ידיעות/עדכונים מים וביוב

The Feds Just Got Sued for Letting Nestlé Bottle Water in California’s Drought Country

נשלח 14 בנוב׳ 2015, 9:05 על ידי Sustainability Org   [ עודכן 14 בנוב׳ 2015, 9:05 ]

By | Wed Oct. 14, 2015


A new lawsuit claims that Nestlé is illegally diverting water to supply its Arrowhead brand.
samaro/iStock

A group of environmental organizations sued the US Forest Service on Tuesday, claiming that it allowed Nestlé to illegally divert millions of gallons of water from California's San Bernadino National Forest to use for Arrowhead brand bottled water while the state struggles through a historic drought.

Nestlé has had rights to bottle water from the forest's Strawberry Creek for decades, but a Desert Sun investigation in March of this year found that the company's permit to use a four-mile pipeline that transports the water to the bottling plant expired in 1988. A month later, the agency announced it was investigating the permit.

The plaintiffs—the Center for Biological Diversity, the Story of Stuff Project, and the Courage Campaign Institute—are calling on the Forest Service to shut down use of the pipeline and conduct an environmental review immediately. They contend that the Forest Service is breaking its own policies by allowing the bottling operation to continue, as the siphoning of water from the already depleted water source is harming local habitats and wildlife.

"Recent reports have indicated that water levels at Strawberry Creek are at record lows," said the plaintiffs in a statement yesterday. "In exchange for allowing Nestlé to continue siphoning water from the Creek, the Forest Service receives just $524 a year, less than the average Californian's water bill." 

After a Mother Jones investigation found that Starbucks bottled Ethos brand water in Merced, California, the company announced it would move its operations out of state due to concerns about the drought. When asked if Nestlé would stop bottling California water, CEO Tim Brown replied, "Absolutely not. In fact, if I could increase it, I would."

Brown argues that his company's permit has not expired, since it it still being reviewed by the Forest Service. Furthermore, the amount of water used at the company's five California bottling plants—about 1.9 million gallons per day—is not contributing to California's drought, he wrote earlier this year: "To put that amount in perspective, this is roughly equal to the annual average watering needs of two California golf courses."


לוס אנג'לס: 96 מיליון כדורים שחורים יכסו מאגר מים ויחסכו 300 מיליון דולר

נשלח 16 באוג׳ 2015, 21:22 על ידי Sustainability Org   [ עודכן 16 באוג׳ 2015, 21:22 ]

הכדורים שהוזרמו למאגרי מים בעיר יביאו לחיסכון יקר של מים ויגנו על המאגרים מפני אבק, גשם, ציפורים ושינויים כימיים שנגרמים על ידי השמש

סוכנויות הידיעות, 11/8/2015

עיריית לוס אנג'לס השלימה אתמול תוכנית חדשנית להזרמה של 96 מיליון כדורי מים אל מאגר המים בעיר, במהלך שלטענת ראש העיר יוכל לחסוך 250 מיליון דולר.

אתמול (ב') שיחררו עובדים של מחלקת המים בעיריית לוס אנג'לס 20 אלף כדורים אחרונים אל תוך מאגר המים באגם סילבר לייק שבעיר. "זהו שילוב של האופן בו הנדסה פוגשת את השכל הישר. חסכנו הרבה כסף ועשינו את כל הדברים הנכונים, אמרה ראש מחלקת המים בעירייה, מרסי אדוארדס.

לוס אנג'לס היא העיר הראשונה בארה"ב להשתמש בכדורים השחורים מפלסטיק המלאים במים, בגודל 4 אינץ' לכדור. הכדורים מסייעים לחסום את קרני השמש מפני שפת המים של המאגר ומגנים עליו מפני אבק, גשם, ציפורים, עופות טורפים ושינויים כימיים שנגרמים על ידי השמש. הכדורים גם מונעים מחלק מהמים במאגר להתאדות.

לטענת ראש העיר לוס אנג'לס, אריק גרסטי, הכדורים השחורים יחסכו 300 מיליון גלונים של מים בכל שנה, שעד כה התאדו, במדינה שסובלת מבצורות ומזג אוויר יבש. עלות הכדורים השחורים, שתוחלת חייהם כ-10 שנים, הסתכמה ב-35 מיליון דולר, בעוד ההערכות צופות חיסכון של עד 300 מיליון דולר.




מצוקת מים ושטפונות עולים לכלכלה העולמית 500 מיליארד דולר בשנה

נשלח 21 באפר׳ 2015, 13:50 על ידי Sustainability Org   [ עודכן 21 באפר׳ 2015, 13:51 ]

דו"ח חדש העוסק בהיעדר בטחון מים, מעריך כי נזקי שטפונות, בצורות, מחסור באספקת מים ומחסור בתשתיות מים גורם נזקים אדירים לכלכלות ולחברות ברחבי העולם

בלומברג, 14/4/2015

שטפונות ובצורות על רקע השינויים האקלימיים והיעדר השקעות באספקת מים יציבה עולים לכלכלה העולמית עשרות מיליארדי דולרים בשנה, לפי דו"ח חדש על היעדר ביטחון מים. "מים הם חיוניים ויצרניים, אך יכולים גם להיות הרסניים", אמר דיוויד גריי, פרופ' באוקספורד, בעדות וידאו המצורפות לדו"ח. הדו"ח של אוניברסיטת אוקספורד פורסם בעת השקת פורום המים העולמי בקוריאה.

לפי הדו"ח, בדרום אסיה ריכוז סיכוני המים הגדול בעולם. במזרח ודרום מזרח אסיה גוברים איומי השטפונות במהירות, ואילו בארה"ב החשיפה הגבוהה ביותר לסיכוני שטפונות.

אגם שהתייבש במחוז גוז'ראט שבהודו. צילום: רויטרס

הדו"ח מגיע גם בתקופה בה קליפורניה מתמודדת עם הגבלות שימוש במים בשל הבצורת הממושכת שלה, מהחמורות בתולדותיה; אזור אטאקאמה בצ'ילה סבל מנזקי השטפונות החמורים זה 80 שנה; והעיר הגדולה בברזיל סובלת מהבצורת החמורה ביותר זה 80 שנה. בינתיים, באיראן יש מחסור במים, ומצוקת מים גם פוגעת בכלכלותיהן של שלל מדינות, מדרום אפריקה ועד טייוואן.

