיצריכו הפקעת שטח מינימלי, שתפגע באופן מידתי בחלקות של בעלי הקרקע. זאת, בין היתר משום שהפקעת הקרקעות מתבססת על תוכנית בת כ–40 שנה, שלא יושמה עד היום.

צילום: אלון רון

מדובר בתוכנית מתחילת שנות ה–70, שאחת ממטרותיה היתה הרחבת קטע הכביש מ–21 מטר ל–28–31 מטר, שמשמעותה הפקעת חלקים נרחבים משטחי החצרות לאורך הרחוב. העירייה לא מימשה את התוכנית במשך שנים רבות, וב–1989 אף נחתם הסכם פשרה במסגרת הליך משפטי, שלפיו לא תתבצע הרחבה במשך 20 שנה. ב–2010 גילו תושבי הרחוב כי העירייה מתכוונת לפעול למימוש ההפקעה, והחלו לפעול לביטולה. במארס 2011 אישרה הוועדה המקומית את ביצוע ההפקעה.

התושבים הצליחו, באמצעות משרד עו"ד ענת בירן, להביא את ההחלטה לדיון נוסף במליאה — אך גם היא אישרה לבסוף את ההחלטה, ולכן הוגשה עתירה מינהלית בנושא, והוועדה המקומית הבטיחה שלא להמשיך בהליכי ההפקעה עד סיום העתירה. לאחר הגשת העתירה ודיון ראשון בפני השופטת אסתר קובו, נעשו מאמצים להגיע להבנות, אך התברר כי העירייה עומדת על ביצוע ההפקעה — ולא הציעה חלופות שיצמצמו את ההפקעות.

העירייה טענה כי ההפקעה נחוצה לטובת הוספת נתיב לתחבורה ציבורית ומסלול לאופניים. מנהל אגף הנכסים בעירייה הציג נתונים שלפיהם נפח כלי הרכב בתחבורה ציבורית בין 06:00 ל–18:00 הוא 1,750 כלי רכב בתחבורה ציבורית. מנגד, חוות דעת תחבורתית סותרת מטעם התושבים של חברת א.ג. סקרים הציגה נפח תחבורה ציבורית בהיקף של 335 כלי רכב בלבד באותן שעות.

התושבים טענו באמצעות עו"ד ענת בירן כי אין כל נחיצות בהוספת נתיב תחבורה ציבורית, מכיוון שמספר כלי התחבורה לא מצדיק זאת, וכי גם אם יוסיפו נתיב, הרי שאין תוכנית להוספת נתיב מעל איילון — ואז שם ייווצר צוואר בקבוק. כמו כן, התושבים טענו כי מחובתה של העירייה לבחון שנית תוכנית שאושרה לפני 40 שנה, לאור השינויים במגמות התכנון שהתרחשו בתקופה זה.

בית המשפט השתכנע כי היעילות של הוספת נתיב התחבורה ציבורית מוטלת בספק. "מעיון במסמכים ובמפות שצורפו לעתירה עולה כי באזור שסביבו סובבת העתירה אין הקצאה לנתיבי תחבורה ציבורית, אף שיש באזור רחובות שבהם היקף התנועה עולה על זה של קק"ל", כתב סגן הנשיאה, השופט עודד מודריק. "על כן, סביר לחשוב שראוי לערוך בחינה מחודשת של הצורך להקצות נתיבי תחבורה ציבורית בלעדיים בקטע זה של שדרות קק"ל. בפרט, כשמדובר באורך קטע שאינו עולה על חצי קילומטר, וממערבה לו הגשר מעל איילון, שכולל שני נתיבים בלבד ואינו ניתן להרחבה".

עו"ד בירן אמרה כי "אני שמחה על החלטת בית המשפט. לא ייתכן שהעירייה תפקיע ללא פיצוי חלקות נרחבות מחצרות תושביה על סמך תוכנית בת 40 שנה, מבלי לבדוק שוב את הצורך בה".

לכתבה בדהמרקר


ת"א: שוב נדחתה התוכנית להרחבת שד' קק"ל

ב-1971 אושרה תוכנית להפקעת שטח כדי להכשיר מקום לתח"צ ואופניים. בעקבות מאבק בעלי הקרקעות קבע ביהמ"ש שיש להמתין שנה נוספת
עו"ד יעקב זליגמן, 13/10/2015

ארבעה עשורים וחצי חלפו מאז אושרה לראשונה התוכנית להרחבת שדרות קק"ל בתל אביב לתחבורה ציבורית ואופניים, והיישום שלה ממשיך להתעכב: בית המשפט לעניינים מנהליים בעיר קיבל לאחרונה באופן חלקי עתירה שהגישו בעלי קרקעות שאמורים להיות מופקעות לצורך מימוש ההרחבה, והורה לדחות בשנה נוספת את הדיון בה לצורך התאמת התוכנית לימינו.

