תכירו, אדריכל נוף

פורסם: 21 בדצמ׳ 2010, 10:40 על ידי: Sustainability Org

אנשים מהגרים לערים בקצב המחייב הערכה מחדש של תכנון העיר ועיצובה. לאדריכלי הנוף יהיה תפקיד קריטי. הירוק מתחיל בבית

ליאור לוינגר | 21/12/2010 13:51
תגיות: תכנון בר-קיימא, תכנון ערים

בשבוע שעבר, במהלך הסערה שפקדה אותנו אספתי את בתי אלה בת השש מהגן במרכז העיר כפר סבא. יחד צעדנו הביתה בנהרות הגועשים של מי הנגר העילי שזורמים מהשטחים הפתוחים על המדרכות, לקולטנים במורד הרחוב ומשם לים. אלה כמו רב בני גילה נהנתה מההזדמנות לקפץ בשלוליות ואף מצאה את "עץ המזל", עץ שהאדמה בבור הנטיעה שלו מהודקת באופן שחמצן ומים אינם יכולים לחלחל ולהגיע לבית השרשים שלו. מסקנתה של בתי היתה הפוכה: העץ בר מזל כי יש לו המון מים ולכן אפשר להצטלם איתו.

נהרות גועשים ברחובות. משבר האקלים חיזק את הצורך  בפתרונות יעילים יותר
נהרות גועשים ברחובות. משבר האקלים חיזק את הצורך בפתרונות יעילים יותר צילום: ליאור לוינגר

בתחילת המאה ה-21 המרחב הציבורי בערים נמצא בתהליך של השתנות ומקצוע אדריכלות הנוף שותף פעיל לשינוי זה בכל העולם. קיימות מספר רב של סיבות לתהליך ההשתנות של המרחב הציבורי. החשובה שבהן היא תהליך האורבניזציה בעולם – אנשים מהגרים לערים בקצב שלא נראה בעבר והדבר מצריך הערכה מחדש של תכנון העיר ועיצובה. 

בעשורים החולפים תהליכי התחדשות עירונית הסתמכו לא פעם על אייקונים אדריכליים, תופעה הקרויה "אפקט בילבאו" על שם המוזיאון שתכנן האדריכל האמריקאי הנודע פרנק גרי בעיר הבאסקית ואשר הציבה כיעד תיירותי בתחילת העשור שהסתיים זה עתה. אולם מאמצים אלו לא עמדו בציפיות הכלכליות והחברתיות שהוגדרו להן, ופעמים רבות אף תרמו להגדלת ההוצאות הציבוריות ולנטל כלכלי וסביבתי.

משבר האקלים והמשבר הכלכלי העולמי חיזקו את הצורך של ערים, השואפות להגדיר את עצמן מחדש, בפתרונות חכמים יותר ויעילים יותר. במקביל, נושאים של קיימות (SUSTAINABILITY) הפכו לדאגה ממשית, וערים רבות מוצאות את עצמן מתמודדות עם תשתיות בקנה מידה חסר תקדים מחד ואתגרים סביבתיים מאידך.

התגובה המקובלת כיום ברוב הערים המתקדמות בעולם היא גיבוש אסטרטגיות סביבתיות שנותנות עדיפות לפתרונות נופיים והנדסיים משולבים. נקודה חשובה נוספת היא שבעידן העיר הפוסט תעשייתית, בו יש מחסור גובר והולך בשטחים פתוחים, נדרשת מחשבה מעמיקה לגבי עתידם של שטחים מופקרים שבמקרים רבים נמצאים במקומות מרכזיים ואסטרטגים – מרכזי ערים, חופי הים, תוואי רכבות וכיו"ב, הקרויים בעגה המקצועית "שדות אפורים" (Grey fields)או "שדות חומים" (Brown fields).

להגדיר את המרחב העירוני

באשר לטרמינולוגיה, כיום ישנם ביטויים אופנתיים שמתמקדים בנושאים הללו כמו למשל "אקולוגיה אורבנית" ו"אורבניזם נופי" המייצגים תפיסות שקיימות באדריכלות הנוף כבר שנים רבות. השאלה הקריטית מבחינתי כאיש מקצוע פעיל וכמורה, היא האם ביכולתנו לשנות תפיסות מיושנות של תכנון ועיצוב עירוני שהתמקדו בראש ובראשונה בבניינים?

הגישה של אקולוגיה אורבנית בתכנון ערים שצוברת תאוצה כיום בכל העולם מתמקדת באלמנטים הנופיים, בדינמיות שלהם ובהמשכיות שלהם וכיצד הם יוצרים את מרקם החיים בעיר ותורמים לאיכות החיים. התפישה של "טבע בעיר" מרחיב את הרעיון, אך עם מודעות והבנה של תהליכים אקולוגים וטכנולוגיות כנוסחה לבנייה (ובנייה מחדש) של ערים.

במקביל, אורבניזם נופי שואף להסיט את את מרכז הכובד של עיצוב עירוני מהבניין (האובייקט)  למרחב ולאדם, הולך הרגל שבמרכזו. היצירתיות והחדשנות בפרוייקטים אילו מושגת באינטראקציות בין מערכות עירוניות, זיהוי הזדמנויות בתחום התשתיות, וזיהוי הנוף ככח מאגד מעבר להיותו מרכיב ייחודי ומלוטש של העיר.


בדרך זו הנוף העירוני והמרחב הציבורי הופכים לכלים המרכזיים שבאמצעותם ניתן להגדיר מחדש את המרחב העירוני בן זמננו בד בבד עם בחינה מחודשת של מקצועות אדריכלות הנוף, ההנדסה והארכיטקטורה. כמקצוע המבוסס על תהליכים ונושאים אקולוגיים ומתמקד בתכנון של שטחים נרחבים בהם שכבות רבות של מערכות ותשתיות, אדריכלות נוף היא הדיסציפלינה המתאימה ביותר להתמודד עם האתגרים האורבניים של ימינו – בעולם הגדול כבר הפנימו את התובנות הללו והשאלה הנשאלת היא האם גם בישראל על שלל מתכנניה, מהנדסיה ומוסדותיה קיימת הנכונות לעשות את הקפיצה הנדרשת למאה ה- 21?
   
אדריכל הנוף ליאור לווינגר הוא הבעלים של סטודיו 'אורבנוף' המתמחה בקיימות, בנייה ירוקה ותשתיות ירוקות בהיבט של פיתוח ונוף. הוא מרצה בטכניון בפקולטה לארכיטקטורה במסלול לאדריכלות נוף, בנוסף הוא יושב בכמה ועדות ארציות בנושא בנייה ירוקה וניהול מי גשמים ומייעץ לגופים פרטיים וציבוריים בארץ בנושא של פיתוח אסטרטגיות נופיות לקיימות. ליאור בוגר הטכניון בהצטיינות ובעל תואר שני מאוניברסיטת ברקלי בקליפורניה עם התמחות בעיצוב אורבני.

לכתבה באתר nrg
Comments