אפריקה שמדרום לסהרה היא האזור היחיד של העולם שבו הסיכונים של מחסור במים וסניטציה גדלים, לפי הדו"ח, ואילו בצפון אפריקה שיעור האוכלוסיה הגבוה ביותר בסכנת מחסור מים. היעדר ביטחון מים עולה לכלכלה העולמית כמעט חצי טריליון דולר בשנה, לפי הדו"ח. נזקי שטפונות לנכסים אורבניים עולים לבדם כ-120 מיליארד דולר בשנה.

הדו"ח, שכותרתו "אבטחת אספקת מים, תמיכה בצמיחה", פורסם ביום שני ונכתב על ידי צוות משימה שהוקם על ידי שותפות המים העולמית (Global Water Partnership) והארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי (OECD). בראש צוות החוקרים, האקדמאים ואנשי השטח  עמדו ג'ים הול וגריי מאוקספורד.

"הניתוח שלנו מראה כי מדינות שכלכלתן תלויה בחקלאות הן לרוב המושפעות ביותר משטפונות או מצוקת מים", אמר גריי. על מדינות אלה לחשוב "כיצד הן יכולות לגוון את כלכלתן ולהפחית את תלותן במים", הוסיף.

בחקלאות, היעדר בטחון מים עולה כ-94 מיליארד דולר בשנה, לפי GWP. על מדינות להתמקד "בזיהוי אפשרויות שימוש טובות יותר לאספקת המים העומדת לרשותם", אמר גריי. נשיא מועצת המים העולמית, בנדיטו בראגה, הדגיש בראיון טלפוני בשבוע שעבר כי "באוסטרליה יש דוגמה טובה, בהתמודדות עם בצורת בת 10 שנים באגן מוריי-דרלינג". לדבריו, ההשקעה בתשתיות מים אינה מפותחת דיה, ויש צורך בכך ברחבי העולם. "מים הם המכנה המשותף המחבר בין כלכלה, חברה וסביבה".

לכתבה בדהמרקר



הפתרון של קפטן קירק לבצורת בקליפורניה: צינור של 30 מיליארד דולר במימון המונים

נשלח 21 באפר׳ 2015, 13:44 על ידי Sustainability Org   [ עודכן 21 באפר׳ 2015, 13:47 ]

השחקן וויליאם שטנר אמר כי יפתח פרויקט בקיקסטארטר לגיוס 30 מיליארד דולר שיוקדשו להקמת צינור מסיאטל לקליפורניה

סוכנויות הידיעות, 19/4/2015

הבצורת בקליפורניה מאלצת את תושבי המדינה להתמודד עם מגבלות בשימוש במים – ובהם גם כוכבי הוליווד. כדי לחלץ את קליפורניה ממצוקת המים שלה, העלה אחד מכוכבי הוליווד הצעה מעניינת: הקמת צינור מים מסיאטל לקליפורניה ב-30 מיליארד דולר שיגויסו במימון המונים.

וויליאם שטנר בן ה-84 שגילם את קפטן קירק בסדרת סרטי "מסע בין כוכבים" עומד מאחורי הזו שעשויה להישמע מופרכת. "קליפורניה היא בעיצומה של בצורת שנמשכת ארבע שנים", אמר שטנר בראיון ליאהו. "אורמים לנו שיש מים מספיקים רק לעוד שנה. אם לא יירד גשם בשנה הבאה, מה יעשו 20 מיליון האנשים באסם התבואה של העולם? אם קליפורניה היתה מדינה, התמ"ג שלנו היה החמישי בעולם – אנחנו עומדים להיחרב! מה עושים בנוגע לזה?" תהה שטנר שהעלה מיד את הצעתו.

"אז אני מתחיל קמפיין בקיקסטארטר. אני רוצה 30 מיליארד דולר כדי לבנות צינור כמו זה שיש באלסקה. בוא נגיד מסיאטל, מקום שם הרבה מים", הציע שטנר.  הוא טען שאם עשו את זה באלסקה, ניתן לעשות את זה גם בקליפורניה והוסיף שגם אם לא יצליח לגייס את הכסף הוא יעלה לפחות את המודעות בנוגע לחומרה של הבצורת בקליפורניה.

וויליאם שטנר, צילום: אי.פי

בתחילת אפריל הורה מושל קליפורניה ג'רי בראון, על הגבלות המים הראשונות אי פעם עבור כלל המדינה, עם צו הדורש מערים ורשויות מקומיות לצמצם את צריכת המים שלהן ב-25%. הקיצוצים, שאמורים להיות מיושמים על ידי רשויות המים המקומיות והמדינתיות, צפויים משפיעים על צרכנים ועסקים ברחבי קליפורניה, המדינה המאוכלסת ביותר בארה"ב. עם זאת, חקלאים, שכבר מתמודדים עם קיצוצים בהקצאות המים להשקיה, פטורים מהקיצוצים החדשים.

לכתבה בדהמרקר

כתבות קשורות:
בצורת בקליפורניה: לקצץ רבע מצריכת המים

בצורת בקליפורניה: לקצץ רבע מצריכת המים

נשלח 4 באפר׳ 2015, 9:02 על ידי Sustainability Org   [ עודכן 4 באפר׳ 2015, 9:03 ]

כשברקע הרים שבדרך כלל מושלגים, קרא מושל קליפורניה לתושבים לחסוך במים. "אנחנו בעידן חדש. הרעיון של גינה קטנה ויפה שצורכת הרבה מים בכל יום, תהיה בקרוב נחלת העבר", הוא אמר
סוכנויות הידיעות, 2/4/2015

צעדי חירום בקליפורניה, הסובלת מהבצורת הקשה בתולדותיה: מושל מדינת קליפורניה שבארה"ב, ג'רי בראון, הורה לפנות בוקר (יום ה') לתושבים ולבעלי העסקים להקטין את צריכת המים ב-25% כצעד נוסף בהתמודדות עם הבצורת הקשה שפוקדת את המדינה זו השנה הרביעית.