ב-1971 אושרה התוכנית במטרה לפתח עורק דו-מסלולי עם שלושה נתיבי תנועה לכל כיוון וכן לסלול שביל לרוכבי אופניים. היא נועדה לביצוע תוך 15 שנים, ובמסגרתה הוחלט להפקיע שטחים מבעלי הקרקעות באזור. מן הסתם היא לא יצאה לפועל, וב-1989 התגבש הסדר פשרה עם "העמותה לביטול מחלפים", והוסכם שקטע הרחוב בני-אפרים–האוניברסיטה לא יורחב במהלך 20 השנים הבאות.העירייה טענה מנגד שהצורך בקיום התוכנית גבר עם השנים וכי ההפקעה נועדה לשרת את הציבור הרחב על ידי שיפור התשתיות, מעבר מהיר של תחבורה ציבורית ותוספת נתיב אופניים שיתמזג עם שבילי האופניים בעיר.

בסוף העשור שעבר עברו 20 שנות ההקפאה, וההפקעה (שלא כללה תמורה לבעלי הקרקע) אושרה מחדש. ביולי 2011, בעקבות פרסום ההחלטה על ההפקעה, הגישו בעלי הנכסים הסמוכים עתירה והסבירו שהפקעת השטח תגרום להם נזק ותפגע בקניין הפרטי שלהם, לכן יש למצוא לכך חלופה או לכל הפחות לפצותם. כך או אחרת, טענו, אין ליישם את התוכנית כלשונה כעת משום שמדובר במיזם ישן ומאז אישורו הראשוני חלו שינויים רבים במגמות התכנון. הם הוסיפו שתנועת התחבורה הציבורית בחלק זה של שדרות קק"ל לא מצדיקה את הרחבת הנתיב, והציעו להמיר את אחד הנתיבים הקיימים לנת"צ. הם הוסיפו שאין צורך בהרחבת הדרך לשם סלילת שביל אופניים, משום שיש שם רצועת דרך פנויה שיכולה לשמש לכך. העירייה טענה מנגד שהצורך בקיום התוכנית גבר עם השנים וכי ההפקעה נועדה לשרת את הציבור הרחב על ידי שיפור התשתיות, מעבר מהיר של תחבורה ציבורית ותוספת נתיב אופניים שיתמזג עם שבילי האופניים בעיר.
סגן הנשיאה, השופט ד"ר עודד מודריק, סבר שמאחר ששדרות קק"ל הן עורק ראשי באזור צפון תל אביב, העמסתה בנתיבי תחבורה ציבורית עלולה להגדיל את התנועה באזור ולגרום לבעיה בטיחותית, משום שתושבי האזור וילדיהם נדרשים לחצות שם את הכביש. השופט ציין שהוא אמנם חסר המיומנות והרקע המקצועי, אולם קשה לו להבין מאיזו סיבה ההפקעה לצורך הוספת נת"צ היא חיונית כל כך. כמו כן, מאחר שמדובר בהחלטה מלפני כמה עשורים, ראוי לבדוק האם יש חלופות עדכניות "נוכח אורחות החיים ומגמות התכנון המשתנות". לבסוף קבע השופט מודריק שהעתירה תתקבל באופן חלקי, כך שהתוכנית תוקפא לשנה, ותיערך בדיקה מחודשת שתציע פתרון המפקיע שטח מינימלי, כך שתימנע פגיעה משמעותית בבעלי הקרקע. כמו כן הורה השופט לבחון את פיתוח מסלולי האופניים על ידי הרחבת המדרכות.
  • לקריאת פסק הדין המלא – לחצו כאן
  • הכתבה באדיבות אתר המשפט הישראלי פסקדין
  • ב"כ העותרים: עו"ד ענת בירן (רקם), עו"ד דפנה תמיר, עו"ד אסף עירוני
  • ב"כ המשיבים: עו"ד הראלה אברהם-אוזן
  • עו"ד יעקב זליגמן, ממשרד עוה"ד דן בר-אל ושות' , עוסק בדיני מקרקעין ותכנון ובנייה
  • הכותב לא ייצג בתיק

לכתבה באתר ynet


כתבות קשורות:


Comments