למרות החורף הגשום יחסית, משק המים ייאלץ להמשיך לנקוט פעולות חיסכון ולבצע קידוחים חדשים שנועדו לספק מים, בעיקר בפריפריה

חברת מקורות מעריכה כי למרות שכמויות הגשמים בחורף הנוכחי התקרבו במרבית האזורים לממוצע הרב שנתי, ובכמה מקומות אף עלו עליו, מדובר בשנה קשה נוספת למשק המים בישראל. מפלסי מאגרי המים מראים כי הגשמים לא הצליחו להביא לעלייה משמעותית, וכי משק המים ייאלץ להמשיך ולנקוט פעולות חיסכון ולבצע קידוחים חדשים שנועדו לספק מים, בעיקר באזורי הפריפריה.

הערכה זו ניתנה בשבוע שעבר על ידי ד"ר יוסי גוטמן, אחד ההידרולוגים הבכירים בחברת מקורות ושותף במערך תכנון וביצוע קידוחי המים של החברה. גוטמן מבסס את הערכתו על נתונים המראים עלייה מתונה בלבד של מפלסי מים, למרות החורף הגשום יחסית. הוא מציין בין היתר את אקוויפר ירקון תנינים, מקור מי התהום האיכותי ביותר בישראל, שמתחילת החורף עלה בחלקו המרכזי ב-1.3 מטרים, לעומת עלייה של 2 מטרים בשנים גשומות בעבר.

"לדעתי, הסיבה העיקרית לכך שמדובר בשנה הידרולוגית גרועה היא האופן שבו ירדו הגשמים", הסביר גוטמן. "היו לנו פרקים של גשם חזק ביותר ולאחר מכן הפסקות ארוכות שבהן לא ירד גשם", הוא אומר. מצב זה גרם לכך שלא נוצרו תנאים המאפשרים חלחול הדרגתי של מי גשם רבים למאגרי מי התהום ופעמים רבות הגשם הפך לזרימה שטפונית ולאחר מכן התאדה. גוטמן מציין כדוגמה את ירושלים, בה ירדו קרוב למאתיים מילימטרים של גשם בתוך יומיים, אבל כמעט לא היה לכך ביטוי בעליית מפלסי מי התהום.

מי שמקלים במידה מסוימת על המצב הם מתקני ההתפלה, בעיקר בעקבות הוספתו של מתקן ההתפלה בחדרה, המספק עוד 100 מיליון מטרים מעוקבים בשנה. "המתקן הזה מאפשר לנו להפחית את כמות מי התהום שאנחנו שואבים באזור החוף", ציין גוטמן, "תועלת נוספת היא שהם הביאו לירידה בשיעור המליחות של המים וכיום המים שמגיעים לטיהור שפכים ולאחר מכן להשקיה הם פחות מלוחים".

אמצעי נוסף של חברת מקורות להתמודדות עם המשבר המתמשך הוא ביצוע "קידוחי בצורת". החברה מתכוונת להשלים בשנתיים הקרובות ביצוע קידוחים חדשים, שיאפשרו הפקת 130 מיליון מטרים מעוקבים בשנה. עד עתה הושלמו 24 קידוחים המאפשרים הפקת 50 מיליון מטרים מעוקבים, מחצית מהתפוקה של מתקן התפלה גדול במשך שנה.

בארגונים הסביבתיים הביעו חשש כבד שקידוחי הבצורת יגרמו להתייבשות בשמורות טבע ובפארקים כמו חורשת טל או הנחלים בצת וכזיב בגליל. אולם, גוטמן טוען שבאזורים אלה בוצעו קידוחים למי תהום שאינם זורמים לשמורות. "באזור חורשת טל והחולה בוצעו כמה קידוחים, שאחד מהם מספק מי שתייה לאזור. קידוח אחר מספק מים שהגיעו בעבר לעמק החולה והתאדו, ואילו עכשיו הם מוזרמים על ידינו אל הכנרת". לדבריו, מדובר באזורים שיש קושי לספק להם מים ממקורות אחרים.

בעניין אתרי טבע כמו נחל בצת או מעיינות נחל נעמן ליד עכו, משוכנע גוטמן שההתייבשות במעיינות הללו לא התרחשה בגלל שאיבות של חברת מקורות. הוא סבור שגם במקרים אלו מדובר בשינוי בדפוסי ירידת הגשם, שהביאו לכך שמי תהום לא מגיעים למעיינות כפי שהגיעו בעבר.