מגרשי הגולף והפארקים נדרשים ליישם את הקיצוץ באופן מיידי ותושבים יעודדו להחליף את הצמחייה בחצרות הבתים. עם זאת, החקלאים, שכבר סובלים מהמחסור במשקעים, הוחרגו מההוראה החדשה ולא נדרשו לשינוי בצריכה - כיוון שכבר לפני כמה חודשים הם התבקשו לקצץ בשימוש במים.

 

(צילום: AFP)
(צילום: AFP)

 

המהלך הקיצוני של המושל בראון מגיע בין היתר לאחר שכמות השלגים בהרים הגבוהים במדינה שבמערב בארצות-הברית, המספקים כשליש מכמות המים של קליפורניה, נמצאים ברמה הנמוכה ביותר מאז החלו המדידות – 5% בלבד מהכמות הממוצעת.

 

כשהוא עומד בשדה חקלאי יבש בקליפורניה אמר המושל בראון כי המהלך עשוי לחסוך כמות גדולה מאוד של מים בתשעת החודשים הקרובים.

 

"אנחנו עומדים בשדה יבש, שבו אמור להיות שלג בגובה 1.5 מטר", אמר בראון במסיבת עיתונאים שכינס בסיירה נבאדה, רכס הרים גבוהים הנמצא בגבול בין קליפורניה לנבדה. הוא הוסיף כי המדינה תסייע למשפחות ולבתי עסק להחליף את הצמחים הצורכים כמות גדולה של מים בצמחים הצורכים מעט מים.

"הבצורת מחייבת נקיטת צעדים חסרי תקדים", הוסיף בראון.

(צילום: AFP / KELLY M. GROW)
(צילום: AFP / KELLY M. GROW)

(צילום: AFP)
(צילום: AFP)

 

הוא פנה לתושבי המדינה ואמר: "אנחנו בעידן חדש. הרעיון של גינה קטנה ויפה שצורכת הרבה מים בכל יום, תהיה בקרוב נחלת העבר".

 

יו"ר ועדת המים של מדינת קליפורניה, פליסיה מרקוס, אמרה כי במדינה

לא יהססו לקנוס ב-10,000 דולר ביום מחוזות שלא יצליחו לעמוד ביעדי הקיצוץ במים. בין היתר הוחלט לאסור על מי שבונה בית חדש לשתול דשא וצמחים ללא מערכת שתחסוך מים.

 

עבור קליפורניה פגיעה בחקלאות משמעותה אסון לאומי, שכן היא מייצרת כמחצית מהפירות, מהאגוזים ומהירקות בארצות הברית ונחשבת למובילה בייצור חלב. בעקבות כך, הפך משבר המים לאחד הנושאים החשובים ביותר בשיח הפוליטי במדינה.

לכתבה באתר ynet

כתבות קשורות:
Once-In-1200-Year California Drought Bears Signature Of Climate Change
How serious is California drought?
California’s Drought Is So Bad, Even Its Hydropower Is Drying Up
California’s drought spells disaster for your favorite foods
Only 1 year of water left in California, NASA scientist suggests rationing
Watch California Dry Up Right Before Your Eyes In 6 Jaw-Dropping GIFs
Yosemite Fire Example of How Droughts Amplify Wildfires
California Rim fire: Some evacuation orders lifted

NASA Bombshell: Global Groundwater Crisis Threatens Our Food Supplies And Our Security

נשלח 1 בנוב׳ 2014, 13:57 על ידי Sustainability Org   [ עודכן 1 בנוב׳ 2014, 13:57 ]

by Joe Romm Posted on October 31, 2014

Sustained drought

Sustained drought in California is depleting aquifers (click to enlarge).

An alarming satellite-based analysis from NASA finds that the world is depleting groundwater — the water stored unground in soil and aquifers — at an unprecedented rate.

A new Nature Climate Change piece, “The global groundwater crisis,” by James Famiglietti, a leading hydrologist at the NASA Jet Propulsion Laboratory, warns that “most of the major aquifers in the world’s arid and semi-arid zones, that is, in the dry parts of the world that rely most heavily on groundwater, are experiencing rapid rates of groundwater depletion.”

The groundwater at some of the world’s largest aquifers — in the U.S. High Plains, California’s Central Valley, China, India, and elsewhere — is being pumped out “at far greater rates than it can be naturally replenished.”

The most worrisome fact: “nearly all of these underlie the word’s great agricultural regions and are primarily responsible for their high productivity.”

And this is doubly concerning in our age of unrestricted carbon pollution because it is precisely these semiarid regions that are projected to see drops in precipitation and/or soil moisture, which will sharply boost the chances of civilization-threatening megadroughts and Dust-Bowlification.

As these increasingly drought-prone global bread-baskets lose their easily accessible ground-water too, we end up with a death spiral: “Moreover, because the natural human response to drought is to pump more groundwater continued groundwater depletion will very likely accelerate mid-latitude drying, a problem that will be exacerbated by significant population growth in the same regions.”

So this is very much a crisis, albeit an under-reported one. But why is NASA the one sounding the alarm? How has the space agency been able to study what happens underground? The answer is that NASA’s Gravity Recovery and Climate Experiment (GRACE) satellite mission can track the earth’s mass over space and time — and large changes in the amount of water stored underground cause an observable change in mass.

Here is California’s groundwater depletion over the last three years as observed by GRACE:

NASA GRACE

NASA: “The ongoing California drought is evident in these maps of dry season (Sept–Nov) total water storage anomalies (in millimeter equivalent water height; anomalies with respect to 2005–2010). California’s Sacramento and San Joaquin river basins have lost roughly 15 km3 of total water per year since 2011 — more water than all 38 million Californians use for domestic and municipal supplies annually — over half of which is due to groundwater pumping in the Central Valley.”

Certainly, the combined threat of mega-drought and groundwater depletion in the U.S. breadbaskets should be cause for concern and action by itself.

But we should also worry about what is happening around the globe, if for no other reason than it inevitably affects our security. As I wrote last year, “Warming-Fueled Drought Helped Spark Syria’s Civil War.”

Dr. Famiglietti explains the risk:

Further declines in groundwater availability may well trigger more civil uprising and international violent conflict in the already water-stressed regions of the world, and new conflict in others. From North Africa to the Middle East to South Asia, regions where it is already common to drill over 2 km [kilometers] to reach groundwater, it is highly likely that disappearing groundwater could act as a flashpoint for conflict.

Outside of this country, NASA has observed aquifer declines in “the North China Plain, Australia’s Canning Basin, the Northwest Sahara Aquifer System, the Guarani Aquifer in South America … and the aquifers beneath northwestern India and the Middle East.”

GroundwaterDepletion

Water storage declines (mm equivalent water height) in several of the world’s major aquifers.

Famiglietti says that groundwater “acts as the key strategic reserve in times of drought, in particular during prolonged events,” such as we’re seeing in the West, Brazil, and Australia:

Like money in the bank, groundwater sustains societies through the lean times of little incoming rain and snow. Hence, without a sustainable groundwater reserve, global water security is at far greater risk than is currently recognized.

Yes, we can stave off bankruptcy a little longer despite our unsustainable lifestyle by taking money from our children’s bank accounts. As we reported last year, we’re taking $7.3 trillion a year in natural capital — arable land, potable water, livable climate, and so on — from our children without paying for it. In short, humanity has constructed the grandest of Ponzi schemes, whereby current generations have figured out how to live off the wealth of future generations.


California aquifers contaminated with billions of gallons of fracking wastewater

נשלח 14 באוק׳ 2014, 1:18 על ידי Sustainability Org   [ עודכן 14 באוק׳ 2014, 1:19 ]

Published time: October 09, 2014 17:35
Edited time: October 11, 2014 09:27
California, United States (Reuters / Lucy Nicholson)

California, United States (Reuters / Lucy Nicholson)

Industry illegally injected about 3 billion gallons of fracking wastewater into central California drinking-water and farm-irrigation aquifers, the state found after the US Environmental Protection Agency ordered a review of possible contamination.

According to documents obtained by the Center for Biological Diversity, the California State Water Resources Board found that at least nine of the 11 hydraulic fracturing, or fracking, wastewater injection sites that were shut down in July upon suspicion of contamination were in fact riddled with toxic fluids used to unleash energy reserves deep underground. The aquifers, protected by state law and the federal Safe Water Drinking Act, supply quality water in a state currently suffering unprecedented drought.

The documents also show that the Central Valley Water Board found high levels of toxic chemicals - including arsenic, thallium, and nitrates - in water-supply wells near the wastewater-disposal sites.

Arsenic is a carcinogen that weakens the immune system, and thallium is a common component in rat poison.

“Arsenic and thallium are extremely dangerous chemicals,” said Timothy Krantz, a professor of environmental studies at the University of Redlands, according to the Center for Biological Diversity.

“The fact that high concentrations are showing up in multiple water wells close to wastewater injection sites raises major concerns about the health and safety of nearby residents.”

The Center for Biological Diversity obtained a letter from the state Water Board to the US Environmental Protection Agency (EPA) that said the Central Valley Regional Water Board discovered the health violations. Following the July suspension of the 11 injection sites, the EPA ordered a review of aquifers in the area to be completed within 60 days.

The state Water Board also said that 19 more injection wells may have also contaminated sensitive, protected aquifers, while dozens more wells have been the source of wastewater dumped into aquifers of unknown quality.

Despite these damning findings, the extent of wastewater pollution is still undetermined, as the Central Valley Water Board has thus far only tested eight water wells of the more than 100 in the area, according to the documents. Half of those tested came up positive for containing an excessive amount of toxic chemicals.

To unleash oil or natural gas, fracking requires blasting large volumes of highly pressurized water, sand, and other chemicals into layers of rock. The contents of fracking fluid include chemicals that the energy industry and many government officials will not name, yet they insist the chemicals do not endanger human health, contradicting findings by scientists and environmentalists. Toxic fracking wastewater is then either stored in deep underground wells, disposed of in open pits for evaporation, sprayed into waste fields, or used over again.

Fracking has been linked to groundwater contamination, an uptick in earthquakes, exacerbation of drought conditions and a host of health concerns for humans and the local environment.

A recent study by the US Drought Monitor noted that 58 percent of California is experiencing “exceptional drought,” which is the most serious category on the agency’s five-level scale. Meanwhile, a fracking job can require as much as 140,000 to 150,000 gallons of water per day, water that then cannot be consumed or used in farming operations.

The Center for Biological Diversity noted that the contamination of water sources could be much worse in another regard, as flowback water that comes from oil wells in the state can contain levels of benzene, toluene, and other toxic chemicals that are hundreds of times higher than legally allowed. Flowback fluid is then released back into wastewater storage wells. Chemicals like benzene can take years to eventually find their way to water sources.

“Clean water is one of California’s most crucial resources, and these documents make it clear that state regulators have utterly failed to protect our water from oil industry pollution,” said Hollin Kretzmann, an attorney for the Center for Biological Diversity.

“Much more testing is needed to gauge the full extent of water pollution and the threat to public health. But Governor [Jerry] Brown should move quickly to halt fracking to ward off a surge in oil industry wastewater that California simply isn’t prepared to dispose of safely.”



Scientists: Fracking Wastewater Poses Threat To Drinking Water

נשלח 26 בספט׳ 2014, 7:33 על ידי Sustainability Org   [ עודכן 26 בספט׳ 2014, 7:35 ]

by Emily Atkin Posted on September 25, 2014
A jar holding waste water from hydraulic fracturing is held up to the light at a recycling site in Midland, Texas, Sept. 24, 2013.

A jar holding waste water from hydraulic fracturing is held up to the light at a recycling site in Midland, Texas, Sept. 24, 2013.

CREDIT: AP Photo/Pat Sullivan

Every year, hundreds of billions of gallons of wastewater are produced by fracking operations across America. Some of that water gets stored in manmade ponds, some of it is injected underground, and some of it is treated and put back into rivers.

For the people whose drinking water systems are downstream of those rivers, scientists have some bad news.

New peer-reviewed research from Stanford and Duke University scientists shows that even when fracking wastewater goes through water treatment plants, and is disposed of in rivers that are not drinking water systems, the treated water still risks contaminating human drinking water. That’s because there are generally drinking water systems downstream of those rivers, and treatment plants aren’t doing a good job of removing contaminants called halides, which have the potential to harm human health.

The scientists say halides — which are salts like bromide, chloride, and iodide — are often found in fracking wastewater, and the concern about them is that their presence in the water can promote the formation of something called “disinfection byproducts,” or DBPs. These chemicals — trihalomethanes, haloacetic acids, bromate, and chlorite — are formed when the disinfectants used in water treatment plants react with halides, according to the Environmental Protection Agency.

Published in the journal Environmental Science and Technology and released by the American Chemical Society on Wednesday, the research showed that toxic compounds formed in water even when fracking wastewater made up only 0.01 to 0.1 percent of the waters’ volume. To prevent this from happening, the researchers recommended that fracking wastewater should not be discharged into surface waters, even when it is treated.

So why are we talking about water? I thought fracking was for oil and gas?

FrackingWastewaterTable

CREDIT: Environment America

Fracking is a technique that makes it easier for companies to get more oil and gas from the ground, but one of the reasons it’s so controversial is because of how much water is needed for that to happen. Fracking works better than conventional drilling because, instead of just drilling down and trying to extract gas from shale rock, companies also inject a high-pressure mixture of water, sand, and chemicals miles-deep into that rock. That high-pressure brine effectively cracks, or “fractures,” the rock, and makes the gas easier to extract.

As fracking has boomed across the United States, so has the use of water to do it. A 2013 report from Environment America showed that fracking wells nationwide produced an estimated 280 billion gallons of wastewater in 2012 — a huge number considering more than 55 percent of fracked wells are in areas experiencing droughts.

How to manage that water, which is often radioactive, has also been a huge issue. Some consider it an even bigger issue than fracking’s potential to leak drilling fluids or other contaminants, as detailed by a Yale Environment report on the problem.

What are some other problems with fracking wastewater?

Some of the most contentious issues surrounding fracking have been about wastewater. Drinking water contamination has always been one of them.

In addition to this most recent research on threats to drinking water supply from wastewater that’s been treated and released into rivers, some have been concerned about whether wastewater injected underground can contaminate aquifers. Environment America’s 2013 report said that pressure from those water injection wells can cause underground rock layers to crack, “accelerating the migration of wastewater into drinking water aquifers.”

Storage ponds of wastewater are also prone to accident. In 2013, federal regulators fined ExxonMobil $100,000 for a fracking wastewater pond leak in 2010 that contaminated a tributary of the Susquehanna River.

Perhaps the most high-profile concern with fracking wastewater, though, is that the process of injecting it underground may be causing earthquakes. Scientists increasingly believe that the large amount of water that is injected into the ground after a well is fracked can change the state of stress on existing fault lines to the point of failure, causing quakes. The quakes have usually been too small to be felt, but scientists have also warned that they stand to get stronger as more wastewater injection happens — a likelihood considering the growing expansion of fracking.


מחסור במים גרם לסגירת מפעל של קוקה קולה בהודו

נשלח 18 ביולי 2014, 23:09 על ידי Sustainability Org   [ עודכן 18 ביולי 2014, 23:10 ]

שירות פייננשל טיימס, 15/7/14
מפעל של קוקה קולה בצפון הודו קיבל בחודש שעבר הוראה להיסגר אחרי שחקלאים מקומיים האשימו אותו בשימוש ביותר מדי מים, במה שיוצר כאב ראש חדש ליצרנית המשקאות הקלים הגדולה בעולם, באחד השווקים החשובים ביותר שלה.

הרשויות ביטלו את הזיכיון למפעל הינדוסטן קוקה קולה במדינת המחוז אוטאר פראדש, שבה מי התהום מצויים ברמה קריטית בעשור האחרון, לפי מקורות רשמיים. לפני עשר שנים נסגר מפעל אחר של קוקה קולה בהודו, במדינת המחוז הדרומית קראלה, לאחר שתושבים טענו שהוא מייבש את מאגרי מי השתייה ומזהם אותם.

"זהו ניצחון גדול ואישור מבורך לכך שהקהילות המקומיות יכולות בהצלחה להתמודד עם עסקים גדולים וחזקים", אמר ננדלאל מסטר, אחד הפעילים בקמפיין באוטאר פראדש נגד קוקה קולה בחסות India Resource Center, ארגון הודי שפועל נגד גלובליזציה של תאגידים.

סגירת המפעל של קוקה קולה בקארלה לפני עשר שנים הציתה את המודעות לסיכוני המים בקרב חברות עולמיות. רבות מהן, ביניהן קוקה קולה, עשו מאז מאמצים לשפר את השימוש שלהן במים, כמו גם זה של הקהילה המקומית.

הינדוסטן קוקה קולה מסרה שסגירת המפעל הייתה "חסרת תקדים", וההאשמות שהשימוש של המפעל במים היה לא אחראי הן "מטעות וכוזבות". לדברי הזכיינית הזו של קוקה קולה, המפעל שלה השתמש במים "בצורה אחראית ובשיקול דעת רב", והתעניין תמיד בקיימות של משאבי המים.

קוקה קולה מסרה בעבר שהודו יכולה להפוך לאחד מחמשת השווקים הגדולים שלה בעולם בתוך כמה שנים, וכי היא מתכננת להשקיע בה כ-5 מיליארד דולר עד שנת 2020.

עונת הקיץ הלוהטת בהודו היא גם עונת השיא של שתיית המשקאות הקלים, אך המפעל שנסגר היה אחד הקטנים של קוקה קולה בהודו, עם פס מילוי אחד בלבד ויכולת מילוי של 26.5 מיליון ליטר משקה בשנה.

לכתבה בגלובס

כתבות קשורות:
מהפכת האנרגיה האמריקאית עלולה (עשויה) להעצר בגלל מחסור במים
דו"ח האו"ם על ההתחממות הגלובלית: מחסור במים ומזון יגביר הסיכון למלחמות
מודאגים מהאיום האיראני? היכונו למחסור במים, באנרגיה ובלוקוסים
אוסטרליה: העיר אדלאייד מתייבשת
דוח אמריקאי: סיכון גובר למלחמות מים

חסר טעם: קוקה קולה נגד הפחתת צריכת הבקבוקים
ספארי קוקה קולה: תדמית ירוקה ריקה מתוכן
קוקה קולה רוכבים על הגל הירוק. "גרינווש"?
הספארי של קוקה קולה: גן חיות או קישוט ירוק?
מנכ"ל סודה סטרים: המודל של קוקה-קולה ופפסי "לא שפוי"

השוק האפור // מדוע המדינה לא מסדירה את תחום המים הממוחזרים?

נשלח 3 בנוב׳ 2013, 22:15 על ידי Sustainability Org   [ עודכן 3 בנוב׳ 2013, 22:15 ]

חברות שמטפלות ב"מים האפורים" - מים ממוחזרים שאינם מי ביוב - טוענות כי נמנעת מהן פרנסה בעוד הציבור ממשיך לבזבז מים ■ משרד הבריאות: אנחנו שומרים על בריאות הציבור ■ בינתיים לא קיים תקן ישראלי למיחזור מים אפורים ובעלי בתים מקימים מתקנים פיראטיים כדי לחסוך בחשבונות המים

מאת טלי חרותי-סובר, 30/10/2013

בסיפור הזה אין טובים ורעים. יתרה מזאת - כל העוסקים בתחום ה”מים האפורים” רוצים בדיוק אותו דבר: שימוש נבון ובריא במים ממוחזרים שאינם מי ביוב, העשוי לחסוך כ–40% מצריכת המים, ולהוריד, בהתאמה, גם את המחיר. השאלה היא רק איך עושים את זה - וכאן מתחילות המחלוקות.

היזמים, שיודעים להתקין מתקנים למיחזור מים אפורים בבתים פרטיים ובמקומות ציבוריים במטרה לאסוף את מי המקלחת, הכביסה והמזגנים, למחזר אותם ולהשיבם לצורכי השקיה, למשל, טוענים שהבעיה מתחילה ונגמרת בהיעדרו של תקן.

מכון התקנים, מצדו, מודה שאין תקן, אבל טוען שמשרד הבריאות הוא זה שמעכב. משרד הבריאות, לטענתו, אינו מתנגד עקרונית לתחום המים האפורים, אבל יש לו תשובה פשוטה: “עם כל הכבוד לרצונם של היזמים להתחיל להרוויח כסף מהתחום, לא ניתן יד לפגיעה בבריאות הציבור”.

הטענה האחרונה שמחזירה את הכדור ליזמים - מקוממת אותם. “משרד הבריאות לא מוכן לקבל אף תקן מכלל התקנים בעולם, למרות הדרישה שהולכת וגדלה בישראל”, אומר פול שטיינר, מנכ”ל חוליות, מפעל הפלסטיקה והצינורות של קיבוץ שדה נחמיה. “אין להתנגדות שלהם כל הסבר הגיוני. גדולי המומחים בישראל יכולים להגיד כל דבר, אבל במשרד הבריאות שלנו לא מתבלבלים מעובדות. שם כנראה יודעים מה שלא יודעים במדינות נאורות כמו גרמניה, אוסטרליה, בריטניה, וחלק ממדינות ארה”ב, שבהן הנושא הזה חי ובועט בעזרת תקנים חדים וברורים”.

מה בדיוק עושה משרד הבריאות לטענתך?

שטיינר: “מציג דרישות תקן מופרכות שאין באף מדינה אחרת, ופשוט לא נותן לנושא להתקדם”.

עמוס סרי לוי
עמוס סרי לוי
צילום: נמרוד גליקמן

הם חוששים, בין היתר, מהצלבת מערכות מים, בין הרגילה לזו של המקבילה שתוביל מים אפורים?

“זה טיעון מגוחך. על אותו משקל אפשר למנוע תקן ממערכות גז או ממעליות. גם שם יש חשש מתקלות ובעיות, אבל יש חברות מוסמכות שיודעות לטפל בעניין. מישהו חושב לא לאשר שימוש במערכות חשמל כי עלולה להתרחש תקלה? מה ההבדל בין כל התחומים האלה לבין מים אפורים? צריך להסדיר תקן, ואיתו כמובן פיקוח. לו היה עובר חוק בנושא, כפי שהוביל ח"כ ניצן הורוביץ בזמנו, שלא חוקק בסופו של דבר, כל התעשייה הזו היתה נראית אחרת”.

אנשי חוליות, כמו גם אנשי תעשייה אחרים, מאוכזבים ממה שהם קוראים “הכנסת מקלות ביורוקרטיים בגלגלי התעשייה”. “אנחנו מאוד רוצים להרחיב את הפעילות בתחום הזה בישראל”, אומר שטיינר, המשמש גם מנהל החטיבה למיחזור מים אפורים באיגוד לשכות המסחר. “אלא שהיום התחום הזה תופס פחות מ–1% ממחזור הפעילות שלנו. כשנכנסנו לתחום לפני כמה שנים ידענו שזה לא יהיה פשוט. הרי נדרש פה חינוך של השוק, ובעיקר שינוי בתחום הרגולציה. אני מודה שחשבנו שיהיה יותר קל. כרגע הכל תקוע. מכון התקנים כבר קבע תקן, אבל בינואר 2013 הוא פשוט נעצר על ידי משרד הבריאות. מוקמות ועדות בין־משרדיות, אבל לא ברור מתי יאפשרו קידום אמיתי של הנושא. כל פעם אומרים לנו עוד חצי שנה, עוד שלושה חודשים, אבל מעשית כלום לא קורה”.

משרד הבריאות אינו מתנגד באופן מוחלט למתקני מים אפורים, ואת הפשרה ניתן למצוא באישורים ספורדיים שהוא נותן מעת לעת, כשמדובר במתקני מיחזור ציבוריים גדולים. זה לא מנחם את שטיינר, שהחברה שהוא עומד בראשה מנסה לקדם מיחזור בשוק הפרטי. “רוב המים האפורים - 96% להערכתנו - נמצאים בבתים פרטיים”, הוא אומר. “אנחנו, כמו גם חברות אחרות, ערוכים לאספקת מתקנים שעלותם נעה בין אלפי שקלים בודדים עד כ–20,000 שקל, להתקנה בבתים פרטיים, אבל אין תקן. איך תשכנע אנשים לקנות?”

באלפי בתים כבר יש מתקנים.

“זו בדיוק הבעיה. מדובר במתקנים פיראטיים שנבנים באופן עצמאי כי אין תקן וגם אין פיקוח. כיום כל אדם יכול לייצר לעצמו מערכת מים אפורים, והנזק לבריאות הציבור באמת יכול להיות גדול”.

נחום ליפשיץ, בעלים ומנכ”ל של וינטר הנדסה מקיבוץ אלונים, שמתכננת, מייצרת ומתחזקת מערכות לטיפול במים, מבין היטב את התסכול: “אנחנו חברה שיודעת לטפל במים בכלל, ובמים אפורים בפרט, אבל לא נותנים לנו”, הוא אומר. “כמעט בלתי אפשרי לעסוק בתחום הזה היום. אנחנו עובדים היום למשל על מיחזור מי המכבסה של בית החולים רמב”ם שדורשת 200 קוב ביום, כמויות מים עצומות. המים ימוחזרו ויחזרו למכבסה. עבור הפרויקט הזה קיבלנו אישור ממשרד הבריאות, אבל עבור השקיית מדשאות יש בעיה. אם אנשים יישבו על הדשא, משרד הבריאות לא יאשר, על אף שבמדינות אחרות בעולם זה קורה.

“כל פעם שאני יוצא מחדר הכושר בישוב שלי, נופית, כואב לי הלב על הבזבוז. אנחנו עומדים במקלחת, וצורכים המון מים חמים שאין להם שימוש נוסף, על אף שמדובר בתהליך מיחזור פשוט ובריא. משרד הבריאות דורש כיום איכות יותר טובה של מים אפורים להשקיה, מאשר של מי ים שמאושרים לשחייה. מדובר בחלמאות לשמה. אנחנו פעילים בתחום כבר שלוש שנים, רצים לכנסת, מדברים עם מקבלי החלטות, וההרגשה היא שנלחמים בטחנות רוח. יש פה ענף שיכול לתת פרנסה לאלפי אנשים, לחסוך משאב יקר, להוריד את יוקר המחיה, אבל משרד הבריאות חוסם. אני נכנעתי”.

מערכת פיראטית שבנויה מחבית ופילטר

היזם אורי בוסתן מבעלי חברת אקלים וסביבה, שמתמחה במערכות חימום ביתי וחימום מים, מספר גם הוא שאינו פעיל בתחום כמו בעבר. “כשהתשובות לא ברורות, העסקים לא עובדים”, הוא אומר. “לא רק שאין עידוד ממשלתי לבונים או משפצים להכניס מערכות מיחזור מים אפורים, עוד שמים מקלות בגלגלים. לקוחות נרתעים כשאתה לא יכול להבטיח תקן וטיפול לאורך זמן, אז לוקחים חבית ופילטר, ומקימים מערכת פיראטית בגינה. מי בדיוק מרוויח מזה? השוק מבקש את השירות הזה; מדוע לא מאפשרים לתת אותו? הגיע הזמן שיאפשרו פה תקן הגיוני”.

בוסתן שם את יהבו על חילופי השרים במשרד הבריאות: “יש היום שרת בריאות חדשה, מאוד אקולוגית, שתצטרך לשאול את המקצוענים במשרד למה הם עוצרים את העניין החשוב הזה. מדובר בתחום שיכול להפוך לתעשייה פורחת לטובת כל הצדדים”.

אחד היזמים שדווקא לא מרים ידיים הוא עמוס סרי לוי, מייסד ומנכ”ל החברה למים מושבים שהוקמה ב–2011 כדי לספק פתרונות לתחום הציבורי. “הפוטנציאל הכלכלי לא נמצא היום בבתים הפרטיים, שם נדרשת בנייה חדשה או שיפוץ מסיבי כדי להכניס את המערכות”, הוא אומר. “היתכנות כלכלית נמצאת במתקני הציבור הגדולים: בריכות שחייה, מתקני קאנטרי קלאב, מכוני כושר, מכבסות, בתי מלון, מקוואות, מחנות צבא, בתי כלא, כל המקומות שדורשים כמויות גדולות של מים שיורדים לטמיון אחרי שימוש אחד”.

האתגרים שעומדים בפני סרי לוי מתחילים מהלקוח, אבל גם הוא מגיע מהר מאוד למשרד הבריאות: “בשלב הראשון, ובאופן טבעי, הלקוחות הראשונים היו מאוד חשדניים”, הוא אומר. “מדובר בתחום חדש יחסית, שהדרישה אליו הולכת וגדלה כי המודעות למיחזור מתרחבת. מסייעים כמובן גם מחירי המים הגבוהים, כך שברור לכל שנדרש כאן פתרון דרמטי לבזבוז. אחרי שעברנו את השלב הזה מגיע שלב הרגולציה. כל מתקן שלנו עובר תהליך אישור כאילו הוא מט”ש ‏(מתקן טיפול בשפכים‏) על אף שמדובר במים אפורים. אחרי שקיבלנו את האישור - תהליך שיכול לארוך כחצי שנה ואף יותר - מקימים את המתקן בהשקעה של מאות אלפי שקלים. עכשיו מגיע השלב השלישי והחשוב מכולם, שכולל תהליך ביורוקרטי מפרך שמטרתו קבלת אישור הפעלה. התהליך הזה ארוך ויקר מאוד. לו היה מוסדר - הכל היה מהיר יותר, והמחיר ללקוח היה נמוך יותר”.

ובכל זאת יש בידיך שבעה היתרי הקמה.

סרי לוי: “נכון, והמספר הזה נחשב לגדול בישראל. כרגע אנחנו חורקים שיניים ומתעקשים להצליח במגזר העסקי, למרות הקשיים, ונחושים להאיץ את קצב ההקמה של מתקני השבת המים. כבר יש לנו הזמנות חתומות למתקנים נוספים. מדובר בתהליך שכולם מרוויחים ממנו. אין כאן בעצם מפסידים”.

על פי איזה תקן אתם עובדים, אם תקן המים האפורים עוד לא קיים בעצם?

“מאחר שאין היום תקן ייעודי בישראל, לקחנו על עצמנו את התקן המחמיר ביותר של טיפול במים שחורים - מי ביוב - שמזוהמים באלפי אחוזים יותר מהמים האפורים. המים שאנחנו מספקים, בוודאי להשקיה, הם באיכות גבוהה מאוד, ובכל זאת עבור המתקן שהקמנו בווינגייט, שאמור למחזר את מי הבריכה עבור השקיית מגרשי הדשא הרחבים, והושקעו בו חצי מיליון שקל עד היום, עוד לא התקבל אישור הפעלה למרות עשרות בדיקות שנדרשנו לעשות. בכולן עמדנו הרבה מעל התקן הנדרש. אלפי קוב של מים ממוחזרים הולכים היום לביוב, וכולנו מחכים”.

משרד הבריאות טוען שרוב המים בישראל, 80%, ממילא ממוחזרים.

“זה נכון, ובכל זאת מחיר המים פה גבוה מאוד. המדינה ממחזרת את המים ברמה הלאומית, אבל ללקוחות שלנו אין גישה למים ממוחזרים. הם נאלצים לרכוש מי שתייה יקרים לכל שימוש שהוא, כולל הדחת אסלות. נכון להיום, מהמים הממוחזרים נהנים רק החקלאים. המגזר הלא־חקלאי משלם עבור מי שתייה יקרים, על אף שלפחות 40% מהמים שהוא צורך יכולים להיות מים ממוחזרים. תארי לעצמך שמיחזור המים האפורים יתפוס פה תאוצה, במקביל להתפלה, ונצטרך לשאוב רק מעט מאוד מהכנרת או ממקורות הירדן”.

הוקמה ועדה בין־משרדית

בימים האחרונים נדמה כי משהו זז בממלכת המים האפורים. השבוע ניתן כתב המינוי לוועדה בין־משרדית לבדיקת הנושא, שאמורה להגיש את מסקנותיה עד אמצע דצמבר. הקואליציה למיחזור מים אפורים, גוף מומחים עצמאי הפועל לקידום הנושא בישראל, מברכת על הקמת הוועדה, ומקווה שאכן תצליח להגיע לתוצאות בלוח הזמנים הקצר. עם זאת שלחו אנשיה כמה מכתבים לשרה יעל גרמן, ובהם ביקשו שהוועדה תכלול את נציג ארגוני הסביבה בישראל, כפי שלטענתם, סוכם עמה מראש. בנוסף הם מקווים שהדיונים יהיו שקופים ויפורסמו לציבור.

“הקואליציה למיחזור מים אפורים בישראל היא גוף התנדבותי רעיוני, שפועל לקדם הסדרת מיחזור מים אפורים מתוך ראייה סביבתית־צרכנית. עם פעיליה נמנים מדעני מים בכירים, בכירים לשעבר במשרד הבריאות, משפטנים ופעילים נוספים מתחום המים. הקואליציה פועלת בשיתוף עם ארגוני הסביבה המובילים בישראל. נשמח לסייע לוועדה בעבודתה ולקדם קביעת חוק, תקנות ותקן, שיאפשרו מיחזור מפוקח ואחראי של מים אפורים בישראל. יישר כוח לשרה גרמן שמראה נכונות לעמוד בהתחייבותה”.

גם היזמים מופתעים מהתפנית. “אני יכול רק לקוות שהוועדה אכן תחולל מהפיכה בתחום”, אומר סרי לוי. “הגיע הזמן שישראל תעמוד בשורה אחת עם המדינות המפותחות בעולם גם בתחום הזה”.

תגובת מכון התקנים: “החל בינואר 2013 התקיימו כמה דיונים עניינים ומעמיקים בוועדות התקינה, בהשתתפות כל בעלי העניין כולל משרד הבריאות. למרות זאת, עדיין קיימים חילוקי דעות. בשל חשיבות הנושא ובריאות הציבור, הנושא יובא לדיון עד סוף השנה בוועדה מרכזית להנדסת מים בהשתתפות משרד הבריאות”.

תגובת משרד הבריאות: "למים אפורים, כסוג של מי שופכין, יש פוטנציאל ממשי לגרימת תחלואה, ולכן קיימות דילמות סביב הנושא. מה עוד שבניגוד למדינות רבות, שבהן כמעט אין מיחזור של מים, ישראל נחשבת למעצמה בתחום. לכן החיסכון האפשרי ממים אפורים הוא קטן משמעותית לעומת שאר העולם. בה בעת, חשוב לציין כי הטכנולוגיה לשימוש במים אפורים היא יקרה מאוד ותחזוקתה מורכבת. גם בעולם, אין מחקרים אפידמיולוגיים משמעותיים, שמראים שהשימוש במים אפורים אינו נטול סיכון, למעט מחקר אחד, קטן מאוד”.

צילום: אוליביה פיטוסי
שרת הבריאות יעל גרמן
צילום: אוליביה פיטוסי

אורי בוסתן
אורי בוסתן
צילום: נמרוד גליקמן

נחום ליפשיץ
נחום ליפשיץ
צילום: אייל טואג

עוד מוסיפים במשרד: “לעומת זאת, קיים מחקר אפידמיולוגי אחד לפחות, שהדגים את הקשר בין שימוש במים אפורים לתחלואה בהולנד. גם מחקר שנערך בישראל בטכניון ובאוניברסיטת בן גוריון בנושא מים אפורים לא נחשב מחקר אפידמיולוגי, ואינו מפריך את החששות מהסכנות הגלומות במים האפורים. בחודשים האחרונים נחשפנו לפוטנציאל הסיכון של שימוש במים אפורים, במידה שהם לא מטופלים בצורה נכונה, על רקע סיפור התפשטות נגיף הפוליו. למרות כל זאת, המשרד תומך בשימוש במים אפורים מטופלים, באופן שבו תובטח בריאות הציבור. שרת הבריאות החליטה על הקמת ועדה בין־משרדית, בהשתתפות גורמי ממשלה, נציגי ציבור ואקדמיה התומכים בשימוש במים אפורים כדי להסדיר את הנושא עד סוף 2013, מתוך כוונה לאפשר שימוש במים אפורים תוך שמירה על בריאות הציבור".



1-10 of 216